לא כל יום מנכ”ל של חברה ציבורית גדולה כותב מייל לעובדים שלו ומבשר להם שכנראה תוך חודשים ספורים הם לא יהיו רלוונטיים. אבל זה בדיוק מה שעשה מיכה קאופמן – מנכ”ל Fiverr, באחת ההודעות הפנימיות החריגות והחושפניות שנראו בתעשייה בשנים האחרונות. את המכתב הוא לא הסתיר. להפך. הוא שיתף אותו בפומבי בלינקדאין וציין בפירוש – הדברים נכתבו לעובדי Fiverr, אך תקפים באותה מידה גם לפרילנסרים, ליזמים, למקצוענים – ולמעשה לכל מי שרוצה להישאר רלוונטי בעידן החדש. המייל הזה, שנכתב ברוח של כנות רדיקלית, הוא הרבה יותר ממסר ניהולי: הוא תמרור אזהרה, קריאת השכמה ומפת דרכים לעתיד.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
פייבר – סיפור הצלחה ישראלי
פייבר (Fiverr) היא אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הבולטות בעולם, שמפעילה פלטפורמת מסחר לשירותי פרילנס בכל תחום אפשרי – מתרגום ועד תכנות, מעיצוב גרפי ועד עריכת וידאו. מאז הוקמה ב-2010 בתל אביב, ועד להנפקתה בניו יורק ב-2019, החברה צמחה למעמד של ענקית גלובלית שפועלת ביותר מ-160 מדינות ומציעה שירותים בלמעלה מ-500 קטגוריות. עם חדשנות טכנולוגית שמובילה אותה קדימה והתרחבות עסקית לתחומים חדשים כמו דרופשיפינג, Fiverr הפכה לסמל של כלכלה דיגיטלית מבוזרת ומבוססת טכנולוגיה. אך כעת, כשהבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק, גם מנכ”ל החברה, מיכה קאופמן, מבין שאי אפשר להמשיך באותה הדרך.
גוגל מתה – ה-LLMים הם המלך החדש!
הפסקה המרכזית והבוטה ביותר במכתבו של קאופמן נפתחת במילים: “הנה האמת הלא נעימה: הבינה המלאכותית הולכת להחליף אתכם“. המשפט הזה, שלא מותיר הרבה מקום לפרשנות, משקף את התחושה המרכזית שהובילה את קאופמן – לא עוד ניסיונות ליפות את המציאות או לדחות את הקץ. השינוי כבר כאן, והוא עמוק, מקיף ובלתי הפיך. קאופמן לא מדבר על תסריטים עתידיים, אלא על כאן ועכשיו. לדבריו, לא משנה מה התפקיד שלך – מתכנת, מעצב, מנהל מוצר, עורך דין, נציג שירות או כל תפקיד אחר – הבינה המלאכותית צפויה לאתגר את עצם הרלוונטיות שלך. והדבר נכון גם לגביו: “היא באה גם בשביל התפקיד שלי”, הוא כותב.
המסר ברור: מדובר בהתפתחות שדורשת שינוי עמוק בתודעה, באסטרטגיה ובעשייה של כל מי שרוצה להמשיך לפעול בתחום שלו.
שינוי פרדיגמה: מה שהיה קל הופך לאוטומטי, ומה שהיה קשה – להכרחי
אחת מהטענות המרתקות ביותר במכתב של קאופמן היא לגבי השינוי בהיררכיה של הקושי בביצוע משימות: היו משימות “קלות”, משימות “קשות” ומשימות “בלתי אפשריות”. כעת, הסדר הזה משתבש: המשימות הקלות ייעלמו, המשימות הקשות יהפכו לבסיסיות – כי ה-AI יבצע אותן בקליק, ומה שנחשב לבלתי אפשרי – יהיה פשוט הדבר הבא שניתן לבינה המלאכותית לנעוץ בו את שיניה. מבחינתנו ה”איך” הפך לפחות חשוב. ה”מה” נהיה הרבה חשוב – כלומר, היום צריך לדעת “לדבר” לכלי GenAI כמו מודלי שפה גדולים (LLM) וצ’טבוטים ג’נרטיביים, ומי שיסגל לעצמו מיומנויות שכאלה, יוכל להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
המשמעות עבור העובדים היא ברורה: מי שלא יתבלט ביכולת יוצאת דופן, לא ישרוד. במילים אחרות, העידן של בינוניות תפקודית חלף. נדרש כישרון יוצא דופן, מסוגלות גבוהה, וגמישות מחשבתית מתמדת. זה לא עניין של הישרדות בפייבר, אלא של הישרדות מקצועית בכלל.
