אי פעם עצרתם לחשוב מה קורה למוח שלכם כשאתם מבקשים מ-ChatGPT לכתוב במקומכם? מחקר פורץ דרך מ-MIT מציג לראשונה מה קורה שם באמת – והתוצאות? מדאיגות יותר ממה שציפו. זו הפעם הראשונה שבה נמדדה בזמן אמת פעילות מוחית של אנשים שמתקשרים עם בינה מלאכותית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
כך בדקו איך ChatGPT משפיע על המוח
המחקר נערך על 54 משתתפים בגילאי 18 עד 39, מחמש אוניברסיטאות באזור בוסטון ביניהן MIT והרווארד. הוא התמקד בשימוש במודל ChatGPT-4o ובמשימה אחת ברורה: כתיבת חיבורי SAT (מבחן אמריקאי שמיועד לקבלה לאוניברסיטאות). למרות שטרם עבר ביקורת עמיתים מלאה, החוקרים החליטו לפרסם את הממצאים כבר עכשיו, מתוך תחושת דחיפות חינוכית. כדי לחזק את המסקנות, דרושים מחקרים נוספים עם מדגמים גדולים ומגוונים יותר, ובמשימות נוספות מעבר לכתיבה.
במסגרת הניסוי, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות ונדרשו לכתוב חיבורים בתנאים שונים:
-
קבוצת ChatGPT: נעזרה באופן מלא בכלי הבינה המלאכותית.
-
קבוצת חיפוש: השתמשה בגוגל רגיל, ללא עזרה של AI.
-
קבוצת “המוח בלבד”: כתבה בעצמה, בלי כל סיוע חיצוני.
במהלך ארבעה חודשים, נמדדה פעילות מוחית באמצעות 32 אלקטרודות EEG. החוקרים ניתחו גם את איכות החיבורים, את מידת הזיכרון של המשתתפים, ואת תחושת הבעלות שהרגישו כלפי הטקסטים שכתבו.
הממצאים הנוירולוגיים
התוצאות הנוירולוגיות היו חד-משמעיות: משתמשי ChatGPT הציגו את הקישוריות הנוירונלית הנמוכה ביותר בכל טווחי התדרים שנמדדו. בעוד קבוצת “המוח בלבד” הראתה 78 קשרים משמעותיים בין אזורי המוח, קבוצת ChatGPT הציגה רק 42 – ירידה של כמעט 46%. החוקרים זיהו דפוס עקבי: ככל שהסיוע החיצוני גדל, כך פחתה הפעילות המוחית. משתמשי החיפוש באינטרנט נמצאו באמצע – הפעילות המוחית שלהם הייתה גבוהה יותר מזו של משתמשי ChatGPT, אך עדיין נמוכה מזו של הכותבים העצמאיים.
אילו אזורים במוח נפגעים במיוחד?
המחקר מצא שמשתמשי ChatGPT הפגינו פעילות מוחית נמוכה במיוחד בשלושה מוקדים מרכזיים:
-
האזור הפרונטלי AF3 – אחראי על שליטה קוגניטיבית ובקרה עצמית.
-
הקישור בין האזורים P7 ל-T8 – חיוני לעיבוד סמנטי ויצירתיות.
-
רשתות תטא ואלפא – מקושרות לזיכרון עבודה ולתשומת לב פנימית.
מה קורה כשאתם נותנים ל-AI לחשוב במקומכם
בעיית זיכרון חמורה
83% ממשתמשי ChatGPT לא הצליחו לצטט נכון מהחיבורים שכתבו זמן קצר קודם לכן. זו לא רק בעיית זיכרון, זו אינדיקציה לכך שהתוכן כלל לא נקלט במוח. לעומתם, משתתפי קבוצת החיפוש וקבוצת “המוח בלבד” הפגינו זיכרון משמעותית טוב יותר, כשכמעט כולם הצליחו לצטט במדויק מהטקסטים שכתבו בעצמם.
תחושת בעלות נמוכה
ממצא פסיכולוגי נוסף העלה דגל אדום: רבים ממשתמשי ChatGPT דיווחו על תחושת בעלות חלקית או נמוכה על העבודה שהגישו. בקרב כותבים עצמאיים, 89% הרגישו בעלות מלאה על הטקסטים. אבל בקרב משתמשי ChatGPT, התמונה הייתה מפוצלת: חלק טענו לבעלות מלאה, אחרים שללו אותה לחלוטין, ורבים דיווחו על בעלות חלקית (בין 50% ל-90%).
