בעשור האחרון, הבינה המלאכותית (AI) הפכה לאחת מהטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו. מדינות ברחבי העולם משקיעות משאבים רבים כדי להוביל בתחום, ולא בכדי – בינה מלאכותית מציעה פוטנציאל עצום לשיפור הכלכלה, התעשייה והחיים האישיים. עם זאת, דוח מבקר המדינה לשנים 2019-2024 חושף פערים משמעותיים בהיערכות הלאומית של ישראל בתחום. הדוח מתאר כיצד היעדר אסטרטגיה ברורה, מימון חסר וחוסר תיאום ממשלתי פוגעים במעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. מסמך זה מספק סקירה תמציתית של המצב, הכשלים המרכזיים, והמלצות לשיפור שיבטיחו את מיצובה של ישראל בחזית העולמית של טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מגמות ודירוגים בינלאומיים 2019-2024
דו״ח מבקר המדינה חושף ירידה משמעותית במעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, כפי שמשתקף בשלושה מדדים בינלאומיים מובילים:
- מדד Tortoise: מדרג מדינות לפי יכולות בינה מלאכותית, כולל השקעות, תשתיות וכוח אדם. ישראל ירדה מהמקום ה-5 למקום ה-9 מתוך 83 מדינות.
- מדד Oxford Government AI Readiness: בוחן את מוכנות הממשלות לאימוץ בינה מלאכותית במגזר הציבורי. ישראל נסוגה מהמקום ה-20 למקום ה-30 מתוך 193 מדינות.
- מדד החדשנות העולמי: מעריך את רמת החדשנות הכוללת במדינה, כולל טכנולוגיות מתקדמות. ישראל ירדה מהמקום ה-10 למקום ה-15 מתוך 133 מדינות.
הירידה בדירוגים מיוחסת בעיקר להיעדר אסטרטגיה לאומית מתוקצבת ומאושרת, למרות היתרונות המובנים של ישראל בתחום ההון האנושי ומספר חברות ה-AI.
היתרונות הקיימים
למרות הירידה בדירוגים, ישראל מחזיקה במספר יתרונות משמעותיים:
- מדורגת ראשונה בעולם בצפיפות ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית.
- מקום רביעי במספר חברות ה-AI שהוקמו בין 2013–2023.
- מקום רביעי בהשקעות פרטיות בתחום.
הכשלים המרכזיים
היעדר אסטרטגיה ומנהיגות
- אין תוכנית לאומית מאושרת ומתוקצבת על ידי הממשלה.
- התוכניות שגובשו בשנים 2018–2023 נזנחו או קודמו באופן חלקי ביותר.
- אין גורם ממשלתי אחד האחראי להובלת התחום.
בעיות מימון ויישום
- רק כ-40% מהתקציב שאושר בפעימה הראשונה מומשו בפועל.
- התקציב שאושר עבור שתי הפעימות מהווה כחמישית בלבד מהמלצת ועדת תל”ם (תשתיות לאומיות למחקר).
- תשתיות המחשוב הנדרשות לא יושמו במלואן, דבר שמעכב את פיתוח המחקר והתעשייה.
פערים בהון האנושי
- מימון המלגות והכשרות לאנשי מקצוע בתחום נמוך משמעותית מהדרוש.
- חוסר מענה לצורכי התעשייה בתחום ההון האנושי.
- אין מידע עדכני ומדויק על מספר החוקרים בתחום.
חוסר באסדרה רגולטורית
- היעדר רגולציה בתחום שימושי הבינה המלאכותית, בעיקר ביחס לזכויות פרטיות ושקיפות.
- איחור באישור עקרונות המדיניות שהוגשו לממשלה.
איך אסטרטגיה לקויה משפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו?
היעדר אסטרטגיה לאומית והסתכלות שאינה רחבה והוליסטית בתחום הבינה המלאכותית משפיעה ישירות על יכולתו של האזרח הפשוט להשתלב בכלכלה המודרנית ולקבל שירותים חיוניים באופן יעיל ושוויוני. הנה מספר דוגמאות:
בריאות ורפואה
- יכולת פחותה לשפר אבחון מחלות ולפתח טיפולים מותאמים אישית.
- זמני המתנה במערכת הבריאות הציבורית.
- נגישות לשירותי רפואה מרחוק.
