סייעני AI כמשאב אסטרטגי בתהליכי המחקר בתחומי החברה והרווחה

בשנים האחרונות גובר הצורך להסתמך על תשתיות מידע וידע לצורך קבלת החלטות, עיצוב מדיניות וגיבוש מענים מקצועיים בתחומי החברה והרווחה. במקרים רבים, הידע הדרוש אכן קיים, אך הוא אינו נגיש, מעובד ומאורגן באופן שמאפשר עבודה מהירה ואיכותית בקצבי הזמן שמכתיבים הצרכים הניהוליים והמערכתיים. בין האתגרים הבולטים אפשר למנות חיפוש ממושך אחר מידע, לעיתים במשך ימים ואף שבועות, פיזור של מקורות בין שפות, פלטפורמות וגופים שונים, הצורך בהערכת מהימנות המקורות, מחסור בזמן, בכוח אדם ובתקציב, וכן צורך במומחיות ממוקדת המשתנה מנושא לנושא. על רקע זה פיתחתי שני סייעני AI ייעודיים לתחומי החברה והרווחה, שנועדו לשמש תשתית מהירה, מהימנה ושימושית לאיתור, מיון וסינתזה של מידע וידע לצורכי מחקר. הסייענים תומכים בשלבים שונים של עבודת המחקר, החל מאיתור מהיר של מקורות איכותיים שכוללים מחקרים אקדמיים, דוחות ממשלתיים, מסמכי מדיניות, נתונים רשמיים וספרות מקצועית מהארץ ומהעולם, דרך ארגון החומר והשוואתו, ועד גיבוש מענה סדור יותר המקל על החשיבה הביקורתית ועל המעבר ממחקר לפרקטיקה. בכך הם מייעלים תהליכי עבודה, חוסכים זמן יקר, משאבים ואף תקציב.

זירה מקומית ובינלאומית

שני הסייענים פותחו עבור שתי זירות שונות ומשלימות. הסייען הראשון מתמקד בזירה הישראלית, ומסייע במיפוי והנגשת ידע מקומי בתחומי החברה והרווחה. הסייען השני מתמקד בזירה הבינלאומית, ומאפשר לאתר ראיות, כיווני פעולה ופרקטיקות מן העולם, ולבחון את הרלוונטיות שלהן לישראל. בכך הם נותנים מענה לשני צרכים מחקריים מרכזיים: העמקה בהקשר המקומי מצד אחד, ולמידה השוואתית ממקורות חוץ מצד אחר.

שני הסייענים נבנו בתוך Chat GPT בתור GPTs והם מיועדים למנהלים ועובדים בשירותי הרווחה, חוקרים ובעלי תפקידים מקצועיים נוספים הזקוקים לגישה מהירה לידע מבוסס בתחומים אלה. הייחוד של שני הסייענים טמון בכך שהם אינם נשענים על חיפוש גנרי בלבד, אלא על הנדסת פרומפטים ייעודית שעוצבה מתוך היכרות מקצועית עמוקה עם עולם המחקר, המדיניות והרווחה. ההגדרות שניתנו להם מראש מכוונות אותם לעבוד עם סוגי המקורות הרלוונטיים, להציג מענה במבנה עקבי ושימושי, ולהתאים את היקף התשובה לצורך המחקרי או המקצועי. כך, במקום להסתמך על מידע אקראי, הם פועלים על בסיס מדרג אמינות ברור. 

מה אפשר לבנות עם זה?

באמצעות הכלים ניתן לבנות תמונת מצב ראשונית בנושא מסוים, לבדוק אם כבר קיים ידע מספק לפני יציאה למחקר רחב, לזהות פערי ידע, לחדד שאלת מחקר, לגבש תקציר מנהלים ראשוני או להכין בסיס לנייר מדיניות ולדיון ניהולי. זהו יתרון משמעותי במיוחד בתחומים שבהם לא כל מי שנדרש לעבוד עם ידע מחקרי הוא בהכרח חוקר בהכשרתו או עם הפניות הנדרשת, אך רבים נדרשים להישען על ידע כזה במסגרת עבודתם.

עם זאת, חשוב להבהיר כי אין מדובר בתחליף למחקר מקצועי, וגם לא להחלפה של שיקול דעת אנושי. הסייענים תורמים להפיכת הידע הקיים לנגיש, מסודר ושמיש יותר. המענה שהם מספקים מפנה למקורות שעליהם הסתמך, מסמן את גבולות הוודאות שלו, ומעודד את המשתמש לבדוק, לאמת ולהפעיל שיפוט מקצועי עצמאי. לכן תרומתם העיקרית היא בשחרור המומחיות האנושית לעסוק במקומות שבהם היא חיונית באמת: בפרשנות, בביקורת, בהכרעה ובתרגום ידע לפעולה.

