טראמפ לוחץ על הגז של ה-AI בזמן שהתעשייה מתחילה לדבר על בלמים

כמה שעות לפני שהכריז על גוף חדש שיעסוק בבינה מלאכותית, דונלד טראמפ היה עסוק בשם שלה. נשיא ארה"ב שאל את העוקבים שלו ב-Truth Social אם הגיע הזמן להחליף את Artificial Intelligence בשם כמו "Superior Intelligence", "Extreme Intelligence" או "Supreme Intelligence". מאחורי המשחק בשם מסתתרת עמדה מדינית וכלכלית חד משמעית. טראמפ הודיע כי בכוונתו להקים "AI Force", גוף חדש שאותו השווה ל-Space Force שהקים בתקופת כהונתו הראשונה, ולמנות בקרוב גם "AI Czar" חדש שירכז את התחום בממשל. בשלב הזה הוא לא הציג מבנה, סמכויות או לוח זמנים להקמת הגוף. הכיוון שטראמפ מבקש להתוות ברור. מבחינתו, ארה"ב צריכה להמשיך לפתח בינה מלאכותית במהירות, והסיכון שבהאטת המרוץ מקבל משקל גדול במיוחד.

מבחינת טראמפ, האטה היא חלק מהסיכון

בפוסט שפרסם כתב טראמפ כי הממשל לא מתכוון "לעכב או לחנוק" את צמיחת תעשיית ה-AI. בכל הנוגע לשימושים מזיקים, הוא טען שאפשר לטפל בהם באמצעות מערכות המשפט הפלילי והאזרחי שכבר קיימות, במקום לבנות שכבת רגולציה חדשה שתאט את התחום. הכרזה משתלבת בעמדה רחבה יותר של טראמפ נגד מגבלות חדשות על פיתוח AI.

זו לא מדיניות שנולדה עם ה-AI Force. בינואר 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי שקבע כי מדיניות ארה"ב תהיה לחזק את ההובלה האמריקאית ב-AI ולהסיר חסמים שהממשל רואה כמפריעים לחדשנות. ביולי אותה שנה פרסם הבית הלבן את America's AI Action Plan, תוכנית שמעמידה במרכז האצת חדשנות, הרחבת תשתיות והובלה אמריקאית בזירה הבינלאומית.

בדצמבר 2025 המשיך הממשל לקדם מסגרת פדרלית אחידה יותר, בין היתר כדי לצמצם את השפעתן של מגבלות ברמת המדינות. במובן הזה, ה-AI Force הוא בעיקר המשך של קו שכבר קיים. מה שהשתנה הוא העוצמה שבה טראמפ מציג עכשיו את הבחירה בין האצה להגבלה.

הוא מתאר את הבינה המלאכותית כמרכיב מרכזי בתחרות הכלכלית והאסטרטגית מול סין. גם תוכנית ה-AI של הבית הלבן נכתבה במונחים של "ניצחון במרוץ", עם דגש על שבבים, תשתיות, אנרגיה והפצת טכנולוגיה אמריקאית בעולם.

בפוסט האחרון טראמפ הלך רחוק עוד יותר. הוא תיאר את AI כמהפכה שעשויה להיות גדולה ומשפיעה יותר מהמהפכה התעשייתית ומהאינטרנט, ואפילו העלה אפשרות שהתחום יגיע בעתיד להיקף המקביל ל-25% מהתמ"ג האמריקאי. הוא לא הציג בסיס, טווח זמן או מתודולוגיה למספר הזה, ולכן אין כרגע דרך להתייחס אליו כאל תחזית כלכלית שניתנת לבדיקה.

טראמפ מציע שמות חדשים ל-AI ומבקש מהעוקבים להצביע

הוויכוח על הקצב מתחדד בתוך התעשייה

התזמון של ההכרזה הופך אותה למעניינת במיוחד. במקביל לקו ההאצה של הבית הלבן, חלק מהאנשים שבונים את המודלים המתקדמים ביותר מתחילים לדבר בצורה ישירה יותר על הקצב שבו היכולות משתפרות ועל השאלה האם מנגנוני הבטיחות מצליחים להדביק אותו.

