גוגל שלחה פרומפט לחלל וקיבלה בחזרה שיר

גוגל שלחה פרומפט ללוויין שחג סביב כדור הארץ וביקשה ממנו לכתוב שיר על החלל. כמה רגעים לאחר מכן התקבלה התשובה: שיר הייקו קצר בן שלוש שורות, שנוצר באמצעות מודל הבינה המלאכותית Gemma 4. מאחורי הניסוי המשעשע הזה מסתתר צעד משמעותי בפרויקט Project Suncatcher, שבמסגרתו גוגל חוקרת אפשרות להקים בעתיד תשתיות מחשוב AI בחלל, באמצעות לוויינים שמופעלים באנרגיה סולארית.

הלוויין הניסיוני, שפותח בשיתוף חברת Planet, שוגר ב-1 באוקטובר 2026 על גבי משימת Transporter-18 של SpaceX. בשבועות שלאחר השיגור הפעילו המהנדסים את מערכות המחשוב שלו וביצעו בדיקות ראשוניות. ב-30 באוקטובר דיווחה גוגל על ציון הדרך הראשון: מודל AI שפעל על שבב TPU ברמה המשמשת מרכזי נתונים, יצר תשובה בחלל והעביר אותה בהצלחה לכדור הארץ.

מה בדיוק קרה שם למעלה?

במהלך מעבר של הלוויין מעל נורווגיה, שלחו המהנדסים מתחנת הקרקע בקשה למודל Gemma 4 שמותקן עליו. המשימה הייתה פשוטה: לכתוב שיר הייקו על השהייה בחלל.

התשובה שהתקבלה הייתה:

שיר הייקו על השהייה בחלל

השיר מתאר את כדור הארץ הכחול שמתחת, את זרימת המידע ואת אור הכוכבים שמזין את ליבת המחשב. בהמשך בדקו המהנדסים גם יצירת שירים נוספים ומענה לבקשות לקבלת נתונים על מצבן הטכני של המערכות בלוויין.

החשיבות של הניסוי היא לא באיכות השירה. גוגל הצליחה להשלים תהליך שבו בקשה נשלחת מכדור הארץ, מודל AI מעבד אותה באמצעות חומרת מחשוב בחלל, והתוצאה חוזרת לתחנת הקרקע. זה הישג הנדסי ראשוני, אבל עדיין רחוק מאוד מהפעלה של מרכז נתונים אמיתי בחלל.

למה גוגל בכלל רוצה להעביר מחשוב AI לחלל?

מרכזי נתונים שמפעילים מודלים גדולים זקוקים לכמויות עצומות של חשמל, למערכות קירור ולתשתיות פיזיות. ככל שהדרישה למחשוב AI גדלה, כך גדל גם הצורך במשאבים האלה. הרעיון של Project Suncatcher הוא לנצל תנאים שקיימים במסלול סביב כדור הארץ. בגובה ובמסלול המתאימים, פאנלים סולאריים יכולים לקבל אור שמש כמעט ברציפות.

לפי המחקר המקורי של גוגל, פאנל סולארי בחלל עשוי לייצר עד פי שמונה יותר אנרגיה מפאנל דומה על פני כדור הארץ.

החזון כולל רשת של לוויינים, שכל אחד מהם נושא שבבי TPU ומתקשר עם לוויינים אחרים באמצעות קישורי לייזר מהירים. יחד הם עשויים לבצע משימות מחשוב מורכבות, בדומה למערכות שפועלות כיום בתוך מרכזי נתונים קרקעיים.

אלא שאנרגיה זמינה היא רק חלק מהאתגר. בחלל אין אוויר שיסייע לפנות את החום שהשבבים מייצרים. יש גם קרינה שעלולה לשבש חישובים ולפגוע ברכיבים אלקטרוניים, לצד הצורך לשמור על תקשורת מהירה ויציבה בין לוויינים שנעים במהירות עצומה.

לפי דיווחים על הלוויין הנוכחי, הוא נושא ארבעה שבבי TPU, ומערכת הקירור שלו מאפשרת להפעיל אותם לפרקי זמן קצרים בלבד, של כ-15 דקות בכל פעם. זו מגבלה שממחישה את הפער בין הפעלת מודל לניסוי קצר לבין הרצת משימות AI רציפות בהיקף גדול.

המבחן המשמעותי הבא יתקיים ב-2027

לאחר ההצלחה הראשונית, גוגל מתכננת להמשיך ולבחון כיצד שבבי המחשוב מתפקדים בתנאי קרינה ושינויי טמפרטורה לאורך זמן.

השלב הבא, המתוכנן לשנת 2027, הוא ניסוי שבו שני לוויינים מחוברים ינסו לתקשר ולעבוד יחד. הבדיקה הזו חשובה משום שמרכז נתונים עתידי בחלל לא יוכל להסתמך על לוויין בודד. הוא יצטרך לחבר בין מערכות מחשוב רבות ולהעביר ביניהן מידע במהירות ובאמינות.

גם אם הניסוי הבא יצליח, עדיין יהיה צורך להוכיח שהמערכת יכולה לפעול לאורך זמן, להתמודד עם תקלות ולהציע עלות תחרותית ביחס לתשתיות קרקעיות.

השיר הראשון של Gemma 4 הוא סימן לכך שחלק בסיסי במערכת עובד. הדרך ממנו לרשת לוויינים שמספקת כוח מחשוב בהיקף מסחרי עוד ארוכה, אבל גוגל כבר החלה לבדוק את הרעיון בתנאים האמיתיים שבהם הוא אמור לפעול.