ניהול אנשים מול ניהול בוטים בעידן ה-AI

ניהול הוא אמנות. ניהול אנשים הוא אישי, רווי רגש, אגו, מוטיבציות. בני אדם הם יצור מורכב, לא תמיד רציונלי או צפוי. בעידן הנוכחי שהוא מורכב גם ככה, מצטרפת לנו שכבה חדשה לניהול: בוטים וסוכני -AI. נשמע קל יותר? אין להם אגו, חופשות או ימי מחלה, אבל גם אין להם אינטואיציה, ערכים או את היכולת “להרים גבה” כשמשהו נראה מוזר. אז איפה זה מקל, איפה זה מסתבך, ומה זה דורש ממך כמנהל/ת?

מה דומה?

ציפיות ברורות

בין אם מדובר בעובד או בבוט, שניהם צריכים לדעת בדיוק מה רוצים מהם. עובד צריך הגדרה ברורה של הצלחה, יעדים, מדדים ותמונה רחבה. בוט זקוק לפרומפט טוב, הגדרות ברורות, גבולות גזרה ומטרות מדידות.

תחזוקה

ניהול אנשים כולל פידבק, פיתוח, שיחות, הדרכה. ניהול בוטים כולל עדכון מודלים, Fine Tuning, ניתוח ביצועים, בדיקות A/B.

קונטקסט

עובד שלא מבין את ההקשר יעשה עבודה שטחית או לא נכונה. בוט שלא מקבל מידע עדכני, הרשאות או חיבור נכון למערכות, יטעה בתהליך החשיבה שלו.

אחריות

אם משהו לא עובד, זו תמיד האחריות שלנו. עובד טועה? אתה שם כדי לתקן, ללמד, לגבות. הבוט הוזה או משבש תהליך? את אחראית על הבדיקה, השיפור והבקרה.

עובדים אנושיים מול בוטים וסוכנים

מה שונה?

אנשים הם לא קוד

אי אפשר לכתוב לעובד “אם X, אז Y” וזהו. אנשים מונעים מערכים, רגש, משמעות. אנחנו מתייחסים בעיקר לתקשורת לא מילולית, זקוקים להשראה, הקשבה, יחס אנושי. בוט יעשה מה שביקשת, גם אם זה לא הגיוני וגם אם אין לו מושג.

למידה מטעויות

אנשים לומדים, מפיקים לקחים, מפתחים חשיבה ביקורתית. בוט לא יודע שטעה, הוא פשוט ימשיך עד שמישהו יעצור ויתקן את המודל או את הנתונים.

פיתוח קריירה

עובדים רוצים להתפתח, להתקדם ולפעמים לשנות כיוון או לקחת פסק זמן. בוטים לא זקוקים לכל זה, אבל דורשים עדכונים, שיפורים, הזנה בנתונים חדשים.

תקשורת אנושית מותאמת

גם בעולם שבו חצי מהתהליך מבוצע על ידי AI בסוף אנחנו עובדים עם בני אדם. אנשים צריכים להבין *למה* ולא רק “מה” או “איך”, להיות סוכני שינוי, ולהרגיש שהם חלק ממנו. הבוט לא ייעלב אם נמדר אותו, אבל הצוות שלך כן ירגיש ככה אם תחליפי אותו בלי הסבר.

היתרונות

• סקייל בלי להגדיל את הצוות: בוט אחד יכול לענות ל-10,000 פניות ביום.
• עקביות ויציבות: בלי אגו, פוליטיקות, חופשות ומחלות.
• תיעוד: כל פעולה מתועדת, קל לשפר, לבקר, ללמוד.

המורכבויות

• “פול גז בניוטרל”: בוט עם פרומפט לא מדויק עלול לייצר כמויות אדירות של עבודה מיותרת או תשובות לא רלוונטיות.
• חוב טכנולוגי: כל בוט חדש הוא עוד מערכת לתחזק, לאבטח, לתעד, לשדרג. ככל שמוסיפים, עולה הצורך בתחזוקה שוטפת שלהם.
• השפעה על הצוות האנושי: עובדים רבים חוששים שה-AI יחליף אותם. בלי הסבר ורתימה לשינוי, עלולים לפגוע במורל, באמון ובחדשנות.

מיומנויות חדשות שמנהלים צריכים לפתח

• ניסוח הנחיות ברורות ומדויקות.
• ניהול והכנת דאטה איכותי.
• ניטור ביצועים וזיהוי בעיות בזמן אמת.
• הגדרת גבולות אתיים ושקיפות.
• להסביר למה אנחנו עושים שינוי ולנהל אותו בתבונה.

שאלות שכדאי לשאול את עצמך כמנהל/ת:

1. איזה משימות בצוות שלי אפשר לתמוך בבוט או באוטומציה?

2. איך אני מפתחת את האנשים שלי לנהל גם בוטים?

3. האם אני מגדיר ציפיות לבוטים כמו שאני מגדיר לאנשים?

4. איך העובדים שלי היו מרגישים אם היה מנהל אותם בוט?

5. איך אני מחלקת משימות – מה עדיף שישאר אנושי, ומה אפשר לתת למכונה?

לסיכום

ניהול בעידן הבינה המלאכותית הוא לא או/או אלא גם וגם. זו היכולת לשלב אנושיות עם טכנולוגיה. העתיד לא מצמצם את הצורך במנהלים טובים. הוא דורש מאיתנו לפתח מיומנויות חדשות ולהישאר אנושיים מתמיד. אז איזה צעד אחד תעשו היום כדי להיות מנהלים טובים יותר – גם לאנשים וגם לבוטים?