בינואר 2026 פרסמה Anthropic את Economic Index V4, אחד הדוחות המקיפים ביותר שנכתבו עד היום על השימוש הגלובלי במערכות בינה מלאכותית. הדוח מבוסס על מדגם עצום של כמיליון אינטראקציות מנובמבר 2025 – רגע לפני השקת Opus 4.5. זו הפעם הראשונה שהדוח מציג “פרימיטיבים כלכליים”: מדדים בסיסיים שמאפשרים למדוד כיצד AI משפיע על פרודוקטיביות, על מבנה העבודה ועל הכלכלה העולמית. בתוך ים הנתונים הזה, בין גרפים על אוטומציה, מגמות שימוש וחשיפה של מקצועות ל‑AI, הסתתר נתון אחד שהצליח להפתיע אפילו את החוקרים עצמם: ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בשימוש ב‑Claude ביחס לגודל האוכלוסייה – ובפער עצום.
ישראל במקום הראשון בעולם בשימוש ב-Claude, ביחס לגודל האוכלוסייה
ה‑Usage Index של ישראל עומד על 4.90x. מאחר שהמדד מנורמל ל‑1, המשמעות היא שהשימוש בישראל גבוה כמעט פי חמישה מהצפוי. לשם השוואה, דנמרק, אחת המדינות הבולטות בשימוש ב‑AI, עומדת על 2.1x, ויפן, ארה״ב ודרום קוריאה מציגות שימוש גבוה מהממוצע אך רחוק מאוד מהקצב הישראלי. הפער הזה אינו רק חריג, הוא כמעט אנומליה כלכלית‑טכנולוגית, כזו שמחייבת בחינה מעמיקה של מה שמתרחש כאן.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
כדי להבין את התופעה, צריך להתחיל במקום שבו רבים נוטים להתחיל – השפה. הדוח מצביע על כך שתרגום הוא הקטגוריה השנייה בשכיחותה בישראל, ומהווה 4.7% מכלל השיחות – פי 2.7 מהממוצע העולמי. הנתון הזה עלול להטעות: 4.7% הוא שיעור נמוך יחסית, אך הוא עדיין מספיק כדי לבלוט בהשוואה בינלאומית.
הדוח מציע פרשנות אחרת. ישראלים עובדים באופן אינטנסיבי מול תכנים באנגלית – קוד, דוקומנטציה, חוזים, RFPs, מאמרים אקדמיים – ולכן תרגום אינו “קביים”, אלא חלק טבעי מהעבודה הגלובלית. במדינות אחרות LLMs משמשים בעיקר לכתיבה יצירתית או לשאלות כלליות.
בישראל הם משולבים בתוך זרימת עבודה מקצועית. התרגום מגדיל את נפח השימוש, אך הוא רחוק מלהסביר את העוצמה החריגה של המדד הישראלי.
הסיבה האמיתית מתחילה להתבהר כשמסתכלים על סוגי המשימות שבהן ישראל משתמשת ב‑Claude. כאן מתגלה תמונה מובהקת: ישראל היא Power User טכנולוגי. משימות כמו Debugging & Refactoring מהוות 3.5% מהשיחות, נתון שממקם את ישראל במקום השלישי בעולם. קטגוריית Computer & Mathematical מהווה כ‑36% מהשימוש, שיעור גבוה במיוחד גם ביחס למדינות טכנולוגיות מובילות.
איך משתמשים ב-Claude בישראל
מעבר לכך, ישראל משתמשת ב‑Claude לפיתוח ו‑Troubleshooting של מערכות AI בשיעור גבוה ב‑30% מהממוצע העולמי. זהו שימוש מקצועי, עמוק ומורכב, כזה שמאפיין מהנדסים, חוקרי AI, אנשי DevOps ומפתחים שמכניסים את Claude ישירות לתוך ה‑workflow היומיומי שלהם. מדובר לא בכתיבה של פסקאות, אלא בדיבוג קוד, שכתוב מודלים, בניית תשתיות ואופטימיזציה של מערכות הנדסיות.
