סיכום שליש חודש, שהיה גדוש בהכרזות, השקות ושדרוגים. ככל שהשבועות חולפים, עולם ה-AI ממשיך לשבור שיאים ולהפתיע אותנו במהירות ההתפתחות שלו, אבל יחד עם כל הישג טכנולוגי מרשים מגיעים גם סימני שאלה – עד כמה אנחנו באמת מוכנים לשלב הבא? האם אנחנו נכנסים לעידן שבו המכונות יוכלו לעקוף אותנו כמעט בכל תחום, או שמא זהו רק עוד גל של הייפ? החדשות האחרונות מספקות תשובות חלקיות לשאלה הזו – ומעלות שאלות רבות נוספות.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
אם הייתם שואלים לפני עשור מתי מחשבים יהיו חכמים מבני אדם, כנראה שהייתם מקבלים תשובות שנעות בין 2050 ל-2100. אבל בסוף ינואר 2025, מנכ”ל Anthropic, דריו אמודאי, שבר את הקונצנזוס והעריך שבינה מלאכותית תעלה על בני האדם ברוב התחומים כבר בשנת 2027. זה לא חזון עתידני של מדע בדיוני, אלא תחזית קונקרטית של אחד האנשים שעומדים בחזית הפיתוחים המתקדמים ביותר בתחום. אנחנו לא מדברים על AGI או ASI, אלא על כלים שמצליחים לעקוף אותנו ביכולות בכמעט כל תחום שניתן להעלות על הדעת. האם זה אומר שהם יצליחו להכין קפה במקומנו? כנראה שלו – אבל הם יוכלו לנתח נתונים, לכתוב, לייצר, לייעץ, לסכם, ובעיקר להשתלב בפעילות היומיומית שלנו, ובכך לסייע לנו להפוך לגרסאות טובות יותר של עצמנו.
המשמעות? ייתכן שתוך פחות משלוש שנים, לא רק שה-AI ישתווה למוחות האנושיים ברוב הפרמטרים – אלא גם יעקוף אותם ביכולות קבלת החלטות מושכלות, ניתוח מידע ואפילו ביכולות יצירתיות. התוצאה יכולה להיות עולם שבו AI לא רק מסייע לבני האדם, אלא גם הופך לשחקן מרכזי בזירה הפוליטית, העסקית והמדעית. ההתרגשות גדולה, אבל גם הפחד – מה המשמעות של עולם שבו הבינה המלאכותית טובה יותר מאיתנו?
אחד הצעדים המשמעותיים החודש הגיע דווקא מגוגל, שהשיקה את משפחת מודלי ג’מיניי 2.0, והפכה אותם לזמינים לציבור הרחב. השינוי כאן אינו טכנולוגי בלבד – מדובר במהלך אסטרטגי עמוק שמראה כיצד גוגל מתכננת לשלב בינה מלאכותית באורח החיים שלנו. בעוד שבשנים האחרונות ראינו כיצד AI משתלב בצורה מדורגת במוצרים דיגיטליים (עוזרים קוליים, אלגוריתמים להמלצות ועוד), כעת הכיוון החדש ברור – הבינה המלאכותית תהיה שם כברירת מחדל, תלווה אותנו בהחלטות יומיומיות, תבצע משימות עבורנו, ותהיה נגישה לכל מי שרוצה להתנסות. גוגל מכנים את זה “העתיד האייג’נטלי” והוא חלק מכונן באסטרטגיה שלהם לשנים הקרובות ולליין מוצרי ה-AI החדש שלהם. הכניסה ההדרגתית הזו לחיינו הופכת את ה-AI ממוצר נישתי לשותף פעיל בחיינו, וייתכן שבעוד שנים ספורות, קשה יהיה לדמיין איך התנהלנו בלעדיו.
