סוגרים עם פברואר את כל מה שהיה, ומבט על מה שיהיה. חודש גדוש בשלל הכרזות, פריצות דרך, מהלכים פוליטיים וחידושים מסקרנים שמעצבים את עתיד התחום. בין השקה שקטה של מודל עוצמתי, חידושים בעולם המחשוב הקוונטי, שינויי רגולציה משמעותיים ומאבקים על זכויות יוצרים – החדשות של הימים האחרונים מציגות תמונה רחבה ומרתקת של מצב ה-AI נכון להיום. אז מה חדש? בשביל זה אנחנו פה! צפו במבזקון (הרחבה על הנושאים בהמשך הכתבה).
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
בלי השקות מפוארות או הייפ מיותר, חברת אנטרופיק (Anthropic) השיקה את קלוד 3.7 סונטה (Claude 3.7 Sonnet), שמסתמן כאחד ממודלי השפה המתקדמים ביותר כיום. המודל מצטיין בכתיבת קוד, מתמטיקה והפקת טקסטים עשירים ומדויקים, וכולל שני מצבי חשיבה – מצב רגיל ומצב “מורחב”. האם מדובר ברמז לבואו הקרוב של קלוד 4? אם לשפוט לפי ההתקדמות של אנטרופיק, זה כנראה רק עניין של זמן.
ב-OpenAI כנראה שלא מסוגלים לתת לאף חברה מתחרה לנוח על זרי דפנה, ויומיים לאחר שחרור קלוד 3.7 סונטה של אנטרופיק, מגיעה ההכרזה החפוזה משהו על GPT4.5 – המודל החדש והמתקדם ביותר של OpenAI עד כה, והאחרון בממשק המודלים המרובים (החל מ-GPT5 נקבל מודלים היברידיים – פלטפורמת הצ’ט תשלוף את המודל הנכון לכל משימה, באופן אוטומאטי). GPT4.5, המכונה “אוריון” מביא עימו שיפורים ניכרים בביצועים, הבנת טקסטים והפחתת טעויות. לצד השדרוגים בטכנולוגיה, כמו תמיכה בקלט תמונות ויכולות אינטראקציה טבעיות יותר, המודל מעורר דיון סוער סביב עלות השימוש הגבוהה וזמינותו המוגבלת בעיקר למשתמשים ב-API (ובעיקר על אי זמינותו למנויי פלוס). האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או במהלך אסטרטגי שמטרתו לשמור על ההובלה בשוק אל מול המתחרים? הביקורות ברשת חלוקות – בעוד שחלק מהמשתמשים מתרשמים מהשיפורים, אחרים טוענים כי מדובר בעדכון שולי שלא מצדיק את המחיר הגבוה, במיוחד לאור העובדה שהמודלים הקודמים עדיין מספקים ביצועים מרשימים. עם כל היתרונות והחסרונות, עולה השאלה – האם GPT-4.5 באמת נחוץ, או שהיה עדיף להמתין ישירות ל-GPT-5?
מודל השפה גרוק 3 (Grok 3) מבית XAI של אילון מאסק זמין כעת לכל המשתמשים – ובחינם! כעת ניתן לגשת אליו דרך אתר רשמי חדש או דרך הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר). מאסק ממשיך לקדם את החזון שלו להפיכת AI לנגיש לכולם, ועם כלים כמו גרוק, הוא ללא ספק מתחרה ישיר מול ChatGPT וקלוד. תמצאו בו אפשרות לביצוע חשיבה מעמיקה יותר (Think), בדומה למודלי הריזונינג, לצד מצב מחקר מעמיק (כנראה ש-Deep Research זה המונח החם החודש, כי כל החברות השיקו מצב כזה ויישרו קו). השאלה היא – האם הוא עומד ברמה של המתחרים? התשובה הקצרה – כן. הוא טוב מאוד. התשובה הארוכה, הוא לא מספיק טוב כדי שנוותר על קלוד או ChatGPT, אבל הוא בהחלט אלטרנטיבה ראויה. ראוי לציין גם את מודל התמונה המעולה של גרוק, העונה לשם “אורורה“, שמאפשר לייצר תמונות ריאליסטיות עם מינימום פילטרים. כיף במיוחד!
