ב-11 בספטמבר 2025, בשעות הבוקר המוקדמות של סיאטל, שניים מהאנשים החזקים בעולם הטכנולוגיה – סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, וסאטיה נאדלה, מנכ”ל מיקרוסופט, התחברו לשיחת וידאו שקטה. בתום השיחה הם חתמו על מסמך קצר, אבל משמעותו היסטורית – תחילת הסוף של השותפות הבלעדית והיקרה ביותר בעולם הטק. זה לא היה רגע של דרמה מול מצלמות, אלא מזכר הבנות יבש שמאפשר ל-OpenAI לארגן מחדש את המבנה שלה. מאחורי הניסוח הזהיר הסתתרה הודאה דרמטית לא פחות – עידן הבלעדיות מגיע לקצו, והמירוץ פתוח.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הסיפור שהתחיל עם חלום משותף
הכול התחיל ב-2019, כשמיקרוסופט (Microsoft) ו-OpenAI חלמו יחד על בינה מלאכותית שתשנה את העולם. מיקרוסופט השקיעה במהלך שש שנים מעל 13 מיליארד דולר ב-OpenAI – סכום שיכול לקנות כמה חברות יוניקורן או לממן בנייה של כעשרה אצטדיונים כמו וומבלי. בתמורה, היא קיבלה בלעדיות – כל מודל שפותח ב-OpenAI עבר דרך השרתים של Azure, ושום מתחרה לא קיבל גישה ישירה לטכנולוגיה.
ההסכם עבד בצורה מושלמת כל עוד OpenAI הייתה חברה קטנה יחסית עם כמה מיליוני משתמשים. אבל בנובמבר 2022, עם השקת ChatGPT, הכול השתנה. בתוך שנה הפכה OpenAI מכוכב עולה לכוח עולמי שצורך כוח מחשוב כמו מדינה קטנה.
“הם הבינו שהם צריכים יותר כוח מחשוב ממה שמיקרוסופט יכולה לתת להם,” מסביר אנליסט טכנולוגי בכיר שעוקב מקרוב אחרי השותפות. “מה שהתחיל כהסכם נוח הפך לכלא של זהב.”
המפנה הגיע כש-OpenAI התחילה לתכנן את הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית. היא לא רק צריכה יותר שרתים, היא זקוקה לקיבולת מחשוב שגדולה בהרבה מהיכולת הנוכחית של ספק ענן בודד. הפתרון? לפנות למישהו שמתמחה בדיוק בזה.
הכניסה של אורקל
בתחילת השבוע, לארי אליסון, מייסד אורקל (Oracle), עקף (לרגע) את אלון מאסק והפך לאדם העשיר בעולם עם הון של כ-383 מיליארד דולר. זה קרה אחרי שמניית Oracle זינקה ב-36% ביום אחד בעקבות דוח רווחים חזק שכלל עסקאות AI גדולות, בהן גם העסקה עם OpenAI. מאסק חזר למקום הראשון בסוף היום, אבל האירוע הזה ממחיש עד כמה שוק הבינה המלאכותית משפיע ישירות על עושר אישי, במיוחד כשאליסון מחזיק ב-41% ממניות החברה והזינוק נובע מהביקוש לשרתי AI.
במטה אורקל ישבה ספרא כץ (Safra Catz), המנכ”לית, וצפתה איך הענקיות – אמזון, מיקרוסופט וגוגל – שולטות בשוק הענן. היא ידעה שאורקל חייבת מהלך יוצא דופן כדי להיכנס למשחק הגדול. OpenAI הייתה בדיוק הכרטיס שלה.
בהמשך השבוע, הכותרות כבר פוצצו את השוק. OpenAI ואורקל חתמו על עסקת ענן בסכום של 300 מיליארד דולר. הדיל הזה אמנם ייכנס לתוקף רק ב-2027, והכספים עדיין לא גויסו במלואם, אבל זו העסקה הגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה, והיא משנה את מאזן הכוחות בענף.
העסקה עם אורקל היא רק חלק מתוכנית שאפילו ללארי אליסון נשמעת מטורפת – פרויקט סטארגייט. התוכנית היא להשקיע 500 מיליארד דולר בבניית מרכזי נתונים שיצרכו יותר חשמל מסכרי ענק. המטרה היא לספק ל-OpenAI את כל כוח המחשוב הדרוש לפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI).
אבל גם כאן המציאות מורכבת יותר מהכותרות. לפי דיווחי בלומברג מאוגוסט 2025, המימון ההתחלתי עדיין לא הושלם, וחלק מהמרכזים נתקלים בעיכובים. המשמעות היא שהפרויקט יקרה, אבל ידרוש יותר זמן וסבלנות, אולי יותר ממה שיש לחלק מהשחקנים בסיפור הזה.
אם אתה לא יכול לנצח אותם – תצטרף אליהם (ולמתחרים שלהם)
בזמן ש-OpenAI תכננה את עסקת הענק עם אורקל, ישבו בסיאטל המנהלים הבכירים של מיקרוסופט וקיבלו החלטה שנשמעה בלתי אפשרית לפני שנה – להפסיק להיות תלויים רק ב-OpenAI.
ב-28 באוגוסט 2025 הכריזה מיקרוסופט על מהלך שהפתיע את כולם והוציאו לאור שני מודלי בינה מלאכותית שפותחו לגמרי בתוך החברה: MAI-Voice-1 ו-MAI-1-preview. זה לא עוד פרויקט מחקר, אלא אלטרנטיבה פוטנציאלית ל-ChatGPT, שאמורה להשתלב במוצרי Copilot לצד המודלים של OpenAI, לא במקומם.
