קריאת ההשכמה הגיעה. עכשיו נשאר רק להתעורר. יש רגעים שבהם אי אפשר להמשיך כרגיל. אי אפשר להסתפק בעוד סיכום פיילוט, בעוד מיזם פזור, בעוד ועדה שממליצה “לשקול”. דו”ח ועדת נגל הוא לא עוד נייר – הוא נורה אדומה בוהקת, שמבהירה את מה שכולנו יודעים עמוק בפנים: ישראל מאבדת גובה בזירה הכי קריטית לעתיד שלה – בינה מלאכותית. אנחנו אומרים את זה כבר מזמן. ב-LetsAI, בתוכנית “בינה אחרת”, בכל במה שנוכל – אבל עכשיו זה כתוב שחור על גבי דו”ח, עם חתימה ממשלתית: אנחנו בפיגור. עמוק. והפער לא מצטמצם מעצמו. דו”ח נגל לא מתייפייף. הוא דורש החלטות אמיצות, השקעות אמיתיות ומחויבות לאומית כוללת. לא רק בגלל החדשנות. אלא בגלל הכל: ביטחון, כלכלה, חינוך, חברה. כל מה שמחזיק מדינה חזקה וחופשית. אז לפני שנצלול לחמש ההמלצות הקריטיות בדו”ח, בואו נשאל את עצמנו שאלה אחת פשוטה: האם אנחנו מוכנים להתעורר, או שנמשיך לחלום בזמן שאחרים בונים את המחר?
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
בואו נדבר קצת על קריאת ההשכמה של ועדת נגל. יש דוחות שנכתבים כדי לסמן וי, ויש כאלה שמניחים אצבע על הדופק הלאומי ומכריזים: זה עכשיו או לעולם לא. דוח ועדת נגל הוא בדיוק כזה – מסמך שמציב מראה מול מדינת ישראל, וחושף פערים עמוקים בין פוטנציאל אדיר למציאות שלא מחכה לנו. אנחנו ב-LetsAI אומרים את זה כבר שנים, וגם בתוכנית שלנו “בינה אחרת” מדברים על זה כמעט כל שבוע, אבל אם למישהו זה עדיין לא היה ברור – אז עכשיו זה ברור כשמש! אנחנו לא בכיוון… בכלל…
בואו נקפוץ לסוף – בדו”ח יש חמש ההמלצות שאמורות לעזור לנו לצאת מתרדמת החורף הדיגיטלית שלנו, ואולי להצליח להחזיר אותנו למרוץ. כי בסופו של יום – העתיד הכלכלי, הבטחוני והחברתי שלנו, תלוי בהטמעת AI בכל אספקטי החיים פה בישראל – מלמטה למעלה, ומלמעלה למטה!
לא גוף סמלי, אלא מטה עצמאי, ישיר, שמדווח לראש הממשלה ומחזיק בסמכויות רגולטוריות וביצועיות. המטה הזה אמור להפוך את הבינה המלאכותית מאוסף מיזמים מפוזרים למדיניות לאומית אחת, ברורה ויעילה.
הקמת מחשב־על עצום, עם 60 אלף יחידות GPU – לא מדובר רק בגימיק הנדסי – זה הכרח במציאות שבה תשתית AI תקבע מי יהיו המדינות שיובילו את העולם המערבי בעשורים הקרובים. כי בעתיד לא יהיו מדינות עולם שלישי ומדינות מערביות – בעתיד יהיו מדינות AI וכל השאר!! לפי המלצות הדו”ח, חצי מהמשאבים יוקצו לאקדמיה, כדי שישראל לא תישאר מאחור במחקר, פיתוח וחינוך דור העתיד. השאר יעמוד לרשות המגזר הציבורי ומוסדות מחקר.
תכניות מצוינות החל מהתיכון, מסלולים ייחודיים ללימודי AI באקדמיה, הרחבת הדוקטורנטים – וכל זה לצד מבצע השבת טאלנטים לישראל. כי אין משמעות לתשתית בלי מי שיידע להפעיל אותה ולחדש בתוכה.
הקמת חוות שרתים בפריפריה, חיבור תשתיות אנרגיה ייעודיות לבינה מלאכותית, והבטחת אמינות וגיבוי גם בשעת חירום. מהפכת ה-AI לא יכולה להיות אירוע שמתרחש רק במרכז הארץ, והיא חייבת יציבות אנרגטית.
5 מיליארד שקלים בשנה, חמש שנים ברצף. סך הכל 25 מיליארד שקל – השקעה שהיא אמנם כבדת משקל, אבל מהווה כרבע אחוז מהתל”ג – עלות זניחה יחסית לחשיבות ולפוטנציאל האדיר.
בסופו של יום, דוח נגל אינו מהלך של בחירה, אלא של הישרדות לאומית. כך מסכם פרופ’ יעקב נגל: “אלו לא המלצות, אלא קווי מתאר לחבל ההצלה של ישראל בעידן הבינה המלאכותית”. ראש הממשלה אמר שיאמץ, יש מצב שלמערכת סוף סוף ייפול האסימון, אבל השאלה האמיתית נותרה פתוחה: האם ישראל באמת מוכנה להוביל בעידן הבינה המלאכותית, או שנמשיך לעמוד מהצד בזמן שהעולם רץ קדימה? בסייבר עשינו את זה, ואנחנו מאמינים שב-AI לא רק שנצליח לעשות את זה, אלא אנחנו חייבים לעשות את זה!
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