הגרסה החדשה של Ideogram 2a מביאה עמה שיפורים משמעותיים בתחום יצירת תמונות מבוססות AI, עם מהירות עיבוד גבוהה יותר, דיוק משופר בהטמעת טקסט וחיסכון משמעותי בעלויות. המודל החדש מציע למעצבים, משווקים ויוצרי תוכן יכולת לייצר תמונות איכותיות בתוך 10 שניות בלבד, עם אפשרות לגרסת 2a Turbo שמקצרת את הזמן ל-5 שניות. מעבר למהירות, Ideogram 2a מציג שיפור ניכר בדיוק של טקסטים המוטמעים בתמונות, מה שמאפשר הפקת חומרים פרסומיים, גרפיים ואמנותיים ברמה מקצועית גבוהה יותר. גם המחירים ירדו ב-50% בהשוואה לגרסה הקודמת, מה שהופך את הכלי לנגיש יותר עבור קהל רחב יותר של משתמשים.
לומה דרים משין מוסיפה פיצ’ר חדש שמאפשר הוספת אודיו לסרטוני ה-AI שלכם. כעת תוכלו לבחור בסרטון שיצרתם, ללחוץ על Audio ולקבל מיד סאונד שמתאים לו באופן אוטומטי. אם תרצו יותר שליטה, תוכלו להוסיף תיאור ולהתאים את האודיו כך שיתאים בדיוק למה שאתם מדמיינים. הפיצ’ר זמין כעת בחינם בגרסת הבטא. פה תמצאו מדריך לפיצ’ר האודיו החדש, ופה תמצאו מדריך למודל Ray2 המדהים והחדש של לומה.
הגרסה החדשה של Pika 2.2 מביאה איתה כמה חידושים ששווים תשומת לב לכל חובבי הווידאו הג’נרטיבי. בין השדרוגים הבולטים – הארכת אורך הסרטונים לעד 10 שניות, שיפור משמעותי באיכות התצוגה עם רזולוציית 1080p (כמו ב-Sora, Kling ו-Runway, אם כי Runway כבר תומכת ב-4K), ו-Pikaframes – פיצ’ר חדש שמאפשר מעברים חלקים יותר בין פריימים, בדומה למה שכבר קיים ב-Sora. אמנם ב-Sora המעברים עדיין עובדים טוב יותר, אבל פיקה בהחלט סוגרת את הפער עם כלים חדשים ומשופרים. עם כל עדכון, נראה שפיקה ממשיכה להתבסס כאחת הפלטפורמות הכיפיות והנגישות ביותר בעולם הווידאו מבוסס AI.
חברת מיקרוסופט הכריזה על פיתוח ה”טופוקונדוקטור” הראשון בעולם – חומר חדש לגמרי שמהווה מצב צבירה חדש לחלוטין. החומר משמש בסיס לייצור שבב קוונטי פורץ דרך בשם “מיורנה 1” (Majorana 1), שלדבריהם יוכל להחזיק מיליון קיוביטים על שבב אחד!
אם ההבטחות יתממשו, מדובר בקפיצה טכנולוגית אדירה שתקדם את עולם המחשוב הקוונטי לעבר פרקטיקה מסחרית אמיתית. ולא רק בתחום הקוונטי – מיקרוסופט ממשיכה להיערך להגעת GPT-5 עם הרחבת תשתיות השרתים שלה. אין ספק שמשהו גדול עומד לקרות בקרוב.
בסרטון הבא, אני מסביר לעומק על מיורנה 1, מחשוב קוואנטי והמדע שמאחורי פריצת הדרך המדהימה הזו:
בשורה טובה לחוקרים ולחברות: OpenAI פתחה את הגישה לכלי Deep Research – עוזר מחקר מבוסס AI, למנויי Plus, Teams, Edu ו-Enterprise. בעבר, השירות היה זמין רק תמורת 200 דולר לחודש, אך כעת משתמשים בתשלום יוכלו ליהנות ממנו במחירים נגישים יותר. הכלי מסייע בחיפושים מדעיים, איסוף נתונים וניתוח תוכן, מה שעשוי לחולל שינוי משמעותי בעולם האקדמי. רוצים לראות מה קרה כשביקשתי ממנו לנתח את שוק הדירות להשקעה בת”א? התשובה במאמר הבא.
חברת הרובוטיקה פיגר (Figure) נפרדה ממודלי ה-VLM של OpenAI והציגה את Helix – מודל VLA (ראייה-שפה-פעולה) שפותח באופן עצמאי. מודל זה מאפשר לרובוטים הומנואידים לפעול יחדיו, להבין את הסביבה ולבצע משימות תוך סנכרון מתקדם. המשמעות? רובוטים שיוכלו לעבוד בסביבה ביתית או תעשייתית ולבצע משימות בדיוק רב יותר.
