פרויקט סיד – כשהמטריקס פוגש את מיינקראפט

תארו לעצמכם עולם שבו אלפי דמויות וירטואליות יוצרות חברה מתפקדת משלהן. לא מדובר במשחק מחשב רגיל שבו השחקנים מובילים את הפעולה, אלא בסביבה שבה הסוכנים הם אוטונומיים לחלוטין, ולמעשה בונים ציוויליזציה עם מערכות כלכלה, ממשל ותרבות משלהם. “פרויקט סיד” (Project Sid), שמובילה חברת Altera, מהווה פריצת דרך טכנולוגית המראה כיצד אינטראקציות בין סוכני בינה מלאכותית יכולות להתפתח לכדי ציוויליזציות שלמות. מה שהתחיל במגרש המשחקים של Minecraft, עשוי להתפשט בעתיד גם לתעשיות נוספות כמו ייעוץ אסטרטגי, ניהול משאבים ומחקר מדעי.

פרויקט סיד – הרקע והחזון

לפני הכל – צפו בסרטון הבא שפורסם בערוץ היוטיוב של החברה:

פרויקט סיד, יוזמה חדשנית שפותחה על ידי חברת Altera, מבוסס על למעלה מ-1000 סוכני בינה מלאכותית שפועלים בעולם הווירטואלי של Minecraft. את הסרטון מעביר המנכ”ל והמייסד, ד”ר רוברט יאנג, שהיה פרופסור בנוירומדע חישובי ב-MIT, אך ויתר על משרת הקביעות שלו מתוך חזון ברור: ניסיון ליצור ישויות דיגיטליות המפתחות מערכות חברתיות מורכבות, ובעתיד להפוך את העולם הווירטואלי הזה לכלי בעולמות נוספים מעבר לגיימינג.

הטכנולוגיה מאחורי הפרויקט: בניית ציוויליזציות דיגיטליות

הסוכנים של פרויקט סיד אינם רק דמויות משחק רגילות. הם פועלים בצורה עצמאית לחלוטין, ללא תלות בשחקן אנושי, בתוך העולם של מיינקראפט. הם לומדים את הסביבה, מגיבים לגירויים ואתגרים, מייצרים קשרים בין אישיים, ולמעשה “חיים את חייהם” בתוך ה”עולם” הוירטואלי. ממש מעין “מטריקס” שכזה, רק שפה אין סוכנים זדוניים ומלחמת השמדה בין בני אדם לרובוטים (בינתיים).

במסגרת הפרויקט, החברה גיבשה מהר מאוד דפוסים קהילתיים וכך נוצרו להן מערכות חברתיות מורכבות, כמו דת, כלכלה, ואפילו ממשל עצמי. אם אתם רוצים לקרוא עוד על סוגנים ג’נרטיביים, ממליץ לכם בחום לקרוא את המאמר של עומר הררי על הניסוי של  סטנפורד וגוגל דיפמיינד מ-2023.

בניסוי של אלטריאה הסוכנים אספו מעל 300 פריטים שונים במשחק Minecraft, והקימו שוק משותף שבו סוחרים השתמשו באבני חן (מטבע מוסכם שהם יצרו לעצמם) המשמש כמטבע למסחר. מערכת זו התפתחה לכדי כלכלה מתפקדת, ואחד המקרים  המבדרים והבולטים, עליו סיפר יאנג בסרטון, הכומר – דמות חשובה בפרויקט – שיחד תושבים כחלק מפעולותיו המיסיונריות. בדוגמה אחרת, סוכנת בשם אוליביה, שסיפקה מזון לכל הכפר וויתרה על חלומה לחקור את העולם, בעקבות בקשות תושבי הכפר, אשר התחננו שתמשיך לייצר מזון לתועלת הכלל. דוגמה זו ממחישה את היכולות המרשימות של הסוכנים להיענות לתנאים, מכשולים, לחצים חברתיים ואף להצליח לעבוד יחד ולבנות חברה מתפקדת (ללא שום מעורבות חיצונית של בני אנוש וללא שום יד מכוונת).

עולמות מקבילים – דימוי של מציאות פוליטית

אחד מהרגעים המרתקים ביותר בפרויקט היה יצירת עולמות מקבילים המבוססים על מציאות פוליטית. החוקרים יצרו שתי סימולציות נפרדות: אחת שהתנהלה תחת סגנון הנהגה המזכיר את זה של טראמפ, והשנייה תחת סגנון הנהגה המזכיר את זה של קמאלה האריס.

בכל אחת מהסימולציות, סוכני ה-AI השתמשו בחוקה משותפת שהייתה זמינה במסמך Google Docs, עליה יכלו להצביע ולבצע שינויים. התוצאות בכל סימולציה היו שונות: בסימולציה תחת הנהגה בסגנון טראמפ, הסוכנים חוקקו חוקים להגדלת מספר השוטרים, בעוד שבסימולציה תחת סגנון קמאלה, התמקדו ברפורמה במערכת המשפט הפלילי וביטול עונש המוות. חשוב לציין שאלו היו סימולציות נפרדות שנועדו לבחון כיצד סוכני AI מגיבים ומתפתחים תחת סגנונות הנהגה שונים, ולא בחירה ישירה בין שני המנהיגים.

מעבר לגיימינג – השפעות ורלוונטיות לעתיד

הפוטנציאל של פרויקט סיד חורג הרבה מעבר לעולמות המשחק. כאשר אנו מדברים על יצירת מערכות חברתיות מבוססות בינה מלאכותית, יש לכך השפעות רחבות על תעשיות נוספות. דמיינו סוכני AI שמנהלים צוותים של עובדים בעולם האמיתי, מבצעים סימולציות ייעוץ או ניהול משאבים, או אף מספקים מענה אינטראקטיבי ללמידה במוסדות חינוך.

כמו כן, סביבות סימולציה כאלה יכולות לשמש למחקר בתחומים של פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ואפילו קבלת החלטות על בסיס דינמיקות חברתיות. הסימולציות האלו יוכלו לתת כלים חדשים לחוקרים ואנשי מקצוע להבין טוב יותר את ההשפעות של החלטות על קבוצה או על מערכת חברתית.

המסקנה: פריצת דרך בסימולציות ומעבר

בעוד שפרויקט סיד מתרחש כיום בסביבה של Minecraft, הוא מסמן את הדרך לעתיד שבו סוכנים אוטונומיים יוכלו להשפיע על מערכות רבות נוספות בעולם האמיתי. חזון זה, שמוביל אותו ד”ר רוברט יאנג וצוותו ב-Altera, מהווה צעד משמעותי בהבנת הפוטנציאל של AI בפתרון אתגרים חברתיים, כלכליים ומבניים. התוצאות הראשונות מרשימות, וההשלכות יכולות לשנות את הדרך בה אנו חושבים על ניהול, אינטראקציות חברתיות ואפילו ממשל.