אז מה כן עושים? שבע ההמלצות של קאופמן
קאופמן לא רק בא להפחיד או לזעזע – הוא בא לעורר השראה ובעיקר לייצר “קריאת השכמה” לעובדיו, ובאותה נשימה – לתעשייה כולה. לאורך החלק השני של המייל, קאופמן פורש תוכנית פעולה ברורה יחסית: לא להיבהל, לא לשקוע בפאניקה – אלא לפעול. הנה שבע ההמלצות המרכזיות שהוא מציע, וכל אחת מהן יכולה לשמש כשיעור עומק לכל אדם בארגון מודרני:
1. ללמוד ולהתנסות בכלי בינה מלאכותית – עד שמוצאים את ה”סופר-כוח”
קאופמן ממליץ לא להסתפק בלשמוע הרצאות או לקרוא כתבות – אלא ממש להתנסות, לבדוק, לחקור ולמצוא את הכלים שנותנים לך יתרון ייחודי. דוגמה לכך היא מתכנתים המשתמשים בכלים כמו Cursor או כלי No Code אחרים, נציגי שירות שמשתמשים בפתרונות AI למיון ופענוח פניות, ועורכי דין שמייעלים את עבודתם בעזרת שימוש בכלי AI.
המטרה: להגיע למצב שבו אתה מפיק יותר תוצרים ביחידת זמן נתונה – ובאיכות גבוהה יותר.
2. להקיף את עצמך באנשים שמבינים בבינה מלאכותית
זה לא הזמן להסתגר בתוך סיילו מקצועי. קאופמן ממליץ לאתר בתוך הארגון את האנשים שכבר שולטים בכלים המובילים ולהתחבר אליהם. ללמוד מהם, להסתייע בהם, ואולי אף לשתף פעולה.
3. להבין שעובדים מהר – לא בעתיד, אלא עכשיו
אם אתה מתנהל כאילו אתה חי בשנת 2024 – אתה כבר באיחור. לפי קאופמן, הדרישות בשוק העבודה השתנו דרמטית: מצופה ממך לעבוד מהר יותר, לייצר יותר תוצרים בפחות זמן, ולהיות יעיל יותר – לא מחר, לא בעוד חודש, אלא מיד.
4. להפוך למהנדס פרומפטים (Prompt Engineer)
קאופמן קובע נחרצות: “גוגל מתה”. מי שלא יודע להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית ובמודלים מבוססי LLM, כמו ChatGPT, ימצא את עצמו מאבד ערך שוק במהירות. “הבסיס החדש הוא לשלוט בכלים האלה”, הוא כותב, ומדגיש: מי שלא יעשה זאת – יפגע.
5. לשפר את הארגון באמצעות הכלים הקיימים – לפני שמגייסים עוד אנשים
במקום לגייס עובדים נוספים, קאופמן מציע למקסם את השימוש במה שכבר יש. כלים מבוססי AI מאפשרים להפיק תפוקות גבוהות יותר עם פחות משאבים, ועל כן נדרש מכל עובד ללמוד איך להפוך את הארגון ליעיל יותר באמצעות הטכנולוגיות הקיימות.
6. להבין את האסטרטגיה הארגונית – ולפעול כדי לקדם אותה
קאופמן יוצא נגד תרבות של “ישיבות רעיונות” ומעודד יוזמה אישית. אל תחכה שיזמינו אותך לשולחן – קח יוזמה בעצמך. הבן לאן החברה הולכת, ונסה להשתלב ולתמוך באסטרטגיה בדרכים מעשיות.