בקטע הבא עומר סוקר את החידושים האחרונים בעולם הרובוטיקה והבינה המלאכותית:
בפסגת ה-AI בפריז, נועדו נציגי ממשלות מכל העולם לדון במסגרת בינלאומית אחידה שתסדיר את פיתוח הבינה המלאכותית ושימושיה. מדינות רבות התייצבו מאחורי עמדה הדוגלת בסטנדרטים אתיים ברורים ונוקשים – החל משמירה על פרטיות משתמשים, דרך מניעת אפליה וכלה בהגבלות על יישומים בעלי פוטנציאל הרסני (למשל כלי נשק אוטונומיים). למרות הלחץ הדיפלומטי, גם ארצות הברית וגם בריטניה בחרו שלא לחתום על ההצהרה והדגישו כי המודל המוצע דורש רגולציה מקיפה מדי, שעלולה לפגוע בחדשנות ולייצר חסמים ביורוקרטיים. הם סבורים שיש להתחיל מהסדרת נושאים קריטיים (כגון בטיחות וסייבר) ורק לאחר מכן להרחיב את הפיקוח לתחומים אחרים. החלטתן להצטרף רק כמשקיפות יוצרת אקלים של אי-ודאות סביב שאלת הובלת התחום, וממחישה את המתח בין רצון להגן על הציבור לבין הרצון לאפשר צמיחה כלכלית וחדשנות.
נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ פרסם צו נשיאותי הקורא לגיבוש “תוכנית פעולה” לאומית הממוקדת בקידום טכנולוגיות AI. במסגרת הצו, הוטל על הממשל הפדרלי, יחד עם גופים כמו ה-OSTP (משרד המדע והטכנולוגיה בבית הלבן) וסוכנויות ממשלתיות נוספות, להוביל תהליך התייעצות רחב היקף. כל גורם, החל מתעשיית הטכנולוגיה ועד חוקרים באוניברסיטאות, מוזמן להגיש ניירות עמדה והצעות מדיניות, במטרה לעצב את האבני היסוד לקידום הבינה המלאכותית בארה”ב. מאחורי המהלך עומד ככל הנראה החשש שהמדינה תאבד את ההובלה העולמית בתחום לטובת סין או אירופה, המשקיעות משאבים עצומים במחקר ופיתוח AI. ההצהרה מנסה ליצור מסגרת לתחרות בריאה ולעידוד חדשנות, תוך שמירה על ערכי יסוד אמריקאיים כמו חופש הביטוי ויזמות פרטית. יחד עם זאת, יש מי שמבקרים את הגישה הגלובלית של טראמפ וטוענים שהיא אינה מספיקה כדי להתמודד עם סוגיות אתיות ודאגות לפרטיות, החורגות מגבולותיה של ארה”ב בלבד
פסק הדין שהתקבל בבית המשפט הפדרלי בדלאוור הגדיר לראשונה באופן חד-משמעי כי שימוש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים לצורך אימון מודלים של AI – ללא רישיון מפורש – נחשב להפרת זכויות יוצרים ואינו חוסה תחת דוקטרינת “שימוש הוגן”. הפסיקה מעוררת הדים משמעותיים, בייחוד בתעשיית ה-AI שבה מקובל להשתמש במאגרי טקסט ותמונות עצומים לאימון אלגוריתמים. לצד זאת, רגולטור זכויות היוצרים האמריקאי הוציא הנחיה משלימה ולפיה, אם התוצר הסופי כולל תרומה אנושית מהותית – לדוגמה, כתיבה או עיבוד יצירתי של אדם – הוא עשוי להיות מוגן בזכויות יוצרים. במילים אחרות, אם כלי AI שימש רק כעזר או כהשראה, היוצר עשוי לזכות בהגנה על היצירה. ההבחנה העדינה בין “ייצור אוטומטי” לחלוטין לבין “מעורבות אנושית איכותית” נועדה לשמור על איזון בין קידום חדשנות לבין הגנה על יוצרי תוכן, ותשליך עמוקות על תחומי האמנות, העיתונאות, הפרסום והמחקר
הדלפה של מסמכים פנימיים במטא הציתה סערה: על פי תוכנם, העובדים דנו באפשרות להשתמש בתוכן מוגן בזכויות יוצרים – ספרים, מאמרים ותמונות – לצורך אימון מודלי הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לקבל אישור מפורש מבעלי הזכויות. על רקע המרוץ בין מטא לבין חברות כמו OpenAI וגוגל, הצורך בכמויות אדירות של דאטה לאימון האלגוריתמים נחשב קריטי להישרדות התחרותית; המודלים הופכים משוכללים יותר, אך גם “רעבים” הרבה יותר לנתונים. לפי ההדלפות, עובדים בחברה הביעו חששות מפני תביעות עתידיות בגין הפרת זכויות יוצרים, אך אחרים הציעו לדבוק בגישה של “עדיף לבקש סליחה מאשר רשות“. אסטרטגיה זו נשענת על ההנחה שייתכן ששווה “להסתכן קצת” אם המשמעות היא השגת יתרון משמעותי בשוק ה-AI. המתנגדים מבית מצביעים על ההיבטים האתיים והחוקיים המסוכנים, וטוענים שהימנעות מנוהל מסודר לרישוי התוכן עלולה להזיק לא רק למוניטין של מטא אלא גם להרחיק שותפים פוטנציאליים וליצור תקדימים מזיקים לתעשייה כולה.
