האתרים שאנשים בונים על פלטפורמה אחת מושכים יותר תנועה מהפלטפורמה עצמה. זה נשמע כמו טעות במספרים, אבל זה בדיוק מה שקורה כשמורידים את מחסום הקוד מהדרך. השאלה המעניינת היא לא איך זה קרה, אלא מה זה אומר על מי שעדיין מחכה שמישהו אחר יבנה לו את המוצר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
פביאן הדין (Fabian Hedin) הוא ממייסדי Lovable, פלטפורמה שהופכת אנגלית פשוטה לתכנה עובדת. בהרצאה שנשא בכנס Code with Claude של אנטרופיק (Anthropic) בלונדון, הוא תירגם את הסיפור למספרים. האתרים שאנשים בונים על Lovable מושכים 600 מיליון ביקורים בחודש, יותר מכפי שהאתר עצמו מקבל. במילים אחרות, המשתמשים בונים דברים שמצליחים יותר מהכלי שאיתו נבנו.
Lovable נבנתה עבור אנשים שמעולם לא למדו לתכנת. את המסע התחיל כלי שאנטון (Anton), שותפו של הדין, העלה ל-GitHub בשם GPT-Engineer, ושהפך למאגר הצומח המהיר ביותר באתר. כיום הפלטפורמה מארחת 50 מיליון מוצרים ומוסיפה 200 אלף חדשים בכל יום. Lovable היא השם הבולט בתחום שמכונה vibe coding, אבל היא לא לבד. ריפליט (Replit), בייס44 (Base44) ובולט (Bolt) רודפים אחרי אותם משתמשים.
מה באמת קורה כשלא-מתכנתים בונים תוכנה בקנה מידה עצום?
אלה שבונים לא נראים כמו מתכנתים
הדין מספר שהאנשים שעוסקים ב-vibe coding לרוב לא מתאימים לסטריאוטיפ של המפתח. יש ילדים שעובדים על זה, ויש אנשים בתוך חברות ה-Fortune 500 שמשתמשים בכלי בדיוק באותה מידה. וכאן מסתתרת נקודה מפתיעה: כשהצוות פילח את המשתמשים לפי מקצוע, הקבוצה הגדולה ביותר הגדירה את עצמה כמהנדסים. גם מי שיודע לכתוב קוד מעדיף לעבוד ככה.
הבחירה הזאת מגיעה עם דרישה גבוהה. Lovable, לדברי הדין, לא מסתפקת באבות-טיפוס מהירים אלא מכוונת לבנות תוכנה ברמת production ולרדוף אחרי גבול היכולת של מה שאפשרי. השילוב הזה, של יישומים מלאים עבור אנשים שמעולם לא למדו לתכנת, הוא בדיוק מה שהופך את ההנדסה מאחורי הפלטפורמה לקשה כל כך.
ההרצאה המלאה של פביאן הדין מתוך האירוע
עשרת האחוזים האחרונים הם המקום שבו הכל נשבר
יש בדיחת מתכנתים ותיקה שהדין שלף בהרצאה. עשרת האחוזים האחרונים של הקוד לוקחים 90 אחוז מהזמן, ואז מגיע השובר: גם 90 האחוזים הראשונים לוקחים 90 אחוז מהזמן, כך שבסוף מגיעים ל-180 אחוז מהזמן. מאחורי הבדיחה מסתתרת נקודה רצינית. הטיוטה הראשונה של פרויקט מגיעה מהר, אבל הגימור תמיד לוקח הרבה יותר. ב-vibe coding זה עובד בדיוק אותו הדבר, והקיר הזה הוא בדיוק מקום השבירה.
הקושי פוגע חזק יותר דווקא בלא-מתכנתים. מפתח שנתקל בבאג יכול לפתוח את הקוד ולחפור בו. מי שבונה מעל שכבת ההפשטה פשוט לא יכול. Lovable מודדת את זה עם דגל שהיא מכנה is_stuck. לפי הדין, הדגל יידלק אם המשתמש מבקש את אותו הדבר שלוש פעמים ברצף. אם מבקשים תקן, תקן, תקן, ההנחה היא שנתקעתם. וזה, מבחינת בונה שאינו טכני, הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות.
כל אפליקציה משפרת את הבאה
המענה של Lovable לבעיה בנוי לתוך הכלי עצמו. הקו המנחה הוא שכל אפליקציה שנבנית על הפלטפורמה צריכה לעזור לשפר את הבאה. חלק אחד מזה הוא מנגנון בשם Lovable Overflow, מאגר של בעיות ושל הפתרונות שלהן. כשמשתמש נתקל בתקלה מוכרת, מודל קליל מושך את הפתרון המתאים אל תוך הסוכן המרכזי עוד לפני שהמשתמש נתקע.
אבל פתרונות שמורים מתיישנים. חבילת קוד מתעדכנת, והפתרון של אתמול הופך לבאג של היום. לידע, כדברי הדין, יש מחצית חיים. לכן הפלטפורמה עוקבת אחרי כמה פעמים כל פתרון שמור באמת עובד, וגוזמת את אלה שהפסיקו לעזור. אתם יכולים לבנות גרסה משלכם לרעיון הזה: שמרו קובץ של הבעיות שאתם פותרים ושל הפתרונות שעבדו, מסרו אותו ל-AI כשהבעיה חוזרת, ומחקו כל רשומה ביום שבו היא מפסיקה לעבוד.
הציוץ של פביאן הדין עם הנתונים שחשף, מתוך X
ה-AI מודיע בעצמו שהוא נתקע
הרעיון השני מעניין עוד יותר, כי הוא נותן ל-AI כפתור תלונה. הדין מתאר שאם נותנים לסוכן כלי לדווח מתי הוא חש תסכול, זו דרך נוספת לזהות בעיות. כשהסוכן של Lovable נתקל בבעיה שהוא לא מצליח לפתור, הוא שולח דיווח לערוץ ה-Slack של הצוות. סוכן שני מסיר כפילויות, חוקר, ופותח PR, כלומר הצעת שינוי קוד מוכנה לבדיקה. באג אחד של העתקת קבצים עבר מתלונת סוכן ועד תיקון ממוזג תוך 10 דקות.
המספרים מאחורי המערכות האלה גדולים. לאבבל ממזגת כ-10 תיקונים ביום ל-production מתוך דיווחים שהסוכנים עצמם הגישו. שיעור המשתמשים שמרוצים מספיק כדי לפרסם את האפליקציה שלהם עלה ב-2 אחוזים, ושיעור התקיעות ירד ב-5 אחוזים. הדין טוען שזה בסדר גודל דומה לקפיצה שמתקבלת מדור חדש של מודל יסוד. במילים אחרות, שיפור תהליכי, ולא רק מודל חזק יותר, יכול לתת תוצאה באותה עוצמה.
היתרון שלכם כבר אינו הקוד
אז מה vibe coding בקנה מידה כזה מספר לנו באמת? המחסום לבניית תוכנה כבר לא נמצא ביכולת לכתוב קוד. צוואר הבקבוק זז ממי שיכול לבנות אל מי שיודע מה לבנות. היתרון שלכם כבר אינו הקוד, אלא היכולת לבחור את הבעיה הנכונה ולדבר עם האנשים שסובלים ממנה. הפלטפורמות שמנצחות עכשיו הן אלה שמעבירות אתכם את עשרת האחוזים האחרונים בלי מפתח לצידכם. התירוץ שאתם לא יודעים לתכנת כבר לא מחזיק, והמרחק בין רעיון למוצר ראשון מעולם לא היה קצר יותר.
כתיבת תגובה