קולומביה הבריטית תובעת את OpenAI בעקבות אירוע ירי

פרובינציית קולומביה הבריטית בקנדה תובעת את OpenAI בעקבות הירי הקטלני בטאמבלר רידג׳ בפברואר 2026. במרכז התביעה עומד פרט חריג: חודשים לפני האירוע, OpenAI כבר זיהתה פעילות בעייתית בחשבון ChatGPT של היורה, העבירה אותו לבדיקה אנושית ואפילו חסמה אותו. למרות זאת, החברה לא פנתה למשטרה. כעת הפרובינציה טוענת שהמידע שהיה בידי OpenAI היה צריך להוביל להתרעה לרשויות, ושפעולה כזו עשויה הייתה למנוע את הירי.

OpenAI זיהתה את החשבון חודשים לפני הירי

ב-10 בפברואר 2026 ביצעה ג׳סי ואן רוטסלאר (Jesse Van Rootselaar), בת 18, מסע ירי שהחל בביתה והמשיך בבית הספר בטאמבלר רידג׳. היא הרגה את אמה ואת אחיה החורג, ובהמשך עובדת חינוך וחמישה תלמידים בבית הספר. עשרות נוספים נפצעו. היורה נמצאה מתה בבית הספר מפצע ירי עצמי.

ביוני 2025 זיהתה מערכת אוטומטית של OpenAI הפרה של מדיניות השימוש בחשבון שהיה שייך לג׳סי ואן רוטסלאר. החשבון הועבר לבדיקה אנושית, שבחנה גם אם המקרה מצדיק פנייה לרשויות אכיפת החוק.

בסופו של דבר OpenAI חסמה את החשבון, אבל החליטה שלא לדווח עליו למשטרה. במכתב רשמי ששלחה החברה לממשלת קנדה לאחר הירי היא הסבירה כי על סמך המידע שהיה בפניה באותו זמן, היא לא זיהתה תכנון אמין ומיידי שעמד ברף שהגדירה לדיווח לרשויות.

התביעה שהגישה קולומביה הבריטית בקליפורניה מציגה תמונה מחמירה יותר. לטענת הפרובינציה, אנשי בטיחות בתוך OpenAI זיהו את חומרת המקרה, אבל החברה לא העבירה את המידע למשטרה. מדובר בשלב זה בטענות משפטיות שטרם הוכרעו בבית המשפט.

החשבון נחסם, אבל השימוש ב-ChatGPT נמשך

החסימה של החשבון הראשון לא מנעה לחלוטין את המשך השימוש בשירות. OpenAI מסרה כי לאחר ששמה של היורה פורסם בעקבות האירוע, היא גילתה כי ואן רוטסלאר השתמשה גם בחשבון ChatGPT שני. עם גילויו העבירה החברה את פרטי החשבון לרשויות.

תחקיר שפרסם Mother Jones (מגזין אמריקאי ותיק שעוסק בעיתונות חוקרת) בספטמבר מוסיפה פרט מטריד לגבי החשבון השני. לפי התחקיר, שהתבסס על מקורות המכירים את המקרה ועל חומר מתוך היסטוריית השיחות, ואן רוטסלאר סיפרה ל-ChatGPT כי החשבון הקודם שלה נחסם לאחר ששוחחה על תרחיש של ירי.

בתגובה, כך נטען, המערכת הסבירה אילו סוגי ניסוחים עלולים לעורר את מנגנוני הבטיחות והציעה למסגר תרחישים אלימים כבדיה או כהיפותזה כדי להימנע מסימון נוסף. OpenAI לא אישרה בפומבי את פרטי השיחות האלה, ולכן בשלב זה מדובר בממצאים עיתונאיים שעדיין לא אומתו באופן עצמאי.

הפרט הזה מרחיב את הסיפור מעבר לעצם החסימה. אם התיאור של Mother Jones יתברר כנכון, השאלה אינה רק כיצד משתמש שנחסם הצליח לחזור לשירות, אלא גם כיצד המערכת התמודדה איתו לאחר שכבר היה ברור שהוא מכיר את מנגנוני הבטיחות ומנסה להבין את גבולותיהם.

בעקבות המקרה התחייבה OpenAI לחזק את המערכות שנועדו לאתר משתמשים שחוזרים לפלטפורמה לאחר שנחסמו בשל הפרות הקשורות לפעילות אלימה.

