דריו אמודאי דן בפוטנציאל החיובי של מערכות בינה מלאכותית לשיפור חיי האדם

כיצד בינה מלאכותית עשויה לשנות את העולם לטובה? כתבה זו סוקרת את רעיונותיו המעמיקים של דריו אמודאי, מנכ”ל אנטרופיק (Anthropic), שחוקר את הפוטנציאל החיובי של מערכות בינה מלאכותית עוצמתיות לשיפור חיי האדם, כפי שעולה ממאמרו Machines of Loving Grace – How AI Could Transform the World for the Better. אמודאי, שבקריירה הענפה שלו כיהן כסגן נשיא למחקר ב-OpenAI ועמד מאחורי פיתוח מודלים כמו GPT-2 ו-GPT-3, מאמין כי הבינה המלאכותית לא נועדה רק לניתוח נתונים, אלא ככוח מהפכני שיוכל לשנות את חיי האנושות באופן מקיף. הוא גם שותף להמצאת טכניקת הלמידה מחיזוקים במשוב אנושי, ונחשב לאחד המובילים בתחומו גם בעבודתו הקודמת כחוקר בכיר ב-Google Brain. 

המהפכה של הבינה המלאכותית – פוטנציאל מעבר לסיכונים

אחד האתגרים המרכזיים שאמודאי מבקש להדגיש הוא הבנת הצדדים החיוביים של בינה מלאכותית עוצמתית, בניגוד למיקוד הנפוץ ברמות הסיכון הכרוכות בה. אמודאי מציין כי בעוד שסיכונים קיימים ויש לטפל בהם, הם אינם צריכים לעמוד כחסם בפני חזון מעורר השראה לעתיד טוב יותר. אנטרופיק, החברה שהוא עומד בראשה, מתמקדת במחקר ופיתוח של מערכות בינה מלאכותית שניתן לשלוט בהן ולהשתמש בהן בבטחה. לפי אמודאי, ההזדמנויות שמציעה הטכנולוגיה עשויות להביא לשינויים דרמטיים בחיי היום-יום שלנו, כמו פריצות דרך רפואיות, שיפורים בבריאות הנפש, פתרונות חדשניים בתחום הכלכלה, וחיזוק הממשל והביטחון.

חמשת התחומים המשמעותיים לשיפור איכות החיים

אמודאי מונה חמישה תחומים שבהם הפוטנציאל של בינה מלאכותית בולט במיוחד, ומציע כיצד מערכות אלו יכולות להשפיע עליהם לטובה:

1. ביולוגיה ובריאות פיזית

תחום הביולוגיה נתפס בעיני אמודאי כתחום שבו בינה מלאכותית יכולה להביא את השיפור המהיר והמשמעותי ביותר לחיי האדם. בעשורים האחרונים הצלחנו להדביר מחלות עתיקות כמו אבעבועות שחורות, אך אתגרי הבריאות ממשיכים לכלול מחלות קשות כמו סרטן ואלצהיימר. לדברי אמודאי, מערכות בינה מלאכותית יוכלו לפעול כביולוגים וירטואליים שיבצעו מחקרים מדעיים, יפתחו טכנולוגיות חדשות ויאיצו את כל תהליך המחקר והפיתוח. דוגמה בולטת לכך היא פריצת הדרך של AlphaFold, שמצליחה לחזות את מבנה החלבון בצורה מדויקת.

המשאבים העצומים שיכולים להניב תגליות פורצות דרך כוללים כלים וטכניקות מתקדמות, כגון CRISPR לעריכת גנים, הדמיה מתקדמת באמצעות מיקרוסקופים אטומיים ואופטיונים, ושיטות ריפוי תאיות חדשניות. אמודאי מציין כי מערכות בינה מלאכותית עשויות להאיץ את קצב ההמצאות הללו פי עשרה, ולספק את הידע שנדרש להדביר מחלות ולשפר את בריאות הציבור.

