ג'נסן הואנג ביפן: איך ה-AI הפיזי הפך למרכז האסטרטגיה התעשייתית של טוקיו

לפני שלושים שנה השקעה של חמישה מיליון דולר מצד Sega שמרה על אנבידיה (Nvidia) שהייתה על סף פשיטת רגל. השבוע חזר מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג (Jensen Huang) ליפן, והפעם התפקידים כמעט התהפכו: הענקיות התעשייתיות של המדינה זקוקות לו לא פחות משהוא זקוק להן. במרכז העניין עומד רעיון אחד גדול, שהפרק הבא של הבינה המלאכותית לא יתרחש על מסך אלא על רצפת הייצור.

הואנג בילה יומיים בטוקיו, ב-15 וב-16 ביולי, וחיזר אחרי צמרת התעשייה ותעשיית השבבים של יפן. זה קרה שבועות אחרי נאום מרכזי בטייוואן וחודשים אחרי ביקור בדרום קוריאה. הוא יצא משם עם עסקאות שנוגעות כמעט בכל שכבה של האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, ממפעל AI לאומי, דרך שיתופי פעולה עם חברות הרובוטיקה המובילות, ועד הסכמים עם ספקי חומרי הגלם שמזינים את דור השבבים הבא של אנבידיה.

המסר שלו היה חד: אנבידיה מכוונת אל רצפת הייצור של יפן, ורבים מהיצרנים הגדולים במדינה מצטרפים למהלך. הפרק הבא של ה-AI, אמר הואנג, שייך לרצפות ייצור, לרובוטים ולמכונות, והוא רוצה שיפן תבנה אותו. שלושה פרויקטים מרכזיים ממחישים בדיוק לאן זה הולך.

נואטרה - ההימור של יפן על AI ריבוני

יפן לא רוצה להריץ את המפעלים והרובוטים שלה על בינה מלאכותית אמריקאית או סינית. כדי להימנע מכך, הממשלה קיבצה יחד כ-44 חברות מקומיות, עם סופטבנק (SoftBank), סוני (Sony), NEC והונדה (Honda) בליבה, במטרה לבנות AI משלה למכונות, לרכבים ולרצפות ייצור. טוקיו מתחייבת להשקיע עד טריליון ין, כ-6.2 מיליארד דולר, לאורך חמש שנים. זהו הימור על "AI פיזי" מקומי, מודלי יסוד שנבנים כדי להפעיל מכונות.

יפן רוצה להחזיק במוח התוכנתי, אבל החומרה שתבנה אותו עדיין מגיעה מאנבידיה. ענקית השבבים האמריקאית בונה "מפעל AI מסוג ורה רובין" (Vera Rubin), מרכז נתונים עצום עמוס בשבבי הדור הבא שלה, שצפוי לעלות לאוויר ב-2028. המפרט כולל 13,750 מעבדי ורה ו-27,500 מעבדי גרפיקה רובין, שיספקו הספק של 140 מגה-ואט. נואטרה (Noetra) תפקח על המהלך ותוביל את בניית מרכז הנתונים.

התוכנית של נואטרה רצה בשלושה שלבים. ראשית, מודל הסקה עם דגש חזק על יכולות בשפה היפנית, שיוצא לדרך בשנת הכספים 2026. אחריו, גרסה אומני-מודלית שמטפלת בטקסט, בתמונות, בווידאו ובאודיו עד 2028. ולבסוף, "AI יליד העולם האמיתי" שנבנה כדי להפעיל רובוטים עד 2030, וישוחרר בהדרגה גם למפתחים חיצוניים.

האקוסיסטם של ה-AI הפיזי היפני במבט אחד: מיליארדי דולרים, עשרות אלפי מעבדים ויעדים ל-2040 - כולם נשענים על שבבים אמריקאיים.

קואליציית הרובוטיקה מתייצבת מאחורי קוסמוס

אנבידיה מכוונת אל רצפת הייצור של יפן, ורבים מהשחקנים הגדולים בתחום הרובוטיקה והייצור חותמים על ההסכם. Fanuc, Yaskawa,  Kawasaki Heavy, Fujitsu, Hitachi, NEC, סוני, סופטבנק, Kubota וקבוצת הרובוטיקה AIRoA הודיעו כי בכוונתן לבנות על מודלי קוסמוס (Cosmos) של אנבידיה, מיזם מודלים פתוח שהחברה השיקה במאי עם קומץ מעבדות AI גלובליות.

בטוקיו  אנבידיה נתנה להם סיבה להתחייב, כשחשפה את קוסמוס 3 אדג' (Cosmos 3 Edge), גרסה של המודל שרצה על שבבי ג'טסון ת'ור (Jetson Thor) בתוך המכונות עצמן. חלק מהחברות כבר בוחנות מערכת שליטה משותפת. אחרות, כמו מרכז המחקר של הונדה ואומרון (Omron), כבר בונות על הכלים בפועל.

