איך אנטרופיק הפכה לשחקן מרכזי ומה מנוע הצמיחה שלה? האם OpenAI תמציא מחדש את האייפון? האם VEO3 של גוגל באמת גיים צ’יינג’ר? מה קורה כשכמה ציוצים מקפיצים מניה ואז מקריסים אותה? – פותחים את חודש יוני 2025 עם חדשות ה-AI מבית LetsAI. אבל לפני הכל, צפו במבזקון ששודר בתוכנית שלנו – “בינה אחרת” – ששודר אתמול. התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:000 בערוץ 10 בטלוויזיה (ערוץ הכלכלה).
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מנוע הצמיחה של אנטרופיק – בידול ומיקוד!
איך אנטרופיק הפכה לשחקנית הרווחית השקטה של עולם ה-AI העסקי? בעסקים אתה לא חייב להיות הכי גדול – לפעמים מספיק להיות מאוד טוב. בעוד רוב תשומת הלב בעולם ה-AI מופנית ל-OpenAI – האמא והאבא של ChatGPT, דווקא אנטרופיק מצליחה ובגדול, בשקט בשקט ובלי השקות נוצצות ופרשיות צבעוניות. כן אלטמן… אנחנו מסתכלים עליך! לאט לאט ומתחת לרדאר, היא הצליחה לייצר הכנסות שנתיות של 3 מיליארד דולר – זינוק של 200% בתוך חמישה חודשים בלבד. מה הסוד? מיקוד ובידול! לא עוד צ’אטבוטים לכולם – אלא התמקדות בשוק האנטרפרייז. גישה לאינטרנט זה לחלשים – יצירת פרוטוקולים מהפכניים כמו MCP, חזון ברור לעולם עבודה שמושתת על סוכנים, גישת קוד פתוח וזמינות מודלי על ב-API, הפכו אותה למגדלור של קדמה ולפתרון אידיאלי לעסקים, חברות וארגונים מסביב לעולם. כ-70% מההכנסות שלה מגיעות מחברות שמשלמות על שירותי API, בעיקר בתחום כתיבת קוד – שם הגישה הזו בולטת במיוחד.

לאינסטגם שלנו – מה… לא תפרגנו בעוקב?!
כבר לפני חודשים הצהיר מנכ”ל החברה שעד סוף השנה, כ-100% מהקוד יכתבו על ידי AI, והיום יותר מתמיד, נדמה שהחזון הזה קרוב במיוחד. מתחת למכסה המנוע של רוב כלי ה-No Code וסוכני הקוד כיום, תמצאו את קלוד. ויש לכך סיבה טובה! לדוגמה, Replit דיווחה לאחרונה על צמיחה של פי 10 בהכנסות, לאחר שהטמיעה סוכן מבוסס מודלי קלוד, שמתרגם שפה טבעית לקוד. מצד שני כדאי להסתכל גם על התמונה המלאה. 3 מיליארד דולר זה סכום מרשים, אבל OpenAI, המתחרה הגדולה, צפויה להכניס 12 מיליארד דולר השנה. ומה לגבי צמיחה? האם ההתקדמות המדהימה של אנטרופיק תמשיך באותה עוצמה? במרץ 2025 גייסה החברה 3.5 מיליארד דולר והגיעה לשווי של 61.4 מיליארד דולר. זה מספר מרשים, אבל עדיין רק חמישית מההערכה של OpenAI, שמדורגת סביב 300 מיליארד דולר.
