אתגרים, הזדמנויות ומדיניות לאומית בתחום הבינה המלאכותית בישראל

מהפכת הבינה המלאכותית משנה את פני העולם, וישראל ניצבת בצומת דרכים קריטי. כיצד תשפיע מהפכה זו על שוק העבודה שלנו? על הכלכלה? על חיי היומיום? נתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת המשנה לבינה מלאכותית בראשות ח”כ אורית פרקש הכהן, לצד הצהרות ראש הממשלה נתניהו והתובנות של מנהל אגף הון אנושי להייטק ברשות החדשנות, חושפים תמונה מורכבת של אתגרים והזדמנויות ייחודיים לישראל בעידן החדש – מדינה המדורגת במקום השלישי בעולם בגיוסי הון לתחום ה-AI, אך גם מתמודדת עם מחסור של אלפי מומחים ועם 30% מהמשרות המושפעות ישירות מהטכנולוגיה החדשה.

תעשיית הבינה המלאכותית בישראל: תובנות מהשטח

בראיון מיוחד, איתי לבנון, מנהל אגף הון אנושי להייטק ברשות החדשנות, חושף את היקף הפעילות המרשים של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בגיוסי הון לתחום ה-AI, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ולפני מרכזים טכנולוגיים מובילים כמו בוסטון ולונדון. “יש לנו היום בישראל מעל 9,000 סטארטאפים, ומתוכם מעל רבע בתחומי AI – כ-2,100 סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית,” מציין לבנון. נתון מרשים נוסף: מעל 60% מהמיזוגים והרכישות בתעשייה הישראלית בשנה האחרונה היו בתחומי הבינה המלאכותית, עדות לחשיבות הגוברת של התחום.

ישראל אינה מסתפקת בהישגים אלה ומקדמת תוכנית לאומית שאפתנית לבינה מלאכותית בהשקעה של 500 מיליון שקלים עד שנת 2027. במסגרת התוכנית הוקמה מעבדה לבינה מלאכותית ומחשוב-על בהשקעה של 30 מיליון שקלים, ונבנות 11 תשתיות חדשות לצמצום הפער הדיגיטלי בין עברית לאנגלית. “ישראל החליטה שהיא רוצה להיות מובילה טכנולוגית”, מדגיש לבנון, “וזה מה שיהיה”.

אחד האתגרים המרכזיים, לפי לבנון, הוא המחסור במומחי AI. מחקר שערכה רשות החדשנות עם מוסד שמואל נאמן העלה כי חסרים בישראל כ-1,500 מומחי בינה מלאכותית, וצפוי מחסור של עוד כ-1,000 בשנתיים-שלוש הקרובות. כדי להתמודד עם המחסור, רשות החדשנות מובילה מיזמים להבאת מומחים מחו”ל (בעלי תואר שני ושלישי) ולהכשרת חיילים משוחררים בתחום ה-AI בשיתוף עם משרד הביטחון.

לבנון מצביע גם על המקצועות החדשים שנוצרים בתחום: “לפני שנתיים לא ידענו מה זה ‘מהנדס פרומפטים’ והיום זה מקצוע מבוקש”, הוא מסביר. מקצועות חדשים נוספים כוללים “מבקר תוצאות AI” ו”מומחים להתאמת מודלי שפה“. השכר הממוצע בתחום עומד על כ-50 אלף שקל בחודש, והביקוש רק גדל. “היום בעולם התעסוקה חייבים AI בקורות החיים”, מדגיש לבנון.

השפעות מרכזיות על שוק העבודה בישראל

אז איך משפיע גל השינוי שמביאה הבינה המלאכותית לשוק העבודה הישראלי? הנתונים שהוצגו בוועדת המשנה לבינה מלאכותית מציירים תמונה מרתקת. כמעט שליש (30%) מהמשרות בישראל מושפעות כבר היום באופן ישיר מטכנולוגיות בינה מלאכותית, כאשר רבע (25%) מכלל המשרות במשק נמצאות בסיכון ממשי להחלפה מלאה בטווח הנראה לעין.

המומחים מזהירים שהשינויים אינם עניין של עתיד רחוק – תוך 2-3 חודשים בלבד צפויים להיראות שינויים ראשוניים משמעותיים בענפים מסוימים, מה שמחייב היערכות מיידית ברמה הלאומית. בניגוד למהפכות טכנולוגיות קודמות, קצב השינוי המואץ אינו מותיר זמן רב להסתגלות הדרגתית, ומציב אתגר חסר תקדים בפני העובדים, המעסיקים וקובעי המדיניות כאחד.