דפוס של התדרדרות עם הזמן
החוקרים תיעדו תהליך התדרדרות ברור: בתחילת המחקר, משתמשי ChatGPT נעזרו בו לשאלות כלליות כמו “איך לבנות מבוא?”. אבל בהמשך הדרך, הם פשוט התחילו להעתיק ולהדביק טקסטים שלמים מהמודל. “זה היה יותר כמו ‘תן לי את החיבור, תשכלל את המשפט הזה, ותתקן לי’, ואז סיימתי”, מתארת ד”ר נטליה קוסמינה, שהובילה את המחקר.
ההשפעה נשארת גם כשאתם מפסיקים להשתמש
מי שהתרגל ל-ChatGPT מתקשה לחזור לחשוב לבד
משתתפים שהשתמשו ב-ChatGPT ועברו לאחר מכן לכתיבה ללא סיוע, הפגינו תוצאות מדאיגות במיוחד:
-
קישוריות נוירונלית נמוכה יותר בהשוואה לכותבים שלא השתמשו כלל ב-AI.
-
78% לא הצליחו לצטט כלל מהחיבורים שכתבו.
-
רק 11% הצליחו לצטט נכון (לעומת 78% בקבוצת “המוח בלבד”).
המסקנה ברורה: שימוש מתמשך בכלי בינה מלאכותית עלול לפגוע ביכולת החשיבה העצמאית שלכם. לא מדובר רק בהרגל, אלא באובדן חלקי של היכולת לעבוד בלעדיו.
כשמשתמשים נכון המוח דווקא מתחזק
יש גם צד חיובי: משתתפים שכתבו תחילה בעצמם, ורק לאחר מכן נעזרו ב-ChatGPT, הראו שיפור משמעותי בקישוריות המוחית ובאיכות הכתיבה. הם השתמשו בכלי בצורה חכמה ואסטרטגית, שאלו יותר שאלות ממוקדות (פי 3 יותר “שאלות מידע”), הפגינו חשיבה מורכבת יותר, ושמרו על שליטה אמיתית בתהליך.
טקסט בלי נשמה
ניתוח מעמיק של החיבורים חשף תבנית מדאיגה, הטקסטים שנכתבו בעזרת ChatGPT היו הומוגניים באופן מובהק סטטיסטית. הם חזרו שוב ושוב על אותם ביטויים, שמרו על מבנה תחבירי דומה, והציגו רעיונות גנריים שחוזרים על עצמם. בנוסף, נמצא שהשימוש ב-Named Entities, שמות, מקומות ותאריכים, היה גבוה פי שניים עד שלושה בהשוואה לקבוצות האחרות, מה שמעיד על הסתמכות גוברת על עובדות מוכנות במקום על עיבוד עצמאי של רעיונות.
מורי אנגלית שקיבלו את הטקסטים לקריאה מבלי לדעת מי כתב מה, תיארו רבים מהם כ”חסרי נשמה”, כתובים כהלכה, אבל בלי רגש, ייחודיות או חשיבה מקורית. מעבר לסגנון החוזר על עצמו, החוקרים מצאו שהטקסטים שנוצרו בעזרת ChatGPT משקפים את ההטיות (biases) המובנות של נתוני האימון שלו. כך למשל:
-
שימוש תדיר יותר בגוף שלישי.
-
התמקדות בקריירה, הישגים והצלחה אישית.
-
שפה פורמלית ומרוחקת יותר.
במילים אחרות, כשאתם לא כותבים בעצמכם, אתם לא רק מוותרים על הסגנון שלכם, אתם מתחילים לחשוב כמו המכונה.
המחיר השקט של העברת החשיבה למכונה
החוקרים טבעו מונח חדש: “חוב קוגניטיבי” – בדומה ל”חוב טכנולוגי” בעולם התוכנה, אבל הפעם מדובר במוח שלכם. בכל פעם שאתם מעבירים מאמץ מנטלי לכלי חיצוני כמו ChatGPT, אתם אולי חוסכים זמן ומאמץ בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך, אתם פוגעים ביכולת לחשוב באופן עצמאי ומפתחים תלות שהולכת ומעמיקה. ככל שהשימוש גובר, כך קשה יותר לחזור ולחשוב בכוחות עצמכם.
