ב-2004, צוקרברג בנה רשת חברתית כדי לדרג מי חמוד יותר בדורמיטוריום. ב-2025, הוא בונה צוות סופר-אינטליגנציה כדי לפתח מוח מלאכותי שיידע לעשות את זה בעצמו וגם לכתוב קוד, לנתח רגשות ולדבר פילוסופיה אם צריך. כי מה שהתחיל כניסיון להפוך חברים לנתונים, הפך לשאיפה להפוך נתונים לתודעה. שאפתנות? בטוח. התקדמות? תלוי את מי שואלים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
Meta, אותה חברה שאנחנו עדיין קוראים לה “פייסבוק” כי ככה זה תקוע בראש, השקיעה לאחרונה 14.3 מיליארד דולר ב-Scale AI, סטארטאפ שמתמחה בהפיכת הרים של מידע גולמי (כמו טקסטים, תמונות וסרטונים) לנתונים נקיים, מסומנים ומאורגנים היטב, מהסוג שמודלים גדולים של בינה מלאכותית צריכים כדי ללמוד, להבין ולחזות. תחשבו על זה כמו על תהליך של ניקוי ועדכון ספרייה ענקית, כדי שמודל ה-AI לא יתבלבל בין שייקספיר לממים של חתולים, או יותר גרוע, יתחיל לצטט אותם.
ולמה כל זה? במילותיו של צוקרברג עצמו: “המטרה ארוכת הטווח שלנו היא לבנות אינטליגנציה כללית, לשחרר אותה בקוד פתוח באופן אחראי, ולהנגיש אותה לכולם כדי שכולם יהנו ממנה.”
ולא מדובר רק בכסף – מדובר באנשים. כחלק מהעסקה הזו, מייסד Scale AI, אלכסנדר וונג, צפוי להצטרף לצוות הפיתוח הסודי של Meta. כלומר, לא רק שמטא קיבלה גישה לשירותי נתונים מתקדמים, היא גם גייסה את האיש שבנה את החברה שמספקת אותם, מהלך שמחדד את השאיפה לא רק לרוץ קדימה, אלא לרוץ עם GPS, מצפן ומי שבנה את המסלול.
וזו לא הפעם הראשונה ש-Zuck מנסה לקנות לעצמו יתרון אינטיליגנטי. Meta ניסתה גם לרכוש חברות כמו Safe Superintelligence ו-Perplexity AI, אך כשכל רגולטור בארה”ב ואירופה מסתכל עליך כאילו אתה מנסה לרכוש את תחנת החלל הבינלאומית, אתה בוחר בדרך אחרת. התוצאה: שיתופי פעולה במקום רכישות. פחות דרמה, יותר חוזים.
“צוות הסופר אינטיליגנציה” הוא לא סתם כינוי מגניב. מדובר בערך ב-50 מהנדסים וחוקרים שנבחרו בקפידה, כאילו הם מרכיבים את האוונג’רס של הבינה המלאכותית. Zuckerberg בעצמו מארח אותם בבתי היוקרה שלו, כולל בפאלו אלטו ולייק טאהו, כי אם אתה רוצה לשכנע מישהו לבנות AGI, עדיף שזה יהיה ליד נוף מרגיע ולא מתחת לניאון פלורסנטי של חדר ישיבות.
ההצעות? חבילות שכר של שבע, שמונה, ואפילו תשע ספרות. לא בשקלים. לא בווירטואלים. בדולרים. סם אלטמן אולי טוען שנאמנות קודמת לכסף, אבל כנראה שהמספרים ניצחו.
בין המצטרפים: חוקרים בכירים מ-OpenAI, Google DeepMind ו-Sesame AI. מעניין כמה מהם נימקו את העזיבה ב”מחפש אתגרים חדשים”, וכמה פשוט שלחו קובץ PDF עם הרבה אפסים בסוף.
