למה אנבידיה מתחילה להתרחק מחברות הבינה המלאכותית שהשקיעה בהן?

מנכ״ל אנבידיה (Nvidia), ג׳נסן הואנג, רמז השבוע כי ייתכן שהשקעות החברה ב-OpenAI וב-Anthropic יהיו האחרונות שלה בשתי החברות. ההצהרה שנמסרה בכנס הטכנולוגיה, המדיה והטלקום של מורגן סטנלי בסן פרנסיסקו, הוצגה כהחלטה טכנית כמעט: ברגע שהחברות יונפקו, לדבריו, חלון ההשקעות הפרטיות נסגר. אלא שבקהילת הטכנולוגיה וההשקעות ההסבר הזה לא ממש מספק, והוא מציף שורה של שאלות רחבות יותר על מערכות היחסים המורכבות בין יצרניות שבבים לחברות הבינה המלאכותית הגדולות.

מערכת יחסים סימביוטית בין שבבים למודלים

הקשר בין אנבידיה לבין חברות מודלי השפה הגדולות אינו רק פיננסי. מדובר במערכת יחסים טכנולוגית וכלכלית עמוקה. אנבידיה היא הספקית המרכזית של מעבדי ה-GPU שעליהם מאומנים ומופעלים מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, ולכן חברות כמו OpenAI ו-Anthropic הן גם לקוחות ענק שלה.

במהלך השנים האחרונות בנתה אנבידיה אסטרטגיה ברורה: לא רק למכור חומרה, אלא גם להשקיע בחברות שמפתחות מערכות AI מתקדמות. המטרה, כפי שהסביר הואנג בעבר, היא להרחיב את האקוסיסטם סביב פלטפורמות החברה ולוודא שהטכנולוגיות שלה הופכות לתשתית הדומיננטית של עידן הבינה המלאכותית.

השקעות שמשרתות את האקוסיסטם

בשיחת המשקיעים האחרונה של אנבידיה הדגיש הואנג כי כל השקעות החברה נעשות מתוך ראייה אסטרטגית של הרחבת האקוסיסטם. לדבריו, המטרה היא “להעמיק ולהרחיב את טווח הפעילות של הפלטפורמה”.

במילים אחרות, ההשקעות אינן רק ניסיון להרוויח מעליית ערך מניות, אלא גם דרך לעודד אימוץ רחב יותר של החומרה והכלים של החברה. כאשר חברות מובילות בתחום הבינה המלאכותית בונות את התשתיות שלהן על גבי מעבדי אנבידיה, הן מחזקות את מעמדה של החברה בלב התעשייה.

מודל עסקי שמזין את עצמו

עם זאת, כבר בתחילת הדרך היו מי שהצביעו על הבעייתיות הפוטנציאלית של המודל. פרופסור מייקל קוסומנו מבית הספר לניהול של MIT תיאר בעבר את העסקאות כפחות יעילות.

לדבריו, כאשר אנבידיה משקיעה סכומי עתק בחברת AI, ואותה חברה מצידה מתחייבת לרכוש כמויות עצומות של שבבים מתוצרת אנבידיה, התוצאה עלולה להיראות כמו עסקה שמזינה את עצמה. במקרים מסוימים קשה להבחין האם מדובר בהשקעה פיננסית אמיתית או במנגנון שמבטיח ביקוש ארוך טווח למוצרי החברה.

השקעות ענק שמתחילות להצטמצם

אחת הדוגמאות הבולטות למורכבות הזו היא ההשקעה של אנבידיה ב-OpenAI. בספטמבר האחרון דווח כי החברה מתכננת להשקיע עד 100 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית. אך כאשר נסגר סבב הגיוס האחרון של OpenAI, בהיקף של כ-110 מיליארד דולר, ההשקעה בפועל מצד אנבידיה הסתכמה בכ-30 מיליארד דולר בלבד.

