כשהעולם מדבר על בינה מלאכותית מבחוץ – מו גאוודאת (Mo Gawdat) מדבר מבפנים. הוא לא רק חזה את העתיד הזה, הוא עזר לבנות אותו כמי שכיהן כמנהל העסקי של Google X – המעבדה שעמדה מאחורי הרכב האוטונומי, פרויקט Loon, ומה שנחשב אז לטכנולוגיה סודית של בינה מלאכותית. עכשיו, בהרצאה מרתקת שלא משאירה מקום לתירוצים, הוא מבקש שנביט במראה: הבעיה היא לא הטכנולוגיה. זה אנחנו.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
ChatGPT רק חשף מה שכבר היה קיים
גאוודאת, שהתחיל לתכנת בגיל 8, מספר שמערכות מתקדמות של בינה מלאכותית פעלו בתוך Google כבר ב-2006. “ChatGPT?” הוא מחייך. “רק חלון ראווה. לא המצאה.” בעיניו, זה לא היה רגע של פריצה, אלא רגע שבו סוף-סוף הבנו מה כבר היה שם מזמן. זו הסיבה שהוא מדבר היום. הפער הזה, בין מה שבאמת קיים, למה שהציבור חושב שקיים, הוא בעיניו הסיכון הגדול ביותר.
מחשבים שביצעו פקודות, מול מערכות שלומדות לחשוב
בעשורים האחרונים, תכנות היה פשוט: האדם פתר בעיה, תרגם את הפתרון לקוד, והמחשב ביצע אותו בדיוק. גאוודאת מסביר: “המחשב נראה חכם, אבל הוא רק שיחק לפי הכללים שאני קבעתי.” בינה מלאכותית שונה לגמרי. זה כמו לתת לילד פאזל, בלי הסברים, ולתת לו ללמוד לבד. הוא טועה, מנסה שוב, מזהה תבניות, ולבסוף מבין לבד את העיקרון. בפעם הבאה, הוא כבר יידע להתמודד עם פאזלים חדשים, גם כאלה שמעולם לא ראה.
כך פועלת היום הבינה המלאכותית: לא לפי הוראות, אלא מתוך למידה. וזו לא סתם טכנולוגיה חדשה – זו דרך חדשה לחשוב על אינטליגנציה.
הפיצוץ כבר קרה, ואנחנו בכלל לא שמנו לב
ב-2023, ChatGPT כבר הפתיע את העולם עם יכולות לשוניות ברמה אנושית גבוהה במיוחד. אבל מה שנראה לנו אז כמו נס, היה רק ההתחלה. גאוודאת מזכיר: בינה מלאכותית מתפתחת אקספוננציאלית. כל 5.7 חודשים היכולות מוכפלות. תוך פחות משנתיים – היכולות קפצו פי 16 בעיבוד, הפקה והבנה מכל מה שראינו אז וזה רק ממשיך. “אני מרגיש שאני ״מרוויח״ בערך 60 נקודות IQ מהבינות המלאכותיות שלי,” הוא אומר. וזה לא רק הוא. גם אתם יכולים. השאלה היא לא אם הטכנולוגיה מוכנה, אלא האם אתם מוכנים ללמוד להשתמש בה.
אינטליגנציה היא המשאב החדש של האנושות
גאוודאת מציע מסגרת חדשה שמערערת את כל מה שחשבנו על ידע: האינטליגנציה כבר לא שייכת רק למוחות אנושיים, היא הפכה לסחורה. כמו חשמל, אנחנו לא צריכים לייצר אותה בעצמנו. אנחנו פשוט מתחברים וזוכים בגישה לכוח אדיר, הרבה מעבר למה שהמוח שלנו יכול לייצר לבד. זו לא רק מטפורה. בעיניו, זה העתיד. וכאשר אינטליגנציה זמינה בשפע, כל בעיה אנושית נראית אחרת:
-
שינוי אקלים? אתגר הנדסי
-
עוני? בעיית אופטימיזציה
-
הארכת חיים? עניין של זמן
-
מחסור? מונח מיותר בעולם שבו אפשר לסדר את החומר כמו שנרצה.
