הנשיא דונלד טראמפ הכריז על פרויקט סטארגייט בטקס היסטורי בבית הלבן ב-22 בינואר 2025, במעמד בכירי תעשיית הטכנולוגיה העולמית. המיזם, בהיקף חסר תקדים של 500 מיליארד דולר, נועד להקים מרכזי נתונים מתקדמים ברחבי ארצות הברית ולבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. שותפות אסטרטגית בין ענקיות טכנולוגיה, לצד תמיכה ממשלתית נרחבת, מסמנת את תחילתו של עידן חדש במרוץ הטכנולוגי העולמי. הפרויקט, שכבר החל בהקמת המתחם הראשון בטקסס, מבטיח לא רק מהפכה טכנולוגית, אלא גם השפעה מרחיקת לכת על תחומים כמו רפואה, תעסוקה ויחסי הכוחות הגלובליים. במאמר הזה ננסה לתת לכם כמה נקודות מבט מעניינות על הפרויקט השאפתני הזה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
שותפויות ומבנה המימון
הפרויקט מתבצע במודל שותפות בין-מגזרי, הכולל שחקנים מרכזיים מהתעשייה, כאשר OpenAI מובילה את הפיתוח הטכנולוגי לצד הניהול הכולל. בצד הפיננסי, SoftBank בהובלת מסאיושי סון (Masayoshi Son) מעניקה את המעטפת הפיננסית, כשלצידה Oracle כשותפה טכנולוגית משמעותית וקרן ההשקעות MGX מאיחוד האמירויות. המיזם נתמך גם על ידי שותפויות טכנולוגיות עם ענקיות התעשייה Microsoft, NVIDIA ו-Arm. היקף ההשקעה הראשוני עומד על 100 מיליארד דולר, כאשר OpenAI ו-SoftBank מובילות את ההשקעה עם 19 מיליארד דולר כל אחת, מה שמדגיש את המחויבות העמוקה של השותפים המרכזיים להצלחת הפרויקט.
מחלוקת המימון והביקורת
פרויקט סטארגייט ניצב בפני אתגרים משמעותיים, החל משאלות מימון וכלה בלוחות זמנים שאפתניים ודרישות רגולטוריות מורכבות. השלב הראשון של המיזם כולל הקמת עשרה מרכזי נתונים ענקיים ברחבי ארצות הברית, כאשר המתחם הראשון כבר בשלבי בנייה בטקסס. כל מרכז, המשתרע על פני שטח של כחצי מיליון מ״ר, יכיל עשרות אלפי מעבדי GPU מתקדמים. מורכבות הפרויקט באה לידי ביטוי בדרישות הלוגיסטיות המאתגרות, הכוללות תפעול מתקני מחשוב רבי עוצמה הפועלים ברציפות 24/7, לצד צריכה אדירה של משאבי חשמל ומים.
פה תוכלו לראות ציוץ קצר של אלטמן עם שלוש מילים שאומרות הרבה וסרטון שמציג את האתר הראשון של פרויקט סטארגייט בטקסס:
big. beautiful. buildings. pic.twitter.com/8lAvUufXFm
— Sam Altman (@sama) January 23, 2025
המאבק על אמינות הפרויקט
פרויקט סטארגייט, אחד המיזמים השאפתניים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, נקלע למחלוקת ציבורית חריפה מיד עם השקתו. אילון מאסק הטיל ספק במקורות המימון של הפרויקט בשתי הצהרות נחרצות כאשר צייץ ״אין להם באמת את הכסף״, והוסיף ״סופטבנק התחייבה להשקיע פחות מ-10 מיליארד דולר בלבד״. בתגובה, סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, דחה את הטענות והזמין את מאסק לסיור באתר הבנייה בטקסס. הנתונים הפיננסיים, לפחות על הנייר, מצביעים על איתנות המיזם – סופטבנק מחזיקה ביתרות מזומנים של 24.3 מיליארד דולר, וקרן MGX מאיחוד האמירויות הביעה נכונות להשקיע 100 מיליארד דולר בפרויקט.
