בתקופה שבה העולם מנסה לעכל את ההתקדמות האחרונה של הבינה המלאכותית, שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בעשור האחרון כבר נלחמים על השלב הבא – חיבור ישיר בין מוח האדם, המכונה והידע עצמו. סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, השיק לאחרונה את Merge Labs, סטארט-אפ חדש בתחום ממשקי מוח-מחשב (BCI). מנגד, אילון מאסק מציג חזון שונה לחלוטין עם Grokipedia, אנציקלופדיה אוטונומית שבה בינה מלאכותית קובעת מה נכון ומה לא. המאבק הזה חורג מגבולות הטכנולוגיה – הוא עוסק בשאלה מי ישלוט בעתיד: האדם, המכונה, או שיתוף הפעולה ביניהם.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הסיפור מתחיל עוד בשנת 2015, כשמאסק ואלטמן ייסדו יחד את OpenAI מתוך רצון “להגן על האנושות מפני בינה מלאכותית לא מבוקרת”. אבל עד 2018 השותפות הזו התפרקה – מאסק פרש בעקבות מחלוקות על כיוון החברה, וטען ש-OpenAI מתקדמת לאט מדי. בשלב מסוים הוא אף הציע לרכוש את החברה, והתגובה שקיבל בציוץ קצר ועוקצני רק העמיקה את הקרע המתוקשר בין השניים.
מאז הפכה היריבות הזו לעימות פילוסופי של ממש. מאסק רואה בבינה המלאכותית שלב באבולוציה של האדם, ודרך Neuralink הוא מבקש “למזג” את המוח עם המכונה. אלטמן, לעומתו, מאמין באינטגרציה מבוקרת – שבה האדם נותר במרכז, והטכנולוגיה רק מרחיבה את גבולותיו.
Merge Labs גייסה כ-250 מיליון דולר בשווי מוערך של 850 מיליון דולר, בעיקר מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן הוא אחד המייסדים, לצד אלכס בלאניה, מנכ”ל Tools for Humanity (מאחורי פרויקט Worldcoin). החברה שואפת לאפשר תקשורת ישירה בין מחשבה למכונה, אבל ללא ניתוח או חדירה למוח.
הטכנולוגיה מבוססת על סונוגנטיקה, תחום שמשלב הנדסה גנטית ואולטרסאונד – הזרקת חומר גנטי גורמת לתאי מוח להיות רגישים לגלי קול, ומכשיר חיצוני מתרגם את הפעילות הנוירונית לאותות דיגיטליים. במילים פשוטות, לשלוח “הודעת טקסט למוח” בלי לפתוח את הגולגולת.
אלטמן תיאר בעבר את חזונו: “הייתי רוצה לחשוב משהו, ו-ChatGPT יגיב לזה”. לדבריו, מדובר בממשק “קריאה בלבד”, ולא שליטה הדדית. במונחים אנליטיים בלבד, ניתן לראות בגישת Merge Labs “מיזוג רך” – תקשורת מבוקרת ושקופה בין מוח לבינה, תוך שמירה על פרטיות ובקרה אנושית.
Neuralink, שהוקמה על ידי מאסק ב-2016, מייצגת את הקצה השני של הספקטרום. החברה כבר ביצעה ניסויים ראשונים בבני אדם, אך נתקלה בקשיים. בניסוי הראשון דווח על נסיגת חוטים שהובילה לירידה משמעותית במספר האלקטרודות הפעילות. לפי דיווחים שהתבססו על מקורות פנימיים שנחשפו ב-Wall Street Journal וב-Ars Technica, רק כ-15% מהחוטים נותרו פעילים בשלב מסוים, אך Neuralink עצמה לא פרסמה נתון רשמי.
החברה ציינה בהמשך כי בניתוחים הבאים ייושמו מיגונים למניעת התופעה. למרות זאת, מאסק ממשיך לטעון שהשתלים הללו הם “הדרך היחידה להישאר רלוונטיים בעידן הבינה המלאכותית”.
