בשנת 2024 פרסם מבקר המדינה דו”ח חריף שקבע: “אין בישראל אסטרטגיה לאומית מגובשת לבינה מלאכותית, ואין אף משרד ממשלתי שרואה עצמו אחראי על התחום.” בעוד מדינות אחרות מתקדמות במהירות, בישראל – למרות הצהרות, כוונות ותוכניות – חלקים מרכזיים עדיין חסרים. אז מה באמת קורה עם התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית? האם מדובר בתחילתו של שינוי אמיתי, או בעוד מסמך שמצטט חזון יפה אבל נשאר על הנייר? במאמר הזה, המבוסס על המסמך הרשמי שפורסם במאי 2025 על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נצלול אל תוך התוכנית ונבחן: האם זו תשתית פעולה רצינית – או הבטחה ללא שיניים?
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
בואו נתחיל מהחלום. תארו לעצמכם עתיד שבו אתם מקבלים הודעה מהרופא עוד לפני שהרגשתם לא טוב, כי הבינה המלאכותית אבחנה תסמין חריג בבדיקת דם. שבו הילד שלכם מקבל עזרה בלימודים ממורה וירטואלי שמזהה בדיוק איפה הוא מתקשה. עתיד שבו שירות ממשלתי פשוט מופיע אוטומטית – כי המערכת יודעת שאתם זכאים, בלי טפסים או תורים. העתיד הזה לא כל כך רחוק. מדינת ישראל כבר משקיעה בו מיליארד שקל. השאלה היא: האם זה מספיק?
ישראל מדורגת במקום התשיעי בעולם במדד החדשנות בתחום ה-AI, ולפי אוניברסיטת סטנפורד – היא מובילה עולמית בריכוז מומחים בתחום. יותר מ-2,300 חברות AI פועלות כאן, רבע מההייטק הישראלי כבר עוסק ב-AI, וכמעט 15 מיליארד דולר גויסו לעולם הזה בעשור האחרון. ישראל אולי מדורגת 9 כללי, אבל היא עליונה בעולם בצפיפות כוח אדם איכותי בתחום – עדות לפוטנציאל גבוה, אך גם לצורך באקוסיסטם תשתיתי ומסחרי רחב יותר.
השוואת מדינות מובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית לפי פרמטרים מגוונים
תחומים כמו סייבר, ביטחון, רפואה דיגיטלית ועיבוד שפה הם זירות שבהן לישראל יש יתרון מובהק – אבל התחרות לא מחכה לנו. בעוד ישראל משקיעה 270 מיליון דולר על פני מספר שנים, סינגפור השקיעה 1.2 מיליארד דולר ב-2024 בלבד, בריטניה התחייבה ל-1.6 מיליארד דולר בשלוש שנים, וסין השקיעה יותר מ-150 מיליארד דולר מאז 2014. אפילו מטא משקיעה מיליארד דולר (בחודש!) רק בפיתוח תשתיות.
פעילות בתחום ההשקעות והיזמות ב-AI ברחבי העולם בין השנים 2013–2024
למרות הפער התקציבי, התוכנית הישראלית נבנתה חכם. במקום לנסות להתחרות על כמות, היא מתמקדת בנקודות החוזקה שלנו. למרות מגבלות בתשתיות, מחסור בכוח אדם ואתגרים רגולטוריים, ישראל מצליחה לבלוט דווקא באינטנסיביות השימוש – כלומר, ביישום פרקטי ונרחב של כלים מבוססי בינה מלאכותית, בעיקר בזירה העסקית. זהו ביטוי ליתרון יחסי ייחודי: לא בהיקף, אלא ביכולת למצות טכנולוגיה קיימת בצורה חכמה ומהירה. בנוסף, ישראל לא רק מגדלת כישרונות – היא גם יוזמת, מממנת, ומקימה מאות חברות AI – מה שממקם אותה כמדינה עם חדשנות דחוסה ביותר בתחום.
