חמישה אחוזים מ-OpenAI הם כבר לא מחווה סמלית. אם ההצעה שעליה דיווח Financial Times תבשיל לעסקה, ממשלת ארצות הברית עשויה לקבל נתח ישיר באחת מחברות הבינה המלאכותית החשובות בעולם, במהלך שמנסה להתמודד עם לחץ פוליטי גובר סביב השאלה מי ייהנה מהרווחים העצומים של מהפכת ה-AI. לפי הדיווח, OpenAI דנה באפשרות להעביר לממשל האמריקאי 5% ממניותיה. רויטרס, שפרסמה ידיעה על בסיס הדיווח, ציינה שלא הצליחה לאמת אותו בעצמה, ולכן בשלב הזה מדובר בהצעה על השולחן ולא בעסקה חתומה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
המספר עצמו מסביר למה הסיפור גדול. לפי Financial Times, חברת OpenAI מוערכת בכ-852 מיליארד דולר, הערכת שווי פרטית של חברה שאינה נסחרת בבורסה ולא שווי שוק רשמי. נתח של 5% בשווי כזה שווה על הנייר כ-42.6 מיליארד דולר. זה סכום מספיק גדול כדי להיראות כמו השתתפות ציבורית אמיתית, אבל כנראה קטן מספיק כדי לא לאיים על השליטה בחברה. אין עדיין הסבר רשמי לבחירה במספר הזה, ולכן כדאי לראות בו איתות פוליטי לא פחות מאשר הצעה פיננסית.
השאלה הפוליטית שמאחורי ההצעה
ההצעה הזו מגיעה אחרי חודשים שבהם הלחץ על חברות AI עבר מהדיון האקדמי לזירה הפוליטית. חברות AI בונות מוצרים על ידע אנושי רחב, צורכות כמויות אדירות של חשמל ושבבים, משפיעות על שוק העבודה ומגייסות לפי שוויים שפעם היו שמורים לענקיות ציבוריות בוגרות.
ככל שהכסף גדל, קשה יותר להסתפק בהבטחה שהטכנולוגיה “תועיל לכולם” בעתיד. השאלה הפוליטית נעשית ישירה יותר. אם AI ייצור רווחים בקנה מידה היסטורי, האם הציבור יקבל מהם חלק, או רק יישא בסיכונים?
OpenAI כבר ניסחה בעבר תשובה אפשרית. במסמך מדיניות שפרסמה באפריל הציעה החברה להקים Public Wealth Fund, קרן עושר ציבורית שתאפשר לאזרחים ליהנות ישירות מהצמיחה הכלכלית שמייצרת בינה מלאכותית. במסמך הרשמי לא מופיעה התחייבות להעברת 5% ממניות OpenAI עצמה, אבל כן מופיעה תפיסה שלפיה אזרחים צריכים לקבל נתח מהאפסייד הכלכלי של AI, גם אם הם אינם משקיעים בשוק ההון.
טראמפ, סנדרס ואותו ויכוח מכיוונים שונים
העניין הציבורי הזה מגיע משני קצוות פוליטיים. הנשיא דונלד טראמפ אמר ביוני כי הוא מצפה מחברות AI מובילות “להחזיר משהו לציבור”, ניסוח שרויטרס תיארה כרמז אפשרי לנתח ממשלתי בחברות.
מהצד השני, הסנאטור ברני סנדרס הציג הצעה רחבה בהרבה, להקמת קרן עושר ריבונית שתמומן באמצעות מס חד-פעמי של 50% על מניות חברות ה-AI הגדולות. לפי AP, סנדרס מציג את זה כדרך להעביר חלק מהעושר והכוח של תעשיית ה-AI לציבור האמריקאי.
במובן הזה, ההצעה שמיוחסת ל-OpenAI נראית כמו ניסיון להקדים את הלחץ הפוליטי. 5% הם הרבה כסף, אבל הם גם רחוקים מאוד מהמודל של סנדרס. עבור OpenAI, זו עשויה להיות דרך להראות שהיא משתפת את הציבור ברווחים בלי לוותר על שליטה מהותית בחברה.
המדינה כבר מתקרבת יותר לחברות הטכנולוגיה
האפשרות שממשלת ארצות הברית תחזיק נתח בחברת טכנולוגיה גדולה נשמעה בעבר חריגה מאוד. היום כבר פחות. ממשל טראמפ כבר לקח נתח של כ-10% באינטל, ורויטרס דיווחה גם על הסכמים חריגים עם Nvidia ו-AMD, שבמסגרתם החברות הסכימו להעביר לממשל 15% מהכנסות ממכירת שבבי AI מסוימים לסין.
זה לא אומר ש-OpenAI בדרך להלאמה. זה כן מראה שהגבול בין רגולציה, מדיניות תעשייתית ובעלות ממשלתית נעשה פחות ברור. כאשר AI נתפס כתשתית אסטרטגית, המדינה כבר לא מסתפקת רק בקביעת כללים מבחוץ. היא מחפשת גם דרכים להשתתף כלכלית במה שהיא רואה כנכס לאומי עתידי.
מה הציבור באמת יקבל
כאן מתחילה המורכבות. נתח ממשלתי יכול להישמע כמו פתרון אלגנטי, אבל הפרטים יקבעו אם הציבור באמת ירוויח. האם המניות יוחזקו בקרן עצמאית? האם לאזרחים יחולקו דיבידנדים? האם לממשלה יהיו זכויות הצבעה? והאם רגולטור שמחזיק מניות בחברה יוכל לפקח עליה בלי ניגוד עניינים?
מעבר לשאלת המבנה הפנימי, יש גם השלכה בינלאומית אפשרית. אנליסט של Forrester אמר לרויטרס כי נתח ממשלתי לפני הנפקה עשוי להפחית חששות של משקיעים מפני רגולציה בארצות הברית, אבל גם לעורר דרישות דומות ממדינות אחרות. רויטרס דיווחה בנפרד כי אנתרופיק (Anthropic) והממשל האמריקאי לא דנו בנטילת נתח ממשלתי בחברה, מה שמזכיר שהרעיון עדיין רחוק מלהיות סטנדרט בתעשייה.
בשלב הזה התשובה עדיין לא ברורה. אבל עצם ההצעה מלמדת משהו חשוב על הרגע הנוכחי. חברות AI כבר לא יכולות להסתפק בהבטחה שהטכנולוגיה תועיל לכולם בעתיד. ככל שהשווי שלהן עולה וההשפעה שלהן מתרחבת, הן יידרשו להסביר מי מקבל חלק מהעושר שהן יוצרות, מי מפקח עליהן, ומה הציבור מקבל בתמורה לסיכון שהוא מתבקש לשאת. השאלה הבאה רחבה אפילו יותר.
אם מודל כזה יתקדם בארצות הברית, האם מדינות אחרות ידרשו מחברות AI הסדר דומה כתנאי לפעילות בשטחן?