וזה לא נגמר רק בחוזים ובשכר. לפי דיווח ב-CNBC, צוקרברג עצמו עוקב אחרי רשימת החוקרים שהוא רוצה, כמו מאמן־על בבחירת שחקנים לדראפט. הוא שולח הודעות, קובע פגישות אישיות ועושה כל מה שצריך כדי לשכנע אותם לערוק מהאקדמיה או מסטארטאפים מבטיחים ולהצטרף לחלום שלו. אחד החוקרים תיאר את זה כ”הצעה שאי אפשר לסרב לה, לא רק בגלל הכסף, אלא בגלל ההרגשה שאתה עומד להיות חלק ממשהו היסטורי”.
אפשר היה לחשוב שהמהלך הזה מגיע משאיפה אידאולוגית עמוקה לקידום האנושות. אבל לא, זה מגיע מתסכול. LLaMA 4, המודל הכי מתקדם של Meta, לא הצליח לעורר את אותה התלהבות כמו מודלי GPT או Claude. הביקורת התמקדה בעיקר בפערים בביצועים בשפות שאינן אנגלית, ביציבות נמוכה יותר במשימות ריבוי שלבים, וחוסר בהפתעות אמיתיות שמצדיקות את ההייפ. היה ברור שזה מודל טוב, פשוט לא מהפכני. וצוקרברג, כך נראה, לא הסתיר את אכזבתו.
ובזמן שמודל הקוד הבא, Behemoth (כן…גם Meta “טובים” בשמות), עוד מתבשל אי שם במרתפי החברה, צוקרברג מחליט לשנות גישה. לא להמתין שהבעיה תיפתר, אלא לשפוך עליה מיליארדים ולראות מה קורה. לא כעסק, אלא כמעט כקרב אישי. כפי שנכתב בציניות מדויקת באחד הדיווחים: “צוקרברג משקיע מיליארדים כדי לבנות מוח על, אבל בשקט, מתחת לרדאר. זה קצת כמו להדליק מאיץ חלקיקים ענק בסלון ולקוות שאף אחד לא ישים לב.” והמטרה? לא רק לפתח AGI. אלא לשלב אותו עמוק בתוך העולם שלנו, הרבה מעבר לצ’אטבוטים או תוצאות חיפוש.
הדחיפות הזו לא מקרית. ב-CNBC טוענים שצוקרברג מבין שזו ההזדמנות האחרונה שלו לקחת את ההובלה. אחרי LLaMA 4, ואחרי ש-OpenAI ו-Google כבר מושכים את אור הזרקורים, הוא לא מוכן להישאר מאחור. “הוא לא רק רוצה AGI” אומר אחד המרואיינים, “הוא רוצה את ה־AGI הראשון”. כלומר: לא רק להשתתף במרוץ, אלא לקבוע מתי נשמע את יריית הסיום.
המטרה הסופית היא לשלב את היכולות של AGI (בינה מלאכותית כללית שיכולה לבצע כל משימה קוגניטיבית שבני אדם מסוגלים לה), לא רק במוצרי Meta הקיימים, אלא גם באלה שעוד לא המציאו. למשל, הצ’טבוט של Meta. או משקפי Ray-Ban החכמים.
Zuckerberg לא רק רוצה שאינטליגנציה מלאכותית תעזור לנו, הוא רוצה שהיא תחליף אותנו באלגנטיות, תוך כדי שהיא עוזרת לנו לבחור פילטר טוב לתמונה. וכל זה, אגב, בלי לגייס שקל אחד מבחוץ, רק מתוך ההכנסות ממודעות. כלומר, הסינגולריות – הרגע שבו המכונה נהיית חכמה יותר מהמפתחים שלה וממשיכה לרוץ לבד – ממומנת על ידי אותו מנגנון שמוכר לכם כפרסומת לנעליים, רק כי חשבתם עליהן בטעות.
המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים
ש-Zuckerberg לא רוצה רק להיות חלק מהמרוץ ל-AGI. הוא רוצה לנצח בו. או לפחות לדאוג שאם מישהו אחר ינצח, הוא כבר ישב להם על הכתפיים. עם חוזה, ואופציות, והרבה סעיפים קטנים ב־NDA. ובזמן שכל זה קורה, אנחנו, הציבור הצופה, עומדים מהצד ותוהים: האם זאת הדרך להציל את האנושות, או רק להפוך את הסטורי שלנו למגניב יותר? או שניהם. עד שתבוא הסינגולריות ותכתוב את הסוף בעצמה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