אבל השאלה האמיתית היא לא מה אנטרופיק עושה, אלא מה אפשר ללמוד מזה. לא כל עסק צריך “מהפכה”. לפעמים מספיק לפתור בעיה אחת טוב, ולהתמקד בשוק נישתי – אמנם קלוד מחזיק רק ב-2% משוק המשתמשים הפרטיים, אבל בכתיבת קוד ו-API יש הרבה כסף. רק כדי לסבר את האוזן – השלמת קוד או ריפקטורינג דורשים בין 5,000 ל-20,000 טוקנים לעומת שיחה רגילה שצורכת כמה מאות טוקנים בלבד. וכשאנטרופיק מתמחרת מיליון טוקנים ב-3 דולר לקלט, ו-15 דולר לפלט, אפשר להבין איפה הכסף הגדול נמצא. מה אתם יכולים לקחת מזה? מיקוד נכון מייצר ערך ומנקה רעש. הוא מייתר בידול, במיוחד בשווקים מאוד תחרותיים!
קלוד 4 – מודל הקול החדש וחיפוש ברשת לכולם!
אמנם קלוד4 שוחרר כבר לפני שבועיים בערך, אבל על קלוד אנחנו מוכן לדבר בכל יום! אין מה להגיד – אנטרופיק יודעים מה הם עושים! גם לפני המודלים החדשים של הדור הרביעי, קלו היה פשוט מדהים ודוגמה מושלמת לאיך LLM צריך להיראות ולהתנהג. ועכשיו הוא הופך לקצת יותר טוב. כדאי לדעת שמשתמשים חינמיים יכולים ליהנות מפיצ’ר החיפוש ברשת, מה שמאפשר לקלוד להתבסס גם על מידע אקטואלי שהוא אוסף בעצמו, ולא רק על המידע שהוא אומן עליו בעבר.
כמו כן, האפליקציה לנייד התחדשה במודל קול חדש שמאפשר לנהל שיח שוטף עם קלוד. הבעיה – הפיצ’ר לא עובד טוב כשמדברים איתו בשפה העברית, כך שאלא אם מתחשק לכם לפרוץ בשיחה קולחת באנגלית עם קלוד, כנראה שלא תשתמשו בו.
ומה לגבי פיצ’רים מתקדמים? גם שם אנטרופיק ממשיכים להיות פורצי דרך ומגדלור לתעשייה! אחת התוספות הבולטות היא כלי הרצת הקוד – Code execution tool – שמאפשר לקלוד לא רק לכתוב קוד, אלא גם להריץ אותו בפועל בסביבת פייתון מאובטחת ומבודדת. המודל מסוגל לנתח נתונים, להפיק גרפים, לבצע חישובים סטטיסטיים מתקדמים, ולהפיק תובנות תוך כדי שיחה – מבלי להידרש להרצת קוד חיצונית. למה זה טוב? מודלים פיננסיים ותחזיות עסקיות, הרצת סימולציות מדעיות ועיבוד נתוני מחקר, ניתוח דוחות ועוד.
ומה לגבי MCP? באמצעות ה-MCP Connector, ניתן לבצע אינטגרציות עם מערכות חיצוניות ולחבר את קלוד לשרתי MCP חיצוניים, כמו אסאנה או זאפייר, ללא צורך בפיתוח ידני. ברגע שמציינים את כתובת השרת, המודל מבצע את כל תהליך החיבור, גילוי הכלים, הרצת הפונקציות, ניהול ההרשאות וטיפול בשגיאות – כל זאת נעשה באופן אוטומטי.
פשוט כלי מדהים ופשוט כיף שיש כזו טכנולוגיה מתקדמת שזמינה לכולם, אפילו בחינם בחבילת התנסות, ועוזרת ליחידים ועסקים לעבוד עם AI על בסיס יומי, ולבנות סוכנים ועוזרים חכמים יחסית בפשוטת ובקלות.
כך מייסד טלגרם ואילון מאסק יצרו מהומה של 300 מיליון דולר בכמה ציוצים
אז מה באמת הסיפור סביב עסקת טלגרם-מאסק? בבוקר אחד של סוף מאי 2025, הכריז פאבל דורוב, מייסד טלגרם, הידוע כ”מארק צוקרברג הרוסי”, על שותפות טכנולוגית מרעישה: Grok – מודל ה-AI העוצמתי של xAI, חברת הבינה של אילון מאסק – ישולב בטלגרם. ההסכם, כך נטען, אמור לעמוד על 300 מיליון דולר במזומן, מניות ונתח מהכנסות עתידיות. תוך שעות, ערכו של מטבע TON (המזוהה עם טלגרם) זינק ב-20% תוך דקות, והעולם הטכנולוגי רעש וגעש.