נכון לעכשיו, הנהלת מטא לא הגיבה בצורה רשמית להדלפות, אך ההיסטוריה מלמדת שחברות טכנולוגיה גדולות כבר עמדו בעבר מול טענות דומות לגבי שימוש בדאטה ללא רשות, ופעמים רבות בחרו “למרוח” את הנושא. הטכנולוגיה מתקדמת מהר הרבה יותר מהרגולציה ולעיתים זו הטקטיקה – עד שיסדירו את העניין זה כבר לא יהיה רלוונטי.
מחקר טרי שפורסם ב-Nature מצייר תמונה אופטימית למדי על תפקידה של הבינה המלאכותית בהגנה עולמית מפני מגיפות עתידיות. החוקרים מדגימים כיצד מודלים חכמים לומדים לשלב מידע מכמה מקורות דינמיים: נתוני אקלים (כגון טמפרטורה ומשקעים), תנועת אוכלוסייה (מעקב אחרי טיסות, הגירה ואזורים צפופים), ונתוני דמוגרפיה (פיזור גילאים, מחלות רקע ועוד). כך, כבר בשנים הקרובות יהיה ניתן לנבא לא רק היכן תתפרץ מחלה חדשה, אלא גם באיזה קצב היא עלולה להתפשט.
היופי האמיתי נמצא ביכולת להגיב במהירות וביעילות: במקום לחכות עד שווירוס יתפשט רחוק מדי, האלגוריתם יזהה מראש מיקומי סיכון – ואז מערכות הבריאות יוכלו למקד את המאמצים והמשאבים דווקא באזורי תחלואה פוטנציאליים. זה עשוי לכלול שליחת חיסונים מבעוד מועד, בידוד נקודתי או חינוך ציבורי מרוכז ביישובים בסיכון מוגבר. מצד אחד, ל-AI יש יתרון עצום ביכולתו להתמודד עם ביג-דאטה בעל נפח בלתי נתפס; מצד שני, הרופאים, המדענים וקובעי המדיניות עדיין חייבים לאשר את ההמלצות, ואף לוודא שלא פוגעים בזכויות הפרט במהלך המעקב.
מה שעוד מרשים הוא שהתועלת מהמחקר חורגת מגבולות המדינות העשירות: בעזרת כלי מידע דיגיטליים זולים יחסית, גם מדינות מתפתחות יכולות להשתמש בבינה מלאכותית כדי להעריך במהירות סיכונים מקומיים ולמנוע התפרצויות קטלניות. כמובן, עדיין נשארים אתגרים לא פשוטים – החל מאיסוף נתונים אמין ועד דילמות אתיות סביב פרטיות. אבל על פי החוקרים, הפרויקט כבר מראה תוצאות ראשוניות מרשימות, וזו רק ההתחלה. במילים אחרות, יש סיכוי מצוין שכאשר תגיע המגיפה הבאה (ובאופן היסטורי, לצערנו, תמיד יש עוד מגיפות באופק), יהיו ברשותנו כלים חכמים יותר, מהירים יותר וכמעט נבואיים שיגבירו את סיכויי העולם לבלום את המגיפה מבעוד מועד. מדהים, ואולי אפילו מציל חיים.
חברת גוגל הכריזה לאחרונה על AI Co-Scientist – מערך סוכני בינה מלאכותית שמבוסס על המודל המתקדם Gemini 2.0. מדובר בצעד גדול נוסף בהתמודדות עם עומס המידע האדיר שמציף את עולם המחקר המדעי. תחשבו על זה כך: בכל יום מתפרסמים אלפי מאמרים במגוון תחומים, החל מפיזיקה קוונטית ועד ביו-רפואה, וקשה עד בלתי אפשרי לחוקר בודד לעקוב אחר כולם ביסודיות. הכלי החדש של גוגל בא לענות בדיוק על האתגר הזה.
