האם ה-AI באמת יגנוב לכם את המשרה?

בזמן שכותרות רבות בעולם חזו זעזוע עמוק בשוק העבודה, סקר המעסיקים החדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מציג תמונה ישראלית מורכבת ומפוכחת יותר. הבינה המלאכותית כבר מוטמעת בליבת הפעילות של חברות ההייטק, בפיתוח וגם בשיווק, אך בשלב זה אינה מובילה לפיטורים נרחבים. לפניכם דוח מצב על שינוי הדרגתי, לא על קריסה.

מצמיחה מהירה לשלב הבשלות

בעשור האחרון התרגלנו להייטק שפועל בקצב מואץ עם גיוסי ענק, תחרות חריפה על עובדים וצמיחה מהירה במספר המועסקים. שנת 2025 סימנה נקודת מעבר, סיום של תקופה חריגה וכניסה לשלב בוגר ומפוכח יותר. בתוך המעבר הזה עולה שאלה שמלווה רבים בתעשייה: האם הכלים שיצרנו אתמול עלולים להחליף אותנו מחר?

סקר המעסיקים המקיף שנערך בדצמבר 2025 בקרב 263 חברות, המייצגות כ-80 אחוז מעובדי הענף, מערער כמה מההנחות הרווחות. המסקנה המרכזית ברורה – לא מדובר בשבר חד בשוק העבודה, אלא בתהליך של התאמה הדרגתית.

האיום שלא מומש (בינתיים)

למרות החדירה הרחבה של כלי Generative AI לארגונים, הנתונים מצביעים על כך שהבינה המלאכותית כמעט ואינה מהווה סיבה מרכזית לפיטורים. מבין החברות שביצעו פיטורים רוחביים בשנה החולפת, 75 אחוז ציינו התייעלות כלכלית כסיבה עיקרית, ו-27 אחוז הצביעו על מצב עסקי מאתגר. רק 13 אחוז הזכירו את הבינה המלאכותית כאחד הגורמים, וברוב המקרים מדובר בגורם נלווה ולא בלעדי.

על פי על דיווח עצמי של מעסיקים, AI הוא לא הגורם המרכזי לפיטורים

הפער הזה בין התחזיות לבין המציאות בולט גם בדברי דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח. ה-AI כבר מוטמע בליבת הפעילות של החברות, אך הוא אינו מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים.

שוק של מעסיקים

אם בשנים 2021 ו-2022 העובדים הם שהכתיבו את התנאים, שנת 2026 פוגשת שוק עבודה שנשלט בעיקר על ידי המעסיקים. שיעור העזיבה מרצון ירד, והחברות אינן ממהרות עוד לגייס כל מועמד פנוי. כוח המיקוח עבר צד.

מדובר במגמה מצטברת, לא בנקודת שבר אחת

אמנם 94 אחוז מחברות ההייטק דיווחו כי גייסו עובדים במהלך 2025, אך מדובר בשיעור גיוס מתון יחסית, 7.9 אחוז בלבד מסך המועסקים. במקביל, המיקוד הניהולי השתנה. הדגש אינו עוד על הרחבת מצבת כוח האדם, אלא על פריון. במקום לגייס עוד עשרה מהנדסים, החברות בוחנות כיצד הבינה המלאכותית יכולה לאפשר לעשרה הקיימים לעבוד בצורה יעילה, מדויקת ובעלת ערך גבוה יותר.

השינוי מתרחש בתוך הארגון

הסקר מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית אל תוך שגרת העבודה הארגונית, הרבה מעבר לשימוש נקודתי או ניסיוני. 

הנתונים מתייחסים לרמת ההטמעה הארגונית, לא לשימוש אישי בכלים

52 אחוז מהחברות דיווחו על הטמעה של כלי AI בתהליכים טכנולוגיים עמוקים, כמו פיתוח ותשתיות, 43 אחוז מהחברות משתמשות בכלי AI גם בתפקידי מעטפת, בהם שיווק, מכירות ומשאבי אנוש, ו-42 אחוז מהחברות כבר מעסיקות עובדים בתפקידים ייעודיים לבינה מלאכותית, בהם מהנדסי GenAI, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות.

מתייחס לתפקידים ייעודיים, לא להיקף המשרות או לקצב הגיוס הכולל

התמונה שעולה מצביעה על כך העבודה אינה נעלמת, אלא משתנה. הביקוש לכוח אדם אינו מצטמצם באופן גורף, אלא עובר שינוי באופי המיומנויות. פחות עיסוק בפיתוח קוד בסיסי, ויותר יכולת לעבוד לצד מערכות חכמות, לנהל סוכני AI, ולפקח על מודלים מורכבים בתוך תהליכי העבודה.

האתגר האמיתי הוא הכשרה, לא פיטורים

במבט קדימה לשנת 2026, רק 15 אחוז מהמעסיקים בענף מתכננים פיטורים, ורובם המכריע, 71 אחוז, מצהירים שלבינה מלאכותית אין קשר להחלטה. גם אם מדובר בדיווח עצמי של מעסיקים, התמונה הכללית ברורה. האתגר המרכזי של ההייטק הישראלי אינו גל פיטורים רחב, אלא פער מיומנויות הולך ומתרחב.

השפעה עמוקה על תהליכים ופריון, השפעה מוגבלת על פיטורים

הענף נכנס לשלב בוגר יותר. שלב שבו הבינה המלאכותית אינה נתפסת כאיום קיומי על התעסוקה, אלא ככלי אסטרטגי לשיפור פריון, איכות והחלטות עסקיות. העובד של 2026 הוא לא מי שמתחרה במכונה, אלא מי שיודע לעבוד לצידה, להפעיל אותה נכון, ולתרגם יכולות טכנולוגיות לערך ממשי עבור הארגון.

כך מסכם זאת דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “האתגר המרכזי הוא התאמת מיומנויות ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות”.