כמה באמת מרוויחים מומחי AI ב-2025?

נראה ששוק העבודה הטכנולוגי בישראל מקבל השנה תפנית חדה, ואחת מהסיבות לכך היא הדרישה האדירה למומחי בינה מלאכותית, שבאה לידי ביטוי לא רק בהיקף הגיוס, אלא גם בגובה המשכורות והתמריצים. העובדות, הנתונים והתופעות החדשות בתחום הזה מצליחים להפתיע גם את הציניים שבקרב אנשי ההייטק, ולא פחות – את הדור הבא של המתעניינים. רוצים לדעת מדוע הפך תחום ה-AI לזירת ההתמודדות הכי לוהטת בענף? מהן המשמעויות של העליות בשכר, ומדוע מומחים מבוקשים מתוגמלים הרבה מעבר למקובל? צפו בראיון הבא של אביתר אדרי בערוץ 10, בו הוא סוקר את הזינוק האדיר במשכורות בתחום ה-AI במחצית הראשונה של 2025.

מרכז הבמה: בינה מלאכותית מזניקה את שוק העבודה

המחצית הראשונה של 2025 נפתחה בעלייה משמעותית בדרישה לעובדים המתמחים בפתרונות בינה מלאכותית, וזאת בניגוד למגמות המתונות יחסית שאפיינו את השוק הטכנולוגי בשנה שעברה. משרות רבות נפתחות, וקצב הגיוס כמעט והוכפל לעומת התקופה המקבילה ב-2024. הסיבה המרכזית: שילוב טכנולוגיות AI מתקדמות בכל שכבת פעילות של הארגונים, כניסה של סטארטאפים חדשים לתחום, וגיוסי הון מסיביים מצד משקיעים.

העניין הגובר אינו נחלתן הבלעדית של חברות חדשניות, שכן גם ארגונים ותיקים ובעלי שורשים עמוקים בשוק ממהרים להכניס כלים מבוססי בינה מלאכותית לתהליכי הליבה העסקיים שלהם, מתוך הבנה שהטמעת AI הפכה מנקודת בידול לאמצעי הישרדות חיוני בזירה דינמית כל כך.

אלו תפקידים מבוקשים במיוחד?

הדרישה לעובדים נוגעת בעיקר לתפקידים שבהם הניסיון המעשי והיכולות הטכניות הם תנאי סף. מומחים לפיתוח מודלים, חוקרי AI, אנשי אלגוריתמים ומנהלי מוצר הממוקדים בתחום נדרשים יותר מאי פעם. בין השאר, אפשר למנות משרות כגון מפתחי GenAI, אנשי אבטחת מידע ל-AI, דאטה אינג’יניר עם התמחות במודלים מתקדמים ומנהלי פרויקטים של בינה מלאכותית.

המשרות החמות בתעשיית ה-AI ב-2025.

היכולות המרכזיות שמבדילות בין מועמדים הן בעיקר שליטה בטכנולוגיות עדכניות דוגמת מודלי ה-AI המובילים בשוק (והשילוב שלהם במערכות אנטרפרייז ו/או בפלטפורמות אייג’נטליות), והתנסות עם שיטות יישומיות כמו Fine-tuning או חיבור בין מודלים מתקדמים למוצרי קצה ו-RAG. היכולת לייצר תוצרים חדשניים ולשלב אותם בפיתוחים קיימים היא כרטיס הכניסה לתחום.

שכר ותמריצים: המספרים שמסמנים את המגמה

התחזקות הביקוש מורגשת היטב גם ברמות השכר: עובדים המתמחים בתחום הבינה המלאכותית מרוויחים כיום, בממוצע, כ-43 אלף שקלים מדי חודש – סכום המשקף את התגמול הגבוה ביותר בהייטק הישראלי. עובדים בעלי ניסיון של שלוש שנים ויותר נהנים גם הם מהכנסה נאה של כ-39 אלף שקלים בחודש, עלייה ברורה לעומת השנה החולפת.

לעומת זאת, שכר התחלתי לבוגרי אוניברסיטאות וסטודנטים טריים נשאר ללא שינוי מהותי, ומסתכם בכ-17,500 שקלים בלבד – מה שמדגיש את הפערים בין המנוסים למתחילים, ואת הרצון של חברות להתמקד בגיוס מומחים ולא בהכשרת דור חדש.

מיומנויות ייחודיות מזניקות שכר

מי שמפגין שליטה ביכולות מתקדמות ובתחומים ממוקדים – כמו פיתוח אלגוריתמים, שפות תכנות דוגמת Python או ++C וניהול מוצרי AI – נהנה מגידול שכר של 4% עד 6%. מנגד, עובדים במקצועות שבהם ניתן להחליף בקלות יחסית על ידי אוטומציה (בדיקות תוכנה, פיתוח מובייל או Frontend) חווים דווקא ירידה במשכורות, לעיתים עד 10%.

המשמעות: שוק העבודה החדש מתגמל את מי שיודע להשתלב בטכנולוגיות פורצות דרך, ולעומת זאת דוחק הצידה את מיומנויות “גנריות” שניתן להחליף באוטומציה או בתוכנות מדף.