כל ההתרגשות הזו החזיקה מעמד רק עד ליל אותו יום. ב-22:30 צייץ אילון מאסק חמש מילים פשוטות: “No deal has been signed” – או בקיצור: שום עסקה לא נחתמה. מי שהקשיב טוב טוב היה יכול לשמוע את קול האוויר שיצא מהבלון שניפח דורוב. תוך 30 דקות בדיוק, TON צנח מ-3.45 ל-3.27 דולר – נפילה של 5% ברגע, ודורוב פרסם הבהרה מביכה: “נכון. הסכמנו עקרונית, אבל החלקים הפורמליים עוד לא סגורים”.
ומה לגבי השוק… הוא נותר מבולבל עד היום. נכון ליוני 2025, ההסכם טרם נחתם רשמית. מצד אחד – הסכמה עקרונית יש. מצד שני – חוזה חתום אין. ומה לגבי מועד ברור להשקה? נראה שתצטרכו להמשיך לחכות.
אז מה באמת קורה כאן? בואו נפרק את הבצל הזה לשלוש שכבות מרכזיות:
- השכבה הראשונה – טקטיקה או טעות? האם דורוב ניסה לדחוק את מאסק לפינה באמצעות הכרזה מוקדמת? או שאולי מדובר בבלבול תקשורתי קלאסי, שבו “כן” בטלפון תורגם ל”סגור” בציוץ? ייתכן גם שהמניעים של “צוקי הרוסי” היו כלכליים נטו – טלגרם נמצאת כעת בעיצומו של גיוס הון של 1.5 מיליארד דולר, וכל הכרזה נוצצת יכולה לסייע מול משקיעים.
- השכבה השנייה: המאבק על הפלטפורמות. השוק מתקרב לנקודת רתיחה: Meta AI כבר עמוק בתוך מהפכת ה-AI עם מודלי עוצמתיים כמו לאמה ואינטגרציות בפלטפורמות הסושיאל שלה, מיקרוסופט שילבה את Copilot בכל חור – אפילו בתוך טלגרם, וגוגל דוחפת את Gemini לכל שירות אפשרי – החל מהמייל, לדרייב, לדוקס ולסמארטפונים שלכם. ומה לגבי אילון היקר… הוא משקיף מן הצד עם סכין בין השיניים ורעב כבד לעוד פלטפורמת סושיאל, מלבד טוויטר, שתחת חזונו שינתה את שמה ל-X. האם טלגרם יכולה להיות הגשר הזה עבור מאסק? האם היא תהיה עוד צינור לצביעת קהלים, איסוף דאטה ואימון מודלים? האם xAI יכולה לעמוד עמוד בקצב ובאיכות של המתחרות?
- השכבה השלישית – העתיד או הסכנה? אם Grok באמת ישולב בטלגרם, יהיה מדובר בשדרוג דרמטי לחוויית השיחה והשימוש בפלטפורמת ההודעות הייחודית הזו. סיכומי שיחות, ניסוח טקסטים, ניתוח מידע, פיצ’רים חכמים ועוד. מצד שני, החששות ברורים: עבור פלטפורמה שחרטה על דגלה פרטיות ואנונימיות – הכנסת AI לתמונה יכולה להתפרש כצעד שלילי מצד רבים ממשתמשיה. מילים כמו פיקוח, גבולות, איסוף מידע ואימון מודלים עושות להם צרבת – ובצדק.
