מה באמת קורה בחזית של הבינה המלאכותית? סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, התארח בפרק הראשון של הפודקאסט החדש של החברה – ושיתף מבפנים: על החיים האישיים, העתיד של הבינה, ואיך זה לגדל תינוק עם ChatGPT. מהשאלות הקטנות של הורות ועד מיזמי ענק בעלות חצי טריליון דולר – אלטמן חושף את הקצב, הלחצים והחזון מאחורי מהפכת ה-AI. לא רוצים להאזין לפרק המלא? הנה סיכום של הרעיונות המרכזיים, הציטוטים החשובים והמסרים שמאחורי המילים. שיחה כנה, עמוקה, ולעיתים מטרידה – עם האיש שמוביל את מהפכת הבינה המלאכותית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הורות בעידן הבינה המלאכותית
נתחיל דווקא מהמבט האישי – כשנשאל על החוויה כהורה חדש, סם אלטמן חשף משהו מפתיע. הוא הודה שבתחילת הדרך השתמש ב-ChatGPT “כל הזמן” כדי להתמודד עם השאלות הקטנות של הורות.
“ברור שאנשים הצליחו לטפל בתינוקות בלי ChatGPT לאורך השנים. אני לא יודע איך הייתי עושה את זה”
כיום, כשהוא שולט בבסיס, הוא משתמש בו בעיקר כדי להבין שלבי התפתחות ולוודא שהתנהגויות הילד שלו נורמליות. האנקדוטה הזו ממחישה איך בינה מלאכותית הופכת בשקט לחלק מהחיים עצמם – אפילו בחוויות הכי אנושיות שיש.
הגדרה מחדש של אינטליגנציה
מה בעצם נחשב היום לבינה מלאכותית כללית (AGI)? לפי אלטמן, ההגדרה הזו כבר לא מה שהייתה. המודלים הנוכחיים, לדבריו, עברו את מה שרבים היו מחשיבים AGI רק לפני חמש שנים. אז מה היעד הבא? אלטמן מכוון גבוה: “סופר-אינטליגנציה” – מערכת שלא רק מבינה, אלא גם מסוגלת לבצע גילויים מדעיים בעצמה.
“אני מאמין גדול שהדבר החשוב ביותר לשיפור חיי האנשים הוא התקדמות מדעית”
ככה הוא רואה את זה: בינה מלאכותית לא רק ככלי – אלא כמנוע עולמי להאצת הידע ולשיפור החיים של כולנו.
GPT-5 כבר בקיץ הקרוב?
GPT-5 צפוי להגיע כבר בקיץ הקרוב, כך אישר אלטמן. אבל לא רק היכולות משתנות – גם השמות מתחילים להרגיש מיושנים. ב־OpenAI שוקלים אם להיצמד למספרים עוקבים כמו 5.1 ו־5.2, או פשוט להמשיך לשדרג את GPT-5 מבלי להכריז על כל גרסה. המודלים משתפרים כל הזמן, והגבולות בין גרסאות כבר לא ברורים כמו פעם. אלטמן מעדיף לחזור למעבר חד וברור – מ־GPT-5 ל־GPT-6 – כדי למנוע בלבול של המשתמשים (כמו שקורה היום בפועל) ולשמור על רצף התפתחות פשוט ומובן.
פרטיות מול לחץ משפטי
בתגובה לתביעה של הניו יורק טיימס, שדורשת לשמור לוגים של שיחות ChatGPT מעבר ל־30 יום, אלטמן לא השאיר מקום לספק:
“זו חריגה מטורפת… אנחנו הולכים להילחם בזה. פרטיות צריכה להיות עיקרון מרכזי בשימוש בבינה מלאכותית”
לטענתו, הדרישה חורגת מכל נורמה מקובלת – ופוגעת באמון שבין המשתמשים למערכת. העמדה הזו מדגישה עד כמה OpenAI רואה באינטראקציות עם ChatGPT מרחב אישי ורגיש, שראוי להגנה ברמה של שיחה פרטית – לא של תוכן ציבורי.
שאלת הפרסום היא קו אדום של אמון
האם נראה יום אחד פרסומות בתוך ChatGPT? אלטמן לא שולל את האפשרות – אבל מדגיש שזה ידרוש זהירות קיצונית.
“אם נתחיל להטות את הפלט של המודל כדי לרצות מפרסמים – זו תהיה שבירה של האמון. אני אישית הייתי שונא את זה.”
החשש ברור: פרסומות שמשפיעות על הפלט של המודל עלולות לחבל בדבר הכי יקר שיש – אמון המשתמשים. אם פרסום כן ייכנס בעתיד, הוא יצטרך להיות מועיל ושקוף – בלי להפריע לתפקוד המרכזי של הבינה. עד אז, אלטמן מעדיף מודל פשוט: תשלום ישיר תמורת תגובות נקיות מהטיה.
תובנות מהמדיה החברתית
אלטמן מזהיר: אם נבנה מודלים של בינה מלאכותית שמכוונים רק לסיפוק רגעי – כמו לייקים, ריגושים ותשובות קצרות – נאבד את מה שחשוב באמת.
