OpenAI שילמה לעובדיה תגמול מנייתי בשווי ממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד ב-2025, לפי מסמכים שהוצגו למשקיעים ופורסמו בוול סטריט ג’ורנל. הנתון הזה הפך את החברה לסטארט-אפ הטכנולוגי הנדיב ביותר בהיסטוריה. מאחורי השכר הדמיוני עומדת שאלה שמחלקת את עולם ההשקעות: האם זו בועה פיננסית מסוכנת, או הימור רציונלי על המירוץ לבינה מלאכותית כללית (AGI)?
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
כאשר משווים את ה-1.5 מיליון דולר הממוצעים לעובד לנורמות התעשייה, הפער נראה כמעט אבסורדי. החבילה המנייתית של OpenAI גבוהה פי שבעה מהתגמול המנייתי שגוגל דיווחה עליו לפני הנפקתה ב-2004, ופי 34 מהממוצע של 18 חברות טכנולוגיה גדולות אחרות בשנה שלפני ה-IPO (הנפקה ראשונית לציבור) שלהן, לאחר התאמת אינפלציה, לפי ניתוח של Equilar ו-WSJ.
הנדיבות הזו לא נשארת רק על הנייר. עלות התגמול המנייתי של OpenAI הגיעה ל-46% מההכנסות ב-2025 – במספרים מוחלטים: כ-6 מיליארד דולר בתגמול מנייתי מתוך 13 מיליארד דולר הכנסות.
בחברות טכנולוגיה גדולות לפני הנפקה, תגמול מנייתי מקובל נע סביב אחוזים בודדים מההכנסות. היחידה שהתקרבה לפרופורציה של OpenAI היא יצרנית הרכב החשמלי Rivian, שהנפקתה ב-2021 לוותה בספקות כבדים לגבי הכלכלה הבסיסית של החברה. Rivian דיווחה על הפסדים עצומים והתקשתה להגיע לרווחיות עד היום.
מאחורי המספרים מסתתרת תחרות גיוס חריפה במיוחד בתחום ה‑AI. בשנים 2024-2025 Meta הגבירה משמעותית את מאמצי הגיוס שלה, במיוחד מול OpenAI, והציעה לחוקרים ומהנדסים חבילות תגמול יוצאות דופן – הצעות ארוכות טווח שדווחו כבעלות שווי מצטבר שיכול להגיע עד כ‑100 מיליון דולר למועמד יחיד, לפי CNBC ומקורות נוספים.
לפי דיווחים מה‑Wall Street Journal ומקורות טכנולוגיים נוספים, Meta הצליחה לגייס מספר חוקרים מ‑OpenAI, בהם שלושה חוקרים בכירים מציריך ועוד כמה חוקרים נוספים שזוהו בדיווחים אחרים.
כתגובה, ולפי דיווחים פנימיים שהודלפו, OpenAI לא הסתפקה בשיפור שכר. בקיץ 2025 חולקו בונוסים חד-פעמיים נדיבים במיוחד לצוותי מחקר והנדסה, לעיתים בסכומים של מיליוני דולרים לעובד. במקביל, החברה ביטלה את דרישת הוותק של שישה חודשים לפני תחילת הבשלת האופציות – מהלך חריג שמטרתו להפוך כל הצעה למיידית ואטרקטיבית יותר למועמדים. מי שנכנס היום ל-OpenAI מתחיל “לנעול” את הערך של המניות כמעט מיד, בניגוד לנהוג ברוב חברות הטכנולוגיה.
עבור העובדים עצמם, המצב מורכב מכפי שנראה. מצד אחד, הערך של 1.5 מיליון דולר תלוי בהערכת שווי עתידית של החברה. מצד שני, OpenAI מבצעת באופן תקופתי אירועי נזילות פנימיים (Tender Offers) שבהם עובדים יכולים למכור מניות למשקיעים קיימים – מה שאומר שחלק מהעובדים כבר הפכו למיליונרים במזומן, לא רק “על הנייר”. זה מסביר חלק נכבד מהנאמנות של העובדים ומהקושי של Meta לגייס כמות גדולה – הם לא רק מחכים לעתיד מיתולוגי, הם כבר רואים כסף אמיתי.
אם מסתכלים רק על השכר, קל לחשוב שמדובר במכונת רווח משומנת. המספרים הפיננסיים המלאים מציירים תמונה הפוכה – לכאורה. לפי מסמכים שהגיעו לידי Fortune ו-The Information, חברת OpenAI סיימה את 2025 עם הפסד נקי של כ-9 מיליארד דולר, על הכנסות של כ-13 מיליארד דולר. מקורות אחרים מדווחים על נתונים חלקיים שמצביעים על הפסדים אף גבוהים יותר – 13.5 מיליארד דולר רק במחצית הראשונה של השנה.
החברה הוציאה 22 מיליארד דולר ב-2025, כלומר שרפה בערך 1.69 דולר על כל דולר הכנסה. לפי הערכות מסוימות, עד 2029 ההפסדים המצטברים עשויים להגיע ל‑115 מיליארד דולר, במקביל להשקעות עתק בתשתיות ענן, שבבים ומרכזי נתונים.