מקצועות בסכנת הכחדה: מי צריך לדאוג?

מפת הסיכונים שמשרטטת הבינה המלאכותית בשוק העבודה הישראלי מפתיעה ומטרידה כאחד. בראש רשימת המקצועות הפגיעים ניצבים קופאים וטלרים, עם חשיפה מדהימה של 90% לטכנולוגיות בינה מלאכותית – כלומר, תשעה מתוך עשרה עובדים בתחומים אלה עלולים למצוא את עצמם מחפשים משרה אחרת בעתיד הקרוב. אחריהם צועדים עובדי שירות לקוחות עם 85% חשיפה, מה שמסביר את הצמיחה המהירה של צ’אטבוטים ומערכות אוטומטיות במוקדי שירות.

אך ההפתעה האמיתית טמונה בנתון הבא: מתכנתים, שנחשבו עד לא מזמן ל”מקצוע העתיד”, מוצאים את עצמם עם 75% חשיפה לבינה מלאכותית. זהו נתון שסותר את התפיסה הרווחת שמקצועות טכנולוגיים יהיו חסינים יחסית בפני אוטומציה. אנשי מכירות (70% חשיפה) ועובדי אדמיניסטרציה (65% חשיפה) משלימים את חמשת המקצועות הפגיעים ביותר.

מה שמדאיג במיוחד הוא שמדובר במקצועות המעסיקים מאות אלפי ישראלים, רבים מהם ללא הכשרה אלטרנטיבית או כישורים שיאפשרו להם להשתלב בקלות בתפקידים אחרים. התמונה המצטיירת מחייבת חשיבה מחדש על מערכי ההכשרה המקצועית, מסלולי הקריירה והמיומנויות שיידרשו בשוק העבודה העתידי.

ניתן לסכם את הנתונים שעלו מדיון הוועדה באופן ויזואלי שממחיש את אחוז החשיפה של מגוון מקצועות לבינה מלאכותית:

כיצד רואים הגופים המובילים את עתיד העבודה בעידן ה-AI?

בעוד שהבינה המלאכותית מתדפקת על דלתות המשק הישראלי, הגופים המרכזיים במשק מציגים תמונות עתיד שונות בתכלית – מאופטימיות זהירה ועד לתחזיות מדאיגות.

בנק ישראל בולט בגישתו המאוזנת והזהירה. הבנק מעריך שתרומת הבינה המלאכותית לפריון תהיה צנועה למדי – כ-0.1% בלבד בשנה – ואינו שותף לתחזיות הפסימיות לטווח הקצר. עמדה זו משקפת את הגישה השמרנית המסורתית של הבנק המרכזי.

בניגוד חד, מרכז טאוב מצלצל בפעמוני האזהרה ומזהיר מפני עלייה משמעותית בשיעור המובטלים בענפים המושפעים מבינה מלאכותית. המרכז מדגיש כי מדובר במגמה מתמשכת שעלולה להוביל להשלכות נרחבות על המשק.

ארגון MOSAIC מציע אמנם דרכי התמודדות, אך מודה כי אין בידיו הכרעה מתאימה לאתגר. הארגון מתריע שהתפתחות הבינה המלאכותית עלולה לפגוע בחוסן הכלכלי והחברתי של ישראל אם לא תנוהל כראוי.

מכון RISE משלים את התמונה המורכבת בהתמקדות בהיבט הטכנולוגי, ומזהיר מפגיעה בסטנדרטים טכנולוגיים ישראליים. המכון קורא לפיתוח תוכניות הכשרה מותאמות ולמציאת איזון שישמר את האינטרסים של המגזר העסקי והחברתי כאחד.

המחלוקת בין הגופים המובילים משקפת את חוסר הוודאות הרב השורר בתחום, ומדגישה את הצורך בגיבוש מדיניות לאומית מקיפה שתיקח בחשבון את מגוון הדעות והתחזיות.