“כמו במדיה החברתית – אם נרדוף אחרי תגובת משתמש מיידית, ניצור בועות ולא ערך אמיתי”
הוא משווה את זה לבועות הסינון שיצרו אלגוריתמי הרשתות החברתיות – מערכות שהפכו את העולם לצר יותר, לא רחב יותר. הפעם, לדבריו, חייבים לבחור אחרת: לבנות מודלים שמקדמים עומק, הקשר, ולמידה – לא רק סיפוק מיידי.
בניית כוח המחשוב של העתיד
אחת ההצהרות המרשימות ביותר של אלטמן נגעה ל־Project Stargate – יוזמה להקמת תשתית־על שתספק את הכוח החישובי הדרוש לדור הבא של בינה מלאכותית. היקף ההשקעה? חצי טריליון דולר. המטרה? לצמצם את הפער בין מה שהמודלים דורשים – לבין מה שהעולם מסוגל לספק. כדי שזה יעבוד, צריך גם מהפכה באנרגיה: אלטמן מדבר בגלוי על שילוב בין כוח גרעיני מתקדם, אנרגיה סולארית, וגז – רק כדי לעמוד בדרישה הבסיסית של מודלים עתירי עיבוד.
הדור הבא של מכשירי AI
במבט מעבר לטכנולוגיה הנוכחית, אלטמן חשף ש-OpenAI משתפת פעולה עם ג’וני איב (מעצב ראשי לשעבר של אפל) כדי לחקור מכשירי חומרה חדשים. למה? כי המחשבים הנוכחיים לא תוכננו לעולם שמתמקד בבינה מלאכותית. מכשירים עתידיים עלולים להיות מודעים יותר לסביבה, לקבל מידע רחב יותר על חיי המשתמשים, ולהציע שיטות אינטראקציה חדשות מעבר למסכים ומקלדות מסורתיים. החזון האולטימטיבי הוא בינה מלאכותית שניתן לסמוך עליה להבין את ההקשר המלא של חיי המשתמש ולפעול בשמו.
איך כל זה מתחבר לחיים שלנו?
החזון של אלטמן אולי נשמע גדול ומרוחק – אבל הוא כבר משפיע על החיים שלנו, כאן ועכשיו. בישראל, שבה סטארטאפים כבר משלבים AI במוצרים יומיומיים, והצבא מוביל בחדשנות טכנולוגית, השינויים האלה קורים מהר – לפעמים בלי שנרגיש. וזה לא רק בעולמות של ביטחון או הייטק – הבינה המלאכותית יוצאת מהמעבדות ונכנסת אל תוך הבית: היא עוזרת להורים להבין את הילדים שלהם, לחוקרים לפצח תעלומות מדעיות, ולכולנו להתמודד עם השאלות הקטנות של היומיום.
הקצב מסחרר – עד כדי כך שאפילו שמות הגרסאות כבר לא עומדים בקצב. המודלים משתפרים בקביעות, הופכים חכמים יותר, ולומדים להכיר אותנו טוב מתמיד. ובתוך כל זה, עולות שאלות עמוקות: כשהמערכת יודעת עלינו כמעט הכול – מי באמת שומר עלינו? וכשכל פעולה דורשת כוח חישוב עצום – מאיפה תגיע האנרגיה שתניע את המהפכה הזו?
הכול מתכנס לנקודה אחת: אנחנו כבר לא רק לומדים להפעיל טכנולוגיה – הטכנולוגיה מתחילה ללמוד אותנו.
אתגרים וחששות
לא כולם מתרגשים מההבטחות הגדולות. ביקורת גוברת מכיוונים שונים – חוקרים שמפקפקים בלוחות הזמנים האופטימיים, אקטיביסטים שמזהירים מפני ההשפעות הסביבתיות של חוות הענק, ומומחי כלכלה שתוהים אם הציפיות לא מנופחות מדי. ואלטמן? הוא מודע לביקורת – ועדיין ממשיך קדימה. בשבילו, זו לא רק שאלה של טכנולוגיה, אלא של הנהגה בזמן שינוי.
הצצה מרתקת לעתיד
השיחה עם סם אלטמן חושפת משהו עמוק יותר מהבשורה הטכנולוגית: בינה מלאכותית כבר לא חיה בענן – היא נכנסת לחיים עצמם. היא עוזרת להורים, חוקרת מדע, מסננת מידע, ומעצבת את הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם. אבל עם העוצמה הזו מגיעה אחריות שלא נוכל להפקיד רק בידי מהנדסים. הבחירות שנעשה עכשיו – על פרטיות, שקיפות, פרסום, אנרגיה – יעצבו לא רק את הכלים, אלא גם את הכללים. איך אתם רואים את עצמכם בעתיד הזה? האם אתם מוכנים לתת לבינה המלאכותית גישה רחבה יותר להקשר של החיים שלכם ואיך לדעתכם חברות הטכנולוגיה הישראליות צריכות להתכונן לעולם שבו חצי טריליון דולר מושקעים בתחרות על חשיבה מלאכותית? הכוח כבר כאן. השאלה היא מה נעשה איתו – ומה לא נסכים לאבד בדרך.