גם ChatGPT זוכה לעדכונים משמעותיים שהופכים אותו לנגיש, חכם ושימושי יותר מתמיד. השינוי הגדול ביותר הוא האפשרות לבצע חיפוש חופשי ברשת – גם ללא צורך בהרשמה, מה שהופך את ChatGPT לכלי נגיש יותר לכל מי שרוצה תשובות מהירות בלי להתחבר לחשבון. בנוסף, פיצ’ר חדש מאפשר שיתוף קנבס (Canvas) בזמן אמת, מה שפותח אפשרויות חדשות לעבודה שיתופית ולעריכה משותפת על ידי מספר משתמשים במקביל. ולמי שמשתמש ב-ChatGPT דרך WhatsApp – מהיום אפשר להעלות תמונות והודעות קוליות, ובקרוב תתווסף גם אפשרות לסנכרן את היסטוריית השיחות בין מכשירים.
עדיין עם OpenAI, אבל הפעם מכיוון אחר לגמרי – השבוע עשתה OpenAI היסטוריה עם הפרסומת הראשונה שלה בסופרבול, אחת הבמות היוקרתיות בעולם הפרסום. בפרסומת, שנמשכה 60 שניות ועלתה 14 מיליון דולר, החברה הציגה את הבינה המלאכותית כשלב הבא בהתפתחות האנושית, תוך שימוש באנימציה מרהיבה בסגנון פוינטיליזם. אם תשאלו אותנו – סכום יקר מדי לפרסומת לא מרשימה במיוחד. אבל ככה זה כשאתה חברה עם תחזית הכנסות של 11.6 מיליארד דולר לשנת 2025, מוערך בשווי של 300 מיליארד דולר ונמצא במגעים לגיוס השקעה של 40 מיליארד דולר. כשאתה משחק בליגה של הגדולים, גם מהלכים שיווקיים נוצצים הופכים לחלק מהאסטרטגיה העסקית – ולא משנה כמה הם עולים.
What do you want to create next? pic.twitter.com/L3UZyXPeTC
— OpenAI (@OpenAI) February 10, 2025
הפרסומת, שנקראת “עידן הבינה”, מספרת את סיפורה של האנושות דרך סמלים אייקוניים – מהמצאת האש והגלגל ועד למסעות לחלל – ומגיעה לשיאה בהצגת ChatGPT ככלי שמשנה את הדרך בה אנו לומדים, עובדים ומתקשרים. אך מעבר למסר הוויזואלי, מדובר בצעד אסטרטגי מחושב: OpenAI, בהובלת מנהלת השיווק החדשה שלה, קייט רוש, בחרה להתמקד ביתרונות המעשיים של הבינה המלאכותית ולא בדיונים עתידניים על AGI או Superintelligence.
התחרות בתחום מתחממת, וגוגל לא נשארה מאחור – גם היא שידרה פרסומת מרשימה ל-Gemini במהלך הסופרבול. הפעם הטון היה אישי יותר ולדעתנו גם מוצלח יותר מהניסיון הקר והמנוכר של OpenAI. אתם תשפטו:
מודלי ה-AI החדשים, שחושבים לפני שהם עונים (מודלי ריזונינג), משתלטים על העולם ותופסים כותרות. OpenAI שחררה את מודל o3, הזמין כעת חינם לכל משתמשי ChatGPT, בעוד ש-o1 של החברה זמין גם ב-Copilot ללא עלות. כמו כן, מודל o1 מאפשר להשתמש ב-Canvas של ChatGPT ולייצר מממשקי HTML ישירות בתוך הפלטפורמה של הצ’ט.
מודלי ריזונינג זמינים בחינם בקופיילוט:
בתחום החיפוש החכם, הממשק של פרפלקסיטי עבר “מתיחת פנים” והוסיף לשורותיו את o3 ואת R1 של DeepSeek – המודל שכל העולם מדבר עליו. ואכן, דיפסיק הסינית שוברת שיאים: המודל של דיפסיק הפך בסוף ינואר לאפליקציה המורדת ביותר בארה”ב ובסין, ועקף אפילו את ChatGPT.