חינוך והכשרה
- פגיעה ביכולת לרכוש כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה.
- חוסר התאמה בין מערכת החינוך לדרישות השוק.
- קושי בהסבה מקצועית עקב היעדר תשתיות הכשרה מתאימות.
פערים חברתיים והגדלת אי-שוויון
- העמקת פערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות.
- קושי בנגישות לשירותים דיגיטליים מתקדמים.
- סיכון לאבטלה בקרב עובדים במקצועות מסורתיים.
סיכונים לציבור
- חשיפה למידע כוזב והטעיות (Fake News).
- סיכוני פרטיות ואבטחת מידע אישי.
- קושי בהבחנה בין מידע אמיתי למניפולטיבי.
השלכות על איכות החיים
- פגיעה באיכות השירותים הציבוריים עקב פיגור טכנולוגי.
- קושי בקבלת שירותים בסיסיים ללא אוריינות דיגיטלית.
- התרחבות הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה.
המלצות המבקר לשינוי
ברמה הממשלתית
המפתח ברמה הממשלתית טמון בשלושה מהלכים משולבים. ראשית, נדרש גיבוש מיידי של תוכנית לאומית מקיפה בהובלת משרד החדשנות, שתכלול חזון ברור, יעדים מדידים ותקציבים ייעודיים. במקביל, יש להקים מנגנון פיקוח יעיל בראשות המל”ל, שיעקוב אחר יישום התוכנית ויבטיח עמידה ביעדים. הצעד השלישי והקריטי הוא השקעה משמעותית בתשתיות – הן בפיתוח מערכות מחשוב מתקדמות (HPC) והן בפיתוח מודלי שפה בעברית ובערבית שיתמכו בטרנספורמציה הדיגיטלית של המשק. שילוב מושכל של שלושת המהלכים הללו, תוך שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה, יאפשר לישראל לחזור למעמד מוביל בזירה העולמית.
ברמת ההון האנושי
פיתוח ההון האנושי הוא המפתח להצלחת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. המהלך המרכזי הנדרש הוא הגדלה משמעותית של תקציבי המלגות וההכשרות המקצועיות, שיאפשרו לסטודנטים ואנשי מקצוע להתמחות בתחום. במקביל, יש לבנות גשר איתן בין האקדמיה לתעשייה באמצעות תוכניות משותפות, התמחויות מעשיות והתאמת תוכניות הלימודים לצרכי השוק. חיזוק המחקר האקדמי והרחבת מסלולי ההכשרה המקצועית יבטיחו את המשך צמיחת האקוסיסטם הישראלי ויספקו את כוח האדם האיכותי הנדרש לתעשייה המתפתחת.
ברמת האסדרה והרגולציה
התפתחות מהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית מחייבת מסגרת רגולטורית מתקדמת ומאוזנת. ישראל נדרשת לקדם חקיקה שתעודד חדשנות מחד, ותבטיח שימוש אחראי ואתי בטכנולוגיות אלו מאידך. ניתן ללמוד מהניסיון המוצלח של האיחוד האירופי, תוך התאמת העקרונות הרגולטוריים למאפיינים הייחודיים של השוק הישראלי. מסגרת חוקית מאוזנת תספק ודאות לחברות ויזמים, תגן על זכויות הציבור, ותיצור סביבה עסקית המעודדת צמיחה וחדשנות תוך שמירה על אינטרסים ציבוריים חיוניים.
המלצות למגזר העסקי
1. להתמקד בפיתוח וחיזוק ההון האנושי המקומי.
2. לנצל את היתרון היחסי של ישראל במחקר ופיתוח.
3. לפעול במהירות לשמירה על היתרונות התחרותיים הקיימים.
החזרת ישראל למקום מוביל בתחום הבינה המלאכותית מחייבת שלושה צעדים מיידיים: הקמת גוף מתכלל בעל סמכויות ותקציב ייעודי של 550 מיליון ש”ח כהמלצת ועדת תל”ם, פיתוח תוכניות הכשרה מואצות להכפלת מספר המומחים בתחום תוך 3 שנים, והשקעה בתשתיות מחשוב מתקדמות שיתמכו במחקר ופיתוח. יישום מהיר של צעדים אלו יאפשר לישראל לחזור בהקדם לחמשת המקומות הראשונים במדדים הבינלאומיים.