תוכנית הפעולה האמריקאית ל-AI, שפורסמה על ידי הבית הלבן ב-23 ביולי 2025, היא מסמך שאפתני שמטרתו המוצהרת: “להחזיר את ארצות הברית למעמד המובילה העולמית בחדשנות טכנולוגית”. המסמך, שכותרתו “Winning the Race: America’s AI Action Plan”, מציג 104 יוזמות פדרליות המחולקות לשלושה עמודים מרכזיים: האצת חדשנות, בניית תשתיות, וביסוס מנהיגות בינלאומית. התוכנית מציעה גישה מואצת ובלתי מתנצלת: דה-רגולציה, השקעות מאסיביות, וצעדים אגרסיביים לייצוב השליטה במערכות ה-AI הקריטיות. אבל מתחת להצהרות עולות שאלות כבדות משקל על סיכונים סביבתיים, ביטחוניים וחברתיים. זהו ניסיון מוצהר להפוך את הבינה המלאכותית ל”נחיתה על הירח” של המאה ה־21 – יעד לאומי, טכנולוגי וסמלי – בעידן שבו התחרות מול סין מאיצה בקצב חסר תקדים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הפרק הראשון בתוכנית כולל 59 יוזמות שנועדו להסיר חסמים ולעודד פיתוח מהיר של בינה מלאכותית. אחת מהן: דרישה מכל סוכנות פדרלית לזהות ולבטל חוקים שנחשבים “מכבידים” על תחום ה-AI. במסגרת זו, התוכנית אף קוראת לבטל את הצו הנשיאותי EO 14110 מתקופת ביידן, שניסה להציב מסגרות בטיחות ואתיקה לפיתוח AI. הגישה: פחות רגולציה – יותר מהירות. התוצאה? יתרון לסטארט-אפים, אך גם איום אפשרי על פרטיות, בטיחות וזכויות אזרח.
תובנה מרכזית במסמך היא הדרישה ל”ניטרליות אידיאולוגית”:
“Any AI systems procured by federal agencies must be free from political, ideological, or policy bias.”
בפועל, מדובר על הסרת מושגים כמו DEI (גיוון, שוויון והכלה), שינויי אקלים ומאבק בדיסאינפורמציה ממסגרות ניהול הסיכונים של (NIST (National Institute of Standards and Technology – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה בארה”ב. זה מעורר חשש כבד לפוליטיזציה של טכנולוגיה. אם הגדרת “הטיה” תהפוך לכלי משפטי, המאבק יעבור מהמעבדות לבתי המשפט.
תובנה בולטת נוספת בעמוד החדשנות היא התמיכה בגישה פתוחה לפיתוח AI, הן ברמת הקוד והן ברמת המשקלים. הממשל מצהיר על מחויבות להנגשת המשאבים לחוקרים, יזמים ומוסדות אקדמיים, לא רק לחברות ענק.
“Open weights and open-source AI systems will be prioritized for federal support where security and safety allow.”
לצד תמיכה פדרלית בכינוסים מקצועיים, תוקם גם תשתית מחשוב ציבורית שתאפשר גישה למחקר – מעין שוק פתוח למודלים, מחוץ למונופול של גוגל, מיקרוסופט או אמזון. אבל כאן מתחיל המתח: פתיחת מודלים עלולה להקל על דליפה למדינות יריבות, ולפגוע ביעדים ביטחוניים שמופיעים בעמוד השלישי של התוכנית.
בנוסף, נכללת יוזמה להקים “סנדבוקסים רגולטוריים” – אזורי ניסוי מוגנים במגזרים רגישים כמו בריאות, פיננסים ואנרגיה. המטרה? לאפשר פיילוטים חדשניים ללא עיכובים רגולטוריים. הסיכון? היעדר סטנדרטים מינימליים עלול לחשוף צרכנים לטעויות רפואיות, הטיות ביטוחיות או כשלים פיננסיים.
התוכנית מקצה תשומת לב נרחבת למשאב האנושי, במטרה להבטיח שה-AI ישלים עובדים ולא יחליף אותם. שני צווים נשיאותיים מאפריל 2025 כוללים צעדים מערכתיים:
1.2 מיליארד דולר ל-35,000 בתי ספר ציבוריים, לשילוב תכני AI בתוכנית הלימודים מגיל צעיר.
600 מיליון דולר להכשרת 60,000 עובדים במקצועות כמו חשמלאות, תחזוקה וטכנאות HVAC – תפקידי שטח שמושפעים אט־אט מהטמעת מערכות חכמות.
“We must prepare the American workforce for a future where AI is embedded in every sector.”
המטרה ברורה: הכנה מוקדמת, כדי למנוע זעזועים בשוק העבודה. אבל לפי נתוני ה-BLS (הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של עבודה), הפער נותר עמוק: חסרים כ־90,000 עובדי קו עד 2028 – הרבה מעבר למה שההכשרות הקיימות יוכלו לגשר עליו.
