האקדמיה לקולנוע קובעת שבינה מלאכותית בסרטים לא תפגע בסיכויי הזכייה באוסקר

בעידן שבו בינה מלאכותית חודרת לכל תחום בחיינו, הוליווד ניצבת בפני דילמה מורכבת. השבוע, האקדמיה האמריקאית לקולנוע קיבלה החלטה היסטורית שעשויה לעצב את עתיד הקולנוע. האקדמיה לאמנויות הקולנוע והמדעים, הגוף האחראי על פרסי האוסקר, פרסמה השבוע הנחיות חדשות המתייחסות לשימוש בבינה מלאכותית בסרטים. ההחלטה מגיעה בתקופה קריטית, כאשר טכנולוגיות AI משנות את פני תעשיית הקולנוע ומעוררות דיונים נוקבים על אותנטיות ויצירתיות.

מה בדיוק קבעה האקדמיה?

בכללים החדשים שפורסמו לקראת טקס האוסקר ה-98 (שיתקיים ב-15 במרץ 2026), האקדמיה הבהירה כי “בינה מלאכותית גנרטיבית וכלים דיגיטליים אחרים לא יסייעו ולא יפגעו בסיכויים להשיג מועמדות”. הניסוח המדויק, כפי שהומלץ על ידי מועצת המדע והטכנולוגיה של האקדמיה, קובע: “בנוגע לבינה מלאכותית גנרטיבית וכלים דיגיטליים אחרים המשמשים ביצירת הסרט, הכלים אינם מסייעים או פוגעים בסיכויים להשיג מועמדות. האקדמיה וכל מחלקה ישפטו את ההישג, תוך התחשבות במידה שבה אדם היה בלב היצירה האמנותית בעת בחירת הסרט לפרס”. במילים פשוטות, האקדמיה מכירה בכך שבינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מתעשיית הקולנוע המודרנית, אך מדגישה שהיצירתיות האנושית נשארת הגורם המכריע בהערכת סרטים.

למה ההחלטה הזו משמעותית?

בשנה האחרונה, בינה מלאכותית גנרטיבית חדרה לכל היבט של יצירת סרטים – מתסריטאות ועד לעריכה, מאפקטים חזותיים ועד לעיבוד קול. סרטים מובילים כמו “The Brutalist”, “חולית: חלק שני” ו-“אמיליה פרז” כבר השתמשו בטכנולוגיות AI כדי לשפר ביצועים ולהעצים את החוויה החזותית. אדריאן ברודי, למשל, זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו ב-“The Brutalist”, סרט שהשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את המבטא ההונגרי שלו. “אמיליה פרז”, שזכה בקטגוריית המחזמר הטוב ביותר, השתמש בטכנולוגיית שכפול קול מבוססת AI לסצנות שירה. אפילו כוכבים כמו דמי מור ספגו ביקורת רק בגלל שהעזו להתנסות בתמונות שנוצרו באמצעות AI ברשתות החברתיות, מה שמדגיש עד כמה הדיון הזה הפך לטעון.

מדוע האקדמיה קיבלה את ההחלטה עכשיו?

האמת היא שלאקדמיה כנראה לא הייתה ברירה אחרת. בינה מלאכותית כבר נמצאת בכל מקום בתעשיית הקולנוע – מתיקונים עדינים בביצועי שחקנים ועריכת סאונד ועד לאפקטים חזותיים ותיקוני צבע. ניסיון לאסור או להגביל את השימוש בה היה כמעט בלתי אפשרי, ועלול היה לדחוק את האוסקר לשוליים על ידי פסילת כמעט כל הפקה מודרנית. במילים אחרות, המהלך של האקדמיה היה קשור יותר להישרדות מאשר לכל דבר אחר. האקדמיה הבינה שעליה להתאים את עצמה למציאות החדשה אם היא רוצה לשמור על הרלוונטיות שלה.

שינויים נוספים בכללי האוסקר

לצד ההנחיות בנושא בינה מלאכותית, האקדמיה הכריזה על מספר שינויים משמעותיים נוספים:

• דרישת צפייה חובה: חברי האקדמיה חייבים עכשיו לצפות בכל הסרטים המועמדים בכל קטגוריה לפני ההצבעה בסיבוב הסופי.

• הרחבת הזכאות לפליטים: סרטים שנוצרו על ידי פליטים או מבקשי מקלט זכאים כעת לקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

• פרס ליהוק חדש: האקדמיה מציגה פרס להישג בליהוק.

• רשימה מקוצרת לצילום: תהליך הרשימה המקוצרת הורחב לפרס הצילום הטוב ביותר.

ההשלכות הרחבות יותר

החלטת האקדמיה מגיעה בעיצומו של ויכוח נוקב על תפקידה של בינה מלאכותית בתעשיות יצירתיות. איגוד התסריטאים ואיגוד השחקנים SAG-AFTRA כבר נאבקו נגד חדירת בינה מלאכותית לתפקידים אנושיים במשא ומתן על חוזים בשנה האחרונה. העמדה של האקדמיה מייצגת גישה פרגמטית המכירה במציאות של הקולנוע המודרני, אך עדיין מעניקה עדיפות ליצירתיות אנושית. כפי שאחד הפרשנים מציין: “המהלך של האקדמיה אינו נוגע להגבלת בינה מלאכותית, אלא להבהרת תפקידה ככלי יצירתי מועיל, ולא כתחליף לכישרון אנושי”.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס יצירת סרטים עם AI

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה

האוסקר אמר את דברו, אך זוהי רק המערכה הראשונה. הוליווד (וכולנו) נצטרך להתמודד עם שאלה גדולה יותר בשנים הקרובות: האם אמנות יכולה להישאר אנושית כאשר בינה מלאכותית ממלאת תפקיד משמעותי ביצירתה? בעוד שהאקדמיה בחרה בגישה מאוזנת, הדיון על הגבול בין יצירה אנושית לבין תוכן שנוצר על ידי מכונה רק מתחיל. ההחלטה הזו מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה בקולנוע, תקופה שבה נצטרך להגדיר מחדש מהי אמנות ומהו תפקידו של היוצר האנושי. האם אנחנו מוכנים או לא? אנחנו עומדים לגלות.