"הגבול הבא של ה-AI נמצא בעולם הפיזי, וזו הזדמנות שמגיעה פעם בדור עבור יפן", אמר הואנג בהצהרת החברה. לדבריו, יפן המציאה את הייצור המודרני, וכעת יש לה הזדמנות להמציא אותו מחדש עבור עידן התעשיות החכמות.

"הגבול הבא של ה-AI נמצא בעולם הפיזי, וזו הזדמנות שמגיעה פעם בדור עבור יפן. יפן המציאה את הייצור המודרני. כעת יש לה ההזדמנות להמציא אותו מחדש עבור עידן התעשיות החכמות."

ג'נסן הואנג (Jensen Huang), Japan's Robotics and Manufacturing Leaders Build on NVIDIA Cosmos, הבלוג הרשמי של NVIDIA

 

טויוטה - מכוניות ו-AI פיזי

טויוטה משתמשת בשבבי אנבידיה לרוחב חלק גדול מהמערך שלה. החברה התחייבה על דור הרכבים הבא שלה לפלטפורמת דרייב  של אנבידיה עוד בינואר 2025, והעבודה החדשה יותר מרחיבה את אנבידיה אל תוך הייצור, שם משתמשים בסימולציות כדי לתכנן קווי ייצור, אל תוך התוכנה שמריצה את הרכבים, ואל תוך מערכות שקוראות את תנועת הכביש.

הרכבים של טויוטה יריצו מערכת סיוע מתקדמת לנהג, שמנווטת ובולמת אך עדיין דורשת נהג אנושי. זו גישה שמרנית יותר מזו של Waymo וטסלה (Tesla), שמפתחות מערכות שמסתמכות פחות על נהג אנושי.

למה זה חשוב?

הביקור של הואנג הציב את ה-AI הפיזי במרכז האסטרטגיה התעשייתית של יפן, וטוקיו מוציאה כסף כדי לגבות זאת. מול כוח עבודה מצטמצם, יפן רוצה 10 מיליון רובוטים מצוידי AI ב-18 מגזרים עד 2040, מגובים בהשקעה של 65 מיליארד דולר במימון ציבורי ופרטי ב-AI פיזי.

לטווח הארוך, אסטרטגיית הרובוטיקה של יפן, שפורסמה במרץ, שואפת לתפוס יותר מ-30% משוק הרובוטיקה מבוססת ה-AI העולמי עד 2040, שוק שטוקיו מעריכה בכ-20 טריליון ין, כ-133 מיליארד דולר. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה מממן מודל יסוד מקומי שיפעיל את המכונות, והמפעל של נואטרה מבוסס אנבידיה הוא המקום שבו מודלים בסדר גודל כזה, שנכנס לטריליוני פרמטרים, יאומנו.

מתחת למקרה התעשייתי מסתתר מקרה ריבוני. ככל שארצות הברית וסין מתקדמות ב-AI בקנה מידה גדול, טוקיו רוצה נתונים משלה, כוח מחשוב משלה, ופחות תלות בתשתית שאינה בשליטתה. הואנג הופיע ב-16 ביולי לצד שר הסחר Ryosei Akazawa בהשקת ה-AI הפיזי של הממשלה, כשראשת הממשלה סנאה Sanae Takaichi הצטרפה בווידאו. ממשל טאקאיצ'י הפך את ה-AI והמוליכים למחצה למרכז תוכנית צמיחה שרודפת אחרי 370 טריליון ין, כ-2.3 טריליון דולר, בהשקעה ציבורית ופרטית עד 2040.

הואנג לא פספס אף שולחן בטוקיו

בתוך יומיים ישב הואנג מול כמעט כל שם שחשוב בטכנולוגיה היפנית. מנכ"לי Toyota, Fanuc, Yaskawa, Fujitsu ו- Kawasaki התכנסו איתו לארוחת צהריים, ועשרות מנהלי שרשרת אספקה חלקו איתו שיפודים ווויסקי באיזקאיה בשכונת קנדה.

זהו אותו מהלך בדיוק שהוא הפעיל שבועות קודם לכן, נאום ביתי בטייוואן, עוף מטוגן ועסקת 50 אלף מעבדי גרפיקה בסיאול בסתיו שעבר. הפעם הגיע תורה של טוקיו, עם הרובוטים, שרשרת האספקה והשבבים שמתחת. השאלה שנשארת פתוחה היא האם הריבונות הטכנולוגית שיפן כל כך רוצה יכולה להיבנות על סיליקון אמריקאי, או שזהו רק שלב ביניים בדרך לעצמאות אמיתית. בינתיים, לפחות, העצמאות של טוקיו רצה על שבבים של חברה מקליפורניה.