השבוע ראינו כיצד ההשקעות ב-AI הופכות לזירה גלובלית של תחרות על שליטה טכנולוגית. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הכריז על השקעה של 109 מיליארד יורו בפרויקטי AI במדינה, בניסיון להפוך את צרפת למוקד חדשנות אירופי. ההכרזה הזו אינה מקרית – היא מגיעה בתגובה ישירה לתוכנית “סטארגייט” (Stargate) האמריקאית, שמטרתה להקדים את סין ואת אירופה בתחום.
ובינתיים, בארה”ב לא יושבים בחיבוק ידיים: גוגל, מטא, מיקרוסופט ואמזון התחייבו להשקיע 315 מיליארד דולר בפיתוח AI בשנת 2025 בלבד. הסכומים המטורפים הללו לא משאירים מקום לספק – הבינה המלאכותית הפכה לקרב גיאו-פוליטי בין מעצמות. מי שישלוט בטכנולוגיה הזו, ישלוט גם בכלכלה ובכוח העבודה של העתיד.
ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, כך היא גם הופכת לכלי עוצמתי עבור גורמים זדוניים. בהונג קונג דווח על הונאות מתוחכמות בהן גורמים עברייניים השתמשו בזיוף קולות אנושיים באמצעות AI, מה שגרם להפסדים של 200 מיליון דולר הונג קונגי (כ-25 מיליון דולר אמריקאי) בשבוע אחד בלבד, לצד הונאות מתקדמות אחרות. היכולת של בינה מלאכותית לזייף קולות וליצור “שיחות מזויפות” עם בני משפחה, בנקים ואפילו מנהלים בחברות גדולות, הופכת לאיום ממשי על הביטחון הכלכלי והפרטי שלנו. אז איך מתמודדים עם זה? הרשויות בעולם עדיין מחפשות פתרון – אבל בינתיים, הסכנה רק הולכת וגוברת.
פיתוח אפליקציות מעולם לא היה נגיש יותר – Replit השיקה את Replit Agent, כלי בינה מלאכותית חדשני שמאפשר לכל אחד ליצור אפליקציות ישירות מהסמארטפון, בלי צורך בידע בתכנות. הרעיון פשוט: מתארים את האפליקציה שרוצים, ו-Replit Agent דואג לכל השאר – כתיבת קוד, יצירת מסד נתונים, אבטחה ואפילו פרסום האפליקציה באינטרנט.
מה שמייחד את Replit Agent הוא לא רק הפשטות, אלא גם הקהילה שמאחוריו. כל פרויקט יכול להפוך לבסיס לפיתוחים נוספים – אפשר לשתף, לערוך ולהתאים אפליקציות קיימות כך שכל אחד יוכל לקחת רעיון ולהפוך אותו למשהו משלו. ההשקה של Replit Agent מסמלת עוד צעד גדול בהנגשת פיתוח תוכנה – כשכל אחד, עם כל רעיון, יכול להפוך למפתח בלי ללמוד שורת קוד אחת. אנחנו קוראים לזה: “דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה”.
החדשות המרגשות ביותר בימים האחרונים הגיעו דווקא מעולם המדע והרפואה – חוקרים מ-MIT פיתחו מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לדמות דינמיקה של מולקולות. נשמע טכני, נכון? אז הנה הפירוש הפשוט: אם עד היום מחקר תרופות נמשך שנים ארוכות ועלה מיליארדים, כעת המודלים הללו יכולים להאיץ תהליכים, לזהות חומרים פעילים בצורה חכמה ולתת פתרונות רפואיים הרבה יותר מהר. מדובר בפריצת דרך עם השלכות אדירות. למשל, המערכת הזו יכולה לעזור ביצירת תרופות חדשות לסרטן, לאלצהיימר או למחלות נדירות, ולחסוך שנים של ניסוי וטעייה. הטכנולוגיה לא מחליפה מדענים, אבל היא בהחלט יכולה להפוך אותם למדויקים, יעילים ומהירים יותר – והעולם הרפואי כבר מתכונן לשינוי.