דריו אמודיי (Dario Amodei), מנכ"ל אנטרופיק (Anthropic), קרא בספטמבר לחברות שמפתחות את המודלים החזקים ביותר להאט את התקדמות היכולות ולאפשר למנגנוני הבטיחות והפיקוח להדביק את הקצב. בין ההצעות שלו היו הערכות בטיחות חיצוניות, תיאום בין מעבדות AI ושיתוף פעולה בין מדינות.

פעם בדור זה קורה: אמודיי, אלטמן ומאסק מסכימים על משהו

הקריאה שלו קיבלה תמיכה פומבית גם משני אנשים שקשה לתאר כבעלי אינטרסים זהים לאלה של אנטרופיק - סם אלטמן (Sam Altman), מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק (Elon Musk), שמוביל את xAI. שלושתם לא מציעים בהכרח את אותה מדיניות, אבל עצם התמיכה של שלושה יריבים ישירים ברעיון שקצב ההתקדמות דורש התייחסות היא חריגה למדי בתעשייה שמבוססת על מרוץ מתמשך ליכולות חזקות יותר.

OpenAI עצמה השתמשה בימים האחרונים במונח "pacing", כלומר התאמת קצב הפיתוח כך שמחקר הבטיחות, הסטנדרטים והפיקוח לא יישארו מאחור. החברה גם קראה לארה"ב להוביל יצירת סטנדרטים בינלאומיים למערכות AI מתקדמות ומנגנוני דיווח על תקריות.

כאן הפער מול טראמפ נעשה חד במיוחד. בזמן שחלק מבכירי המעבדות מתחילים לשאול כיצד אפשר להכניס יותר תיאום, בדיקות ואולי גם האטה לתוך המרוץ, טראמפ מציג האטה אמריקאית כסיכון בפני עצמו, במיוחד מול סין.

טראמפ מצמצם אפשרויות

מי שמבקש להאט עדיין ממשיך להתחרות

חשוב לא להפוך את הוויכוח לחלוקה פשוטה בין ממשל שרוצה לרוץ לבין תעשייה שרוצה לעצור. אין כיום עמדה אחת של "תעשיית ה-AI". חברות אירופיות כמו Mistral הצרפתית, למשל, התנגדו לקריאות להאטה וטענו שהן עלולות לחזק דווקא את החברות האמריקאיות שכבר נמצאות בעמדת יתרון.

וגם בתוך החברות שמזהירות מהסיכונים קיימת סתירה שקשה להתעלם ממנה. ימים ספורים לאחר קריאת ההאטה של אמודיי דווח כי אנטרופיק שוקלת להשיק מודל חדש כדי להגיב למומנטום של OpenAI. החששות מחריגות בטיחות לא ביטלו את התחרות העסקית, את הלחץ מצד משקיעים או את הרצון להוביל בשוק.

זו אחת הבעיות המרכזיות של הדיון כולו. החברות שמחזיקות בידע הרב ביותר על הסיכונים הן גם חברות בעלות אינטרס עצום להמשיך לשפר את המודלים שלהן לפני המתחרות.

ג'נסן הואנג לא רוצה להוריד את הרגל מהגז

ג'נסן הואנג (Jensen Huang), מנכ"ל אנבידיה (Nvidia), נמצא הרבה יותר קרוב לעמדה של טראמפ. בראיון ל-CBS הוא דחה את הקריאות להאטה מתואמת של פיתוח AI ואמר שהתעשייה צריכה להתקדם "כמה שיותר מהר", כל עוד היא לא מתפשרת על בטיחות. מבחינתו, אין צורך לבחור בין חדשנות, מהירות ומוצרים בטוחים, ואפשר לקדם את שלושתם במקביל.

