למה שחברת טכנולוגיה אמריקאית תשקיע מיליארדי דולרים בישראל דווקא בזמן מלחמה? במציאות של תעשיית הבינה המלאכותית, השקעות לא נעשות רק לפי תחזיות מאקרו, אלא לפי עומק הכישרון המקומי. NVIDIA, ענקית השבבים שהפכה לאחת החברות היקרות בעולם עם שווי שוק שמתקרב ל־4 טריליון דולר, לא רק שומרת על נוכחותה בישראל, אלא מתכננת להרחיב אותה בצורה חסרת תקדים. גם כשהמציאות המקומית מורכבת, החברה מאותתת – ישראל היא שחקן מפתח באסטרטגיית ה־AI הגלובלית שלה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
בתחילת 2025 הודיעה NVIDIA על השקעה של יותר מ־500 מיליון דולר בהקמת מרכז מחקר והנדסה חדש לבינה מלאכותית, בפארק המדע והתעשייה מבוא כרמל שבאזור יוקנעם. מדובר במתחם בגודל 10,000 מ”ר, שאמור להפוך למרכז הנתונים הגדול והעוצמתי ביותר בישראל. המרכז החדש יכלול תשתית מתקדמת בהספק של עד 30 מגה־ואט, רמה שממקמת אותו בליגה של מרכזי הענן הגדולים באירופה. הוא ישרת את צוותי המו”פ המקומיים של NVIDIA, ויאפשר להם לפתח ולבדוק טכנולוגיות AI מהדור הבא, ישירות מתוך ישראל.
אבל זו רק יריית הפתיחה. ביולי 2025 פרסמה NVIDIA קול קורא לרכישת קרקע בצפון הארץ, בגודל של 70 עד 120 דונם, לצורך הקמת קמפוס טכנולוגי מהגדולים שנראו כאן. החברה מדברת על שטח בנוי של בין 80,000 ל־180,000 מ”ר, סדר גודל שמתקרב לפארק תעשייה שלם. הדרישה: קרקע זמינה לבנייה מיידית, עם נגישות לתחבורה ציבורית ולכבישים ראשיים. המיקומים האפשריים נעים בין זכרון יעקב בדרום לאזור הקריות בצפון.
הנוכחות של NVIDIA בישראל לא התחילה אתמול. היא החלה ברכישת מלאנוקס ב־2020, בעסקה של כ־7 מיליארד דולר, מהלך אסטרטגי שהציב את ישראל בלב פעילות התשתיות של החברה. באותה תקופה העסיקה מלאנוקס כ־2,000 עובדים. כיום NVIDIA מעסיקה בישראל כ־5,000 עובדים בשבעה מרכזי מו”פ, מיוקנעם בצפון ועד באר שבע בדרום.
מאז, ההשקעות רק העמיקו. בשנה האחרונה רכשה החברה את Run:ai, את Deci וסטארט-אפים נוספים. בסך הכול, NVIDIA השקיעה השנה למעלה ממיליארד דולר ברכישות של חברות ישראליות – חלק ממגמה ברורה של העברת ידע, טכנולוגיה וכוח אדם לישראל.
כמעט 15% מכוח האדם הגלובלי של NVIDIA יושב בישראל – כ־5,000 עובדים מתוך כ־36,000 ברחבי העולם. זו לא רק נוכחות מרשימה במספרים, אלא ביטוי מובהק לחשיבות האסטרטגית שישראל תופסת עבור החברה. גם בראש החברה רואים זאת כך. ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ”ל NVIDIA, אמר במפורש: “ישראל היא בית לכמה מהמהנדסים המוכשרים ביותר שלנו. ההשקעות המשמעותיות ביותר שלנו, כמו NVSwitch, והליבה של מעבד Blackwell הגיעו מישראל.”
במילים אחרות, ישראל לא רק מפתחת מוצרים ל־NVIDIA, היא בונה את הליבה של הדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית.
בעוד שחלק מענקיות הטכנולוגיה מצמצמות פעילות בישראל כשחברות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון פיטרו מאות עובדים מאז תחילת 2024, NVIDIA בוחרת להרחיב. היא קולטת כ־1,000 עובדים חדשים מדי שנה, ושואפת להפוך למעסיק הפרטי הגדול בישראל – יותר מאינטל. מאחורי הצמיחה הזו עומד מנוע גלובלי ברור שבו NVIDIA ניצבת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, והביקוש לשבבים שלה חוצה גבולות.