למה זה חשוב עכשיו?
דחיפות חינוכית
החוקרים בחרו לפרסם את הממצאים עוד לפני השלמת תהליך הביקורת המדעית, מתוך תחושת דחיפות. “הייתי צריכה להוציא את זה עכשיו”, הסבירה ד”ר נטליה קוסמינה, החוקרת הראשית. “אני חוששת שבעוד שישה עד שמונה חודשים, יהיה איזה קובע מדיניות שיחליט ‘בואו נעשה גן ילדים של GPT’. אני חושבת שזה יהיה רע לחלוטין ומזיק.”
המסר ברור: אסור להשאיר את הזירה החינוכית בלי מסגרת נורמטיבית, דווקא בשלב שבו הבינה המלאכותית הופכת לזמינה יותר מתמיד.
פערים שהולכים ומעמיקים
המחקר מצא שהפער בין הקבוצות לא היה קבוע, הוא הלך והתרחב לאורך ארבעת חודשי הניסוי. בסשן הראשון, ההבדלים בביצועים היו יחסית קטנים. אבל ככל שהזמן עבר, נוצר פער דרמטי בין הקבוצות, נוירולוגית, לשונית והתנהגותית. המשתמשים שהסתמכו על הבינה המלאכותית הלכו ונחלשו ביחס לכותבים העצמאיים.
גם המחיר הסביבתי
ולא פחות חשוב, המחיר לא נגמר בקוגניציה. המחקר מזכיר שגם צריכת האנרגיה של ChatGPT גבוהה משמעותית. כל שאילתה ב-ChatGPT צורכת לפי המחקר פי עשרה יותר אנרגיה מחיפוש רגיל בגוגל. במילים אחרות, גם אם התוכן נראה נקי – המחיר נרשם על חשבון הסביבה.
אז מה עושים עם כל זה?
החוקרים מציעים גישה מדורגת וזהירה לשילוב בינה מלאכותית בלמידה ובחיים האישיים. בשלבים מוקדמים, כמו בבית הספר או בתחילת רכישת מיומנות חדשה, הם ממליצים להתמקד בפיתוח חשיבה עצמאית, עוד לפני חשיפה לכלי AI. בהמשך, כדאי להשתמש ב-AI באופן אסטרטגי, ככלי לשיפור ולשכלול, לא כהחלפה מלאה של החשיבה האנושית.
הגישה האפקטיבית ביותר, לפי הממצאים, היא עבודה היברידית: שילוב מתוכנן בין מאמץ אישי לבין סיוע ממוקד של AI. במקביל, חשוב לשים לב לסימנים מוקדמים של תלות, כמו ירידה בזיכרון, קושי בניסוח עצמאי, או תחושת ניתוק מהתוכן.
הלקח החשוב ביותר: מתי תתחילו להשתמש ב-AI קובע איך תשתמשו בו. מי שבונה קודם כל יסודות של חשיבה עצמאית, יוכל להפיק מהכלי תועלת עצומה. אבל מי שמתחיל את הדרך עם בינה מלאכותית, עלול לאבד כישורים חיוניים, לפעמים מבלי לשים לב, ובצורה שקשה לשקם.

הברירה שלנו
המחקר לא קורא להימנע לחלוטין מ-AI, הוא מזהיר מפני שימוש לא מושכל, בעיקר בשלבים קריטיים בהתפתחות הקוגניטיבית. הברירה היא שלנו – להפוך את הבינה המלאכותית לתחליף, או למכפיל כוח. ההבדל עשוי להיות קריטי, לא רק לביצועים האישיים שלנו, אלא גם לאופן שבו החברה כולה חושבת, יוצרת ומקבלת החלטות. המטרה איננה להרחיק אותנו מהטכנולוגיה, אלא להבטיח שהיא לא תרחיק אותנו מעצמנו. המחקר מ-MIT נותן לנו מצפן מדויק איך להשתמש בכוח של AI, מבלי לאבד את הכוח שלנו.