ה-AI Co-Scientist אינו סתם מנוע חיפוש חכם, אלא “שותף וירטואלי” לחוקרים. הוא מסייע בגיבוש היפותזות ראשוניות, מציע דרכי מחקר רב-תחומיות ומאתר קשרים נסתרים בין גופי ידע שונים. כך, אם חוקרי מוח כותבים על תגליות נוירולוגיות חדשות, סוכן ה-AI עשוי להצליב את המידע עם מאמר מתחום הבינה המלאכותית – ולהציע קצה חוט למחקר חדש המשלב שתי דיסציפלינות שונות. התפיסה החדשנית טמונה לא רק באיסוף המידע, אלא ביכולת “לחשוב” בצורה יצירתית ולשאול שאלות שאפילו החוקרים עצמם לא ידעו שיש להם.
Gemini 2.0, כשלעצמו, הוא מודל שפה עוצמתי של גוגל המייצג את הדור הבא במודלים גנרטיביים. החידוש העיקרי ב-AI Co-Scientist טמון בהצגת “סוכנים” המתמחים בנושאים מסוימים: אחד עשוי להתמחות בביג-דאטה וסטטיסטיקה, אחר בביולוגיה מולקולרית, ואחר בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. בשעת עבודה משותפת, אותם סוכנים מגיבים ומתקשרים זה עם זה, מאחדים נקודות מבט ממוקדות לידי תמונה הוליסטית.
הצעד הזה, מבחינת גוגל, נועד לחזק את מעמדה כמובילה עולמית במחקר בינה מלאכותית, ולא רק במנועי חיפוש. מעבדות של אוניברסיטאות מובילות החלו בהרצה ניסיונית של המערכת, וכבר מדווחות על קיצורי דרך משמעותיים בתהליך הסינון והניתוח של מחקרים מדעיים. מנקודת מבט כללית, הכלי עשוי להאיץ גילויים פורצי דרך, ליצור שיתופי פעולה מפתיעים בין תחומי דעת רחוקים, ולתרום לטיפול בסוגיות מורכבות כמו שינוי אקלים או חקר מחלות נדירות. הדרך עדיין ארוכה לפני שה-AI Co-Scientist יחליף חוקרים אנושיים, אבל נראה שכבר עכשיו הוא מסוגל לשמש ככוח עזר עצום ולהעלות את הפרודוקטיביות ברמה שעשויה לשנות את כללי המשחק במחקר העולמי.
השבוע ראינו שוב איך העולם מתפתח בקצב מסחרר לנגד עינינו: מצד אחד, הקפיצה הגדולה במחשוב הקוונטי מציבה רף חדש ליכולות החישוב, ומצד שני, אנחנו נחשפים לחקיקה תקדימית ולעוד ועוד כלים פורצי דרך המשנים את צורת העבודה של חוקרים, רובוטים, ואפילו אנשים מן השורה. יש לנו מודלים ש”מגדילים” את החשיבה, מערכות שמסוגלות לקצר שנים של מחקר לכמה ימים ותוכנות שחודרות כמעט לכל ענף תעשייה אפשרי. כל זה קורה במקביל להרגשה שרף היצירתיות האנושית, בשילוב כוחם של האלגוריתמים, מסוגל לפרוץ גבולות שלא חלמנו עליהם. אנחנו באמת חיים בנקודת זמן היסטורית: היכולות החדשות של הבינה המלאכותית, מיישומי רפואה והנדסה ועד רובוטים הומנואידים, מייצרות מציאות שבה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים ברגע להפוך לחכמים יותר, זריזים יותר ומשפיעים יותר על המחר. חוקי המשחק נכתבים מחדש ממש ברגעים אלה, ושאלה אחת מרחפת מעל כולנו: האם תנצלו את ההזדמנות ותבחרו להיות חלק פעיל בעידן המהפכני הזה?
נראה שהתחרות בהחלט מתחממת. ושוב, ההיסטוריה מראה שרגעים כאלה מגדירים דורות שלמים והמסלול שבו החברה כולה צועדת. אז הבחירה בידיים שלכם – לשבת מנגד ולהביט, או לקפוץ לתוך המים הסוערים ולסלול דרך משותפת אל עתיד משוכלל, יצירתי ומסעיר יותר. מה דעתכם על ההתפתחויות האחרונות? שתפו אותנו.
בואו ללמוד איתנו בינה מלאכותית בקורס המקיף, העשיר והמבוקש בשוק. הצטרפו לאלפים הרבים שכבר עברו את הקורסים והסדנאות שלנו. פרטים והרשמה באתר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