הפרק השני בתוכנית כולל 29 יוזמות לבניית תשתיות AI לאומיות – מחשוב, חשמל, שבבים ואדמות. הנחת היסוד היא שבלי פתרון תשתיתי מהיר, לא תתאפשר הובלה עולמית. התובנה המרכזית כאן היא ההכרה במה שמכונה “צוואר הבקבוק האנרגטי”: מערכות AI צורכות כמויות עתק של חשמל, בעיקר דרך הדאטה-סנטרים. לפי תחזיות PJM (Pennsylvania-New Jersey-Maryland Interconnection), עד 2040 צפויה עלייה של 70 ג’יגה-ואט בביקוש רק בארה”ב.
עד 2030, צריכת האנרגיה של דאטה-סנטרים צפויה להגיע ל־1,500 טרה־ואט־שעה, רמה שמשקפת את צריכת החשמל של הודו כולה כיום. כדי להדביק את הפער, התוכנית כוללת צעדים אגרסיביים:
שדרוגים לרשת החשמל ובניית קווים מתקדמים.
הארכת חיי תחנות פחם קיימות.
הקלה דרמטית בדרישות היתרי NEPA (National Environmental Policy Act) – כולל פטורים קטגוריאליים למרכזי נתונים עד 120 דונם, כדי לקצר זמני בדיקה מ-4 שנים לפחות מ-18 חודשים.
“AI infrastructure projects must move at the speed of innovation, not the speed of bureaucracy.”
בנוסף, נפתחות אדמות פדרליות לפרויקטים ייעודיים, וניתנים תמריצים לשבבים דרך חוק CHIPS (Creating Helpful Incentives to Produce Semiconductors). אלא שיחד עם ההאצה, מגיעים סיכונים סביבתיים: הארכת הפעלת תחנות פחם עלולה להוסיף כ־1.7 ג’יגה־טון פליטות CO₂ עד 2035 – כ־9% מתקציב הפחמן העולמי שנותר לעמידה ביעד של התחממות של 1.5 מעלות.
הפרק השלישי בתוכנית, הכולל 16 יוזמות, ממוקד בביסוס ההובלה הגלובלית של ארה”ב ב-AI, עם דגש ברור על שמירה על יתרון ביטחוני מול סין. התובנה המרכזית: גישה לאומנית תקיפה. הממשל מגדיר מדיניות חדשה לייצוא של “AI Full Stacks” – שילוב של חומרה, מודלים, נתונים ותשתית ענן – רק למדינות ברית מועדפות (18 במספר, ביניהן ישראל, קנדה, אוסטרליה ויפן).
“AI stacks must not fall into the hands of adversaries – we will only share with nations aligned on values and security.”
השלכות מיידיות כוללות:
הידוק רגולציית הייצוא דרך BIS (לשכת התעשייה והביטחון).
דרישות KYC (זיהוי לקוח) מחמירות לספקי ענן אמריקאיים.
סגירת פרצות שנוצלו בעבר להעברת טכנולוגיה לסין דרך שותפים עקיפים.
גם במערכת הביטחון נרשמת האצה: הפנטגון יקצה 100 מיליון דולר להקמת “מגרש ניסויים וירטואלי ל-AI” – סביבת סימולציה מתקדמת לפרויקטים כמו “AI Fight Club” של לוקהיד מרטין. בתחום הלחימה במידע מזויף, תוכנית הפעולה מטילה על NIST לפתח סטנדרטים פורנזיים לדיפייקים, כדי לאפשר הוכחת אותנטיות של ראיות בבתי משפט.
מעבר לשלושת העמודים, ניכרים קווי שבר מערכתיים:
הדה-רגולציה עשויה להאיץ חדשנות, אך גם להגביר סיכונים ביולוגיים, צבאיים ואתיים.
שוק המחשוב הופך ריכוזי כאשר ארבע חברות היפרסקייל צפויות לשלוט ב־80% מהעבודה על מודלי AI עד 2030.
הנסיגה לשימוש בפחם ופטורים סביבתיים מסמנים כיוון מדאיג מבחינה אקלימית.
בין המרוויחים יהיו יצרני שבבים כמו אינטל ו־TSMC, חברות דאטה-סנטרים, ומדינות בעלות ברית עם גישה לתשתיות אמריקאיות, בהן ישראל, יפן ואוסטרליה. בין המפסידים יהיו ארגונים סביבתיים, מדינות אירופאיות שלא נכללו בבריתות הייצוא, וקהילות מקומיות שעלולות לשאת את נזקי הפחם והזיהום.
“We must lead in AI, but leadership must come with responsibility.”
תוכנית ה-AI האמריקאית היא הימור אסטרטגי נועז: היא מבטיחה צמיחה, יתרון ביטחוני ואחיזה טכנולוגית, אך גם טומנת בחובה סיכונים של פוליטיזציה, חוסר יציבות אנרגטית ופגיעה סביבתית. כדי להצליח באמת, המהלך הזה ידרוש יותר מהאצה – הוא ידרוש שכנוע בינלאומי, מדיניות דקרבוניזציה והכשרת עובדים בהיקף רחב. בסופו של דבר, זו לא רק תוכנית טכנולוגית, אלא קריאה לפעולה עולמית. היא יכולה לשנות את פני העולם, או לחדד ולהעמיק את הפערים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