בעולם היצירה, חברת Hailuo AI הסינית הציגה מודל וידאו חדשני המאפשר לשלוט בתנועות מצלמה באמצעות טקסט בלבד. המשמעות? יוצרים יכולים לכתוב פקודות פשוטות כמו “הזז את המצלמה בזווית רחבה” או “קרב לצילום תקריב”, והמערכת תבצע זאת באופן אוטומטי.
במקביל, הסטארטאפ האמריקאי Pika השיק מודל חדש (2.1) שמאפשר לשלב אלמנטים מלאכותיים בתוך וידאו מצולם – כלי שמשנה לחלוטין את חוקי המשחק בהפקות קולנוע, פרסום ואפילו עיתונאות. טשטוש הגבולות בין מציאות לדמיון מעולם לא היה מוחשי כל כך. בפחות מ-4 חודשים פיקה שיחררו 3 מודלים – התחרות בהחלט בשיאה!
פרסומת שיצרנו בעזרת מודל PIKA 2.1, שממחישה את השיפור המרשים ביכולות של הכלי המדהים הזה:
בתוך כל השינויים הללו, ישראל מציגה זווית אחרת – משרד החינוך השיק תוכנית לשילוב AI במערכת החינוך, כולל תמיכה של חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט, אפל ואנבידיה. היוזמה כוללת גם הטמעת פלטפורמת “מג’יק סקול”, שמאפשרת למורים ליצור בוטים ולשלב AI בתהליכי למידה.
הכנסת בינה מלאכותית למערכת החינוך היא צעד מבורך – מורים יכולים להשתמש במערכות AI כדי לייצר חומרים לימודיים, מערכי שיעור, מצגות, לבנות בוטים שמקלים על עבודתם היומיומית, לייצר כיתות AI וירטואליות, להפוך את התלמידים ללומדים אקטיביים שמשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, ועוד. צעד מבורך בהחלט! מנגד שמענו גם על התוכנית של משרד החינוך ליצור מאגר של 3,000 מנטורי AI שיסייעו למורים – הבעיה היא שמתוך האלפים הרבים, חלק גדול מהמנטורים כלל לא מגיעים מהתחום וחסרים בהשכלה מקצועית בתחום הבינה המלאכותית. תהליך הסינון היה דל ביותר, מה שקצת מחטיא את המטרה. כמו כן, השימוש ההולך וגובר ב-AI בבית הספר מעלה גם שאלות: איך מאזנים בין היתרונות לבין החששות? איך מבטיחים שהתלמידים לא ישתמשו ב-AI להעתיק עבודות? השאלות האלו עוד פתוחות – אבל ישראל בהחלט צועדת קדימה. מה שבטוח – ככל שנדבר על הנושאים הללו, נלמד אותם ונתייחס גם לסיכונים ולקשיים, כך נגביר את המודעות ונקטין את פוטנציאל הסיכון.
ולבסוף, הצד האפל של ה-AI. שלושה נערים מירושלים נחקרו לאחר שיצרו והפיצו תמונות עירום מזויפות של עשרות נערות באמצעות AI. זהו תמרור אזהרה מהבהב – ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך היא גם מאפשרת ניצול לרעה בהיקפים בלתי נתפסים. המסקנה? AI הוא כוח אדיר – אבל השימוש בו תלוי בנו. האם נבחר להפוך אותו לכלי שיוביל את האנושות קדימה, או שניתן לו להפוך לכלי נשק בידי מי שמחפש לפגוע? התשובה תתבהר בשנים הקרובות – והשבועות הקרובים ימשיכו להראות לנו את שני הצדדים של המטבע.
בואו ללמוד איתנו בינה מלאכותית בקורס המקיף, העשיר והמבוקש בשוק. הצטרפו לאלפים הרבים שכבר עברו את הקורסים והסדנאות שלנו. פרטים והרשמה באתר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. השאלה איך אנחנו שולטים עליו ולא נשלטים על ידו.