האתגרים התשתיתיים והסביבתיים
הפרויקט ניצב בפני אתגרים סביבתיים ותשתיתיים מורכבים, כאשר במוקד עומדת סוגיית צריכת המשאבים העצומה של מרכזי הנתונים. מחקרים מראים שכל קילוואט-שעה של אנרגיית שרת דורש בין 1 ל-9 ליטרים של מים לצורכי קירור, ובנוסף לכך נדרשים עוד כ-7.6 ליטרים של מים מאודים עבור ייצור החשמל עצמו. התחזיות מדאיגות במיוחד – צריכת החשמל של מרכזי נתונים, שכבר היום מהווה כ-2% מהצריכה העולמית, צפויה לזנק משמעותית עד 2030 אם לא יושגו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים. למרות שחברות בתעשייה מפתחות פתרונות מתקדמים כמו מערכות קירור נוזלי יעילות יותר, טרם פורסמו תוכניות מקיפות להבטחת קיימות סביבתית בפרויקט.
ההקשר הפוליטי והחזון הלאומי
שינוי כיוון רגולטורי
כמועמד ב-2016, טראמפ הבטיח לקדם חוק תשתיות בהיקף של טריליון דולר בקונגרס אך לא עשה זאת. הוא דיבר על הנושא לעתים קרובות במהלך כהונתו הראשונה כנשיא בין 2017 ל-2021, אך מעולם לא מימש השקעה גדולה, ו”שבוע התשתיות” הפך לבדיחה. לעומת זאת, כבר ביומו השני בקדנציה הטרייה, ביצע הנשיא טראמפ מהלך דרמטי כשביטל את הצו הנשיאותי של ביידן שנועד להגביל את התפתחות הבינה המלאכותית מטעמי בטיחות ובמקביל הכריז על פרויקט סטארגייט מה שאמור להוות שינוי משמעותי מהכישלון בקידום תוכנית התשתיות בתקופת כהונתו הראשונה.
חזון לאומי ותחרות גלובלית
המרוץ הטכנולוגי בין המעצמות מתחדד עם פרויקט סטארגייט, כאשר סין, המפעילה כ-250 מרכזי מחשוב מתקדמים בעוצמה כוללת של 230 אקספלופס (מיליארד מיליארד (10^18) פעולות חישוב בשנייה), עדיין מפגרת אחרי ארצות הברית. הנשיא טראמפ, שזיהה את חשיבות המרוץ הטכנולוגי, הכריז בפורום דאבוס שהתקיים השבוע בשוויץ, על חזונו להפוך את ארה”ב ל”בירת העולם של הבינה המלאכותית והקריפטו”. בהתייחסו לצרכי התשתית העצומים של הפרויקט, אמר טראמפ: “הם צריכים לייצר הרבה חשמל, ואנחנו נאפשר להם לבצע את הייצור הזה בקלות רבה במתקנים שלהם עצמם אם ירצו”. הוא הוסיף: “אנחנו במרוץ כרגע. ארה”ב והמערב צריכים לנצח במרוץ ה-AI הזה”, תוך שהוא מקדם גישת “לנוע מהר ולשבור דברים” ומבטיח יצירת 100,000 משרות חדשות. כל זה למרות האתגרים באספקת החשמל, כאשר מחצית מהמדינה עלולה להיתקל במחסור בעשור הקרוב.
בציוצים המצורפים תוכלו לשמוע את הנאומים של אלטמן וטראמפ כשלצידם לארי אליסון מנכ״ל Oracle ומסאיושי סון, יו”ר SoftBank, הדמויות המובילות בפרויקט סטארגייט:
Sam Altman on Project Stargate ($500 billion).
"With AI, diseases will be cured at an unprecedented rate."
– Sam Altman
Feeling the AGI very strongly today 🔥 https://t.co/pNmWlCnMvw pic.twitter.com/u5CjPH0F1w
— Rohan Paul (@rohanpaul_ai) January 21, 2025
הכל בזכות טראמפ
בטקס ההשקה החגיגי בבית הלבן התכנסו בכירי תעשיית הטכנולוגיה לצד הנשיא טראמפ. מסאיושי סון, יו”ר SoftBank, הביע תמיכה נלהבת באומרו: “לא היינו מחליטים לעשות את זה אלמלא ניצחת, אדוני הנשיא”. סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, הדגיש את החשיבות האסטרטגית של הפרויקט: “אנחנו רוצים לקחת את העניינים לידיים שלנו ולהבטיח שיש לנו מספיק תשתיות וכוח מחשוב לעשות את מה שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות כדי ש- AGI ייבנה כאן”, והוסיף: “לא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיך, אדוני הנשיא”. בראיון מיוחד ל-Wall Street Journal, קווין וייל (Kevin Weil), מנהל המוצר הראשי של OpenAI, סיפק הצדקה כלכלית למיזם כשציין את הירידה הדרמטית של 99% בעלויות התפעול לאורך השנתיים האחרונות. וייל הדגיש: “הכל מתחיל בעובדה שיותר כוח מחשוב מוביל למודלים טובים יותר”, תוך שהוא מרמז על אפשרות לפיתוח תשתיות עצמאיות בעתיד.
