שניים מהאנשים שהובילו את פרויקטי הדגל השאפתניים של OpenAI הודיעו ביום שישי על עזיבתם. אלה לא רק חילופי כיסאות, אלא הצהרת כוונות של חברה שמסיטה את מרכז הכובד שלה מחלומות גדולים אל מוצרים ארגוניים יציבים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
ביום שישי, שני בכירים ב-OpenAI הודיעו בהפרש של שעות על עזיבתם. קווין וייל (Kevin Weil), שעמד בראש יוזמת המחקר המדעי של החברה, וביל פיבלס (Bill Peebles), החוקר שעמד מאחורי כלי יצירת הווידאו סורה (Sora), פרסמו שניהם הודעות פרידה ברשתות החברתיות. ההודעות לא נפלו מהשמיים. הן הגיעו כחודש אחרי ש-OpenAI הכריזה על סגירת סורה, ובתוך גל רחב של צמצומים שהחברה מכנה בשמה הפנימי "משימות צד".
המסר שעולה מהשינויים הללו חורג בהרבה מחילופי תפקידים. OpenAI מתכנסת מסביב ליישום ארגוני ול"סופר-אפליקציה" שהיא מתכננת להשיק, ומוותרת בדרך על כמה מהפרויקטים שהפכו אותה למותג בתרבות הפופולרית.
מי הם וייל ופיבלס, ולמה העזיבה שלהם חשובה
וייל הגיע ל-OpenAI לפני כשנתיים בתפקיד סמנכ"ל המוצר (Chief Product Officer), אחרי שניהל פיתוח מוצר באינסטגרם (Instagram) ובטוויטר. אחרי שפרש מתפקיד סמנכ"ל המוצר, הוא עבר להוביל את יוזמת OpenAI for Science - קבוצת מחקר פנימית שמטרתה לרתום בינה מלאכותית להאצת תגליות מדעיות. הקבוצה עמדה מאחורי פריזם (Prism), פלטפורמת עבודה לחוקרים.

קווין וויל מודיע על עזיבה בלינקדאין
פיבלס, לעומתו, היה הפנים הטכניות של אחד הפרויקטים הנועזים ביותר של OpenAI. הוא הוביל את הפיתוח של סורה, כלי שיצר סרטוני וידאו מטקסט באיכות גבוהה וטלטל את תעשיית הווידאו הסינתטי.
העזיבה המשותפת שלהם, באותו היום ממש, מסמנת משהו מעבר להחלטה אישית של כל אחד מהם. שני פרויקטים שאותם הם הובילו הושבתו או פורקו בחודשים האחרונים. וייל עצמו כתב בהודעת הפרידה שלו שקבוצת המדע תיטמע "בצוותי מחקר אחרים" - ניסוח ארגוני שמסתיר פירוק של יחידה עצמאית. פיבלס, מצדו, יצא עם משפט שנשמע כמעט כמו ביקורת: "טיפוח אנטרופיה הוא הדרך היחידה למעבדת מחקר לשגשג לטווח הארוך".
סורה היתה הצלחה תרבותית, אבל גם כישלון כלכלי
סורה יצאה לציבור אחרי שנים של ציפייה. בשלב מסוים היא טיפסה לראש מצעד האפליקציות בחנות של אפל, קיבלה כיסוי תקשורתי נרחב, והפכה לחלק משיחת הרשת. מאחורי הקלעים, המספרים סיפרו סיפור אחר.
הפעלת סורה עלתה ל-OpenAI כמיליון דולר ביום בעלויות חישוב, לפי הערכות שצוטטו בדיווחים. בסיס המשתמשים, שצמח לכמיליון משתמשים בשיאו, התכווץ לפחות מ-500 אלף. איגוד תעשיית הסרטים של ארצות הברית (Motion Picture Association) דיווח על הפרות של קניין רוחני בפלטפורמה. בסופו של דבר, בחודש שעבר, החברה הכריזה על סגירת הכלי. האפליקציה תיסגר ב-26 באפריל 2026, וה-API ייסגר ב-24 בספטמבר.
פיבלס, שהזכיר בהודעת הפרידה שלו שהפרויקט התחיל ככוח של שני אנשים בלבד ביולי 2023, כאשר הייתה ספקנות רחבה אם בכלל אפשר להגיע לייצור וידאו איכותי באורך משמעותי תוך שנה, הצביע על כך שסורה היוותה זרז להשקעה נרחבת ברחבי התעשייה בתחום הווידאו. גם אם OpenAI לא הצליחה לגרום לכלכלה של המוצר לעבוד, הטכנולוגיה עצמה פתחה שוק שלם.

הודעת העזיבה של פיבלס, אחד ממובילי סורה, ברשת X
OpenAI for Science - הבטחה שלא מימשה את הציפיות
קבוצת המדע הייתה אמורה להיות אחד הסיפורים הגדולים של 2025. היא הוקמה באוקטובר של אותה שנה עם יומרה להאיץ תגליות מדעיות בעזרת מודלים מתקדמים. הדרך הייתה בעייתית מהרגע הראשון.
וייל פרסם ציוץ שטען ש-GPT-5 פתר 10 בעיות מתמטיות לא פתורות של ארדש (Erdős), שורה של חידות מתמטיות ידועות. הטענה התפוררה תוך שעות. המתמטיקאי שמנהל את האתר erdosproblems.com הבהיר שהטענה פשוט לא נכונה, וייל מחק את הציוץ, והפרשה הפכה לדוגמה נפוצה של הייפ שנחשף.
