חברת OpenAI משיקה מודל חשיבה ייעודי למחקר ביולוגי וגילוי תרופות, על שם החוקרת הבריטית רוזלינד פרנקלין (Rosalind Franklin). מאחורי ההכרזה עומדים שיתופי פעולה עם ענקיות פארמה, הבטחה לקצר תהליך שאורך בממוצע עשור וחצי, ושאלה אחת גדולה שעדיין לא קיבלה מענה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
ב-17 באפריל הכריזה OpenAI על השקתו של GPT-Rosalind, מודל חשיבה חדש שמיועד לתמוך במחקר בביולוגיה, בגילוי תרופות וברפואה טרנסלציונית. השם אינו מקרי. רוזלינד פרנקלין הייתה החוקרת שעבודתה הייתה חיונית להבנת המבנים המולקולריים של DNA, RNA ונגיפים, והחברה בוחרת לקשור את המודל החדש שלה למורשת הזו.
Announcing GPT-Rosalind, our frontier model for life science research.
This model is a step towards one of our most important goals — accelerating science and improving human outcomes.
Excited to work with many amazing partners on deploying and improving this model. https://t.co/bAsmBB23oQ pic.twitter.com/JCKLTkOCJn
— Greg Brockman (@gdb) April 16, 2026
המודל מוגש דרך ChatGPT Enterprise, Codex ודרך ה-API, אך לא לכל אחד. הגישה ניתנת כרגע רק ללקוחות ארגוניים מוסמכים בארצות הברית, דרך תוכנית Trusted Access של החברה. משמעות הדבר שהמודל לא זמין למנויי ChatGPT Plus או Pro רגילים. ארגונים שרוצים גישה נדרשים לעבור תהליך אישור שבוחן את מטרת המחקר, מנגנוני הממשל ובקרות למניעת שימוש לרעה. לפי OpenAI, זהו המודל הראשון בסדרת מודלים חדשה של מדעי החיים, וכבר עכשיו מתכננים בחברה להרחיב את יכולות החשיבה הביוכימית שלו.
לצד ההשקה המוגבלת, OpenAI פרסמה גם משהו שכל חוקר או סטודנט יכול להשתמש בו כבר עכשיו. תוסף חדש בשם Life Sciences Research Plugin שוחרר במקביל ב-GitHub כקוד פתוח, והוא עובד עם מודלי GPT-5.4 הרגילים - אלה שכל מנוי ChatGPT Plus כבר יש לו גישה אליהם. התוסף מתחבר ליותר מ-50 מאגרי ביולוגיה ציבוריים וכלים מדעיים, מבסיסי נתונים של מבני חלבונים ועד מאגרי ספרות מדעית. במובן הזה, ההכרזה הכפולה מעניינת - החברה נותנת למיליוני משתמשים כלי עבודה מדעי בחינם, ובמקביל שומרת את המודל החזק באמת מאחורי שער סגור.
כדי להבין למה בכלל צריך מודל ייעודי כזה, כדאי לעצור רגע על המציאות של תעשיית התרופות. לפי נתוני קבוצת התעשייה PhRMA, תהליך פיתוח תרופה, מרגע זיהוי המטרה הביולוגית ועד לאישור רגולטורי, אורך בדרך כלל בין 10 ל-15 שנה. כלומר, עשור וחצי שבהם חוקרים נדרשים לעבד כמויות אדירות של ספרות מדעית, מאגרי נתונים ותוצאות ניסויים, לעיתים תחת לחץ זמן משמעותי.
זו בדיוק הנקודה שבה OpenAI טוענת שהמודל שלה יכול להיכנס לתמונה. החברה מציגה את GPT-Rosalind ככלי שיאפשר לחוקרים לבחון יותר אפשרויות, לזהות קשרים שהיו יכולים להתפספס, ולהגיע להשערות טובות יותר מוקדם יותר בתהליך. התיאור הזה חשוב בדיוק בגלל מה שאין בו. אף אחד לא מבטיח שהמודל יגלה תרופות בעצמו. ההבטחה מצומצמת יותר - מודל שעוזר לחוקרים לחשוב.
