OpenAI מעלה הילוך: 750 מיליארד דולר על תשתיות AI עד 2030

חברה שמתומחרת כמו יצרנית תוכנה בדיוק התחייבה להוצאות בהיקף של חברת חשמל. הקפיצה מ-600 ל-750 מיליארד דולר אינה רק מספר גדול יותר - היא סימן לכך שהתיאבון של OpenAI לכוח מחשוב גדל מהר יותר מהתחזיות של החברה עצמה, ומהר יותר מהיכולת שלה להסביר איך תממן את הכל.

הדיווח האחרון של הוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal) הציב מספר חדש על השולחן: OpenAI מעלה את תחזית ההוצאה שלה על תשתיות מחשוב לכ-750 מיליארד דולר עד שנת 2030, לעומת כ-600 מיליארד שדווחו מוקדם יותר השנה. מדובר בגידול של כ-25 אחוזים, והוא נובע מהסכמים חדשים עם ספקיות ענן שנועדו להבטיח לחברה את כוח המחשוב שהיא צריכה כדי לאמן ולהפעיל את מודלי ה-AI שלה.

רגע של פרופורציה: סכום של 750 מיליארד דולר גדול - מהתוצר הלאומי הגולמי השנתי של שווייץ. הסכום מתייחס להוצאה מתוכננת על מחשוב לאורך חמש שנים, ולא לשווי החברה או למזומן שכבר הוצא בפועל. וכל זה מגיע מחברה שעדיין אינה רווחית.

הקפיצה הראשונה: פרויקט קמליה בג'ורג'יה

הצעד הראשון בגל ההוצאות החדש הוא השקעה של כ- 20 מיליארד דולר במרכז נתונים בשם פרויקט קמליה (Project Camellia), במחוז אפינגהם בג'ורג'יה. המתחם ישתרע על פני כ-5,700 דונם ממערב לסוואנה, וימשוך לפחות 3.2 ג׳יגה וואט של חשמל מספקית האנרגיה ג'ורג'יה פאוור (Georgia Power). הקיבולת הזו צפויה להיכנס לפעולה בהדרגה בין 2028 ל-2032.

We're developing Project Camellia, a long-term AI infrastructure project in Effingham County, Georgia. There is significant work ahead. Here is the approach guiding that work: - Georgia families will not subsidize this project. OpenAI will pay all infrastructure and electric-service costs...

OpenAI Newsroom (@OpenAINewsroom)
July 22, 2026

מה שמייחד את הפרויקט הזה הוא לא רק ההיקף אלא המבנה. עד עכשיו OpenAI שכרה כוח מחשוב מספקיות כמו אורקל (Oracle) ואמזון (Amazon). קמליה הוא הפרויקט הראשון שבו החברה עצמה היא המעצבת והמפתחת המובילה. כדי לבצע את המהלך, החברה גייסה את ברנט מייו (Brent Mayo), דמות מרכזית בבניית תשתיות מרכזי הנתונים של xAI, החברה של אילון מאסק (Elon Musk).

נתון החשמל לבדו ממחיש את סדר הגודל- קיבולת של 3.2 ג׳יגה וואט שקולה בערך לצריכת החשמל של יותר מ-2 מיליון בתי אב. זו הסיבה שהשאיפות של OpenAI הופכות להיות סיפור אנרגיה לא פחות משהן סיפור טכנולוגי. רוב החשמל צפוי להגיע מגז טבעי, מה שמחדד את הביקורת הסביבתית שכבר מכוונת למרכזי נתונים של AI, ומוסיף גורם סיכון רגולטורי לקראת ההנפקה המתוכננת.

רשת ההסכמים שמאחורי המספר

פרויקט קמליה יושב בתוך מארג רחב יותר של התחייבויות שהחברה צברה בשנה האחרונה. בין ההסכמים שכבר נחתמו נמצא חוזה עם אורקל שמכסה קיבולת של 6 ג׳יגה וואט של מרכזי נתונים, הסכם מורחב עם שירותי הענן של אמזון בשווי 138 מיליארד דולר לאורך שמונה שנים, והתחייבות נפרדת של 250 מיליארד דולר בהוצאה נוספת דרך Microsoft Azure. כל אחד מההסכמים האלה בפני עצמו נמנה עם עסקאות התשתית הגדולות בהיסטוריה של עולם העסקים.

