למה NVIDIA משקיעה מיליארדים ב-xAI?

בתחילת אוקטובר 2025 חשפה אנבידיה מהלך אסטרטגי יוצא דופן, כשהכריזה על השקעה ישירה של כ-2 מיליארד דולר ושותפות במימון ענק של 20 מיליארד דולר ב-xAI של אילון מאסק, במטרה לבנות יחד את מרכז החישוב Colossus 2 – אחד ממיזמי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. עוד באותו חודש החריפה המתיחות בין סין וארה”ב, סביב מגבלות ייצוא על מינרלים נדירים והודעת טראמפ על הטלת מכסים, מה שהוביל לירידות חדות במניית אנבידיה ושבריריות מחודשת בשוק כולו. בתוך מציאות זו, הופעתן של עסקאות מימון בעלות אופי וריכוזיות חסרי תקדים כמו זו שבין אנבידיה ו-xAI ממחישה כיצד נתח הולך וגדל מכוח החישוב וההון של תעשיית הבינה המלאכותית עובר לידיהם של מספר מצומצם של שחקנים טכנולוגיים דומיננטיים. האם צריך לדאוג ל-NVIDIA ומה השנה האחרונה מלמדת אותנו על המניה שלה? האם יש פה מונופול בהתהוות, או שאולי בכלל ניצול הדדי? צפו בראיון שלי במהדורה המרכזית בערוץ 10 (ערוץ הכלכלה) אצל נעמה קדוש, בו דיברתו על הגיאופוליטיקה של תעשיית ה-AI והמשמעות שלה על החיים של כולנו:

שותפות, תלות הדדית או ניצול?

במרכז העסקה המדוברת ניצב מודל מימון שמלמד לא רק על שאפתנות, אלא גם על תחכום. אנבידיה מתחייבת להשקעה כוללת של כ-20 מיליארד דולר במסגרת הסכם רחב עם xAI, הכולל הן הון והן חוב. מתוך הסכום הזה, כשני מיליארד דולר יוזרמו ישירות מהונה העצמי של אנבידיה (NVIDIA), והיתרה (כ-12.5 מיליארד דולר) תגיע בצורת חוב ייעודי לרכישת שבבי GPU מתקדמים מתוצרתה.

לצורך ביצוע העסקה הוקמה ישות נפרדת (SPV) שתשמש כבעלים החוקיים של השבבים ותשכיר אותם ל-xAI לתקופה של חמש שנים. מנגנון זה מבטיח שההשקעה מגובה בנכס מוחשי (השבבים עצמם) ולא תלויה לחלוטין בהצלחת החברה. למעשה, אנבידיה מייצרת מודל סגור שבו היא גם הספקית, גם המממנת וגם הנהנית העיקרית מהביקוש הגובר לחומרה. זהו מהלך כמעט “מעגלי”: אנבידיה משקיעה בלקוחות שלה כדי לוודא שהם קונים עוד ממנה. כך היא מעצימה את עצמה כמוקד הצמיחה של כל תעשיית הבינה המלאכותית, תוך שהיא סוגרת את השוק בפני מתחרות קטנות יותר.

הצמיחה המטאורית של xAI

עבור אילון מאסק, מדובר באוויר לנשימה. xAI, שהוקמה רק בשנת 2023, הפכה בתוך זמן קצר לאחת מחברות ה-AI הגדולות בעולם עם שווי של כ-200 מיליארד דולר – מספר שממקם אותה במרחק קצר בלבד מענקיות ותיקות כמו Anthropic ו-OpenAI. אך מאחורי הערכות השווי מסתתרת מציאות כלכלית לחוצה: xAI שורפת כמעט מיליארד דולר מדי חודש. רוב הכסף מופנה לאימון מודלים עצומים, ביניהם סדרת Grok ולאחרונה גם פיתוח של “מודלים עולמיים” (GWM) שמדמים את הפיזיקה של העולם האמיתי. החברה אמנם צופה רווחיות עד שנת 2027, אך נכון להיום היא עדיין רחוקה מכך.