דליפה נוספת הראתה כי רק ב-2025 שילמה OpenAI קרוב ל-866 מיליון דולר למיקרוסופט בחלוקת הכנסות. נקודה חשובה כאן היא שמרבית הכסף הזה זורם חזרה למיקרוסופט דרך שירותי Azure – מערכת יחסים מעגלית שבה מיקרוסופט משקיעה ב-OpenAI ומרוויחה ממנה בו-זמנית דרך תשתיות הענן. זו לא סתם “תלות”, אלא מערכת סימביוטית שמנפחת את השווי של שתי החברות.
HSBC, בנק השקעות גלובלי, מעריך שהעלות הכוללת של תשתיות הענן וה-compute של OpenAI עשויה להגיע למאות מיליארדי דולרים עד תחילת העשור הבא, עם פער מימון של מעל 200 מיליארד דולר שיש לסגור באמצעות חוב, הון או הכנסות נוספות.
ככה נראית שריפת מזומנים
בשורה התחתונה, OpenAI שורפת מזומנים בקצב של סטארט-אפ קטן בכל יום עבודה, מתוך הבנה שבעולם ה-AI, הגודל והמהירות הם תעודת הביטוח היחידה.
כדי להצדיק את רמת השכר, ההפסדים וריצת החימוש התשתיתית, OpenAI מציגה למשקיעים גרף צמיחה אגרסיבי. על פי המסמכים, החברה צופה הכנסות שנתיות של כ-200 מיליארד דולר עד 2030, והגעה לתזרים חיובי רק לקראת 2029-2030. המשמעות – עוד שנים של הפסדים עצומים לפני שמגיעה נקודת האיזון.
גורמי מחקר ב-HSBC מזהירים שייתכן שגם תרחיש כזה לא יספיק כדי להביא את החברה לרווחיות, בשל עלויות התשתית הענקיות והצורך המתמשך “להאכיל” את מודלי הענק במחשוב ובחשמל. הם מעריכים שעד 2030 OpenAI עדיין תהיה במינוס תזרימי עמוק ותידרש להביא מהמשקיעים עוד מאות מיליארדי דולרים כדי לעמוד בתחזיות של עצמה.
אבל יש כאן פרספקטיבה אחרת, חשובה לא פחות. אם OpenAI באמת במירוץ לבינה מלאכותית כללית (AGI), 115 מיליארד דולר הפסד זה לא טעות – זה מחיר הכניסה. המהלך הזה לא עוקב אחרי כללי הכלכלה המסורתית כי המשחק שונה לחלוטין. זה לא סטארט-אפ רגיל שמנסה להגיע לרווחיות רבעונית – זה הימור על השליטה בטכנולוגיה שעשויה לשנות את כל המשק העולמי.
במצב כזה, השכר הדמיוני לעובדים הוא לא בזבזנות – זה מנגנון הגנה אנושי (Moat). אם תאבד את הטאלנט הזה ל-Meta או Google, תאבד את המירוץ. ואם תאבד את המירוץ, לא משנה כמה כסף חסכת. זה “הכל או כלום” במובן הכי מילולי.
המודל של OpenAI מעלה שאלות לגבי קיימות התעשייה כולה. אם הכוכב הכי בוהק בתחום שורף מיליארדים, האם חברות אחרות יוכלו לעמוד בקצב? מלחמת הטאלנטים דוחפת את כל השחקנים הגדולים להעלות משכורות, מה שמקשה על חברות קטנות וחברות שאין להן כיסים עמוקים כמו אלה של Microsoft או Meta.
ברמה המעשית, המודל הזה בר-קיימא רק אם OpenAI תצליח לעמוד בתחזיות האופטימיות ביותר שלה. אם לא, המשקיעים ייאלצו להכיר בהפסדים עצומים, והתעשייה תצטרך למצוא דרכים יותר ברות-קיימא לשלם עבור טאלנט בלי לשרוף מיליארדים בתהליך.
עבור עובדי OpenAI, המצב טוב יותר מכפי שנראה – הם לא רק מחזיקים בערך נומינלי של 1.5 מיליון דולר “על הנייר”, חלקם כבר מימשו חלק מהערך הזה במזומן דרך מכירות פנימיות. עבור המשקיעים, זה הימור קיומי. אם OpenAI תצליח, התשואה תהיה עצומה. אם לא, ההפסדים יהיו היסטוריים.
עבור התעשייה, המודל הזה מעלה את הסטנדרטים באופן שלא בהכרח בריא. חברות קטנות ובינוניות לא יכולות לשלם סכומים כאלה, מה שמרכז את הטאלנט במספר קטן של חברות ענק. זה מקשה על חדשנות ומגביל תחרות.
בסופו של יום, OpenAI לא מוכרת רק מודל בינה מלאכותית – היא מוכרת את האמונה שמי שיגיע ראשון ל-AGI יכתוב מחדש את כללי המשחק הכלכלי. אם המודל הזה יקרוס, הוא עלול למשוך איתו חלק נכבד מכלכלת הסיליקון ואלי. אם הוא יצליח, 1.5 מיליון דולר לעובד ייזכרו כהשקעה הכי חכמה בהיסטוריה. במירוץ הזה, המחיר להישאר בפנים הוא כל מה שיש לך – ואולי עוד קצת.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