הואנג גם דחה בחריפות את התחזיות הקיצוניות יותר סביב הסיכון הקיומי של AI. לדבריו, יש "אפס אחוז סיכוי" ש-2030 תהיה סוף העולם, והוא טען שהפחדות מהסוג הזה אינן מבוססות מדעית ואפילו כינה אותן אמירות חסרות אחריות.

גם בשאלת הרגולציה הוא נשמע קרוב במיוחד לדעה של טראמפ. במקום להקים מסגרת חדשה בסגנון ה-FDA או ה-FAA שתפקח על AI, הוא טען שצריך קודם לאכוף את החוקים והכללים שכבר קיימים נגד חברות שמשחררות מוצרים מסוכנים. הוא אפילו טען שחלק ממעבדות ה-AI שקוראות לרגולציה לא בהכרח מבקשות עוד חוקים, אלא הקלות מהחוקים שכבר חלים עליהן.

הנה חלק קצר מהראיון ל-CBS News שבו הסביר ג'נסן הואנג למה לדעתו צריך להמשיך לפתח AI "כמה שיותר מהר":

ה-AI Force הוא עדיין סימן שאלה

כאן מגיעה השאלה המרכזית סביב ההכרזה של טראמפ. אם הממשל סבור שהחוקים הקיימים יכולים לטפל בנזקים ושאין צורך להכביד על הפיתוח, מה בדיוק אמור לעשות ה-AI Force?

כרגע אין לכך תשובה. טראמפ לא פירט אם מדובר יהיה בגוף רגולטורי, יחידה בין-משרדית, גוף שעוסק בתחרות מול סין, מנגנון אכיפה או מסגרת לתיאום בין הממשלה לתעשייה. גם הבית הלבן לא סיפק פרטים נוספים מיד לאחר ההכרזה.

גם תפקיד ה-"AI Czar" החדש עדיין אינו מוגדר. טראמפ כבר מינה בתחילת כהונתו השנייה את דייוויד סאקס (David Sacks) לתפקיד AI and Crypto Czar. סאקס עזב מאז את התפקיד הממשלתי הישיר וממשיך לייעץ מבחוץ, וכעת טראמפ מתכוון למנות אדם נוסף לתפקיד הקשור ל-AI.

עד שיתפרסמו סמכויות, תקציב ומבנה, קשה לדעת אם ה-AI Force יהיה מוסד בעל השפעה ממשית או שם חדש למדיניות שהממשל כבר מקדם.

אז מי מחליט מתי ה-AI רץ מהר מדי?

הוויכוח שמתפתח בארה"ב לא נסוב רק סביב השאלה אם לפתח AI. רוב השחקנים המרכזיים מניחים שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם ושיש לה משמעות כלכלית ואסטרטגית גדולה. המחלוקת היא כמה סיכון נכון לקבל בדרך, כמה זמן צריך לתת למנגנוני הבטיחות להדביק את היכולות, ומי בכלל מוסמך להחליט שהמרוץ נעשה מהיר מדי.

טראמפ נותן כרגע תשובה ברורה לצד אחד של המשוואה. הוא רוצה לשמור את הרגל על הגז ולמנוע מצב שבו ארה"ב מאטה בזמן שסין ממשיכה להתקדם. מנגד, אפילו כמה מהאנשים שמתחרים זה בזה על בניית המודלים החזקים ביותר אומרים עכשיו שהפער בין קצב הפיתוח לבין היכולת לפקח עליו הפך לבעיה שדורשת טיפול.

אם ה-AI Force אכן יקום, המבחן שלו יהיה פחות בשם שטראמפ ייתן לבינה המלאכותית ויותר בדרך שבה הממשל ינסה ליישב בין שתי המטרות האלה - להמשיך להאיץ את המרוץ, ובאותו זמן להוכיח שהחוקים ומנגנוני הבטיחות מסוגלים לעמוד בקצב.