עסקת ענק של אנבידיה ו-xAI עם השקעה של 20 מיליארד דולר במחשוב בינה מלאכותית

אנבידיה לוקחת הימור עצום על העתיד של חברת xAI של אילון מאסק, בעסקה חסרת תקדים בשווי כולל של 20 מיליארד דולר. ההשקעה משלבת בין אינטרסים פיננסיים, אסטרטגיים וטכנולוגיים, ומסמנת מהלך נדיר שבו יצרנית השבבים הגדולה בעולם הופכת לשותפה פעילה בעיצוב עתיד תעשיית הבינה המלאכותית. אם העסקה תתממש במלואה, היא עשויה לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי בין יצרניות המודלים, ספקיות הענן ויצרניות החומרה, ולחזק את מעמדה של אנבידיה כעמוד התווך של כל הכלכלה החדשה של ה-AI.

פרטי העסקה 

לפי דיווחים ב-Bloomberg וב-The Information, העסקה בין אנבידיה ל-xAI מוערכת בכ-20 מיליארד דולר וכוללת השקעה ישירה של כ-2 מיליארד דולר מצד אנבידיה, כחלק ממבנה מימון רחב יותר. העסקה עצמה מחולקת לשני רכיבים מרכזיים:

• 7.5 מיליארד דולר בהון עצמי, שיזרמו לפעילות החברה ולהתרחבותה.

• 12.5 מיליארד דולר בחוב, שיוקצו לרכישת מעבדי GPU מתקדמים מבית אנבידיה.

לצורך המהלך, הוקמה קרן ייעודית (SPV – Special Purpose Vehicle) שתשמש כבעלים החוקיים של המעבדים ותשכיר אותם ל־xAI לתקופה של חמש שנים. בכך המשקיעים מקבלים ביטחונות מוחשיים כאשר החוב מגובה בציוד עצמו, ולא תלוי ישירות בביצועי החברה.

מדובר במבנה מימון חכם ובלתי שגרתי שבו מאסק זוכה בכוח מחשוב חסר תקדים מבלי לשלם עליו במלואו מראש, ואילו אנבידיה מבטיחה שההשקעה שלה תישאר מוגנת גם במקרה של קשיים תזרימיים. על פי חלק מהדיווחים, אנבידיה עשויה להשקיע את חלקה במסגרת רכיב ההון העצמי, מה שמעמיק עוד יותר את השותפות האסטרטגית בין שתי החברות.

הרקע לחוסר הנזילות של xAI

לפי הערכות שוק עדכניות, xAI שורפת כמעט מיליארד דולר בחודש – קצב שממחיש את עוצמת המרוץ הטכנולוגי שבו היא נמצאת. מרבית ההוצאות מופנות לפיתוח מודלי בינה מלאכותית מתקדמים ותשתיות מחשוב עצומות. התחזיות לשנה הנוכחית מצביעות על הוצאות של כ-13 מיליארד דולר מול הכנסות של כחצי מיליארד בלבד.

החברה השלימה מאז 2024 גיוסים בהיקף מצטבר של כ-10 מיליארד דולר בהון וחוב, אך לפי הערכות שוק נותרו לה עד מרץ האחרון כ-4 מיליארד דולר מזומן בלבד. מאסק, שמנהל במקביל את SpaceX ו-Tesla, בוחן אפשרות לשלב את החברות במימון נוסף ל-xAI, ובעלי המניות של טסלה צפויים להכריע בהמשך השנה האם לאשר השקעה כזו.

מאחורי המספרים מסתתרת תמונה ברורה: xAI פועלת בקצב שריפת מזומנים שמזכיר את ימי הבועה של האינטרנט – הימור שמבוסס על אמונה שהיתרון בגודל החישוב יצדיק בעתיד את המחיר היום.

פרויקט Colossus 2

מרבית כספי העסקה יופנו להקמת פרויקט Colossus 2 בממפיס, טנסי – מרכז נתונים שצפוי להיות הגדול בעולם, עם יכולת אספקת חשמל של 1.1 גיגה-וואט. מדובר בעוצמת אנרגיה שמספיקה להפעיל עיר בינונית בארצות הברית.

הפרויקט יכלול כ-300 אלף מעבדי GPU, אם כי לפי דיווחים מסוימים המספר עשוי להגיע עד 550 אלף יחידות, רובם מדגם Blackwell החדש של אנבידיה, בהשקעה של לפחות 18 מיליארד דולר רק על החומרה. מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית אדירה, שתאפשר ל-xAI לאמן מודלי בינה מלאכותית בקנה מידה שלא נוסה מעולם מחוץ לענקי הענן דוגמת גוגל ומיקרוסופט.

Colossus 2 נבנה כהמשך ישיר ל-Colossus 1, שהוקם תוך 122 יום בלבד והפך כבר למרכז החישוב הגדול בעולם לאימון בינה מלאכותית. המהירות שבה xAI מקימה תשתיות חישוב בהיקפים כאלה מעידה על שאפתנות חסרת תקדים – אבל גם על לחץ תזרימי הולך וגובר, שמעורר שאלות על הקיימות של הקצב הזה לאורך זמן.