כמעט כל ענקית טכנולוגיה, ממיקרוסופט ועד טסלה, נדרשת לתשתיות החומרה שלה כדי להקים מרכזי נתונים ולפתח מודלים מתקדמים. עבור המשק הישראלי, זו לא רק זריקת עידוד, אלא גם הזדמנות: משרות איכות בפריפריה, הגדלת פריון, והשפעה על מפת התעסוקה של ההייטק המקומי.
אם הקמפוס החדש אכן יוקם, הוא צפוי להעסיק אלפי עובדים נוספים ולהפוך לאתר ההייטק הגדול בישראל. אבל ההשפעה חורגת בהרבה מגבולות החברה עצמה: מדובר בשרשרת שלמה של שירותים, ספקים, נדל”ן, תעסוקה משנית, ותנופה דמוגרפית לאזור שבו יוקם. לפי דבריו של דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, מדובר ב־“השקעה משמעותית במיוחד, שהמיקום שלה בישראל מעיד על אמון ברור באקוסיסטם ההייטק הישראלי”.
במילים אחרות, זו לא רק עסקה בין חברה לממשלה, אלא איתות לשוק כולו שישראל עדיין נחשבת מוקד מועדף לחדשנות, גם בתקופה של אי־ודאות.
לפני שממהרים לחגוג, חשוב לשאול: מה הסיכוי שהקמפוס הזה אכן יקום?
המקרה של אינטל מלמד שכוונות טובות אינן התחייבות. ביוני 2024 הודיעה אינטל על הקפאת פרויקט ההרחבה שלה בקריית גת – השקעה בהיקף של 25 מיליארד דולר, שזכתה לתמיכה ממשלתית של 3.2 מיליארד. הסיבות: עיכובים פנימיים, חוסר ודאות עסקי, ותחרות מול חבילות סובסידיה נדיבות יותר בארצות הברית.
גם בישראל עצמה מצב התשתיות רחוק מלהיות אידיאלי. צפון הארץ מתמודד עם אתגרים משמעותיים בתשתיות תחבורה, חשמל ומים – שלוש דרישות בסיסיות לפרויקט בקנה מידה כזה. הדרישה של NVIDIA לנגישות תחבורתית גבוהה נתקלת בפערים קיימים, בעיקר בפריפריה, והמאמץ לצמצם אותם מתבצע באיטיות. תוכנית “תשתית לצמיחה” של הממשלה, בהיקף של כ־120 מיליארד דולר, כוללת מאות פרויקטים לאומיים, אך רבים מהם עדיין בשלבי תכנון. גם מיקום הקמפוס מעלה שאלות תשתיתיות. NVIDIA מחפשת קרקע שקרובה לים, ייתכן בשל יתרונות קירור טבעיים שמסייעים בהפעלה של מרכזי נתונים עתירי אנרגיה. כל אלה יכולים להרחיק את החלום ולדחות את החגיגות.
NVIDIA לא רואה בישראל רק שוק או תחנת ביניים, היא רואה כאן בית. החברה ממשיכה להשקיע, לבנות צוותים, ולפתח מתוך ישראל טכנולוגיות שמעצבות את עתיד הבינה המלאכותית העולמית. אבל הניסיון עם אינטל מזכיר – כוונות והכרזות אינן ערובה לביצוע. גם החברות החזקות בעולם פועלות בתוך מערכות מורכבות של לחצים כלכליים, רגולטוריים וגיאופוליטיים. הצלחת הפרויקט תלויה לא רק בנחישות של NVIDIA, אלא גם ביכולת של ישראל לספק תשתיות, לקצר בירוקרטיה, ולשמר יציבות במציאות ביטחונית רועשת. האם זה יספיק כדי לשמר את מעמד ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית? מוקדם לדעת. אבל כשחברה בשווי 4 טריליון דולר בוחרת להשקיע כאן, דווקא עכשיו, קשה להתווכח עם האיתות. הכדור, לפחות כרגע, במגרש של המדינה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