גישת Neuralink פולשנית בהרבה – היא כוללת ניתוח מוח פתוח והחדרת אלקטרודות זעירות לקרום המוח (dura). מאסק מאמין שאינטגרציה מלאה בין מוח למכונה תאפשר לאדם “להדביק את קצב הבינה המלאכותית”. זה “מיזוג קשיח” – לא רק הקשבה למוח, אלא חיבור פיזי שמוחק את הגבול בין אדם למערכת.
אך המאבק בין מאסק לאלטמן אינו מסתיים בגבולות המוח. הוא ממשיך אל השדה שבו נקבע מה נחשב לידע עצמו. בספטמבר 2025 הכריזה xAI של מאסק על Grokipedia – פלטפורמה חדשה שמבקשת להחליף את ויקיפדיה כמקור הידע הציבורי. בשונה מהאנציקלופדיה האנושית המוכרת, Grokipedia מנוהלת על ידי בינה מלאכותית אוטונומית (Grok), שכותבת, עורכת ומעדכנת ערכים בעצמה, ללא התערבות אנושית ישירה.
אם Neuralink שואפת לחבר את המוח למכונה, Grokipedia מחברת את האמת למכונה. במקום קהילה פתוחה של עורכים ומתנדבים, מערכת אחת מחליטה מהו מידע נכון ומה לא. הרעיון של “מכונה כעורך הראשי של האנושות” פותח דיון חדש על אמינות, הטיות ושליטה בידע, בדיוק כפי ש-Merge Labs מעלה שאלות על פרטיות מוחית ושליטה בתודעה.
לפי דוח רשמי שפרסמה Wikimedia Foundation באוקטובר 2025, מספר הביקורים האנושיים (human pageviews) בוויקיפדיה באנגלית ירד בכ-8% בין מאי לאוגוסט 2025 לעומת אותה תקופה ב-2024. הקרן מייחסת את המגמה לשינוי בהרגלי החיפוש – יותר תשובות ישירות ממנועי AI, ויותר צריכת ידע דרך פלטפורמות חברתיות במקום כניסה לערכים עצמם. חלק מהירידה נובע גם מתיקון מתודולוגי שהסיר תעבורת בוטים שהתחזתה למשתמשים אמיתיים.
הירידה הזו מדאיגה את קהילת ויקיפדיה, שחוששת לפגיעה במודל הידע הפתוח שעליו נבנתה. חוקרי מידע ומחנכים מזהירים שהמעבר לצריכת ידע אוטומטית עלול לצמצם את ההשתתפות הציבורית ואת הביקורתיות כלפי מידע ממוכן. אין הוכחה ישירה לכך ש-Grokipedia אחראית לירידה הזו, אך עצם הופעתה מדגישה את השינוי התרבותי – עידן שבו בינה מלאכותית לא רק מחפשת ידע, אלא גם מחליטה מהו ידע.
המאבק הזה משקף שני מודלים של אנושות-על. מצד אחד, מאסק דוחף לאינטגרציה טוטאלית – האדם והמכונה מתמזגים לגוף אחד, שבו התודעה והמידע מתעדכנים אוטומטית. אלטמן, לעומתו, רואה בחיבור הזה שיתוף פעולה הדדי, לא איחוד בלתי הפיך.
Neuralink עשויה להציל חיים ולשפר יכולות נוירולוגיות, אך גם מעוררת חשש מהפיכת האדם לממשק מתוחזק. Merge Labs מבטיחה תקשורת עדינה ובטוחה יותר, אך מתקרבת לגבול אתי בשל השימוש בהנדסה גנטית. Grokipedia מבטיחה ידע נקי ומעודכן, אך גם מציבה אתגר חסר תקדים שבו נשאלת שאלה – מה קורה כשהאמת עצמה מנוהלת על ידי קוד?
2025 מסתמנת כשנה שבה המאבק בין אלטמן למאסק עובר מהמגרש העסקי אל המגרש הרעיוני. האחד רוצה שהמכונה תבין אותנו. השני רוצה שנהפוך לחלק ממנה. בין שתי התפיסות האלה נולד עידן חדש, עידן שבו הגבול בין מוח, בינה וידע הולך ונעלם. השאלה שנותרה פתוחה היא לא מי ינצח, אלא מי נישאר בסוף – האדם כפי שאנחנו מכירים אותו, או הגרסה המחוברת שלו.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
כתיבת תגובה