איך כל זה יסתיים? בקצרה… אין לי שמץ! נביא אני לא! אבל התחזית הריאלית היא שהעסקה תיחתם – אולי בתנאים אחרים. יש יותר מדי כסף על השולחן, לשני הצדדים יש אינטרס, וההד הציבורי כבר יצא משליטה. האם זו תהיה נסיעה חלקה? כנראה שלא. יהיו חבלי לידה, באגים וקצרים בתקשורת. והכי חשוב: אם הבוט יופיע אצלכם בטלגרם – אל תמהרו ללחוץ “אישור”. קראו את הסכם המדיניות, או לכל הפחות – תנו לגרוק לנתח אותו בשבילכם 🙂 בדקו מה הוא רואה ואיפה המידע שלכם נשמר. בדקו האם המידע שלכם משמש לאימון הדורות הבאים של המודל.
מהן המיומנויות הנדרשות בעידן ה-AI?
השבוע נתקלנו במסמך מעניין וציטוט מעניין לא פחות שקשה להתעלם מהם. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם טיוטה לדיון על השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ובתוכה התייחסות חשובה לשאלה אילו מיומנויות השתנו או עלו בחשיבותן מאז ש-ChatGPT נכנס לחיינו. ובמקביל, דריו אמודאי, מנכ״ל אנטרופיק, פרסם תחזית שנויה במחלוקת – לטענתו חצי ממשרות הצווארון הלבן ברמת Entry Level ייעלמו תוך חמש שנים בלבד. אז עצרנו לרגע לחשוב – מה בעצם קורה לכל המיומנויות שפעם חשבנו שהן הכרחיות עבור הצלחה בעולם שהכרנו? הדוח של המכון לדמוקרטיה והתחזית של אמודאי מצביעים על מהפכה שקטה אך עמוקה: לא רק שהכישורים הטכניים כבר לא מספיקים – הם מפנים את מקומם למיומנויות מסוג אחר לגמרי. פעם חשבנו שמיומנויות כמו פיתוח וכתיבת קוד הן חסינות עתיד. היום כבר ברור שהעתיד שלהן יראה אחרת לגמרי ממה שדמיינו.
במקום לדעת לכתוב קוד, צריך לדעת איך לדבר עם מודלי AI ואיך לעשות וייב קודינג. במקום להבין מערכת – צריך להבין אנשים ולדעת לפעול בסביבה היברידית, בה בני אדם וסוכני AI עובדים יחד. המיומנויות שהופכות קריטיות היום הן כאלה שפעם נחשבו “רכות”: חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, קבלת החלטות באי-ודאות, הנדסת פרומפטים ושיח עם מכונות, הבנת הקשרים רגשיים ותרבותיים. ומעל כל אלו, ניצבת מיומנות-העל: היכולת לדעת להפעיל גם שכל וגם רגש, ומנגד – לנהל גם בני אדם וגם אלגוריתמים, מודלים, סוכנים ומכונות. זה העולם החדש! אין ספק שעידן ה-AI ישנה אותנו! הוא לא יחליף אותנו, אבל הוא כן יצריך מאיתנו לסגל מיומנויות חדשות – לעשות Fine Tuning לא רק למודלים שלנו, אלא גם לעצמנו. ועכשיו שאלה בשבילכם: מה אתם עושים היום כדי להישאר רלוונטיים מחר?
האם אלטמן וג’וני אייב ימציאו את האייפון מחדש?
בואו נדבר קצת על השותפות המסקרנת בין OpenAI לחברת io של מעצב העל ג’וני אייב, שעזב את אפל ב-2019. יחד הם הולכים לבנות את ה”אייפון” של הבינה המלאכותית. החזון? טכנולוגיה שנמצאת איתכם – בלי מסך, בלי מקלדת, ובלי גוף. היא לא תופסת מקום, לא דורשת תשומת לב – פשוט מגיבה, מבינה ופועלת בשקט. נתחיל מהסוף – OpenAI רכשה את io, החברה החדשה של אייב, בעסקה בשווי 6.5 מיליארד דולר. וזו לא רק עסקה גדולה – זו הכרזה, או שמא נאמר – קריאת כיוון: הבינה המלאכותית עומדת לקבל גוף.