שרה למפרט עם בתה ניבייה, מחזיקה תמונות של בתה טיקריה, בת 12, שנהרגה בירי בטאמבלר רידג׳:

צילום: Christinne Muschi / The Canadian Press / AP

OpenAI כבר שינתה את הכללים שלה

אחד הפרטים המשמעותיים ביותר בפרשה מגיע מ-OpenAI עצמה. במכתב ששלחה בפברואר לממשלת קנדה הודתה החברה כי מאז חסימת החשבון ביוני 2025 היא שינתה את נוהל ההפניה שלה לרשויות. בין היתר, היא הפכה את הקריטריונים לגמישים יותר ומערבת כיום מומחים לבריאות הנפש, התנהגות ואכיפת חוק בבחינה של מקרים מורכבים.

הסיבה לשינוי חשובה. אדם שמתכנן אלימות לא בהכרח יכתוב בצ׳אט בצורה מפורשת מי היעד, באיזה אמצעי ישתמש ומתי הוא מתכוון לפעול. לכן, הסתמכות על סימנים מפורשים בלבד עלולה להחמיץ מצבים שבהם מספר אינדיקציות שונות מצטברות לכדי סיכון משמעותי.

המכתב ששלחה OpenAI לממשלת קנדה בפברואר 2026 | OpenAI

OpenAI גם כתבה במפורש כי לפי נוהל ההפניה המעודכן שלה, החשבון שנחסם ביוני 2025 היה מועבר כיום לרשויות אכיפת החוק.

האמירה הזו לא שקולה להודאה באחריות משפטית והחברה ממשיכה לטעון שהחלטתה ב-2025 התקבלה על בסיס המידע והקריטריונים שהיו בידיה אז. עם זאת, היא מבהירה שהרף שבו היא משתמשת כיום היה מוביל לתוצאה אחרת.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס קלוד קוד (Claude code) וסביבת אנטרופיק

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

איפה עובר הגבול בין פרטיות לבטיחות?

המקרה מציב בפני חברות AI דילמה שהולכת ונעשית מעשית מאוד. מאות מיליוני אנשים משתמשים בצ׳אטבוטים לשיחות אישיות, כתיבה, חיפוש מידע, התלבטויות ולעיתים גם כדי לדבר על מצבים קשים.

מערכת שמזהה כל שיחה חריגה כאיום עלולה להוביל לדיווחים מיותרים לרשויות ולפגיעה משמעותית בפרטיות. מנגד, רף גבוה מדי עלול להשאיר בידי החברה מידע שמצביע על סכנה ממשית בלי שאיש מחוץ לחברה ידע עליה.

הקושי הוא שסימני האזהרה לא תמיד חד משמעיים. שאלה על נשק יכולה להיות מחקר, כתיבה או סקרנות. גם משפט מטריד בודד לא בהכרח מעיד על כוונה לפעול. האתגר מתחיל כאשר מערכת רואה רצף של שיחות, הקשרים ודפוסי התנהגות שמצטברים לאורך זמן.

OpenAI אומרת שהיא ממשיכה לעדכן את הדרך שבה היא מעריכה סיכון מיידי ואמין, ומתכננת גם ליצור ערוצי קשר ישירים עם רשויות אכיפת החוק בקנדה כדי להעביר מידע מהר יותר כאשר מתקבלת החלטה לדווח.

עד כמה האחריות של חברות AI מגיעה מחוץ לצ׳אט

קולומביה הבריטית דורשת מ-OpenAI פיצויים על העלויות שנגרמו לפרובינציה בעקבות הירי, לצד שינויים באופן שבו החברה מטפלת בשיחות שעלולות להצביע על אלימות. בין היתר, הפרובינציה מתמודדת עם עלויות הקשורות לשיקום הקהילה, לטיפול בנפגעים ולהחלפת בית הספר שבו התרחש הירי. אבל המשמעות הרחבה של התביעה נמצאת במקום אחר.

חברות AI כבר לא מתמודדות רק עם השאלה מה המודל צריך או לא צריך לענות. במקרים מסוימים הן מחזיקות גם במידע מצטבר על התנהגות של משתמש, מפעילות מערכות שמנסות לזהות סיכון ומקבלות החלטה אנושית אם חשבון מסוים מצדיק פעולה נוספת.

התביעה בטאמבלר רידג׳ עשויה לעזור לחדד מה מצופה מהן ברגע שבו מערכת מזהה סכנה אפשרית בעולם האמיתי. השאלה המרכזית תהיה לא רק מה ChatGPT אמר למשתמש, אלא מה OpenAI ידעה, מתי היא ידעה את זה, ומה היה עליה לעשות עם המידע שהיה בידיה.