השפעות כלכליות מיידיות
ההכרזה על פרויקט סטארגייט חוללה טלטלה משמעותית בשוק ההון, במיוחד במניות החברות המעורבות ישירות בפרויקט. Oracle הובילה את המגמה החיובית עם זינוק של 11% במסחר המוקדם, כאשר SoftBank רשמה עלייה מרשימה של 10% במסחר בטוקיו. Arm Holdings בלטה במיוחד עם עלייה של כמעט 16%, בעוד Nvidia ומיקרוסופט הציגו עליות מתונות יותר של 4.4% ו-4.1% בהתאמה. התגובה החיובית של המשקיעים משקפת את האמון בפוטנציאל הכלכלי העצום של הפרויקט. עם זאת, האנליסטים מציינים שחלק מהעליות החדות נובעות מחוסר הבהירות סביב פרטי המיזם, מה שמוביל לתנודתיות מוגברת במניות המעורבות.
מניעים ואינטרסים מורכבים
החזית הציבורית והבטחות טכנולוגיות
בחזית הציבורית, הפרויקט מוצג כמהפכה רפואית-טכנולוגית. לארי אליסון (Larry Ellison), מנכ״ל Oracle מדבר על חיסונים מותאמים אישית לסרטן תוך 48 שעות, שיפור רשומות רפואיות, וטיפול רפואי מתקדם בפריפריה. במקביל, מובטחים מאות אלפי מקומות עבודה חדשים ויתרונות כלכליים משמעותיים. אולם, אמירות פנימיות של המעורבים חושפות מטרות נוספות. אליסון, בפגישה פיננסית נפרדת, חשף חזון למעקב המוני באמצעות AI, כולל מעקב מתמיד אחר אזרחים ושוטרים.
אינטרסים עסקיים בדרך לעידן הזהב
התמונה העסקית והגיאופוליטית מורכבת לא פחות. מסיושי סון מ-SoftBank מדבר בגלוי על מרוץ להשגת AGI (Artificial General Intelligence) ו- ASI (Artificial Super Intelligence), טכנולוגיות שיובילו ל”עידן הזהב” לדבריו, עם יכולות שמעבר להבנה אנושית. המורכבות העסקית מתבטאת ביחסים בין החברות המעורבות. Microsoft ממהרת להבהיר שזכויותיה על הקניין הרוחני של OpenAI נשמרות עד 2030, כולל בלעדיות על ה-API. במקביל, הכניסה של Oracle כשותפה מרכזית מרמזת על צורך בכוח מחשוב נוסף, מעבר למה ש-Microsoft יכולה לספק.
אז מה המטרה?
התמונה המצטיירת היא של פרויקט רב-שכבתי: מול הציבור – הבטחות רפואיות והתפתחות טכנולוגית לטובת האנושות. בחדרים הסגורים – מרוץ לשליטה בטכנולוגיות AGI ו-ASI. ומתחת לפני השטח – תשתית פוטנציאלית למעקב המוני ושליטה חברתית, תוך ריכוז כוח חסר תקדים בידי קבוצה מצומצמת של חברות ומדינה אחת. כל זאת במסגרת תחרות גיאופוליטית על עליונות טכנולוגית עולמית.
פרויקט סטארגייט מייצג נקודת מפנה היסטורית בתחום הבינה המלאכותית, עם השקעה חסרת תקדים של 500 מיליארד דולר והתגייסות של ענקיות הטכנולוגיה המובילות בעולם. המיזם משלב אינטרסים לאומיים, כלכליים וטכנולוגיים, כשהוא מוצג בחזית כמהפכה רפואית-טכנולוגית שתייצר מאות אלפי משרות חדשות, אך במקביל משקף את המרוץ הגיאופוליטי מול סין על עליונות טכנולוגית עולמית. האתגרים המשמעותיים – ממימון ורגולציה ועד לצריכת משאבים וקיימות סביבתית – יעמדו למבחן בשנים הקרובות, כשההצלחה או הכישלון של הפרויקט עשויים לעצב מחדש את מאזן הכוחות הטכנולוגי העולמי ואת עתיד הבינה המלאכותית. מוזמנים לקרוא עוד על שנת המפנה בבינה מלאכותית והקשר בין פוליטיקה, טכנולוגיה ושוק העבודה.