דמות עקבית במידג’רני: מדריך ל-Omni Reference

גרסה 7 של מידג’רני (Midjourney) הביאה איתו שיפורים מבורכים כמו מודל מהיר במיוחד (Drafr Mode), שליטה קולית ושיפורים באיכות התמונות – אבל הפיצ’ר לו כולם חיכו לא הגיע… עד היום! אנחנו כמובן מדברים על Omni-Reference – פיצ’ר הדמות העקבית (שמאפשר לשמור על עקביות גם ביצירת חפצים ואלמנטים אחרים). הפיצ’ר המדהים הזה מבקש להפוך את השליטה בתוכן הוויזואלי של התמונות שלכם למדויקת יותר מאי פעם. מתי נשתמש בו? למשל, כשנרצה “לשים דמות ספציפית” או “לשחזר חפץ מסוים” בתוך תמונה שאנחנו יוצרים במידג’רני. מדובר בשיפור של פיצ’ר ה-Character reference (שהיה זמין בגרסאות הקודמות, אך לא ב-V7). עכשיו יש לכם את הכלי לשמור על דמויות עקביות, יחד עם סגנון עקבי, ישירות בתוך הממשק של מידג’רני, ללא צורך בכלים כמו פייס סאוופ, אימון לורה (LoRA) או כלים אחרים. אז איך זה עובד, מה אפשר לעשות איתו ומה כדאי לדעת לפני שמתחילים להשתמש בו? אלה בדיוק השאלות שעליהן נענה במדריך הבא.

מהו Omni-Reference ואיך הוא שונה מהאופציות הקודמות?

פיצר ה-Omni-Reference הוא מערכת חדשה בתוך גרסה 7 של מידג’רני, המאפשרת למשתמש להצביע על אלמנט ויזואלי, בין אם זו דמות, חפץ, כלי רכב או יצור לא אנושי, וכאילו לומר למידג’רני: “שים את זה בתוך תמונה שלי”. הוא מהווה שדרוג של מנגנון Character Reference שהיה זמין בגרסאות הקודמות, אך מציע טווח יישומים רחב בהרבה. מה שמבדיל את Omni-Reference מכלי רפרנס אחרים הוא לא רק היכולת להבין את מה שמופיע בתמונה שהוזנה, אלא גם לשלב אותו מחדש בתמונה חדשה, תוך שליטה מדויקת על העיצוב, הסטייל והדיוק של ההעתקה.

איך משתמשים ב-Omni-Reference?

השימוש במערכת נעשה כיום בשני ממשקים עיקריים, דרך אתר מידג’רני (האתר הייעודי בגרסת הווב שמכונה “אתר האלפא“), או דרך דיסקורד (שמכונה “גרסת הבטא”). כל אחד מהם דורש פעולה מעט שונה. אנחנו כמובן ממליצים לעבוד באתר האלפא ולא בתוך דיסקורד. הרבה יותר נוח ואינטואיטיבי.

שימוש באתר האלפא של מידג’רני

עדכון המודל: יש לוודא שהמודל בו אתם משתמשים הוא הגירסה החדשה V7. ניתן לשנות זאת דרך תפריט ההגדרות באתר. אם גרסה 7 עדיין לא זמינה אצלכם, קראו את המדריך הבא, שמסביר איך פותחים אותה.

גרירת תמונה: גררו תמונה אל שורת הפרומפט והנחת התמונה באזור המתאים – פשוט שחררו את התמונה ב”קופסה” המסומנת כ־”Omni-reference” (ראו תמונה מעלה – מוקף במלבן אדום).

שליטה על העוצמה: השתמשו באייקון של הסליידר האדום כדי לשלוט בעוצמת ההשפעה (המשקל) של התמונה על התוצאה הסופית (להרחבה, ראו מטה את החלק על פרמטר Omni Weight).

שימוש בדיסקורד

אם מסיבה לא ברורה בחרתם לעבוד בגרסת הבטא שנמצא בדיסקורד, הנה הסבר קצר לשימוש בפיצ’ר Omni-Reference.

1. הזנת פרומפט רגיל: התחילו בפרומפט שלכם כרגיל.

2. הוספת רפרנס: הוסיפו את הפרמטר --oref ואחריו קישור ישיר לתמונה שאתם רוצים שתשמש כרפרנס.

3. שליטה במשקל הרפרנס: השתמשו בפרמטר --ow כדי לשלוט בעוצמת השפעת הרפרנס. ערכים נעים בין 0 ל־1000, כאשר 100 הוא ברירת המחדל.

משקלים: איך עובד פרמטר ה-Omni Weight?

פרמטר המשקל --ow מגדיר עד כמה מידג’רני “נצמד” לרפרנס שסיפקתם. הבנת הפרמטר הזה חיונית לשימוש נכון בפיצ’ר. שימו לב – זה לאו דווקא אומר שמשקל גבוה יותר יוביל לדמיון גדול יותר… טוב… לא בדיוק. יחי ההבדל הדק – קראו בעיון את ההסברים מטה:

• איך כותבים את הפרטמר? כמו כל פרמטר במידג’רני, ניתן להוסיף אותו בסוף הפרומפט שלכם בצורה ידנית – פשוט רשמו  --ow והוסיפו ערך מספרי. עם זאת, יש שיטה קלה יותר – אפשר פשוט ללחוץ על הסליידר שמתחת תמונת הרפרנס שהכנסתם לתיבת ה-Omni-Reference. כאמור – ברירת המחדל תהיה 100, מתוך סקאלה של 0 עד 1000.