ההשקה לא מגיעה לבד. בימים שקדמו להכרזה, OpenAI חתמה על שיתוף פעולה עם נובו נורדיסק (Novo Nordisk), ענקית הפארמה הדנית, שיתמקד בניתוח מערכי נתונים מורכבים, בזיהוי מועמדים מבטיחים לתרופות, ובקיצור לוחות הזמנים של מחקר ופיתוח. במקביל, כבר מתנהלים שיתופי פעולה עם שמות כבדים נוספים: חברות הביו-פארמה אמג'ן (Amgen) ומודרנה (Moderna), מכון אלן (Allen Institute) וחברת ציוד המעבדה תרמו פישר סייאנטיפיק (Thermo Fisher Scientific).
שון ברואיץ' (Sean Bruich), סגן נשיא בכיר לבינה מלאכותית ונתונים באמג'ן, אמר כי שיתוף הפעולה עם OpenAI מאפשר לחברה ליישם את היכולות המתקדמות ביותר של המודל בדרכים חדשות, עם פוטנציאל להאיץ את הבאת התרופות לחולים. זוהי בדיוק השפה שבה משתמשת תעשייה שלמה כרגע.
והנה מגיע ההקשר שצריך לזכור. דוח של PitchBook מתחילת השנה מצא שמאז 2019 הושקעו יותר מ-17 מיליארד דולר בחברות שעוסקות בגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית. הסכומים עצומים, המצגות מרשימות, והכותרות זורמות. אבל אותו דוח מציין גם עובדה חשובה אחת: עד כה, אף תרופה שפותחה בעזרת AI לא הגיעה לניסויים קליניים בקנה מידה גדול.
כלומר, אנחנו נמצאים במצב שבו ההשקעה קודמת להוכחת היכולת. תעשיית התרופות מהמרת על כך שהטכנולוגיה תעבוד, ומאמצת אותה עוד לפני שהיא הוכיחה את עצמה. ההכרזה של OpenAI - והמודל של אמג'ן, של מודרנה, של נובו נורדיסק ושל אחרים - היא חלק מההימור הזה.
חשוב גם לזכור ש-OpenAI לא לבדה בזירה הזו. אלי לילי (Eli Lilly) חתמה בשנת 2024 על שיתוף פעולה עם OpenAI לגילוי תרופות חדשות שיתמודדו עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. באוקטובר האחרון הודיעה החברה על שיתוף פעולה נוסף, הפעם עם אנבידיה (Nvidia), להקמת מחשב-על שהוגדר כ"החזק ביותר שבבעלות חברת פארמה" בתעשייה. במקביל נולדים גם כלים ייעודיים לרופאים ואנשי מחקר רפואי, והגבול בין עולם מודלי השפה לעולם הרפואה הולך ומיטשטש. התעשייה כולה נעה בכיוון אחד, והשאלה היא לא האם AI ייכנס למעבדות, אלא באיזו מהירות ובאיזה עומק.
רוזלינד פרנקלין לא זכתה בחייה לכבוד שראוי היה לה לקבל על תרומתה לפיענוח מבנה ה-DNA. היא אובחנה בסרטן השחלות ונפטרה ב-1958, בגיל 37, ארבע שנים לפני שפרנסיס קריק (Francis Crick), ג'יימס ווטסון (James Watson) ומוריס ווילקינס (Maurice Wilkins) קיבלו את פרס נובל על עבודה שנשענה חלקית על ממצאיה. לקרוא למודל AI על שמה, דווקא במטרה לקצר תהליכים מדעיים ארוכים, זו החלטה שנושאת בתוכה ניגוד בולט לסיפור חייה של פרנקלין.
האם GPT-Rosalind באמת יוריד שנים מתהליך פיתוח תרופות, או שהוא ישתלב בגל הרחב יותר של כלים שמנסים ועדיין לא מצליחים לעמוד בהבטחותיהם? התשובה תגיע לא מההכרזות ולא מהמצגות, אלא מניסוי קליני ראשון של תרופה שתגיע לסוף הדרך.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