ההפתעה הגדולה יותר הגיעה שבוע וחצי אחר כך. ב-9 בספטמבר הודיעה מיקרוסופט שתשלב במוצרי האופיס שלה (Word, Excel, Outlook) את המודלים של Anthropic, המתחרה הישירה של OpenAI.
“זה כמו שקוקה קולה הייתה מוכרת פתאום גם פפסי בחנויות שלה,” מסביר חוקר תעשייה שעוקב אחרי השוק. ההטמעה עדיין בשלב פיילוט, אך השקה רחבה צפויה בשבועות הקרובים.
זה לא “בכי עם גלידה” אלא מהלך אסטרטגי מחושב. מיקרוסופט אומרת שהשותפות עם OpenAI נשארת חזקה, אבל ברור שהיא מכינה לעצמה תוכנית חלופית.
המאבק המשפטי שעדיין לא מוכרע
בעוד החברות מתכננות את העתיד, OpenAI מתמודדת עם אתגר שיכול לשנות את כל התמונה – המאבק הרגולטורי על שינוי המבנה שלה. החברה מבקשת לעבור מארגון ללא מטרות רווח ל“תאגיד לתועלת הציבור” (PBC), מהלך שיאפשר לה לגייס הון גדול יותר ולהנפיק מניות בבורסה.
מאז דצמבר 2024 הרשויות בקליפורניה ובדלאוור בוחנות את התוכנית בזכוכית מגדלת. זו לא בדיקה פורמלית בלבד, אלא דאגה אמיתית לגבי בטיחות המערכות ושמירה על ערכים חברתיים.
במענה לכך, OpenAI נאלצה להתפשר. במקום לבטל לחלוטין את הזרוע ללא מטרות רווח, היא הסכימה שהנון-פרופיט תמשיך לקיים שליטה ותזכה בכ-20% ממניות התאגיד החדש, שווי של כ-100 מיליארד דולר, מה שיהפוך אותה לאחד הארגונים הפילנתרופיים הגדולים בעולם.
אלא שכל המהלך הזה עדיין ממתין לאישור. קיימת התנגדות משמעותית – אילון מאסק מנהל תביעה משפטית נגד החברה, עשרות ארגונים מביעים התנגדות פומבית, והליך האישור הרגולטורי עדיין לא הושלם.
איפה כל זה קורה באמת
כדי להבין איך כל הסיפורים האלה מתחברים למציאות, צריך לנסוע לאבילן (Abilene), טקסס. שם, בין שדות התירס והחוות, בונה אורקל את המרכז הראשון של פרויקט סטארגייט. מבחוץ זה אולי נראה צנוע, כמה בניינים נמוכים מוקפים חומות, אבל בפנים צפוי להיות אתר בגודל של סנטרל פארק ניו יורק עם יותר כוח מחשוב ממה שהיה לכל העולם לפני עשר שנים.
האתר הזה מסמל את השינוי הגדול ביותר בתעשייה – מעבר ממודל שבו חברה אחת (מיקרוסופט) מספקת את כל צורכי חברה אחת (OpenAI), למודל פתוח שבו כל השחקנים עובדים עם כולם ומתחרים זה בזה בו-זמנית, אם התוכניות האמביציוזיות אכן יתממשו כפי שתוכנן.
מה זה אומר על העתיד שלנו
הסיפור הזה מסמן שינוי עמוק בתעשיית הטכנולוגיה, ממודל שבו כל ענקית פועלת בעולם סגור משלה – אפל, גוגל ומיקרוסופט – למודל שבו אותן ענקיות גם משתפות פעולה וגם מתחרות זו בזו. מיקרוסופט משלבת מודלים של OpenAI ושל Anthropic לצד מודלים שפיתחה בעצמה, OpenAI עובדת עם מיקרוסופט וגם עם אורקל, ואורקל מספקת שירותים גם ל-OpenAI וגם למתחרותיה.
עבור הצרכנים זו הזדמנות – תחרות חזקה יותר, מחירים טובים יותר וקצב חדשנות מהיר יותר, אבל גם מקור לאי-ודאות. אף אחד לא יודע מי ינצח במירוץ ואיך תיראה הבינה המלאכותית שלנו בעוד שלוש שנים.
לא פרידה אלא התבגרות
השיחה בין סם אלטמן לסאטיה נאדלה ב-11 בספטמבר היא לא פרידה מרה, אלא יותר כמו זוג שמחליט לפתוח את הקשר כדי לשמור עליו חי. אפשר לפרש את זה כהתחלה של פרק בוגר ומורכב יותר בשוק ה-AI. החברות מבינות שהן לא יכולות להסתמך על פרטנר יחיד בעולם שמשתנה בקצב מסחרר.
התעשייה עוברת ממונוגמיה עסקית לשלב של “קואופטיציה” (Co-optation) – שילוב של תחרות ושיתופי פעולה. דוחות מ-2025 מראים שהן משתפות פעולה עם מתחרים כדי לעמוד בעלויות העצומות, ובמקביל בונות אלטרנטיבות כדי להפחית תלות. זה טוב למשתמשים, אבל גם מרוכז ומסוכן, כי אם הבועה תתפוצץ, ההשלכות הכלכליות יהיו אדירות.
מה שמתחיל עכשיו הוא מירוץ פתוח בין עשרות חברות, כל אחת עם המודלים, התשתיות והאסטרטגיות שלה. זו לא רק נקודת מפנה לבינה המלאכותית – זה רגע מכונן בהיסטוריה של התחרות הטכנולוגית. והמירוץ רק מתחיל.