לשכת עורכי הדין מגבירה אכיפה בעקבות בג”ץ על שימוש פסול בבינה מלאכותית

בשבועות האחרונים, תחום הבינה המלאכותית (AI) מצא את עצמו במרכז הדיון המשפטי בישראל, בעקבות פסקי דין שחשפו שימוש פסול בטכנולוגיה זו על ידי עורכי דין. שני מקרים בהם עורכי דין הסתמכו על פסקי דין “מומצאים” שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית עוררו סערה, והובילו את לשכת עורכי הדין להחמיר את האכיפה בתחום. 

בינה מלאכותית בהיכלי המשפט

בינה מלאכותית משנה את פני עולם המשפט, כשהיא מציעה כלים מתקדמים שמייעלים את עבודת עורכי הדין ומשפרים את תפקוד בתי המשפט. מערכות AI כבר משמשות לניסוח מסמכים משפטיים במהירות ובדיוק, לניתוח סיכונים, להערכת מסוכנות של נאשמים, ולניהול תיקי בית משפט באופן חכם. בנוסף, הן מאפשרות לעורכי דין להעמיק במחקר משפטי ולשפר את איכות כתבי הטענות.

לצד יתרונותיה הרבים, הטכנולוגיה מציבה גם אתגרים משמעותיים. אחד החששות המרכזיים הוא זליגת מידע רגיש, שעלולה לפגוע בפרטיות ובחיסיון של לקוחות. בנוסף, קיים קושי להבטיח את מהימנותן של ראיות שנוצרו על ידי AI, במיוחד כאשר לא ניתן לחקור את מקורן או להבין כיצד התקבלו. תופעת “הזיות הבינה המלאכותית,” שבה מערכות מייצרות תוכן כוזב הנראה אמין לחלוטין, מדגישה את הצורך בבקרה אנושית ובאימות המידע.

במערכת המשפט, האחריות הסופית עדיין מוטלת על עורכי הדין והשופטים. על עורכי הדין לוודא שכל מידע שמקורו בבינה מלאכותית נבדק בקפידה לפני הגשתו לבית המשפט. השימוש בטכנולוגיה חייב להיות זהיר ומושכל, תוך הבנה מעמיקה של מגבלותיה. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, יהיה צורך לפתח כללים אתיים ורגולטוריים שיבטיחו איזון בין חדשנות לבין שמירה על עקרונות מקצועיים ואתיים.

השילוב של AI במערכת המשפט אינו רק כלי עבודה – הוא מהווה הזדמנות לחשיבה מחדש על תהליכים משפטיים ועל הדרך שבה הם מתנהלים. עם זאת, כדי למצות את הפוטנציאל שלה באופן אחראי, יש להקפיד על שילוב בין חדשנות לאחריות מקצועית ואנושית.

האזינו לעו”ד אסף כהן צידון, בראיון עם אביתר אדרי ועומר הררי בתוכנית “בינה אחרת“, הוא דנו בין השאר גם במקרה הנ”ל.

התופעה: “הזיות” של בינה מלאכותית

פסק הדין של בג”ץ (בג”ץ 38379-12-24) חשף כיצד עורכת דין הסתמכה על פסקי דין שלא היו ולא נבראו, תוך שימוש במידע שסופק לה מאתר מבוסס בינה מלאכותית. השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה בפסק הדין כי מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת של “הזיות בינה מלאכותית” – מצב שבו מערכות AI יוצרות תוכן מטעה או כוזב הנחזה כאמין. לדבריה, “פלט ‘ההזיה’ שקיבלה [עורכת הדין] נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו”.

התגובה: אכיפה מוגברת וכללים חדשים

בעקבות המקרים הללו, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין פתחה בהליכים משמעתיים נגד שני עורכי דין שהפנו לפסקי דין בדויים. בנוסף, הלשכה מתכננת לפרסם כללים מפורטים שיסדירו את השימוש המותר והאסור בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. גילוי דעת שפורסם באוגוסט 2024 כבר קבע שעורך דין שלא מאמת מידע שמקורו בבינה מלאכותית מפר את חובת הנאמנות שלו ללקוח ולבית המשפט.

