בסוף יוני, אי שם בטקסס, פרסם סם אלטמן תמונה של עגורן. מאחורי פריים פשוט של אתר בנייה הסתתר אולי הסיפור הגדול ביותר של קיץ 2025: OpenAI ו-Oracle חוברות בהסכם ענק, שמוערך בכ-30 מיליארד דולר לשנה, להקמת רשת מרכזי נתונים שתוכל להחזיק את הדור הבא של הבינה המלאכותית. אבל זה לא עוד חוזה ענן. זה מהלך אסטרטגי שמציב את ה-AI בלב תשתיות המדינה. העסקה אושרה בפרטיה הכלליים על ידי מנכ”ל OpenAI, אף שהסכום דווח בעיקר דרך התקשורת. ומה שבטוח – זהו שיתוף פעולה מהגדולים שנראו עד היום בעולם המחשוב. עסקה שצפויה לעצב מחדש את מפת האנרגיה, המשרות והשליטה בעידן הבינה המלאכותית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
למה דווקא עכשיו?
מאחורי העסקה עומדת מגמה ברורה: הביקוש לעוצמת חישוב גובר בקצב מהיר בהרבה מהיכולת של תשתיות הענן הקיימות לספק. מודלים כמו GPT-4o, Claude ו-Gemini צורכים מאות אלפי שבבים ומערכות קירור תעשייתיות, והתחזיות מצביעות על זינוק נוסף בדור הבא. המצב הזה מציב את חברות הבינה המלאכותית בפני מגבלה קריטית – התשתית עצמה הופכת להיות צוואר בקבוק. לכן, ארגונים כמו OpenAI מבקשים שליטה ישירה – לא רק בקוד, אלא גם בברזל ובקרקע. העסקה עם Oracle ממחישה את המעבר מיחסי תלות בענקיות ענן כמו Azure ו-AWS, לבניית שכבת הבסיס במו ידיהם.
מרכז כוח במדבר
המתקן הראשון של OpenAI, המכונה Stargate I, נבנה בימים אלה בעיר אבילין, טקסס – לא כהבטחה עתידית, אלא כפרויקט שכבר נמצא בשלבי הפעלה ראשוניים. Oracle החלה לפרוס באתר את מערכות השרתים הראשונות מבוססות Nvidia GB200, ו-OpenAI החלה להריץ עליו אימונים וניסויים ראשוניים. בסיומו, המתקן צפוי לאכלס למעלה מ־2 מיליון שבבים – תשתית עיבוד בקנה מידה עולמי.
החזון רחב בהרבה – לפרוס מעל 5 גיגה-וואט של תשתיות חישוב בשנים הקרובות, בדרכם ליעד שאפתני של 10 גיגה-וואט עד סוף העשור, שזה יותר מהצריכה השנתית של עיר בגודל לוס אנג’לס. מדובר לא רק באתר אחד, אלא בפלטפורמת־על שזכתה לשם Stargate – אקוסיסטם של מרכזי־על בתמיכת Oracle, SoftBank, CoreWeave ואחרים, כחלק מתוכנית תשתית לאומית בסך 500 מיליארד דולר בארבע שנים. הפרויקט זוכה לתיאום ישיר עם רגולטורים אמריקאיים, תמיכה פדרלית והכרה רשמית של הבית הלבן בחשיבותו.
חזון אמיץ או מהלך מסוכן?
Oracle מרוויחה כבר עכשיו, לפחות בטווח הציבורי והבורסאי. מניית החברה זינקה לשיא כל הזמנים, ולארי אליסון, המייסד, עקף את ג’ף בזוס בדירוגי ההון. עבור Oracle, מדובר בהזדמנות נדירה לשוב לעמדת מפתח בעולם הענן כמי שמספקת את תשתית הברזל של עידן הבינה המלאכותית.
OpenAI, מנגד, פועלת ממקום הרבה פחות יציב. הכנסותיה ב־2025 מוערכות בכ־10 מיליארד דולר בלבד – שליש מגובה ההשקעה השנתית שעל הפרק. מדובר במהלך חסר תקדים: סטארטאפ עם מודל היברידי ולא־רווחי שמתחייב לפרויקט תשתית של מאות מיליארדים, על בסיס אמונה בעתיד, לא על נזילות בהווה. והסיכון לא נגמר בפיננסים: שינויים רגולטוריים בארה”ב או באירופה עלולים להגביל שימושים קריטיים ב-AI תשתיתי, במיוחד בתחומים כמו פרטיות, אנרגיה והגנת סייבר.
מהצד הטכנולוגי, לא מובטח שמודלים עתידיים אכן יצדיקו השקעה כזו בעוצמת חישוב, או שישמרו על היתרון היחסי של OpenAI. זו לא רק עסקה, זה מהלך מערכתי עמוק שמציב את החברה בין חזון אמיץ, חלוציות טכנולוגית ונטל אסטרטגי כבד.
תשתית היא לא רק קירות
השותפות עם Oracle צפויה לייצר למעלה מ-100,000 משרות חדשות, לא רק במרכזי הנתונים עצמם, אלא גם בתחומים משלימים: בנייה, תפעול, לוגיסטיקה, ייצור, תחזוקה ושירותים מקומיים. באתר Stargate I לבדו כבר פועלים חשמלאים, מפעילי ציוד וטכנאים מיותר מ-20 מדינות בארה”ב.
עבור אזורים כפריים כמו מערב טקסס ונבאדה, זהו לא רק פרויקט טכנולוגי, אלא תנועת הון בקנה מידה שלא נראתה מזה עשורים. כך, תשתיות AI הופכות לאמצעי לעידוד תעסוקה, השקעות ופיתוח אזורי הרבה מעבר לסיליקון ואלגוריתמים.
אבל לא הכול חלק:
-
הכנסות מהותיות צפויות רק החל מ-2028 – כלומר, הפירות עוד רחוקים.
-
קצב הבנייה האדיר יוצר עומס על רשתות החשמל והאספקה המקומית.
-
דיווחים מצביעים על חיכוכים בין OpenAI ל-SoftBank סביב ניהול הפרויקט הרחב, אף ש-SoftBank אינה צד רשמי לעסקה עם Oracle.
השליטה יורדת לקרקע
במהלך שקט אך אסטרטגי, OpenAI מבקשת לשלוט לא רק בקוד, אלא גם בברזל, בקרקע ובחשמל. Oracle, בתורה, יוצאת מצל של ספקית דאטאבייסים ותיקה והופכת לשחקנית מפתח בעולם הענן והבינה המלאכותית. במקום מרוץ על פיצ’רים של מודלים, נפתח כעת מרוץ על אנרגיה, נדל”ן, רישוי תשתיות וצינורות קירור. במילים אחרות, המרוץ על שליטה ב-AI עובר מהמסכים אל הקרקע. ולנו, כצופים מהצד, ובטח כאזרחים בעולם הגדול, נותר לשאול: האם תשתיות הבינה המלאכותית יהיו בעתיד כמו כבישים -ציבוריות ונגישות, או כמו האלגוריתמים שמפעילים אותן – פרטיות, ריכוזיות וחסומות?