מדינה קטנה שממוקמת גבוה מבחינת אחוז השקעות בתחום הבינה המלאכותית
התוכנית גובשה כבר ב-2021 בהמשך לעבודת מטה שהחלה עוד ב-2019, אך זכתה לתנופה מחודשת רק ב-2024. היא נבנתה מתוך חזון מוצהר: “מובילות עולמית בבינה מלאכותית, לטובת שיפור איכות החיים והבטחת חוסנה הלאומי וצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל”. היא רואה ב-AI לא רק מנוע טכנולוגי, אלא תשתית לאומית שמחברת בין כלכלה, ביטחון וחברה.
התוכנית פועלת בחמש חזיתות מרכזיות:
1. תשתיות חכמות: הקמת מחשב-על לאומי (יעד: 2025), מכון מחקר לאומי (2027), ופיתוח מודלי שפה בעברית וערבית – כדי שלא נהיה תלויים בפתרונות זרים.
2. הכנת שוק העבודה: מלגות לסטודנטים, מסלולי הסבה במדעים מדויקים ותוכניות לשילוב חיילים משוחררים. המטרה: להכשיר מאות מומחים חדשים עד 2027.
3. ממשלה דיגיטלית: שילוב AI בשירותים ציבוריים דרך פיילוטים מבוקרים. תשעה פרויקטים ראשונים כבר בעיצומם, עם יעד לשלושה מחזורים נוספים עד 2026.
4. מחקר פורץ דרך: תמיכה ב”moonshots” טכנולוגיים ופרויקטי אתגר בין האקדמיה לתעשייה.
5. ריבונות טכנולוגית: הבטחת עצמאות במידע, שפה וצרכים ישראליים, תוך השפעה על הרגולציה הבינלאומית.
חלקים מהתוכנית כבר בעיצומם: תשתית המחשוב הלאומית בעבודה מתקדמת, פרויקטים ראשונים לשילוב AI במשרדי ממשלה פועלים, ומסלולי הכשרה לאומיים הוקמו. יש גם מסגרת מדידה ברורה: יעדים לגידול בהשקעות פרטיות, מספר השותפויות בין המגזר הציבורי לפרטי, ושיפור במדדים גלובליים. היישום אינו ריכוזי – זה שיתוף פעולה בין משרד החדשנות, רשות החדשנות, משרד האוצר, משרד הביטחון וגופים נוספים, עם ועדת מומחים מדעית עצמאית בראשות פרופ’ יואב שוהם – חוקר ישראלי מוביל בתחום הבינה המלאכותית, פרופסור (אמריטוס) למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, ואחד מהדמויות המשפיעות בעולם ה-AI.
למרות התוכנית החכמה, יש פערים משמעותיים שעלולים לחבל בביצוע:
אין מספיק מרצים באקדמיה, אין מספיק מהנדסי AI מיומנים, ואין די מסלולי הכשרה מקצועיים. רק 47% מהיזמים בתחום מגיעים מרקע אקדמי טכנולוגי – נתון שמעיד על תלות גבוהה בבודדים ולא על מערכת רחבה של הון אנושי מתפתח. כדי לעמוד ביעדים, ישראל תצטרך השקעה מסיבית בעשרות אלפי אנשי מקצוע – לא מאות.
רק 4% מהעסקים בישראל משתמשים כיום ב-AI – פחות מהממוצע באיחוד האירופי, שעומד על 7%. במגזרים כמו בנייה, תחבורה ותעשייה, האימוץ כמעט ואינו קיים. למרות הישגים מדעיים ודירוגים גבוהים בחדשנות, היישום בפועל נשאר מצומצם, במיוחד מחוץ לעולם ההייטק. הפער הזה פוגע ביכולת לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של התחום.
62% מהישראלים מדווחים על חשש משימוש בבינה מלאכותית בשירותים ציבוריים – נתון שממחיש את חוסר האמון שקיים כלפי מערכות טכנולוגיות במגזר הציבורי. גם אם הכלים עצמם מתקדמים, בלי אמון ציבורי רחב, קשה להטמיע אותם בהיקף משמעותי. כדי להתמודד עם ההתנגדות, דרושה עבודת הסברה עמוקה, רגולציה ברורה ויישומים שמוכיחים את עצמם בפועל.