• OW נמוך (למשל 25): מתאים כשאתם רוצים לעשות “סטייל טרנספר”, כלומר לשנות את הסגנון של הדמות (למשל להפוך תמונה מצולמת לדמות מצוירת), אבל לשמור על אלמנטים מסוימים. ככל שהערך נמוך יותר, כך מידג’רני מתיר לעצמו יותר חופש יצירתי.

• OW בינוני (100-400): מתאים לרוב המצבים בהם אתם רוצים שהרפרנס יהיה נוכח וברור אך לא דומיננטי מדי. שימו לב שבמצב כזה, מידג’רני לרוב “יעתיק” גם את הפנים של הדמות, אבל גם את הלבוש שלה.

• OW גבוה (400 ומעלה): נועד למצבים בהם חשוב לכם לשמר נאמנות גבוהה מאוד למראה המקורי — לדוגמה, כאשר מדובר בפרצוף של דמות או בלבוש מדויק. במצב זה לרוב הדמות תהיה הכי “דומה”, אבל זה יבוא על חשבון הרקע והסטייל, שלא תמיד ישקפו את מה שרציתם שיופיע בפרומפט שלכם. או במילים אחרות – מידג’רני יהיה פחות ממושמע, אבל הדמות תיראה הכי דומה שאפשר לתמונת הרפרנס.

יש לזכור: כאשר משתמשים גם בפרמטרים כמו --stylize או --exp, הם “מתחרים” על השליטה בתמונה עם Omni-Reference. אם אתם מעלים את ה־stylize, כדאי להעלות גם את ה־OW כדי לא לאבד שליטה על הרפרנס, או לחלופין – להנמיך את פרמרטר “סטיילייז”.

מתי כדאי להשתמש ב־Omni-Reference?

שילוב אובייקטים מדויקים

אם אתם רוצים שהתמונה תכלול אובייקט מסוים כמו חרב, כיסא, רכב או כל פריט אחר, Omni-Reference מאפשר לכם להבטיח שהוא יופיע שם — במיוחד אם תוסיפו גם תיאור טקסטואלי כגון “דמות שמחזיקה חרב”.

שימור תווי פנים ופרטי לבוש

הפיצ’ר אידיאלי כשיש צורך בשימור נאמן מאוד למקור של דמות — בין אם מדובר ביצירת קומיקס רציפה, משחק תפקידים או סיפור חזותי שבו הדמות חוזרת במספר סצנות. פיצ’ר זה חיוני גם ביצירת דמויות עקביות לפרסומות AI או קליפים שנוצרים עם בינה מלאכותית, בה יש צורך ב”שחקן AI”. הפיצ’ר יכול להוות תחליף לטכנולוגיות כמו Face Swap או אימון LoRA.

עבודה עם יותר מדמות אחת

באופן מעניין, Omni-Reference מסוגל גם לזהות ולשלב יותר מאלמנט אחד — למשל שתי דמויות מתוך אותה תמונה, או שתי תמונות שונות. כל עוד הפרומפט שלכם מתאר את שניהם, קיימת סבירות לא רעה ששניהם יופיעו בתמונה המתקבלת. חשוב לציין – זה לא תמיד פוגע ולא תמיד יוצא טוב. צריך לעשות הרבה טסטים, אבל כשזה עובד, זה מאוד נחמד!

שימוש ב-Mood Board ו-Style reference

פיצ’ר ה-Omni-Reference משתלב היטב גם עם שימוש בסטייל רפרנס (SREF) או בלוחות השראה (Moodboards). אפשר להשתמש בו כדי לשלב בין סגנון עיצוב מסוים ודמות מסוימת מבלי לאבד את הייחוד של אף אחד מהמרכיבים.

טיפים חשובים לשימוש נכון

• שלבו טקסט מדויק עם רפרנס ויזואלי: תמיד תארו במילים את מה שאתם רוצים שהתמונה תכלול. מידג’רני לא “מנחש” את כוונתכם, גם אם סיפקתם תמונה. עזרו לו להבין אתכם. זכרו – מבין כל מודלי הטקסט לתמונה, מידג’רני הוא יחסית “פחות ממושמע” ופחות קוהרנטי.

• היזהרו עם OW גבוה מדי: כאשר לא משתמשים בסטייל רפרנס עם ערכים גבוהים, אין צורך ב־OW גבוה מ־400. ערכים גבוהים מדי יכולים לפגוע באיכות התמונה. אנחנו ממליצים על טווח של בין 100 ל-400.

• נסו כמה שילובים: כמו בכל פיצ’ר ניסיוני, כדאי לנסות כמה גרסאות עם ערכים שונים של OW כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

זכרו – זה פיצ’ר נסיוני – ניסוי וטעייה הם שם המשחק

Omni-Reference הוא עדיין פיצ’ר ניסיוני. אמנם הפיצ’ר הזה מציב בפני משתמשי מידג’רני הזדמנות חדשה לשמר סגנון, דמויות וחפצים, אבל זה לא 100%. למרות זאת, מדובר בשדרוג מבורך שהיה מאוד חסר ב-V7 של Midjourney – היכולת לא רק לשלוט בסגנון התמונה או באווירה שלה, אלא גם בתוכן הקונקרטי שלה ובדמויות שבה. הוא מאפשר לייצר המשכיות, לבטא רעיונות ויזואליים מורכבים, ולחבר בין טקסט לתמונה באופן מדויק להפליא. ובעולם שבו דימויים הם שפה, Omni-Reference הוא כלי שמעשיר את הלקסיקון שלנו, ומזמין אותנו לחשוב מחדש על מה זה אומר “ליצור תמונה”.