עסקת הענק עם אנבידיה מעניקה לה לא רק חמצן פיננסי, אלא גם יתרון טכנולוגי: גישה כמעט בלעדית לשבבי Blackwell – המעבדים החזקים בעולם לאימון מודלי בינה מלאכותית. במובן מסוים, מאסק רוכש את העתיד, אך בתנאים שקובעת אנבידיה.

קולוסוס 2 – אימפריית המחשוב החדשה

הלב הפועם של העסקה הוא פרויקט Colossus 2 – מרכז הנתונים שמוקם בממפיס, טנסי, ואמור להיות הגדול בעולם. עם עוצמת חשמל של 1.1 גיגה-וואט, הפרויקט צפוי להכיל בין 300 אלף ל-550 אלף שבבי GPU מדגם Blackwell. מדובר בעוצמה חישובית עצומה שתאפשר ל-xAI לאמן מודלים בהיקף שלא נראה בעבר מחוץ לענקים כמו גוגל או מיקרוסופט.

אבל מאחורי המספרים הללו מסתתרת גם שאלה נוקבת: האם ייתכן שהמרוץ אחר כוח מחשוב הופך ממנוע חדשנות לנטל כלכלי וסביבתי? xAI כבר מתמודדת עם ביקורת סביבתית חריפה על השפעת הפרויקט, במיוחד בשל צריכת המים והאנרגיה העצומה שהוא דורש. החברה הקימה תחנת כוח ייעודית ומתקן מיחזור מים במיסיסיפי, אך גם אלה אינם משנים את העובדה שהפרויקט הפך לסמל לעוצמתו – וגם לתאבונו – של תחום הבינה המלאכותית.

אנבידיה משקיעה בעצמה

ההשקעה ב-xAI משתלבת באסטרטגיה רחבה יותר של אנבידיה, שמזה כמה שנים משנה את תפקידה במערכת האקולוגית של הטכנולוגיה. היא כבר איננה רק ספקית חומרה. היא הפכה לגורם מממן, למתווך ואף לשותף עסקי במיזמי AI ענקיים. במילים אחרות, אנבידיה בונה את הכלכלה של עצמה: ככל שיותר חברות נכנסות לתחום ה-AI, הן חייבות לרכוש ממנה כוח מחשוב. וכדי לוודא שזה יקרה – היא פשוט משקיעה בהן.

הגישה הזו מבטאת שינוי פרדיגמטי: במקום לחכות שהביקוש יגיע, אנבידיה מייצרת אותו בעצמה. היא משקיעה במיזמים כמו xAI כדי לעצב את עתיד הביקוש על פי תנאיה. מבחינתה, זו דרך לבצר את מעמד בשוק ששוויו כבר נאמד בטריליוני דולרים.

לפי נתוני השוק, שנת 2025 כבר שברה שיאי גיוס. חברות טכנולוגיה גייסו מעל 150 מיליארד דולר באגרות חוב בארצות הברית בלבד – עלייה של 70% לעומת השנה הקודמת. חלק עצום מהכסף הזה מוזרם לתשתיות בינה מלאכותית.

העסקה עם xAI אינה חריגה רק בגודלה, אלא גם בעיתוי שלה. היא מגיעה אחרי תקופה סוערת בשווקים, שבה מניית אנבידיה ירדה בכ-5% בעקבות איומי מכסים ומגבלות יצוא בין סין לארצות הברית. ירידה כזו, שבחברות אחרות הייתה נחשבת דרמטית, נראית במונחי אנבידיה כמעט כהפוגה זמנית. אחרי הכול, בינואר 2025 חוותה החברה את המחיקה היומית הגדולה בהיסטוריה של וול סטריט – 600 מיליארד דולר (!) רק כדי להתאושש תוך שבועות ספורים ולשבור שיאים חדשים.