כדי לשפר את איכות המענה, מומלץ להשתמש בסייענים אלה באמצעות מודל החשיבה המעמיק (Extended Thinking).  אמנם בחירה זו עשויה להאריך את משך ההמתנה לתשובה (במונחי AI), אך היא מאפשרת תהליך עמוק, שקול ומדויק יותר, במיוחד כאשר מדובר בשאלות מורכבות של מחקר, השוואה או גיבוש מדיניות. באופן זה הסייען עובר תהליך סדור שעשוי לכלול את השלבים הבאים: הגדרת הבעיה והשאלה, הגדרת האוכלוסיה והתחום, בניית מילון מונחים ומילות חיפוש, מיפוי מקורות לפי מדרג אמינות, איסוף מקורות באופן שיטתי, סיווג פתרונות לפי סוג ורמת התערבות, הערכת איכות הראיות, בחינת התאמה לישראל, זיהוי פערי ידע, גיבוש תוצר מסכם שימושי כמו סקירה, מפת פתרונות או Policy brief .

נכון להיום אפשרות זו זמינה למנויים בתשלום, אך ערכה בולט במיוחד במקרים שבהם יש צורך במענה איכותי שאינו מסתפק במהירות בלבד.

סייען מחקר חברה ורווחה - ישראל

סייען זה ממוקד בזירה הישראלית ופתוח לכולם בקישור: סייען מחקר רווחה. הוא נועד לסייע במקרים בהם יש צורך להבין במהירות ובאופן מבוסס מה ידוע על סוגיה מסוימת בתחום הרווחה בישראל: מחקרים, דוחות רשמיים, מדיניות, נתונים ומגמות. במקום לבצע חיפושים בין אתרים כמו ביטוח לאומי, הלמ"ס, משרדי ממשלה, מכוני מחקר ומאמרים אקדמיים - הסייען מרכז, ממיין ומסנתז את המידע לכדי תמונה שימושית יותר. 

שימושים אפשריים

הייחודיות של הכלי ביכולת לספק מגוון רחב של מענים מחקריים ובכללם:

• איתור מקורות אמינים בתחום הרווחה בישראל 
• ביצוע סקירת ספרות אינטגרטיבית 
• השוואה בין מקורות, מדדים וגישות מחקר 
• סיכום מגמות ומשמעויות 
• סיוע בגיבוש מדדים 
• סיוע בניסוח שאלות מחקר ובהכנת הצעות מחקר 
• שיפור כתיבה אקדמית ומקצועית 
• תמיכה בחשיבה ביקורתית על מקורות, הטיות ומגבלות 

שאלות לדוגמה יכולות לכלול:

• "חפש לי מחקרים עדכניים על עוני בקרב משפחות עובדות בישראל"
• "בנה לי סקירת ספרות קצרה על דיור ציבורי בישראל" 
• "אילו חוקים מרכזיים מסדירים את תחום שירותי הרווחה בישראל"
• "כיצד השתנתה מדיניות המדינה כלפי אנשים עם מוגבלות בעשור האחרון" 
• "מהם הפערים במחקר הקיים על משפחות חד הוריות בישראל" 
• "גבש עבורי הצעת מחקר לצורך הערכת תכנית בהתאם למאפיינים שאפרט..." 

מעבר לכך, ניתן להשתמש בו גם למשימות מתקדמות יותר, כגון השוואה בין נתוני ביטוח לאומי, הלמ"ס ומחקר עצמאי, הבהרת מושגים כמו עוני יחסי לעומת מצוקה חומרית, או ניסוח מבוא אקדמי לנושא חברתי מורכב. 

להלן המחשה לתהליך עבודה עם הסייען:

בשלב הראשון כתיבת הבקשה הראשונית הבסיסית בנושא המבוקש.

בשלב זה ניתן לבקש לבצע סקירת ספרות בנושא שתייצר אינטגרציה בין המקורות השונים ואף תפרט את ההמלצות והמשמעויות שעולות מהספרות:

כמו בכל שיחה עם הצ'ט, ניתן לתשאל אותו על משפטים או פיסקאות בתשובה שהתקבלה, אותן ניתן לסמן ואף לבקש סקירה מורחבת בנושא המסומן. כדאי לנקוט בבקשה כזו אם היקף הסקירה שהתקבל אינו מותאם לצורך, כגון אם ישנו צורך בהרחבה משמעותית של הסקירה בנושא ממוקד. 