לניתוח מפורט של הנתונים לפי מדינה וקטגוריות שימוש, כולל פילוח ישראלי, ראו את דף ה-Economic Index באתר של אנטרופיק.
כדי להבין מדוע זה קורה דווקא בישראל, צריך להסתכל על מבנה המשק המקומי. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן חלק משמעותי מהאוכלוסייה עובד בהיי‑טק, וחלק גדול עוד יותר נוגע בקוד גם אם אינו מפתח במקצועו. חברות קטנות ובינוניות מאמצות AI בקצב מהיר לא פחות מהענקיות, ותרבות העבודה המקומית, שמתגמלת מהירות, אלתור ופתרון בעיות, הופכת כל כלי שמקצר תהליכים למרכיב טבעי בשרשרת הייצור.
הדוח של אנטרופיק מצביע על כך שמדינות עם שיעור גבוה של עובדים בקטגוריית Computer & Mathematical משתמשות יותר ב‑Claude. ישראל פשוט נמצאת בקצה העליון של הסקאלה הזו.
אך מעבר לשימוש עצמו, הדוח מציג תמונה רחבה יותר של ההשפעה הכלכלית של AI. הוא מעריך שאימוץ נרחב של מערכות כמו Claude עשוי להגדיל את פרודוקטיביות העבודה בארה״ב בכ‑1.8 נקודות אחוז בשנה בעשור הקרוב – נתון משמעותי בכל קנה מידה.
עם זאת, ההשפעה אינה אחידה: מקצועות כמו Data Entry ו‑Database Architects חשופים לאוטומציה רחבה, בעוד תפקידים אחרים עשויים לעבור תהליך של upskilling, למשל מנהלי נדל״ן, שימצאו את עצמם עוסקים יותר בניהול משא ומתן ופחות במשימות אדמיניסטרטיביות.
מנגד, מקצועות מסוימים עלולים לחוות deskilling, כמו סוכני נסיעות או כותבים טכניים, שתכני עבודתם יהפכו פשוטים יותר ככל שה‑AI ייקח על עצמו את המשימות המורכבות.
בישראל, שבה שיעור העובדים הטכנולוגיים גבוה במיוחד, השפעות אלו עשויות להיות מועצמות. המשק הישראלי הופך, כמעט בעל כורחו, למעבדה חיה של שילוב AI בעבודה מקצועית. אם במדינות אחרות AI עדיין נתפס ככלי עזר, בישראל הוא כבר חלק מהשריר התפעולי – כלי שמאפשר למהנדסים, אנליסטים ומנהלים לעבוד מהר יותר, לדבג מהר יותר, ולבנות מערכות מורכבות בקצב שלא היה אפשרי בעבר.
כשמחברים את כל זה יחד, השימוש בתרגום כחלק מעבודה גלובלית, התעשייה הטכנולוגית הגדולה והאימוץ המהיר של טכנולוגיות חדשות – מתקבלת תמונה ברורה: ישראל אינה מובילה את העולם בשימוש ב‑Claude בגלל חולשה, אלא בגלל עומס עבודה טכנולוגי, מבנה כלכלי ייחודי ותרבות מקצועית שמאמצת כל כלי שמגדיל פרודוקטיביות. התוצאה היא מדינה קטנה עם פרופיל שימוש של מעצמת AI.
המשמעות רחבה יותר מהשאלה “למה ישראל משתמשת כל כך הרבה ב‑Claude”. ייתכן שהשאלה האמיתית היא האם שאר העולם יתחיל להיראות כמו ישראל. אם כן, ישראל אינה רק חריג סטטיסטי בלבד – היא פשוט חלון לעתיד של שוק העבודה הגלובלי.
לדו״ח המלא של אנטרופיק, כנסו כאן.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