מי שעיצב את האייפון מבקש עכשיו לעצב מחדש את מערכת היחסים שלנו עם טכנולוגיה. אבל הפעם – לא דרך זכוכית מלוטשת, אלא דרך קול, הקשר, ותנועה. אייב רוצה לבנות את “האייפון של הבינה המלאכותית” – לא מטפורה, אלא מטרה אמיתית. את חברת io הוא הקים בספטמבר 2023, יחד עם שלושה שותפים – שלושה בכירים לשעבר מאפל. המטרה שלהם פשוטה ועמוקה כאחד: לפתח מכשירים שמביאים את הבינה המלאכותית אל העולם הפיזי. נשמע עמום? הנה דרך לחשוב על זה: מה אם ChatGPT לא היה רק צ’אט, אלא עוזר אישי שממש הולך איתך, שומע אותך, מבין אותך, ופועל ברקע – וכל זה בלי מסך? טכנולוגיה שפועלת ברקע – בלי לתפוס מקום, ובלי לקחת מאיתנו תשומת לב. מעין עוזר אישי בלתי נראה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו – המקום בו אנחנו מעדכנים בתדירות הכי גבוהה, ובו אפשר לראות גם תכנים לפני שהצטרפתם.
זה הימור מסוכן: פיתוח חומרה מעולם לא היה התחום של OpenAI, וגם גאדג’טים דומים כבר נכשלו. אבל עם צוות של בוגרי אפל, תקציב עתק ואמביציה נדירה – יכול להיות שמדובר בצעד עם פוטנציאל לא רק לשנות את כללי המשחק, אלא להמציא מחדש את השוק ואת הטכנולוגיה שמלווה את חיינו 24/7. אמנם io עדיין לא שחררה מוצרים רשמיים, אבל היא כבר גייסה צוות של 55 מהנדסים, מעצבים וחוקרים, כאמור – רבים מהם יוצאי אפל, והיא מפתחת פרוטוטייפים של מכשירים חכמים. הכיוונים האפשריים שהם בוחנים כוללים אוזניות, התקנים לבישים, ואפילו מצלמות אינטראקטיביות.
אייב אף אמר: “יש לי תחושה גוברת שכל מה שלמדתי במהלך 30 השנים האחרונות הוביל אותי לרגע הזה.” למה זה כל כך משמעותי? קודם כול, כי זה מהלך נגד אפל. ג’וני אייב הוא האיש שעיצב את האייפון, והאדם שהפך את אפל למה שהיא. עכשיו הוא עובד על משהו שיכול לשבור את התלות בטלפון, וזה קורה אצל המתחרה. התגובה המיידית? מניית אפל ירדה ביותר מ־2% ביום ההודעה. בנוסף לכך – זה מציב את OpenAI כשחקנית עתידית מרכזית בתחום החומרה והגאדג’טים, וזה יכול להיות מאוד מעניין, ולשבש את השוק… ככה זה כשמכניסים טכנולוגיה משבשת לשוק תחרותי.
מלך האינטפיינטינג – ככה עורכים היום תמונות!
בואו נדבר קצת על FLUX.1 Kontext – מודל טקסט-לתמונה חדש מבית Black Forest Labs, שמאפשר גם יצירה מאפס וגם עריכה ממוקדת של תמונות קיימות. הוא עושה את זה בדיוק מפליא, במהירות אדירה ותוך שליטה מלאה. בשונה מכלים אחרים שמחדשים את כל התמונה, FLUX.1 מבין מה רציתם לשנות – ומשאיר את כל השאר בדיוק כפי שהוא. הוא שומר על דמויות, קומפוזיציה וסגנון לאורך כל התהליך, ומגיב לפרומפטים בשפה טבעית ועקבית. הנה כל מה שחשוב לדעת כדי לעבוד איתו בצורה חכמה וממוקדת.