7. לייצר לעצמך הזדמנויות – ולא לחכות להן
אחד המסרים החזקים ביותר במייל הוא הקריאה לא לחכות לעולם או למעסיק שיפתח בפניך דלת. במקום זאת, צור לעצמך את ההזדמנויות: למידה, תרגול, יוזמות פנימיות. קאופמן מסיים בהבטחה אישית – הוא מוכן לתמוך בכל עובד שמוכן לעזור לעצמו.
מעבר לתוכן עצמו, מה שהופך את המסר של קאופמן למרתק הוא עצם הבחירה לשתף אותו בפומבי. מדובר בהודאה גלויה של מנכ”ל חברה ציבורית בעובדה שהוא עצמו אינו חסין מהשינויים, ובקריאה לשיח פתוח ואמיץ על עתיד התעשייה. זהו מכתב שאינו עוסק רק בפייבר או רק בטכנולוגיה, אלא בהשלכות הרוחביות של עידן הבינה המלאכותית על שוק העבודה כולו. המודל הניהולי שבא לידי ביטוי כאן הוא לא של שליטה מלמעלה, אלא של לקיחת אחריות אישית, חתירה לשקיפות, ודחיפה לאקטיביות.
קאופמן מסיים את המייל בצעד יוצא דופן נוסף – הוא פותח את יומנו האישי לעובדים ומזמין אותם לקיים עמו שיחה על עתידם המקצועי והארגוני. קריאה לשיח אמיתי, לא רק בתוך החברה, אלא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. בסופו של דבר, ייתכן שהשינוי ש-AI מחולל בשוק העבודה אינו רק טכנולוגי – אלא אנושי. הוא מאלץ אותנו לשאול את עצמנו מה הערך האמיתי שאנחנו מביאים, איך אנחנו ממשיכים ללמוד, ומה ייחודי בנו. המכתב של קאופמן הוא לא רק קריאת השכמה – הוא שילוב בין מצפון למצפן.
גם Shopify משנה את חוקי המשחק
אם היה אפשר לחשוב לרגע שמדובר במסר חד-פעמי של מנכ”ל יוצא דופן, הרי שסיפור דומה – ויש שיאמרו אף קיצוני יותר – מגיע מחברת שופיפיי (Shopify). מיכה קאופמן לא לבד: גם טובי לוטקה (Tobi Lütke), המנכ”ל המוערך של שופיפיי, שיגר לעובדיו תזכיר פנימי שהודלף והפך לויראלי ברשתות. בדומה לקאופמן, גם לוטקה לא מותיר מקום לספק. בינה מלאכותית היא לא אפשרות, אלא הכרח. כל עובד שלא שולט בה – פשוט נשאר מאחור. בלי ריכוך, בלי הסתייגות ובלי הרבה סבלנות. מי שלא יודע לעבוד עם בינה מלאכותית נכנס לסטגנציה, בזמן שכל האחרים מתקדמים. וזה, מבחינת לוטקה, שווה ערך לאי-רלוונטיות. ולא רק עובדים – גם המנהלים בשופיפיי נדרשים להסתגל. עליהם להצדיק כל גיוס חדש בכך שאין שום דרך שבה בינה מלאכותית תוכל לבצע את העבודה במקום אותו עובד. אם לא הצלחת להסביר למה AI לא מספיק – כנראה שלא תוכל לגייס. המסר ברור: לפני שמרחיבים את כוח האדם – מרחיבים את היכולות הטכנולוגיות.