יום לפני ההכרזה על עזיבתו, הקבוצה של וייל שחררה את GPT-Rosalind, מודל שמיועד להאיץ מחקר במדעי החיים וגילוי תרופות. השילוב בין השקת המודל לעזיבה ביום למחרת הוא סיפור בפני עצמו. הטכנולוגיה נשארת, אבל הקבוצה שבנתה אותה מפוזרת.
חלק מגל עזיבות ושינוי אסטרטגי
וייל ופיבלס לא עזבו לבד. באותו היום הודיע גם סריניוואס נאראיאנן (Srinivas Narayanan), סמנכ"ל הטכנולוגיה של אפליקציות ארגוניות ב-OpenAI, על עזיבתו. הוא הצטרף ל-OpenAI לפני כשלוש שנים והוביל חלק ניכר מההנדסה שבנתה את ChatGPT ואת ה-API. לפי הדיווחים הוא עוזב כדי לבלות יותר זמן עם משפחתו.
שלוש עזיבות של בכירים ביום אחד הן מספר חריג, אבל הן חלק מתמונה רחבה הרבה יותר. בשבועות האחרונים, פיג'י סימו (Fidji Simo), מנכ"לית האפליקציות, יצאה לחופשה רפואית. בראד לייטקאפ (Brad Lightcap), סמנכ"ל התפעול, עבר לתפקיד של "פרויקטים מיוחדים". שכבת ההנהגה המסחרית של החברה נשחקה בקצב מהיר.
העזיבות האלה נמשכות על פני שנים. מתוך 11 המייסדים המקוריים של OpenAI, רק שניים עדיין בחברה. אחרים עברו לאנתרופיק (Anthropic), למעבדות הסופר-אינטליגנציה של מטא (Meta), או הקימו סטארטאפים בעצמם. הסיבות שצוטטו מגוונות. חלק עזבו בגלל חילוקי דעות אתיים על חוזה עם משרד ההגנה, אחרים תיארו שינוי תרבותי - מהימורי מחקר שאפתניים לעבודה תפעולית של שיפור מהירות ויציבות של ChatGPT ללקוחות ארגוניים.
המשמעות האמיתית של "משימות צד"
הביטוי "side quests" הפך למילת מפתח בתרבות הפנימית של OpenAI. הוא מתאר כל מה שלא מקדם ישירות את שני המוצרים המרכזיים שהחברה הימרה עליהם: המוצר הארגוני והסופר-אפליקציה המתוכננת. סורה הייתה משימת צד. OpenAI for Science הייתה משימת צד. שתיהן עלו הרבה כסף, ייצרו כותרות, ולא הציגו נתיב ברור לרווחיות.
הכלכלה של החלומות
OpenAI מייצרת הכנסות שנתיות בהיקף משמעותי, אבל היא גם מדווחת על הפסדים מתמשכים. בסביבה שבה כל דולר של חישוב נספר, ההחלטה לוותר על פרויקטים שעולים מיליון דולר ביום ולא מחזירים את ההשקעה היא חלק מחזרה לפוקוס עסקי. זה לא סיפור של כישלון טכנולוגי. סורה עבדה ופריזם הייתה פלטפורמה עובדת. זה סיפור של תעדוף.
התחרות משנה את המשוואה
התחרות בשוק הבינה המלאכותית הארגונית התחזקה. קלוד (Claude) של אנתרופיק, ובעיקר קלוד קוד (Claude Code), צבר אחיזה משמעותית בקרב מפתחים. חברות אחרות מציעות כלים מתמחים שתפורים לצרכים ארגוניים. OpenAI, שבמשך שנים נהנתה מיתרון כמעט בלעדי, עומדת עכשיו בפני שאלה פשוטה: האם היא מעדיפה להיות מעבדת מחקר שמנסה הכול, או חברה עסקית ממוקדת שמנצחת במוצרים ספציפיים?
התשובה, לפי הצעדים של החודשים האחרונים, ברורה.
מה שנשאר מאחור
יש משהו משותף לשתי הודעות הפרידה של וייל ופיבלס. שניהם לא עזבו בטריקת דלת. וייל כתב על "שנתיים מרחיבות תודעה" וביטא אופטימיות לגבי פוטנציאל ה-AI להאיץ מדע. פיבלס הודה לסם אלטמן (Sam Altman) אישית על כך שהוא מבין את החשיבות של לתת לחוקרים מרחב.
בין השורות, שניהם גם אומרים משהו על סוג החברה ש-OpenAI הופכת להיות. המשפט של פיבלס על "טיפוח אנטרופיה" הוא לא סתם פסוק יפה. הוא טוען שמעבדת מחקר צריכה מרחב לכאוס, לפרויקטים ניסיוניים שלא משתלבים במפה העסקית. כשהחברה מוותרת על המרחב הזה, גם האנשים שזקוקים לו מוותרים עליה.
השאלה שנשארת פתוחה היא אם OpenAI, שהוקמה כמעבדת מחקר עם חזון רחב על AGI, יכולה להמשיך ליצור פריצות דרך כשהיא מנהלת את עצמה כחברה עסקית סטנדרטית. העובדים שעוזבים לא פורשים - הם זורמים למתחרים, או מקימים סטארטאפים שיתחרו בפעם הבאה. ייתכן שהקריאה הנכונה של הסיפור הזה היא לא "OpenAI מתייעלת", אלא "OpenAI בונה את המתחרים של עצמה".






