פריצת דרך של NVIDIA בישראל עם חיבור דאטה־סנטרים גלובליים למחשב־על אחד

אנבידיה (NVIDIA) הכריזה על Spectrum-XGS Ethernet – טכנולוגיה חדשה שפותחה במרכז המו”פ שלה ביקנעם. המערכת מאפשרת לחבר מרכזי נתונים מרוחקים כך שיפעלו כיחידה אחת מתואמת. אנבידיה מציגה כאן ממד חדש של הרחבה, scale-across, שמצטרף ל־scale-up (שדרוג מערכות קיימות) ול־scale-out (הוספת שרתים חדשים). המשמעות המעשית: אפשר לאחד דאטה־סנטרים נפרדים למעין “מפעל AI” עולמי, צעד קריטי כשמודלים עצומים כבר לא נכנסים במרכז נתונים יחיד.

מה החידוש?

הטכנולוגיה מתמודדת עם הבעיה המרכזית של חיבור בין מרכזי נתונים מרוחקים – איך שומרים על ביצועים כאילו הכול קורה באותו מקום.

• בקרת עומסים דינמית: אלגוריתמים מזהים את המרחק בין האתרים ומאזנים את התעבורה בזמן אמת.

• שמירה על זמני תגובה נמוכים: גם כאשר מדובר בקישוריות על פני מאות קילומטרים.

• טלמטריה מקצה לקצה: ניטור ובקרה מלאה של רשתות מבוזרות.

במבחנים פנימיים של אנבידיה נמדד רוחב פס גבוה פי 1.6-1.9 לעומת Ethernet סטנדרטי. בפועל, זה אומר ש-GPU’s במרכזי נתונים שונים מתפקדים כאילו ישבו באותו חדר שרתים, ומאפשרים לאמן מודלים עצומים על פני אתרים שונים בלי פגיעה בביצועים.

תרומת ישראל לאסטרטגיה הגלובלית

מרכז הפיתוח ביקנעם, שנבנה על בסיס הרכישה של Mellanox, הפך לאחד ממנועי הצמיחה הקריטיים של אנבידיה. Mellanox, שנחשבה חלוצה עולמית ברשתות עתירות ביצועים, הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שרכישתה שינתה את מעמדה של אנבידיה בתחום התשתיות. כיום צוותים ישראליים מעורבים בפיתוח מעבדי AI, מעבדי CPU ושבבי תקשורת, ובפועל, כמעט כל תחום אסטרטגי מרכזי של החברה נוגע ישירות לישראל.

מעבר לכך, החברה מתכננת השקעה חסרת תקדים בדמות קמפוס חדש בצפון בהיקף של מיליארדי דולרים, מהגדולים שנראו בהייטק הישראלי. בתעשייה רואים במהלך הזה לא רק הרחבה תפעולית אלא גם הצבעת אמון בכוח האדם המקומי ובמעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי – צעד שישפיע גם על שרשרת האספקה, על שוק העבודה ועל יכולת הסטארטאפים המקומיים לשתף פעולה עם ענקית התשתיות של עידן ה-AI.

השפעה רחבה מעבר לאנבידיה

המשמעות של Spectrum-XGS אינה נעצרת באולמות השרתים של אנבידיה. עבור חברות הענן, היא פותחת אפשרות לפזר חוות שרתים על פני אתרים שונים ולהפעיל אותם כאילו היו מתקן אחד. במקום להסתמך על מרכז ענק יחיד – יקר ומסוכן במקרה של תקלות – אפשר לפזר את העומס ולשמור על גמישות תפעולית.

גם לסטארטאפים יש כאן בשורה. בעבר, רק ענקיות עם מיליארדי דולרים יכלו להרשות לעצמן לאמן מודלים בקנה מידה עולמי. כעת, בעזרת ספקיות GPU כמו CoreWeave, חברות צעירות יוכלו לשכור גישה לכוח חישוב מבוזר ולהריץ משימות שלא היו נגישות להן קודם. זה לא רק חיסכון בעלויות, זו פתיחת דלת להשתתפות של שחקנים חדשים במרוץ ה-AI.

ובזירה הגלובלית, הטכנולוגיה הזו נתפסת כנדבך קריטי בפרויקטים בקנה מידה עצום, למשל יוזמת Stargate של OpenAI, SoftBank ו-Oracle, שמטרתה לבנות את תשתיות ה-AI הגדולות בעולם. אם החזון של “מפעלי AI” יתממש, Spectrum-XGS היא אחת מאבני הבניין שמאפשרות אותו.

שחקניות מרכזיות ומשמעות המרוץ

אנבידיה ניצבת כיום בחזית, אך היא אינה לבד. גוגל, אמזון ומיקרוסופט בונות במקביל תשתיות AI עצומות, כל אחת מהן משלבת בין כוח מחשוב, רשתות ענן ויכולות תוכנה. המרוץ הזה איננו רק טכנולוגי, הוא גם כלכלי ואסטרטגי. מי שתצליח לבסס שליטה בתשתיות הליבה של עידן ה-AI תחזיק גם בכוח להכתיב מחירים, לקבוע סטנדרטים ולהשפיע על כל שרשרת הערך – מהסטארטאפ הקטן ועד החברות הרב־לאומיות.

מכאן נובעת החשיבות להבין את התמונה הרחבה: ההכרזה על Spectrum-XGS ממחישה את יתרונה של אנבידיה, אבל גם את העובדה שהמאבק האמיתי מתנהל על קנה מידה עולמי ועל ההגדרה מחדש של מי שולט בתשתיות המחשוב של העתיד.

לסיכום, Spectrum-XGS איננו עוד עדכון טכנולוגי, אלא שינוי פרדיגמה באופן שבו מרכזי נתונים יכולים לפעול. התרומה הישראלית מציבה את יקנעם כצומת מרכזי במפת החדשנות העולמית, ומדגימה כיצד ידע מקומי הופך לחלק מתשתית ה-AI הגלובלית. ההשפעה רחבה הרבה מעבר לאנבידיה – מחברות ענן שמקבלות גמישות חסרת תקדים, דרך סטארטאפים שזוכים ליכולת חישוב שבעבר הייתה בלתי אפשרית, ועד פרויקטים עולמיים בקנה מידה עצום. אין ספק שישראל היא לא רק שחקן מקומי אלא חלק ממוקד עצבים עולמי של תשתיות ה-AI.