הפער בין ההצהרות הראשוניות לבין ההשקעה בפועל עורר לא מעט סימני שאלה בשוק.

חשש מבועת השקעות

אחת ההשערות היא שהחברה פשוט בוחרת להקטין חשיפה לסיכון. בשנים האחרונות שוק הבינה המלאכותית מושך הון עצום, והערכות השווי של חברות בתחום מטפסות במהירות. עבור חברות טכנולוגיה גדולות, השקעות בסכומים כה גבוהים עשויות להיראות פחות אטרקטיביות כאשר הן כבר נהנות מביקוש עצום למוצרים שלהן.

במקרה של אנבידיה, המצב אפילו ברור יותר. החברה מרוויחה סכומי עתק ממכירת השבבים שעליהם מתבססים מודלי AI מתקדמים. במילים אחרות, היא כבר נהנית מהבום בתחום הבינה המלאכותית מבלי להגדיל בהכרח את החשיפה ההונית לחברות שמפתחות את המודלים עצמם.

ההנפקות שבאופק

הסבר נוסף שסיפק הואנג קשור להנפקות האפשריות של OpenAI ושל Anthropic. בשוק ההון מעריכים זה זמן כי שתי החברות עשויות לפנות לשוק הציבורי בשלב כלשהו בשנים הקרובות, לאחר סבבי גיוס ענק שהקפיצו את הערכות השווי שלהן לרמות חריגות גם ביחס לענף הטכנולוגיה. לפי דבריו של הואנג, ברגע שחברות מגיעות לשלב ההכנות להנפקה, חלון ההשקעות הפרטיות מצטמצם ולעיתים נסגר לחלוטין, ולכן מבחינת אנבידיה אין היגיון להמשיך ולהגדיל את ההחזקה בשלב כה מאוחר.

עם זאת, משקיעים רבים מציינים כי בפועל חברות טכנולוגיה גדולות ממשיכות לגייס הון גם בשלבים מאוחרים מאוד, לעיתים חודשים ספורים בלבד לפני ההנפקה. במקרים רבים מדובר בסבבי גיוס שמטרתם לחזק את המאזן, להכניס שותפים אסטרטגיים נוספים או לאפשר למשקיעים קיימים להגדיל את חלקם לפני המעבר לשוק הציבורי. לכן ההסבר הזה, למרות שהוא נשמע הגיוני על פניו, אינו משכנע את כל הגורמים בשוק ואינו בהכרח מסביר מדוע אנבידיה מאותתת על עצירת השקעות דווקא כעת.

בסרטון שפורסם במהלך אירועי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, מתייחס לאתגרים הגוברים בתחום הבינה המלאכותית ולשאלות הגיאופוליטיות סביב פיתוח והפצה של טכנולוגיות AI מתקדמות.

מתיחות בין שותפות לשוק

מעבר לשיקולים פיננסיים, ייתכן שהיחסים בין אנבידיה לבין החברות שבהן השקיעה הפכו מורכבים יותר.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה מ-Anthropic, חברת הבינה המלאכותית שהוקמה על ידי יוצאי OpenAI. בנובמבר האחרון הודיעה אנבידיה על השקעה של 10 מיליארד דולר בחברה. אך זמן קצר לאחר מכן הופיע מנכ״ל החברה, דריו אמודיי, בכנס דאבוס והעביר ביקורת חריפה על חברות שבבים אמריקאיות שמוכרות מעבדי AI מתקדמים ללקוחות סיניים המאושרים על ידי הממשלה.

השוואה שעוררה סערה

בדבריו השווה אמודיי את המכירה של שבבים מתקדמים למדינות מסוימות ל״מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה״. למרות שלא הזכיר את אנבידיה במפורש, רבים פירשו את הדברים כביקורת ישירה על יצרניות השבבים.

האמירה הזו לא הייתה האירוע היחיד שהקשה על היחסים.