בנוסף, ניתן לבקש מהצ'ט לפתוח את כלי ה-Canvas כך שתהיה אפשרות להמשיך ולערוך את המסמך ולהשתמש בשאר היכולות שיש ב-Canvas. למשל ניתן לבקש מהסייען לגבש עבורנו שאלון בנושא מסוים:

במידה ומפעילים את אפשרות ה-Canvas – ניתן להפעיל מגוון יכולות בסרגל הצידי שנפתח (באמצעות לחיצה על Edit), כגון: להאריך או לקצר את הסקירה שהתקבלה; לבצע עריכה לטקסט; לשנות את רמת הפישוט של הטקסט. האפשרות האחרונה יכולה להיות שימושית מאד כאשר מבקשים מהסייען לגבש שאלון ויש צורך לפשט אותו עבור אוכלוסיות מסוימות כך שיוכלו להבין את השאלות. 

סייען מחקר חברה ורווחה - בינלאומי

הסייען השני מספק ידע מהעולם, ובעיקר להבין ממנו מה וכיצד רלוונטי לתחומי החברה והרווחה בישראל. ידע זה יכול לכלול מודלים, פרקטיקות ופתרונות חדשניים ורלוונטיים, אשר מפוזרים במאמרים, דוחות ממשלתיים, סקירות של ארגונים בינלאומיים, מסמכי מדיניות, הערכות תוכניות ונתוני השוואה בין מדינות בתחומי הרווחה.

הכלי זמין ופתוח לכולם בקישור: סייען סקירות בינלאומיות רווחה. כמו בסייען הראשון, גם כאן ההמלצה היא להשתמש במודל החשיבה בעת השימוש.

הייחודיות של כלי זה: למידה בין לאומית מהירה ומסודרת, זיהוי פרקטיקות מבטיחות ופתרונות חדשניים, השוואה בין מודלים, מנגנוני תיקצוב ודרכי יישום, ניתוח של יתרונות, חסרונות ותנאי הצלחה, בחינת התאמה והמלצות להקשר הישראלי, יצירת טבלאות השוואה, סקירות ותובנות לדיוני מדיניות. הסייען מתאים בעיקר למשימות:

• סקירת ספרות בנושאים ממוקדים כגון: הגנת הילד, טיפול בקשישים, בדידות, אלימות במשפחה או שיקום בקהילה 
• השוואה בין מדינות בנושא מסוים 
• איתור best practices לשירותים חברתיים 
• מיפוי חדשנות בתחום חברתי 
• בניית פרק "למידה מהעולם" עבור נייר מדיניות, מצגת או עבודת מטה 
• בדיקת הרלוונטיות של מודלים זרים לישראל ובאילו תנאים וכיצד להתאימם.

מספר דוגמאות לאופן ניסוח בקשה לסייען:

1. "הכן סקירת ספרות בינלאומית על מודלים למניעת בדידות בקרב קשישים בקהילה. שלב מקורות אקדמיים, דוחות ממשלתיים וספרות אפורה. התמקד ב־8 מדינות OECD וכתוב עבור כל מדינה את תיאור המודל, יתרונות, חסרונות ותובנות לישראל. הוסף טבלה מסכמת בנספח."
2. "הכן מסמך רקע קצר לדיון הנהלה בנושא צעירים חסרי עורף משפחתי. כתוב רקע עולמי, זהה 5–7 פרקטיקות מבטיחות, ונתח אילו מהן עשויות להתאים לישראל."
3. "יש לי טבלה ראשונית על שירותים לאנשים עם מוגבלות. שפר אותה, בדוק עקביות, הוסף מקורות איכותיים ונסח עמודת רלוונטיות לישראל."
4. "בחר 10 מדינות רלוונטיות להשוואה בתחום הגנת הילד, הסבר למה בחרת בהן, והכן עבור כל אחת כרטיס תמציתי עם המודל המרכזי והלקחים לישראל."

המשך תהליך העבודה מול הסייען דומה לאופן השימוש והאפשרויות הקיימות בצ'ט כמו בסייען הישראלי.

מאז פיתוחם לפני מספר חודשים נעשו בשני הסייענים מאות רבות של שימושים. אלה מצביעים על התרומה שלהם לתהליכי איסוף המידע והידע, גיבושו והפקת התובנות המחקריות הנדרשות בקצבי זמן קצרים מאלה שהיו נהוגים עד היום ואשר חוסכים משאבי זמן ותקציב. שני כלים אלו הינם חלק מתהליכי התאמת טכנולוגיית ה-AI לתחומי החברה והרווחה בפרט ולשימושי המדיניות הציבורית ככלל.