החזון של לוטקה: AI כמנוע חדשנות בלתי נלאה
אחת מהנקודות החזקות ביותר בתזכיר של לוטקה נוגעת לאופן שבו החברה צריכה לייצר חדשנות. כל רעיון, כל פיתוח ניסיוני, כל אב-טיפוס – חייב להיווצר באמצעות בינה מלאכותית, תוך שעות ולא שבועות. זהו מודל חדש של עבודה, שבו מי שמאמץ את הכלים המתקדמים הופך למכונת רעיונאות אפקטיבית, בעוד מי שנשאר בשיטות עבודה מסורתיות – פשוט לא עומד בקצב. ואם עובד לא עומד בקצב? שופיפיי תדע זאת – בין אם דרך שאלוני ביצוע, מדדי תפוקה או ניתוח פרויקטים. ניסית להשתמש ב-AI והתייאשת? מבחינת לוטקה, אין לך את הפריבילגיה הזו. למידה והתמדה הן תנאי להמשך ההעסקה.
מגמה רחבה: יותר תפוקה, פחות גיוסים
המסר של לוטקה מהדהד עם המכתב של קאופמן, ומצביע על תהליך עמוק יותר בתעשייה: חברות לא ממהרות לפטר עובדים – אך הן מצמצמות דרמטית את קצב הגיוס. המשמעות היא שמי שכבר בארגון חייב להוכיח ערך מוסף ייחודי. ההזדמנות אמנם קיימת – אך היא תובענית. בינה מלאכותית מאפשרת לחברות להפיק יותר – אבל דורשת מכל עובד לשלוט בטכנולוגיה כאילו הייתה שפת האם שלו.
העובדים הופכים למנהלים של מערכות בינה מלאכותית
בעולם החדש, העובדים עצמם הם כבר לא רק “עושים”, אלא מנהלי מערכות – הם מפעילים את היכולות של AI, יודעים לנסח פרומפטים מדויקים, מנתחים תוצאות, מחדדים בקשות – וממנפים את הכלים כדי להשיג תוצרים בקנה מידה שלא היה אפשרי בעבר. זהו שינוי מהותי במהות התפקיד. מי שמצטיין בזה – הופך לעובד אחד שעושה את העבודה של עשרה. מי שלא – פשוט לא יוזמן להצטרף למשחק.
בין נאום מוטיבציה לאזהרה אמיתית
בעידן שבו גם מיכה קאופמן וגם טובי לוטקה אומרים לעובדיהם בפה מלא: “AI יחליף אתכם אם לא תשתנו” – כבר אי אפשר להמשיך להתנהל כאילו מדובר באופציה טכנולוגית צדדית. מה שאנחנו רואים כאן זו לא היסטריה ניהולית, אלא שינוי יסודי בכללי המשחק, שמתובל באחריות כנה ואמיתית לעתיד העובדים והתעשייה. אלה לא רק שתי חברות – זו תעשייה שלמה שמתארגנת מחדש. עובדים שידעו להתמקם נכון, להסתגל מהר, ללמוד כלים ולהוביל את האינטראקציה עם הבינה המלאכותית – יובילו גם את השוק. עובדים שיחשבו שאפשר להמשיך להתנהל כבעבר – לא יצליחו להשתלב בעתיד. ולכן, זה לא הזמן להיבהל. זה הזמן ללמוד. להיות אמיצים. לתרגל. לשאול. להתנסות. להבין שלא מדובר בסוף עידן, אלא בתחילתו של עידן חדש שבו השאלה אינה מה הטכנולוגיה יכולה לעשות – אלא מה אנחנו יכולים לעשות בעזרתה.
אין ספק שבדברים של קאופמן יש נימה של “נאום השראה דרמטי”, ואולי דרמטי מדי. אחרים יאמרו שמדובר בנאום תיאטרלי. אבל מנגד, רבים יראו בכך מסר חיוני ומדויק, שמעז לומר בקול את מה שכולם ממילא מרגישים. אך בכל מקרה, קשה להתעלם מהשורה התחתונה: מי שלא יתאים את עצמו לעולם החדש – פשוט ייעלם ממנו. יותר מאי פעם, הגבול בין עובדים מצוינים לעובדים בינוניים ייקבע על בסיס היכולת להסתגל, ללמוד, ולהשתמש בטכנולוגיה כבסיס לעבודה ולא כאיום עליה. לא מדובר בעתיד רחוק – אלא באתגר ההווה.