GPT-5 מתברג כשותף מרכזי במדעי הרפואה

מאז השקת GPT-5 ב-7 באוגוסט 2025, חוקרים ורופאים ברחבי העולם מתארים שינוי משמעותי בשיטות העבודה המדעיות. אחד המקרים הבולטים מגיע מפרופ’ דריה אונוטמז, אימונולוג בכיר מהמכון לג’קסון לגנומיקה רפואית, שמספר על שותפות יוצאת דופן הנרקמת בין מדענים לבין המודל החדש והחזק ביותר של OpenAI עד כה.

שינוי כללי המשחק בידע, חיזוי ובינה רפואית

בעוד שמודלים קודמים כמו GPT-4 שימשו בעיקר ככלי עזר לסיכום מאמרים, ניתוח ספרות מדעית או הצעת כיווני מחקר, GPT-5 מעלה את הרף. הוא מסוגל לחזות תוצאות של ניסויים עתידיים עוד לפני ביצועם בפועל, יכולת שעד לאחרונה נחשבה בלתי אפשרית.

השינוי נובע מארכיטקטורה מודולרית חדשה: GPT-5 יודע לחלק משימות מורכבות בין “תתי-מודלים” פנימיים (process routing), כך שכל רכיב מטפל בחלק מהבעיה באופן מותאם. התוצאה היא דיוק גבוה יותר ועמידות מול טעויות, שממקמים את המודל לא כעוזר חכם בלבד אלא כשותף מחקרי אמיתי.

פרופ’ אונוטמז מתאר זאת במילים חדות: “אני עובד עם מודל שיודע יותר ממני בתחומים שלי. זה מרגיש כמעט כמו יועץ או מנטור שמקדם את המחקר שלי בקצב אחר לחלוטין”.

במחקר עדכני בלימפומה, שבו נבחנו טיפולים בתאים מהונדסים, GPT-5 לא רק שחזה במדויק את תוצאות הניסוי, הוא אף הציע שיפורים בתכנון: התאמת צפיפות אנטיגן, איזון בין תאי גידול לאפקטורים, ושימור אוכלוסיות תאים לטווח ארוך. החוקרים מעריכים כי תובנות כאלה חוסכות שבועות ואף חודשים של עבודה.

המשמעות המיידית

• דיוק בתחזיות – המודל הצליח להגיע לרזולוציה של תא בודד, רמת דיוק שלא הייתה אפשרית עד כה בכלים דומים.

• האצת תהליכים – ניסויים שבעבר דרשו חודשים של תכנון וביצוע התקצרו לשבועות ספורים בלבד, מה שמאפשר לקדם מחקר רפואי בקצב מהיר בהרבה.

• שיתופי פעולה תעשייתיים – חברות מובילות כמו Amgen ו-Color Health כבר משלבות את GPT-5 בפרויקטים לפיתוח טיפולים חדשניים ובתכנון ניסויים קליניים.

האתגרים בדרך

כמו בכל פריצת דרך טכנולוגית, גם כאן נדרשת זהירות. מומחים מזהירים מפני תופעת ה־“הזיות”, שבה המודל מייצר תחזיות שגויות או מסקנות שאינן מבוססות נתונים בפועל, דבר שעלול להיות קריטי במיוחד כשמדובר בהחלטות רפואיות.

מעבר לכך, קיימות מגבלות רגולטוריות באשר לשימוש ישיר בנתונים קליניים, והן מציבות שאלות כבדות משקל על בטיחות, אחריות והיקף השימוש המותר. שילוב המודל בעבודה מדעית יידרש לעבור בחינה קפדנית מצד רשויות בריאות ורגולטורים, כדי להבטיח שהוא תורם לקידום המחקר מבלי לסכן מטופלים או לחרוג ממסגרות אתיות.

הקשר רחב יותר

בעשור האחרון שולבה בינה מלאכותית במעבדות בעיקר ככלי תומך: ניתוח תמונות רפואיות, זיהוי תבניות גנטיות או סיוע במיון כמויות עצומות של נתונים קליניים. המודלים שימשו כעזר טכני, אך לא החליפו את שיקול הדעת המדעי.

GPT-5 משנה את התמונה. בזכות היכולות החדשות שלו – חיזוי תוצאות, דיוק גבוה ויכולת אופטימיזציה בין משימות – הוא מתפקד לא רק כעוזר אלא כ”עמית מחקר”. המשמעות היא שמדענים לא רק מקבלים ממנו מידע, אלא גם נחשפים לפרספקטיבות חדשות ולכיווני מחקר שלא היו עולים בלעדיו. בכך, המודל לא רק מאיץ את המדע אלא גם מאתגר את החשיבה המדעית עצמה.

המשמעות הכלכלית והחברתית

ההשפעה של GPT-5 אינה מוגבלת לקידום המחקר בלבד, היא נוגעת גם לכלכלה ולמערכת הבריאות כולה:

• קצב פיתוח תרופות – קיצור משמעותי של הדרך מהמעבדה ועד שלב האישור הקליני, מה שעשוי להאיץ את הגעתן של תרופות חדשות לשוק.

• הורדת עלויות מחקר – צמצום הזמן והמשאבים המושקעים בתכנון ובביצוע ניסויים, דבר שעשוי להפוך מחקר מתקדם לנגיש יותר.

• נגישות גלובלית – יצירת הזדמנויות למוסדות קטנים או למדינות בעלות משאבי מחקר מוגבלים, שיכולים כעת להשתתף בחזית המדע בזכות כלי עזר זול וזמין יותר.

תחזיות לעתיד ושאלת האיזון

אם מגמת האימוץ של GPT-5 תימשך, סביר שנראה מהפכה של ממש בדרך שבה מפתחים תרופות, מאבחנים מחלות ומעצבים תהליכים קליניים. קצב הגילויים יואץ, עלויות יפחתו, והנגישות למחקר רפואי תתרחב באופן חסר תקדים.

אבל לצד ההבטחות, מתחדדת שאלת האיזון: כיצד משלבים חדשנות טכנולוגית מהירה עם אחריות קלינית ורגולציה הדוקה?

העולם המדעי נמצא בצומת – בין בינה מלאכותית שהופכת לשותפה פעילה בחזית המחקר, לבין הצורך לשמר את הבקרה האנושית, את שיקול הדעת ואת האתיקה. במידה שנדע לשלב נכון בין שני הקטבים הללו, העתיד של המחקר הרפואי עשוי להיות לא רק מהיר יותר, אלא גם בטוח, אחראי ונגיש יותר.