פערי מגדר… סוגיה עיקשת

למרות ההתחדשות וההזדמנויות, תחום הבינה המלאכותית ממשיך לסבול מהבדלי שכר בין נשים לגברים. הפער, שמסתכם בכ-2,600 שקלים מדי חודש – כ-7% מהשכר החודשי בממוצע, לא נעלם גם בתקופה של ביקוש גבוה. הסיבות לכך נעוצות במגוון גורמים מבניים וחברתיים, אך התוצאה היא המשך פערים בלתי מוצדקים גם בענף הנתפס כמוביל וחדשני.

מענקי חתימה ותמריצים חדשים – תופעה מתגברת

התחרות החריפה על מומחים מביאה מעסיקים להציע שוב בונוסים חד פעמיים עם קליטתו של מועמד – תמריצים שמגיעים לעיתים עד שש משכורות נוספות, בעיקר בתפקידים אסטרטגיים. מגמה זו, שנעלמה בשנים האחרונות, חוזרת לתמונה ומעידה על המאבק המתחולל מאחורי הקלעים על כל מועמד איכותי.

התופעה אינה אחידה בכל הענפים או התפקידים, אך בהחלט מסמלת את הלחץ שבו נתונים מעסיקים החפצים לגייס את הדור הבא של מובילי החדשנות.

כיצד המגמות משפיעות על עתיד השוק?

הזינוק הנוכחי בביקוש לעובדים ב-AI הוא תוצאה של גידול מתמיד בהשקעות, חדירה של טכנולוגיות חדשות לחברות ותיקות ומעבר מערכתי לפתרונות בינה מלאכותית מתקדמים. המשרות שנוצרות כיום דורשות מיומנות ממוקדת, שליטה במודלים העדכניים ביותר ויכולת לשלב תובנות תיאורטיות בעבודה פרקטית.

השלכות המגמות הללו ניכרות היטב: השוק הפך תחרותי יותר, שכר העבודה במקצועות הליבה מטפס, וקו הגבול בין מומחה למתחיל נעשה ברור מתמיד.

אף על פי שהשוק משווע למומחים, הדרך למשרות הנחשקות אינה פשוטה עבור מי שמתחילים את דרכם. הגבלת השכר לג’וניורים וחוסר רצון להכשיר עובדים חדשים הופכים את תקופת הלימודים וההכשרה לחשובה מאי פעם – ניסיון מעשי ופרויקטים עצמאיים הופכים לקריטיים. סטודנטים נדרשים למצוא דרכים להתנסות בזמן אמת, על מנת לצבור יתרון יחסי בשוק תחרותי להפליא.

התרחבות השימוש באוטומציה משנה את כללי המשחק! עבודות רוטיניות ומסורתיות נמצאות בסיכון מתמיד, ומנגד, מקצועות שבהם דרושה התמחות מעשית ב-AI הופכים למבוקשים וחסינים יותר לשינויים. חברות אינן מחפשות עוד עובדים עם סט כישורים רחב וכללי, אלא מומחים שמסוגלים להעמיק, להתמקצע ולפתח כלים ייחודיים.

היכולת לעבור במהירות מטכנולוגיה אחת לשנייה, להשתלט על פלטפורמות חדשות ולהבין את השילוב בין מוצר, נתונים ומודלים – היא שתכריע את היכולת של עובדים להישאר רלוונטיים גם בטווח הארוך.

המציאות שנחשפת מנתונים אלו מצביעה על כך ששוק הבינה המלאכותית בישראל בוחר לתגמל בעיקר מומחים עם ניסיון משמעותי, גם במחיר של פערים מתגברים בין קבוצות עובדים. תנאי השכר, מענקי החתימה והתמריצים הכספיים מדגישים את ההעדפה לידע יישומי ומומחיות ממוקדת, לצד המשך אתגרים מתמשכים של פערים מגדריים ומקצועיים.

סטודנטים, בוגרים ואוכלוסיות בתת-ייצוג נדרשים להיערך ולהשקיע בלמידה פרקטית כבר בשלבים מוקדמים, מתוך הבנה שהשוק אינו מחכה לאלו שחסרי ניסיון מעשי.

העתיד שייך למי שמעדכן את סל הכישורים ללא הפסקה: מעקב אחר פיתוחים טכנולוגיים, שליטה בכלי AI חדשים כדוגמת קלוד, GPT ודומיהם, והתמקצעות בפתרון בעיות מורכבות, כל אלו הם המפתח לשילוב מוצלח בענף.

המציאות המשתנה מדגישה, פעם אחר פעם, ששוק העבודה ימשיך לדרוש מומחיות, העמקה והתמקצעות ממוקדת. הגמול הכלכלי גבוה – אך נדרש מאמץ רציף ומוכנות להתעדכן, להשתנות וללמוד כל הזמן. זהו העידן בו טכנולוגיות AI, חדשנות והון אנושי איכותי נפגשים – ומי שיודע לנצל זאת, יוכל להוביל ולהתבלט בשוק העבודה הישראלי של השנים הבאות