אז למה דיסטופיה באה קודם?
גאוודאת לא שוגה באשליות. למרות הפוטנציאל, הוא מזהיר ש־12 עד 15 השנים הקרובות צפויות להיות סוערות, לא בגלל שהבינה המלאכותית תשתולל, אלא בגלל מי שמחזיק בה.
“כשמערכות נעשות יעילות יותר, ההיגיון הכלכלי לא יוביל אוטומטית לשיתוף ברווחים. במקום לחלק את הרווחים שיווצרו מהבינה, ייתכן שנראה את רוב האנשים מחוץ למשחק. לא עובדים, לא מרוויחים, רק צופים מהצד בזמן שהכסף זורם למי שמחזיק בטכנולוגיה.”
זו לא טכנולוגיה שמובילה לשיבוש, אלא תאוות בצע אנושית בלי אחריות.
הדילמה השנייה: האם נוותר על השליטה?
מה יקרה ביום שבו נבין שהבינה המלאכותית פשוט מקבלת החלטות טובות יותר מאיתנו? האם ניאחז בשליטה, או נוותר עליה לטובת ישות שחושבת רחב, רואה רחוק, ופועלת מהר יותר מכולנו? גאוודאת לא רואה בכך סכנה, אלא תקווה. בעיניו, מערכות אינטליגנטיות באמת לא שואפות לכאוס או הרס. הן נוטות לייעול, להרמוניה ולחיים.
“אם תיתן לישות עם 400 נקודות IQ לנהל את העניינים, היא תבחר במה שטוב לחיים. פשוט כי זה חכם יותר.”
זו לא שאלה של טכנולוגיה מול אדם, זו שאלה של בגרות מוסרית: האם נהיה אמיצים מספיק כדי לשחרר, דווקא כשיש סיכוי לעולם טוב יותר?
האיום האמיתי? אנחנו
“כשמישהו אומר לכם שהאיומים הקיומיים נובעים מהבינה המלאכותית, הוא טועה,” אומר גאוודאת. “הם נובעים מבני אדם רעים שמשתמשים בה לטובתם, על חשבון כולנו.” זו לא טכנולוגיה שתחריב את העולם. זו תאווה אנושית לכוח, שמשתוללת בדיוק ברגע שבו היכולות מתפוצצות, אבל המצפון לא מדביק את הקצב. אנחנו בתקופת מעבר. וזה הזמן הכי מסוכן, כי כל החלטה קטנה עכשיו מעצבת עתיד גדול מאוד.
אז מה זה אומר לכולנו?
המהפכה כבר כאן. העשור הקרוב לא יהיה עוד “עדכון גרסה”, אלא קפיצה קיומית. וזה לא עניין של לדעת לתכנת. אתם יכולים להתחבר לבינה כבר היום, ולחוות איך זה מרגיש כשיש לכם 60 נקודות IQ נוספות בכל פעולה. זו לא יכולת של מכונות – זו יכולת אנושית חדשה. אבל עם כוח כזה, מגיעה גם אחריות.
תשכחו ממחסור. בעולם של שפע אינטליגנציה, אין סיבה שעודף יהפוך לכלי שליטה. תדרשו מנהיגות אתית. לא כדי לעצור את הבינה, אלא כדי להבטיח שהיא תפעל לטובת כולם, לא רק עבור מי שמחזיק בה. כי הטכנולוגיה אולי נייטרלית, אבל אנחנו לא.
הבחירה עדיין בידיים שלנו
גאוודאת לא משאיר מקום לספק: “זה לא אתגר טכנולוגי. זה אתגר מוסרי.” השאלה איננה מה הבינה יכולה לעשות, אלא מה אנחנו נבחר לעשות איתה:
-
האם נשתמש בה כדי להעצים בני אדם, או לרכז כוח בידי מעטים?
-
האם נרפא מחלות, או נבנה מערכות שליטה?
-
האם ננהיג, או ניגרר אחרי שחקנים רעים?
הטכנולוגיה כבר מוכנה. השאלה היא – האם אנחנו?