כל מה שצריך לדעת על VEO3
כולם מדברים על מודל הוידאו המדהים והחדש של גוגל – VEO3 ובצדק! הוא מאפשר לייצר סרטונים מרהיבים וריאליסטיים תוך שניות, וישירות מתוך הנחיה טקסטואלית. הוא לא עוצר רק ביצירת הדימויים, אלא מייצר גם את הסאונד, את הליפסינק (הדיבוב), ותנועות טבעיות של הדוברים. אפשר ליצור איתו גם סרטונים ובהם דוברים שמדברים עברית. אבל האם באמת מדובר במהפכה? לרשותכם מספר מדריכים שיעזרו לכם להבין איך אפשר להשתמש בכלי המדהים הזה, גם פה בישראל (למרות שעל פניו הוא חסום ואמור להיות זמין רק בארה”ב).
- מדריך לשימוש ב-VEO3 בישראל.
- דוגמאות לסרטוני AI מדהימים ומקוריים שנוצרו עם VEO3.
- איך לייצר סרטונים עם נשמה ולב, בעזרת VEO3.

לפרטים על קורס יצירת פרסומות, קליפים וסרטים עם AI, לחצו פה.
יצירת אפליקצית עם CANVA CODE ועם PERPLEXITY
יש כלים כמו קלוד שיודעים לכתוב קוד כבר תקופה ארוכה בעזרת פיצ’ר הארטיפקסט המוכר והטוב. יש כלי NO CODE כמו Lovable, Replit, Bolt או Websim, שעשו את זה מצוין כבר לפני חודשים. ועכשיו כמה שחקנים חדשים מצטרפים לחגיגה: קאנבה (עם פיצ’ר ה-Canva Code) ופרפלקסיטי (עם פיצ’ר ה-Labs החדש). שתי החברות הוסיפו ממשקים שמאפשרים לכתוב קוד עם אפס נסיון בתכנות, וכך למעשה לבנות ממשקים ואפליקציות.
האם האמירויות הופכות לגן עדן של בינה מלאכותית או מודל חדש של שליטה?
לראשונה אי פעם, מדינה שלמה מעניקה לכל תושביה גישה חופשית לטכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת – אבל מה המחיר האמיתי של המהלך הזה? באיחוד האמירויות, בינה מלאכותית כבר איננה פריבילגיה של סטארטאפים או מותרות. במאי הכריזו הרשויות באיחוד האמירויות על מהלך דרמטי: כל אחד מ-11 מיליון האזרחים והתושבים יקבל גישה חינמית ל-ChatGPT . בעולם שבו משתמשים נדרשים לשלם על גישה למודלים מתקדמים, ולעיתים נתקלים אפילו במחסומים לשימוש בסיסי, מדובר בצעד יוצא דופן. אבל דווקא בגלל שהוא יוצא דופן, חשוב לשאול: מה באמת עומד מאחוריו?
המהלך הוא חלק מפרויקט ענק בשם Stargate UAE – בניית מרכז מחשוב־על מהגדולים בעולם באבו דאבי. הפרויקט כולל השקעה של מיליארדי דולרים משותפים בין האמירויות לחברות טכנולוגיה אמריקאיות כמו אוראקל, אנוידיה, סיסקו ו-OpenAI.