חשוב להבחין בין המספרים השונים שמסתובבים סביב החברה. תחזית ה-750 מיליארד דולר נפרדת מהתחייבויות התשתית של כ-1.4 טריליון דולר שסם אלטמן דיבר עליהן בעבר, ומהערכה של כ-1.15 טריליון דולר שמכסה הסכמי חומרה וענן עד 2035. בין שותפויות החומרה של החברה נמצאות אנבידיה, AMD  Broadcom, ובין שותפויות הענן גם CoreWeave.

המתיחות שמתחת לפני השטח

ההיקף האדיר הזה אינו עובר בשקט בתוך החברה. סמנכ"לית הכספים שרה פרייר (Sarah Friar) הביעה באופן פרטי חשש שהחברה עלולה לא לעמוד בהתחייבויות המחשוב העתידיות שלה, אם צמיחת ההכנסות לא תדביק את קצב ההתחייבויות. החשש הזה קיבל משנה תוקף אחרי שאלטמן הצהיר בפומבי על כוונה להוציא 1.4 טריליון דולר על כוח מחשוב, מספר שהדאיג משקיפים. פרייר נכנסה כדי לתקן את התמונה, והבהירה למשקיעים שההוצאה המתוכננת עד 2030 היא כ-600 מיליארד דולר.

הציוץ המקורי שבו אלטמן מבהיר בעצמו את מחויבויות ה-1.4 טריליון דולר, את תחזית ההכנסות ל-2030, ומכחיש בקשה לערבויות ממשלתיות.

המתח בין השניים אינו רק על מספרים. פרייר, בנקאית לשעבר בגולדמן זאקס (Goldman Sachs) שליוותה את הנפקת סקוור (Square), דחפה לדחות את ההנפקה של OpenAI, בטענה שהחברה עדיין אינה ערוכה לעמוד בסטנדרטים של דיווח כחברה ציבורית. עמדתה הזהירה מציבה אותה במחלוקת מול אלטמן, שדוחף ללוח הזמנים המהיר ביותר האפשרי. שני המנהלים פרסמו הצהרות משותפות שבהן הכחישו כל קרע, אך ההכחשות עצמן חשפו יותר מכפי שהרגיעו.

"This is ridiculous. We are totally aligned on buying as much compute as we can and working hard on it together every day."

סם אלטמן ושרה פרייר, בהצהרה משותפת שנמסרה ל-CNBC, אפריל 2026

 

מודל עסקי שמתהפך

מתחת לכותרת הענקית מסתתר שינוי שקט אך עמוק. חברת תוכנה קלאסית מוכרת הבטחה אחת: לבנות מוצר פעם אחת, למכור אותו מיליון פעמים, ולראות את הרווחים מצטברים. זו הייתה ההבטחה שהמשקיעים תמחרו כששוויה של OpenAI הגיע ל-852 מיליארד דולר. אלא שההתחייבות החדשה לתשתיות בהיקף של יצרנית חשמל מערערת בשקט על ההבטחה הזו.

הנתונים הפיננסיים ממחישים את הפער. החברה הגיעה לכ-25 מיליארד דולר בהכנסה שנתית ממוצעת עד אמצע 2026, לעומת 13 מיליארד דולר לכל שנת 2025. אך במקביל היא צפויה לשרוף כ-27 מיליארד דולר במהלך 2026, ואינה צפויה להפוך לחיובית מבחינת תזרים מזומנים לפני 2030 בערך. נשיא החברה גרג ברוקמן (Greg Brockman) העיד בבית משפט במאי שהחברה מצפה להוציא כ-50 מיליארד דולר על כוח מחשוב ב-2026 - לעומת כ-30 מיליון דולר בלבד ב-2017. פער של פי אלף בתוך פחות מעשור מסמן את קצב ההסלמה.

כשמסתכלים על התמונה המלאה, ה-750 מיליארד דולר הם פחות הצהרה על ביטחון עצמי ויותר הימור על העתיד. החברה מהמרת שהביקוש לכוח מחשוב ימשיך לגדול, שההכנסות ידביקו את ההוצאות בזמן, ושהשוק יסלח לחברה שמתנהגת כמו חברת תשתיות אבל מבקשת להיות מתומחרת כמו חברת תוכנה. השאלה שנשארת פתוחה היא לא אם המספר מרשים, אלא מי צודק בוויכוח הפנימי - המנכ"ל שלוחץ על הגז, או סמנכ"לית הכספים שמנסה לבלום.