האסטרטגיה המעגלית של אנבידיה

העסקה עם xAI משקפת היטב את האסטרטגיה ה”מעגלית” שאנבידיה מיישמת בשנים האחרונות – להשקיע ישירות בלקוחות שלה כדי להבטיח שהם ירכשו ממנה עוד כוח מחשוב. במקום לשמש רק כספקית שבבים, אנבידיה פועלת כמעין מנוע צמיחה של כל תעשיית ה-AI.

קולט קרס (Colette Kress), סמנכ”לית הכספים של החברה, אמרה בספטמבר האחרון כי אנבידיה “מעדיפה להשתמש במזומנים שלה כדי להאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה, ולא רק להחזיר הון לבעלי המניות”. במילים אחרות, החברה לא מסתפקת במכירת חומרה – היא בונה מערכת אקולוגית סגורה שבה כל דולר שהיא משקיעה חוזר אליה דרך ביקוש גובר למעבדים ולשירותים הנלווים.

זו גישה חדשנית ואמיצה – היא מאפשרת לאנבידיה להעמיק את השליטה שלה בשוק, אך במקביל חושפת אותה לתלות גוברת בהצלחת הלקוחות שהיא מממנת בעצמה.

תגובת השוק

לאחר פרסום הדיווחים על העסקה, מניית אנבידיה רשמה עלייה חדה, שהפסיקה רצף של שלושה ימי ירידות. אנליסטים ב-Bank of America תיארו את המהלך כ”צעד מתוחכם שמחזק את שליטתה של אנבידיה במערכת האקולוגית של הבינה המלאכותית”, והדגישו כי החברה ממשיכה למצב את עצמה כליבה הפיננסית והטכנולוגית של התחום.

העסקה משתלבת בתוך גל מימון אדיר שמציף את תעשיית הבינה המלאכותית. לפי נתוני שוק, חברות טכנולוגיה גייסו השנה כ-157 מיליארד דולר באגרות חוב בארצות הברית – עלייה של 70% לעומת השנה הקודמת. המספרים הללו משקפים את האמון של השווקים בכך שהבינה המלאכותית תהפוך לאבן היסוד של הכלכלה הדיגיטלית בעשור הקרוב.

על הרקע הזה, גם OpenAI, שמוערכת בכ-500 מיליארד דולר, ו-Anthropic, שגייסה 13 מיליארד בהערכת שווי של 183 מיליארד דולר, מייצגות את אותה תופעה – מרוץ חימוש טכנולוגי שממומן כמעט כולו בכסף זול ובאמונה עמוקה בעתיד המודלים הגדולים.

האתגרים הסביבתיים

בעוד ש-xAI מתכננת להקים את אחד ממרכזי החישוב הגדולים בעולם, בממפיס עצמה גוברת ביקורת חריפה מצד גורמים סביבתיים. שני מתקני Colossus יחד צפויים לצרוך יותר אנרגיה מכל משקי הבית בעיר, ולדרוש כמויות מים אדירות לקירור המעבדים. כדי לעמוד בדרישות אלה, החברה בונה תחנת כוח ייעודית במיסיסיפי ומתקן מיחזור מים בהיקף של כ-80 מיליון דולר.

עם זאת, ארגוני סביבה טוענים כי xAI מפעילה טורבינות גז מתאן עוד לפני שקיבלה את כל ההיתרים הנדרשים. החברה טרם התייחסה פומבית לטענות, והנושא צפוי לעורר דיון ציבורי נרחב על המחיר האנרגטי של מהפכת הבינה המלאכותית.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס בינה מלאכותית במשרד

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

בין הימור מחושב להזדמנות היסטורית

על פי הערכות, xAI צופה להגיע לרווחיות עד 2027 – יעד שאפתני בהרבה מזה של OpenAI, שמתכננת תזרים מזומנים חיובי רק ב-2029. מאסק רואה בבינה המלאכותית את הלב של עתיד האימפריה שלו, החל ממכוניות חכמות וכלה ברובוטים עצמאיים. מודל Grok של החברה נועד להתחרות ישירות ב-ChatGPT, ומסמן את שאיפתו של מאסק להחזיר לעצמו את מרכז הזירה הטכנולוגית.

אך מאחורי המספרים האדירים מסתתרת שאלה אחת מהותית: האם אנבידיה רוכשת לעצמה יתרון אסטרטגי ארוך טווח, או נחשפת לסיכון עצום אם חזונו של מאסק יתמוסס? כך או כך, העסקה הזו איננה רק מהלך פיננסי. היא הצהרת אמונה רבת־עוצמה, שהבינה המלאכותית לא רק תשנה את העולם, אלא גם תגדיר מחדש מי יהיו השחקנים השולטים בו.