משבר מול הממשל האמריקאי

ימים ספורים לפני דבריו של הואנג בכנס מורגן סטנלי, ממשל טראמפ החליט להכניס את Anthropic לרשימה שחורה, החלטה שמונעת מסוכנויות פדרליות וקבלני ביטחון להשתמש בטכנולוגיה של החברה.

המהלך הגיע לאחר ש-Anthropic סירבה לאפשר שימוש במודלים שלה עבור נשק אוטונומי או מערכות מעקב המוניות בתוך ארצות הברית. ההחלטה הפכה במהירות לנושא פוליטי וטכנולוגי כאחד, והיא מציבה את החברה בעימות ישיר עם גורמים ממשלתיים.

הקרב בין חברות הבינה המלאכותית

האירועים סביב Anthropic לא התרחשו בחלל ריק. בתוך שעות מההודעה על החרם הממשלתי הודיעה OpenAI כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הפנטגון. המהלך הדגיש את הפער בגישות בין שתי החברות.

Anthropic מיתגה את עצמה כחברה שמציבה גבולות ברורים לשימושים צבאיים וטכנולוגיות מעקב. OpenAI, לעומת זאת, בחרה במסלול פרגמטי יותר של שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים.

תגובת השוק והמשתמשים

העימות הזה קיבל ביטוי גם בשוק האפליקציות. בתוך יום אחד בלבד לאחר סדרת ההודעות, אפליקציית Claude של Anthropic טיפסה לראש דירוג האפליקציות החינמיות בחנות האפליקציות של אפל בארצות הברית, ועקפה את ChatGPT.

לפי נתוני חברת האנליטיקה Sensor Tower, רק בסוף ינואר אותה אפליקציה כלל לא הייתה בין מאה האפליקציות המובילות. העלייה החדה מעידה עד כמה מהר דעת הקהל יכולה להשתנות כאשר שאלות אתיות וטכנולוגיות הופכות לחלק מהשיח הציבורי.

אנבידיה בין שתי אסטרטגיות מתחרות

התוצאה היא מצב מורכב עבור אנבידיה. מצד אחד, החברה מחזיקה מניות בשתי חברות בינה מלאכותית מובילות. מצד שני, אותן חברות נוקטות כעת באסטרטגיות שונות ואף מתחרות על אותה תשומת לב ציבורית ועסקית.

המתח הזה עלול ליצור מצבים שבהם שותפים עסקיים נגררים לעימותים פוליטיים או אסטרטגיים שאינם קשורים ישירות למוצרי החברה.

לאנבידיה יש כיום רשת רחבה של שותפויות עם חברות ענן, סטארטאפים, מעבדות מחקר וענקיות טכנולוגיה. ככל שהאקוסיסטם הזה מתרחב, כך גדלה גם הסבירות להתנגשות אינטרסים בין השחקנים השונים.

במצב כזה, השקעות הוניות בחברות ספציפיות עלולות להפוך לרגישות יותר מבחינה אסטרטגית. ייתכן שהחברה מעדיפה לשמור על מעמד של ספק טכנולוגי מרכזי, במקום להיות מזוהה יתר על המידה עם צד אחד במאבקי הכוח של התעשייה.

בין חלון הזדמנויות לאסטרטגיה

לכן, למרות ההסבר הרשמי של הואנג על חלון ההנפקות, יש מי שסבורים כי מדובר במהלך רחב יותר: ניסיון להתרחק בהדרגה ממערך יחסים שהפך מורכב מדי.

אנבידיה, שממשיכה להוביל את שוק השבבים לבינה מלאכותית, אינה זקוקה בהכרח להשקעות הוניות כדי ליהנות מהצמיחה של התחום. ייתכן שעבור החברה, שמירה על ניטרליות יחסית בתוך האקוסיסטם היא אסטרטגיה בטוחה יותר ככל שהתחרות בין מפתחי המודלים מתעצמת.