בשונה ממדינות אחרות, באמירויות הגישה צפויה לעבור דרך תשתיות שקשורות לגורמים ממשלתיים. בעבר ראינו איך אפליקציות מפוקפקות שימשו ככלי ריגול לאיסוף מידע על משתמשים. כשהממשלה נותנת כלים “בחינם”, היא גם שולטת איך נשתמש בהם. והשלטון באמירויות יודע בדיוק איך לעשות זאת. דובאי מפעילה יותר מ־300,000 מצלמות עם זיהוי פנים הפרושות ברחבי העיר. מערכת מתוחכמת, העונה לשם “עיניים” בערבית, מחברת בין כל המצלמות האלה למאגרי נתונים ויכולה לעקוב אחרי כל אדם בזמן אמת ברחבי העיר. באבו דאבי פועלת מערכת דומה בשם Falcon Eye. כמו כן, חוקי הסייבר באמירויות מאפשרים מאסר עולם על מה שהם מכנים “פגיעה בעקרונות השלטון”, או במילים אחרות, כל ביקורת על המשטר. שירותי VPN חסומים, אפליקציות מוצפנות מוגבלות, וגם השימוש ב-WhatsApp מוגבל. עכשיו דמיינו את כל המידע הזה מחובר למה שאתם עושים עם הצ’ט שלכם. השאלות שאתם שואלים אותו, המידע והקבצים שאתם מעלים אליו. פתאום לממשלה יש גישה למידע האישי והעסקי שלכם, אבל גם לרעיונות שלכם, למחשבות שלכם ולתהיות שלכם. ועכשיו עולה שאלה נוספת – האם תאמינו לשלטונות שהם לא ישתמשו במידע הזה? בארה”ב ואירופה זה דבר אחד, אבל בעולם הערבי-מוסלמי שחי לאורם של ערכים אחרים, זה כבר סיפור אחר לגמרי!
האם מדובר בשוויון דיגיטלי ודמוקרטיזציה של ה-AI, או בדרך מתוחכמת לאסוף מידע ולהדק את אחיזת השלטון על נתיניו? למהלך הזה יש גם השפעות גלובליות – כשמדינות הופכות למדינות AI, מה יקרה למי שלא יבחר לצעוד בדרך הזו? אלו מדינות ישארו מאחור? איך זה ישפיע על הכלכלה שלהן? על החינוך שלהן?
הסיפור של ChatGPT באמירויות הוא רק חלק מתמונה עולמית רחבה הרבה יותר. עוד בינואר 2025, הנשיא דונלד טראמפ הכריז בבית הלבן על פרויקט Stargate האמריקאי – מיזם שאפתני בהיקף של 500 מיליארד דולר, שנועד להקים רשת מרכזי נתונים מתקדמים ברחבי ארצות הברית ולבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. בפינלנד השלטונות מנגישים קורסי AI לאזרחים. בקנדה, הממשלה משקיעה מיליארדים בתשתיות מחשוב ציבוריות. ומה איתנו? מה קורה פה בישראל? האם נזכה לראות חוות שרתים ותשתיות מחשוב אדירות שיעזרו לישראל לתפוס את מקומה הראוי כמעצמת AI, או שנמשיך לסמוך על תרבות ה”יהיה בסדר”?
הכשרות מקצועיות מבית LetsAI
להתעדכן זה חשוב – אבל אם אתם רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה, אנו ממליצים לכם בחום להעיף מבט על היצע הקורסים וההכשרות העשיר של LetsAI. חשבו כמה ערך קיבלתם פה במבזקון חדשות אחד בודד – עכשיו חשבו כמה ערך תקבלו בקורס מקצועי, שמועבר על ידי המרצים הטובים בארץ – אותם אנשים שהכשירו עובדים ומנהלים בחברות הגדולות בארץ, במשרדי ואגפי ממשלה, ובקרנות ועמותות שמנהלות תקציבים של מאות מיליונים. כי לכם מגיע רק את הטוב ביותר! הכלים שהזכרנו פה, נלמדים לעומק גם בקורסים שלנו ובאקוסיסטם שבנינו עבור משתתפי הקורסים שלנו. הצטרפו ללמעלה מ-50,000 סטודנטים, תלמידים ובוגרי הכשרות!

למעבר לעמוד הקורסים שלנו – לחצו פה.