אתגרים מרכזיים 

למרות הפוטנציאל העצום של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, ועל אף האופטימיות שעולה מדבריו של איתי לבנון, המדינה ניצבת בפני שורת אתגרים מורכבים שעלולים לעכב את התקדמותה. הפער הדיגיטלי בישראל הולך ומעמיק, עם קיטוב הולך וגדל בין אוכלוסיות שונות ברמת האוריינות הדיגיטלית והנגישות לטכנולוגיה. במיוחד בולט הפער במגזר הערבי, שם הנגישות לתשתיות דיגיטליות ולהכשרה טכנולוגית נמוכה משמעותית בהשוואה למגזר היהודי. מחקרים מראים כי בתי ספר בפריפריה ובמגזרים מסוימים פחות ערוכים ללמידה דיגיטלית, מה שמנציח את הפערים החברתיים-כלכליים הקיימים.

במקביל, ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בתחרות הגלובלית על טכנולוגיות בינה מלאכותית. למרות ההקלות בהגבלות ייצוא שבבי AI מתקדמים תחת ממשל טראמפ, ישראל עדיין מתקשה לגשר על הפער שנוצר בשנים האחרונות. ח”כ אורית פרקש הכהן הדגישה בדיוני הוועדה כי “ישראל זקוקה לאסטרטגיה לאומית ברורה בתחום הבינה המלאכותית” וכי “אנחנו מתמודדים עם תחרות עולמית קשה”. אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הוסיף כי “ללא השקעה משמעותית בתשתיות ובהון אנושי, ישראל עלולה לאבד את היתרון היחסי שלה בתחום הטכנולוגי”.

אולי המדאיג מכל הוא שדווקא המקצועות הטכניים העתידיים, אלה הדורשים יכולות קוגניטיביות מורכבות, נמצאים אף הם בסיכון גובר לאוטומציה. מחקר שהוצג בוועדה הראה כי מתכנתים, אנליסטים ואפילו מהנדסי מערכות נמצאים בחשיפה של 75% להשפעות בינה מלאכותית. תופעה זו מערערת את התפיסה המסורתית שלפיה השכלה גבוהה וכישורים טכנולוגיים מספקים חסינות מפני השפעות הבינה המלאכותית, ומחייבת חשיבה מחדש על מערכת החינוך והכשרת כוח העבודה העתידי של ישראל.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים

למידע נוסף >>

מפת דרכים להתמודדות: המלצות הוועדה

האם ישראל באמת ערוכה למהפכת הבינה המלאכותית? הוועדה בראשות ח”כ פרקש הכהן לא הסתפקה בהצגת התחזיות המטרידות, אלא שרטטה מפת דרכים מקיפה להתמודדות עם האתגרים הצפויים. ההמלצות נחלקות לשני מסלולים מקבילים – התמודדות מיידית לצד היערכות אסטרטגית ארוכת טווח.

בטווח המיידי, הוועדה קוראת להקמת מערכת ניטור מתקדמת שתעקוב בזמן אמת אחר השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה והכלכלה. מערכת זו תאפשר זיהוי מוקדם של מגמות ופגיעות, ותספק לקובעי המדיניות כלים לתגובה מהירה. במקביל, מודגש הצורך הדחוף ביצירת רשת ביטחון חברתית איתנה לעובדים שייפגעו מהשינויים הטכנולוגיים – רשת שתמנע את הידרדרותם לעוני ותאפשר להם תקופת מעבר מכובדת.

לצד הצעדים המיידיים, הוועדה מתווה אסטרטגיה ארוכת טווח המתמקדת בשני נדבכים מרכזיים. ראשית, פיתוח מערך תוכניות הכשרה חדשניות ומותאמות לשוק העבודה העתידי, שיאפשרו לעובדים לרכוש מיומנויות רלוונטיות ולהתכונן להסבה מקצועית בהתאם לדרישות המשתנות. שנית, גיבוש מדיניות לאומית כוללת להתמודדות עם השינויים המבניים הצפויים בשוק העבודה – מדיניות שתשלב בין צרכי המשק, הגנה על העובדים וניצול ההזדמנויות הטמונות בטכנולוגיות החדשות.

המסר המרכזי העולה מהמלצות הוועדה ברור: ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות פסיבית אל מול גל השינויים הצפוי. רק פעולה מתואמת, מהירה ומקיפה תאפשר למדינה להפוך את האתגר להזדמנות.

