דוח חדש של שירות התעסוקה מגלה כי מספר דורשי העבודה בהייטק הישראלי זינק ב-126% מאז 2022, בעיקר בעקבות הטמעת כלי AI בכתיבת קוד. למרות התאוששות כללית בענף ב-2025, תחום התוכנה ממשיך להיחלש. שילוב הנתונים עם מגמות רחבות יותר של חדשנות מצביע על שינוי מבני עמוק בתעשייה, שינוי שמחייב התאמות מקצועיות והיערכות מערכתית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הנתונים החדשים של שירות התעסוקה מצביעים על שינוי מבני בשוק העבודה הטכנולוגי בישראל. לראשונה, גוף ממשלתי קושר באופן רשמי בין העלייה החדה באבטלה בהייטק לבין הטמעת כלי בינה מלאכותית בכתיבת קוד. למרות התאוששות כללית בענף ב-2025, תחום התוכנה ממשיך להיחלש, ומספר המובטלים בו עולה בקצב שאינו דומה לשום תחום אחר במשק.
בדצמבר 2025 עמד מספר דורשי העבודה בהייטק על 16,300 איש – עלייה של 126% לעומת ינואר 2022, אז היו רק 7,200. בשאר המשק נרשמה באותה תקופה ירידה של 10% במספר מחפשי העבודה.
59% מדורשי העבודה בענף – כ-9,600 איש – מגיעים מתחומי התוכנה. מספר דורשי העבודה בתוכנה גדל פי 1.75 מאז דצמבר 2022, לעומת פי 1.05 בלבד בהנדסת מכונות. הפער הזה אינו מקרי – הוא משקף תהליך שבו חלק מהעבודה שבעבר בוצעה בידי מפתחים מבוצעת כיום על ידי מערכות AI.
הנתונים של שירות התעסוקה מצביעים על שינוי מבני בשוק העבודה
שירות התעסוקה מציג תמונה ברורה – כלי AI אינם רק תוספת שמייעלת את עבודת המפתחים, אלא טכנולוגיה שמחליפה חלק מהמשימות שבוצעו בעבר בידי עובדים. הכלים מסוגלים לכתוב קוד פשוט, לבצע משימות חוזרות, ובחלק מהמקרים אפילו להחליף עובדים באופן ישיר.
התוצאה בשטח מורגשת היטב. פחות משרות חדשות בתחום התוכנה, יותר מועמדים על כל משרה, וקושי גובר של מפוטרים למצוא עבודה חדשה.
שירות התעסוקה מזהיר: “ככל שתימשך הטמעת הבינה המלאכותית בכתיבת הקוד, כך עלולים דורשי עבודה מתחומי התוכנה להתקשות לשוב למעגל העבודה וייתכן שיידרשו להסבות מקצועיות.”
זו הצהרה חריגה בנוף הישראלי. לא עוד דיבור כללי על “שיפור פרודוקטיביות”, אלא הכרה רשמית בכך שמערכות AI מחליפות חלק מהעבודה האנושית ומשנות את מבנה המקצוע עצמו.
לכאורה, 2025 הייתה שנה חיובית להייטק: מספר המשרות הפנויות עלה ב-15%, מ-15,900 ל-18,300, והיחס בין משרות פנויות לדורשי עבודה הגיע ל-112 משרות לכל 100 דורשים – נתון שמעיד על ביקוש גבוה.
אבל בתחום התוכנה התמונה שונה. במשרות הפיתוח נרשמה עלייה של 5% בלבד ברבעון האחרון של השנה, קצב שאינו מדביק את הגידול במספר המובטלים.
גם מספר השכירים בהייטק עבר תנודות חדות: 441 אלף ב-2023, ירידה ל-424 אלף ב-2024, והתאוששות חלקית ל-435 אלף ב-2025. אלא שההתאוששות הזו כמעט לא נגעה למפתחי תוכנה.
הנתונים מפריכים את ההנחה שהמשבר פוגע בעיקר בג’וניורים. שיעור בני 35-50 בקרב דורשי העבודה בהייטק עלה ל-44.5% בדצמבר 2025, לעומת 40.5% שנתיים קודם. העובדה שגם עובדים מנוסים מתקשים להשתלב מחדש מעידה על עומק השינוי ועל כך שהפגיעה אינה מוגבלת לעובדים בתחילת דרכם.
השכר הממוצע בהייטק עומד על 32,500 ₪, לעומת 13,700 ₪ בשאר המשק – פער של כמעט פי 2.4. גם בקרב דורשי העבודה הפער משמעותי: מי שעבד בהייטק השתכר בממוצע 21,700 ₪, לעומת 11,700 ₪ בקרב דורשי העבודה בשאר המשק. פער השכר בין שתי הקבוצות גדל ב-58% בין 2022 ל-2025.
מי שהתרגל לשכר של יותר מ-20,000 ₪ מתקשה לעבור למשרה שמציעה סביב 12,000 ₪, גם אם יש בה ביקוש. כך נוצר מלכוד שכר שמקשה על מובטלים מההייטק למצוא חלופות תעסוקתיות מחוץ לענף.
ההייטק הישראלי הוא מנוע צמיחה מרכזי: הוא אחראי לכ-20% מהתוצר, ליותר מ-50% מהייצוא, ולכ-30% ממס ההכנסה שמשלמים שכירים. 85% מהכנסות המדינה מההייטק מגיעות מהעובדים עצמם, לא מהחברות.
כאשר מספר העובדים בענף יורד, ההשפעה מורגשת בכל המשק: פחות צריכה, פחות עסקאות נדל”ן ופחות הכנסות ממיסים.
חשוב להדגיש, משבר תעסוקה בהייטק אינו “בעיה של ההייטק” – זו בעיה של המדינה כולה.
אפשר להגיד שיש סימנים להתייצבות. מספר דורשי העבודה ירד מהשיא של 19,800 ביוני 2025 ל-16,300 בדצמבר, וגם היחס בין משרות פנויות לדורשי עבודה נותר חיובי.
אבל בתחום התוכנה המגמה הפוכה. שירות התעסוקה מסכם זאת כך: “בעוד מספרם הכללי של דורשי העבודה בהייטק מצוי בהאטה משמעותית, מספר דורשי העבודה מתחומי התוכנה מוסיף לעלות.”
כלומר, ההתאוששות קיימת, אבל היא עוקפת את מפתחי התוכנה.
עליית מספר דורשי העבודה בהייטק בין 2022 ל-2025
התמונה של תחילת 2026 ברורה – העלייה באבטלה בקרב מפתחי תוכנה אינה תוצאה של מחזוריות כלכלית, אלא של שינוי טכנולוגי עמוק. כלי AI השתלטו על חלק מהעבודה שבעבר בוצעה בידי מפתחים, והם ממשיכים להשתפר בקצב מהיר. המשמעות היא שהשוק לא “יחזור לעצמו” באופן טבעי. הוא משתנה, ומי שלא יתאים את עצמו למציאות החדשה עלול להישאר מאחור.
להרחבה על מצב החדשנות בישראל והכוחות שמעצבים את התעשייה – כנסו כאן.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