ירידה לשם עליה? ב-NVIDIA לא מתרגשים

המסר ברור: אנבידיה היא לא עוד שחקנית תנודתית. היא הפכה לתשתית של עצמה – מונופול כמעט טבעי במערכת שבה אין הרבה תחליפים (טובים).

מונופול דה-פקטו או שותפות הכרחית?

הציר שבין אנבידיה ל-xAI כבר מעורר ויכוחים בקרב רגולטורים ברחבי העולם. מדובר במערכת יחסים שעלולה לייצר דואופול מסוכן – עולם שבו שתי חברות בלבד מחזיקות בגישה למחשוב העל הנחוץ לאימון מודלים גדולים. מבחינה טכנית, אין כאן הפרת חוק ישירה. אך בפועל, תלות כזו במוקד חישוב אחד מעלה שאלות מהותיות על עתיד החדשנות. אם כל שחקן נדרש לשכור כוח מחשוב מאנבידיה, עד כמה באמת ניתן לדבר על שוק חופשי?

סין כבר פתחה בחקירה בטענה ל”הגבל עסקי” מצד אנבידיה, ומדינות נוספות בוחנות את ההשפעה הפוטנציאלית של העסקה על התחרות הגלובלית. באירופה, למשל, נשמעים קולות הקוראים להחיל רגולציה שתמנע ריכוז כוח מחשוב בידי גופים מעטים. מנגד, יש מי שטוענים כי השוק פשוט נעשה מורכב מדי עבור מתחרים קטנים, ושבשלב הזה רק שיתופי פעולה בסדר גודל כזה יכולים להניע את התעשייה קדימה.

השאלה המעניינת ביותר בעסקה הזו היא אולי לא כמה כסף הושקע – אלא מי שולט במי? על פניו, אנבידיה היא הספקית והמשקיעה, אך למעשה היא גם זו שקובעת את הקצב. מאסק, שנוהג להיות המכתיב ולא המוכתב, נאלץ הפעם לשחק לפי כללי המשחק של ספקית השבבים שלו. עוצמות החישוב האדירות הללו אינן שלו – משכירים לו אותן. במובן הזה, העסקה בין שתי האימפריות דומה יותר לשותפות בין מדינות מאשר בין חברות. מאסק זקוק לאנבידיה כדי להגשים את חזונו הטכנולוגי, ומנגד – אנבידיה זקוקה לו כדי להבטיח את המשך הצמיחה של השוק. שתי החברות תלויות זו בזו, אך רק אחת מהן מחזיקה בידיים את המפתח הפיזי לכוח: השבבים.

כלכלה של כוח חישוב

מה שמתרחש כעת בין אנבידיה ל-xAI הוא אולי הצצה לעתיד שבו עוצמה כלכלית תימדד לא רק במזומן או במניות, אלא גם בכמות ה-TFLOPS הזמינים לחברה. במילים אחרות, כוח חישוב הופך למטבע עולמי חדש. חברות שלא ישיגו מספיק כח חישוב ממנו פשוט ייעלמו, ומי שיחזיקו בתשתיות – ישלטו. יש שיאמרו שהנחה זו תקפה גם למדינות, שבונות מרכזי חישוב אדירים – פרויקט Stargate האמריקאי למשל, או Stargate UAE באבו דאבי. ובישראל?! טוב נו… אפשר רק לחלום!

נכון לעכשיו, השוק מצביע ברגליים, ומראה אמון כמעט עיוור בשני השחקנים הללו. המניה של אנבידיה התאוששה במהירות, המשקיעים מגדילים חשיפה, וכולם רוצים להיות קרובים כמה שיותר למוקד החום של הבינה המלאכותית.

ההיסטוריה הכלכלית מלאה בדוגמאות של מהלכים שנראו בתחילתם כמסוכנים והפכו ליסודות של תעשיות חדשות. ייתכן שעסקת אנבידיה-xAI תיזכר כאחת מהן.

בסופו של דבר, ייתכן שזו לא רק השקעה במאסק – אלא השקעה בעצם הרעיון של עתיד מבוסס מחשוב.