יוזמת ראש הממשלה

בעוד ועדת המשנה לבינה מלאכותית דנה באתגרים העתידיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר נוקט בצעדים מעשיים. נתניהו הנחה את ממלא-מקום נציב שירות המדינה, עו”ד רואי כחלון, להציג בתוך חודש בלבד תוכנית מקיפה להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית במגזר הציבורי – מהלך שלדבריו “יחסוך סכומים עצומים ויייעל את הליכי העבודה”.

“נוביל מהפכה דיגיטלית שתביא לחיסכון גדול מאוד בכספי הציבור, תייעל תהליכים בירוקרטיים, ותשפר את השירות לאזרח”, הצהיר נתניהו, והדגיש כי “שירות המדינה חייב להיכנס לעידן החדש, ואנחנו נפעל לממש זאת במהירות ובנחישות”.

עו”ד כחלון הרחיב על משמעות המהלך, והגדיר אותו כ“צעד חיוני לעתיד השירות הציבורי בישראל”. לדבריו, שילוב הבינה המלאכותית יאפשר לא רק לצמצם בירוקרטיה, אלא גם “לשפר את ניהול ההון האנושי ולהפוך את שירות המדינה ליעיל, מהיר ומתקדם יותר”. כחלון הדגיש כי התהליך ייעשה “תוך הקפדה על עקרונות המנהל התקין ושיפור חוויית האזרח” – הבטחה שמתייחסת לחששות מפני פגיעה בפרטיות או בשקיפות הממשלתית.

ראש הממשלה ומ״מ נציב שירות המדינה. מקור: לשכת העיתונות הממשלתית

יוזמת ראש הממשלה מהווה דוגמה מעשית לאופן שבו המגזר הציבורי יכול להוביל את המהפכה הטכנולוגית, ולא רק להגיב אליה – גישה שעשויה לשמש מודל גם למגזר הפרטי בהתמודדות עם אתגרי הבינה המלאכותית.

מבט לעתיד

ישראל ניצבת בצומת דרכים היסטורי. הנתונים שהוצגו בוועדת המשנה לבינה מלאכותית מחייבים התייחסות לאומית דחופה. התוספת הצנועה של 1% בלבד לפריון העבודה כתוצאה מהטמעת בינה מלאכותית מצביעה על פער בין ההבטחות הגדולות להשפעה הכלכלית המיידית. עם זאת, השינויים המבניים בשוק העבודה והדרישות לכישורים חדשים מחייבים היערכות מקיפה.

הנתונים שחשף איתי לבנון, מנהל אגף הון אנושי להייטק ברשות החדשנות, מציגים תמונה מעודדת של המצב הנוכחי – אך האתגר המרכזי נותר המחסור בכוח אדם מיומן ובהבנה שהאתגר הוא לא רק טכנולוגי אלא גם חברתי.

יוזמת ראש הממשלה להטמעת בינה מלאכותית בשירות המדינה היא צעד ראשון חשוב, אך נדרשת אסטרטגיה לאומית כוללת שתתייחס גם לצמצום הפערים הדיגיטליים בין מגזרים שונים באוכלוסייה, להיבטים אתיים ובטחוניים, ולהכשרה מחדש של עובדים במקצועות בסיכון.

רק באמצעות שילוב של מדיניות ממשלתית נבונה, השקעה בהון האנושי והיערכות מוקדמת, תוכל ישראל למנף את הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית – לא רק כמדינת סטארט-אפ המפתחת טכנולוגיות, אלא כחברה שמצליחה להפיק מהן את המיטב עבור כלל אזרחיה, תוך ניצול יתרונה היחסי בתחום החדשנות הטכנולוגית.

באותו עניין ממש, בעולם שבו שינוי הוא המציאות היחידה הקבועה, היוזמה להכשיר מחדש מיליארד אנשים עד 2030 היא יותר ממהפכה – היא הכרח קיומי. כשבינה מלאכותית משנה תעשיות שלמות בן לילה, כששינויי אקלים מעצבים מחדש את הכלכלה העולמית, וכשאתגרים גלובליים דורשים פתרונות חדשניים, תוכנית ההכשרה מחדש שמוביל הפורום הכלכלי העולמי היא המפתח להצלחה בעולם העבודה המשתנה. זו לא עוד תכנית – זו התגייסות גלובלית חסרת תקדים שמאחדת ממשלות, תאגידי ענק וארגונים בינלאומיים במטרה אחת: להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור בעידן הדיגיטלי החדש.