2. נוירולוגיה ובריאות הנפש

הנוירולוגיה היא תחום נוסף שבו מערכות בינה מלאכותית יכולות להוביל למהפכה. במקרים רבים, בריאות הנפש משפיעה באופן ישיר על איכות החיים, והפרעות כמו דיכאון, PTSD וסכיזופרניה עדיין מהוות אתגר משמעותי. אמודאי מציין כי השימוש בבינה מלאכותית יוכל לשפר את ההבנה של תהליכים נוירולוגיים מורכבים, לפתח טיפולים מותאמים אישית ולזהות דפוסי מחלה באופן מדויק יותר.

הדבר כולל שימוש בטכניקות מתקדמות של מדידה והתערבות עצבית, כגון אופטוגנטיקה ופרובס עצביים למדידת פעילות נוירונים חיים. כמו כן, מערכות בינה מלאכותית יוכלו לסייע בפיתוח טיפולים התנהגותיים ולהציע פתרונות ניהול רגשי מותאמים אישית.

3. פיתוח כלכלי ומאבק בעוני

אחד האתגרים המרכזיים הוא לוודא שטכנולוגיות חדשניות כמו בינה מלאכותית יהיו זמינות לכולם, כולל אוכלוסיות במדינות מתפתחות. אמודאי מדגיש כי בעיות כמו שחיתות וניהול לא יעיל של משאבים עלולות להוות מכשול בפני יישום של טכנולוגיות חדשות באזורים אלו. עם זאת, הוא אופטימי לגבי האפשרות להפיץ את יתרונות הבינה המלאכותית לאזורים פחות מפותחים, באמצעות תוכניות חלוקת חיסונים יעילות יותר, חישובים אפידמיולוגיים מתקדמים, ושיפור תשתיות.

בנוסף, הוא מציין כי תחום הכלכלה עשוי להפיק תועלת משימוש במערכות בינה מלאכותית כדי לייעל מדיניות כלכלית ולקדם צמיחה מהירה במדינות מתפתחות.

4. שלום וממשל

תחום הממשל הוא אחד המאתגרים ביותר בעידן שבו טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית יכולות לשמש כלי בידי משטרים דמוקרטיים ואוטוריטריים כאחד. אמודאי מציין כי בינה מלאכותית עשויה לשפר את יעילות הממשלות הדמוקרטיות על ידי מתן כלים לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות, שקיפות ושירותים חברתיים. עם זאת, הוא מזהיר מפני האפשרות של שימוש לרעה בטכנולוגיה לצורכי מעקב והפצת תעמולה, מה שמדגיש את הצורך בעיצוב מערכות AI באופן אחראי ותוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים.

5. עבודה ומשמעות

בינה מלאכותית מעוררת שאלות לגבי תפקיד העבודה בחיי האדם, כאשר מערכות חכמות יכולות לבצע מטלות רבות ביעילות ובדיוק גדולים מהאדם. אמודאי סבור כי משמעות החיים אינה נמדדת רק בעבודה כלכלית, אלא גם בקשרים אנושיים, בפעילויות יצירתיות ובשאיפות אישיות. לדבריו, בעידן שבו הבינה המלאכותית תנהל חלק משמעותי מהפעולות הכלכליות, יש ליצור שיח ציבורי רחב על הצורך בשינוי מבנה הכלכלה והחברה, כולל אפשרויות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית.

חזון של תקווה לעתיד

אמודאי מציין כי השגת חזון זה תלויה בשיתוף פעולה בין מדינות, תעשיות והחברה האזרחית. הוא מדגיש את הצורך בתמיכה מצד ממשלות, ארגונים לא-ממשלתיים וקהילות מחקר כדי לוודא שהטכנולוגיה תנוהל באופן אחראי ותשמש לטובת הכלל. כך ניתן יהיה להבטיח שהשינויים המהירים לא רק ישפיעו לטובה על מדינות מפותחות, אלא יגיעו לכל שכבות החברה בעולם.

החזון של דריו אמודאי הוא חזון נועז אך ניתן להשגה – הוא משלב את הפוטנציאל האדיר של בינה מלאכותית עם ערכים של חירות, שוויון ושיפור איכות החיים. אף כי הדרך ארוכה ומלאת אתגרים, היא גם פותחת הזדמנויות למימוש עתיד אנושי יותר, מאוזן ובר-קיימא.

* בתמונה: אילוסטרציה שנוצרה עם AI – דריו אמודאי מחבר רובוט