להטמיע חדשנות טכנולוגית במשרדי ממשלה זו לא רק שאלה של קוד – אלא של תרבות. זה דורש לשנות תהליכים ארוכי שנים, להתמודד עם חשש מהלא-מוכר, ולעצב מחדש הרגלי עבודה מושרשים. חדשנות ממשלתית נבנית דרך שינוי תרבותי, תיאום, והתמדה.
כשבוחנים את התמונה הכוללת, הסיכוי לכישלון חלקי גבוה. התקציב קטן בהשוואה עולמית, לוחות הזמנים דחוקים (מחשב העל עד 2025, מכון מחקר עד 2027), והמערכת הממשלתית לא ידועה ביעילות ביצוע. אבל יש גם סיבות לאופטימיות זהירה. ישראל עושה דבר אחד נכון: היא לא מנסה להתחרות בכמות, אלא מתמקדת ביתרונות יחסיים. מומחיות ביישומים ורטיקליים, יכולות בתחום Data & AI Operations, וריכוז גבוה של מומחים איכותיים. בתחום הפרסומים המדעיים, ישראל אחראית רק ל-0.5% מהמאמרים העולמיים – אך זוכה ל-2.1% מהציטוטים. זו עדות לאיכות גבוהה, לא יתרון כמותי.
ישראל לא מתמקדת בכמות הפרסומים אלא מצטיינת באיכות ובאפקטיביות, במיוחד בתחומי NLP וראייה ממוחשבת
כדי שהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית לא תישאר בגדר כוונה טובה בלבד, אלא תהפוך למציאות חיה ונושמת – ישראל תצטרך לשנות הילוך. לא מדובר בעדכון תוכנה, אלא בשינוי מערכתי, כזה שדורש פעולה בכמה שכבות בו־זמנית.
קודם כול – צריך מי שמוביל באמת. לא ועדות, לא תיאומים, לא פיזור אחריות. גוף ממשלתי אחד, שקם בבוקר עם משימה ברורה: לדחוף את תחום הבינה המלאכותית קדימה, בכלים אמיתיים ולא רק באסטרטגיות.
אחר כך מגיעה השאלה של הון אנושי. אי אפשר לדבר על מהפכה אם אין מי שיבנה אותה. זה לא יקרה עם מאות סטודנטים, אלא עם עשרות אלפים. זה מתחיל במערכת החינוך, נמשך באקדמיה, ומתחזק עם הכשרות מקצועיות רלוונטיות לשוק.
כדי שכל זה לא יתפרק בביורוקרטיה, נדרש גם תיאום חוצה משרדים – חכם, רציף, ועם שפה משותפת. אחרת, כל משרד ינסה לבנות את העתיד לבד, והתוצאה תהיה פערים, כפילויות – ואפס אימפקט.
ולבסוף – עברית וערבית. בלי השקעה אמיתית בשפות המקומיות, נישאר עם כלים גלובליים שלא מבינים אותנו. זה לא רק עניין של נוחות – זה עניין של ריבונות טכנולוגית.
אם נצליח לחבר את כל החוטים האלו יחד, נוכל להפסיק לשאול “האם זה יעבוד?” – ולהתחיל לראות את זה קורה.
המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים
ישראל לא צריכה להמציא את הגלגל מחדש – אבל היא כן צריכה להבטיח שהיא לא מפספסת את המהפכה. התוכנית שנפרסה היא התחלה נכונה, אך הביצוע יקבע הכל. העתיד לא יקרה מעצמו. הוא דורש תכנון, השקעה, ושאיפה לאומית שנמדדת בתוצאות – לא בכותרות. אז בפעם הבאה שאתם שומעים על בינה מלאכותית, תזכרו: זה לא רק עניין של טכנולוגיה. זה עניין של מדיניות, חינוך, אמון, ובעיקר של לבחור נכון היום, כדי לחיות טוב יותר מחר. עם מוח ישראלי, שיתופי פעולה נכונים וביצוע נחוש, יש לנו סיכוי לא רק לרדוף אחרי העולם, אלא להוביל אותו. אם אנחנו רוצים עתיד של AI שנבנה כאן, ולא מחכה לנו בסיליקון ואלי, נצטרך לקחת אחריות. לא רק הממשלה, גם אנחנו.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