האתגר האתי והמקצועי

השימוש בבינה מלאכותית מציב אתגרים משמעותיים לעולם המשפט. מצד אחד, הטכנולוגיה טומנת בחובה פוטנציאל עצום לייעול עבודת עורכי הדין ומצד שני, כפי שהודגש בפסק הדין, האחריות הסופית לתוכן המוגש לבית המשפט נותרת בידי עורך הדין. השופטת כנפי-שטייניץ הדגישה כי “שימוש שעושים עורכי דין בכלי בינה מלאכותית אין משמעו כי הם יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי”.

השפעות גלובליות

התופעה אינה ייחודית לישראל. בארצות הברית, לדוגמה, מקרה דומה הוביל לקנס על עורך דין שהגיש מסמכים עם אסמכתאות בדויות שנוצרו על ידי AI. גם האיגוד האמריקאי לעורכי דין (ABA) פרסם הנחיות ברורות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, תוך הדגשת חובת הבדיקה והאימות של כל תוכן שנוצר באמצעות כלים אלו.

איזון בין חדשנות לאחריות

אין ספק שבינה מלאכותית משנה את פני עולם המשפט, אך שילובה חייב להתבצע בזהירות ובאחריות. כפי שצוין בפסק הדין, לצד הפוטנציאל העצום לשיפור תהליכים משפטיים, קיימת חובה לשמור על עקרונות האתיקה והמקצועיות. השופטת כנפי-שטייניץ היטיבה לתאר זאת בפסק הדין:

“אין בחומרת המעשה שלפנינו, ובחששות שהוא מעורר, כדי להעיב על שימושים ראויים שניתן לעשות בכלי בינה מלאכותית. אל לנו לשפוך את התינוק עם המים…בכלי הבינה המלאכותית טמון פוטנציאל רב לשיפור מרחיק לכת של המלאכה המשפטית; הגברת הגישה לערכאות והנגשת הדין; העמקת המחקר המשפטי ושיפור כתבי הטענות; ייעול ההליכים וקיצור משך ההתדיינות; השגת פשרות; והפחתת העומס על מערכת המשפט”.

“אין זה ראוי כי מפני החששות המובנים נחמיץ תועלות אלו. יתרה מזו. נוכח קצב התקדמותה של טכנולוגיה זו, יש הסבורים כי לא ירחק היום שחובותיו של עורך הדין והדינמיות המאפיינת אותה ישמיעו צורך להיעזר בכלים אלו…ואולם, לעת הזו יש להדגיש כי שימוש שעושים עורכי דין בכלי בינה מלאכותית, אין משמעו כי הם יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי”.

“חובותיהם המקצועיות של עורכי דין דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי, להבין לעומקן את יכולותיה ומגבלותיה, ולהתעדכן מעת לעת בכל הנוגע לחולשותיה וחוזקותיה. בפרט, אין הם רשאים להגיש לבית המשפט כתבי בית-דין שלא נבדקה אמינותם ודיוקם בדוק היטב, שלא לומר כתבי בית דין מוטעים ומטעים, תוך הסתמכות עיוורת על הכלים האמורים”.

 

קורס AI לעו”ד ומשפטנים – למימוש ההטבה הזינו את קוד הקופון באתר הקורס.

רוצים לרתום את עוצמת הבינה המלאכותית לעבודה המשפטית שלכם? בואו ללמוד כיצד לייעל את העבודה המשפטית היומיומית באמצעות AI, להכיר טכניקות מתקדמות לניתוח פסקי דין וכתיבת סיכומים, ולהיחשף לשיטות חדשניות לבדיקת הסכמים ומסמכים משפטיים. תוכלו גם להתעדכן בדגשים החשובים על רגולציה ואתיקה בשימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפטי. כנסו כאן למידע נוסף.