יש שאלה שכל הזמן חוזרת כשאנשים מדברים איתי על AI. הם תמיד שואלים אם הם צריכים להגיד לצ’ט בבקשה או תודה. התשובה שלי לרוב מפתיעה אותם. כל פעם שאתם אומרים לצ’ט תודה, אתם כורתים עץ. נכון – זו פרובוקציה בשקל, אבל מאחוריה עומד גרעין של אמת, שחלק נרחב מהציבור כלל לא מכיר! אמנם טכנולוגיות AI צפויות להוביל לצמיחה עולמית של 7% בתוצר בתוך עשור, אך במקביל הן יעמיסו על מערכות החשמל והמים בצורה דרמטית. רק כדי לסבר את האוזן – עד 2030, צריכת האנרגיה של דאטה-סנטרים ותשתיות AI לאומיות בארה”ב בלבד צפויה להגיע ל־1,500 טרה־ואט־לשעה. אם המספר הזה לא אומר לכם כלום, אז כדאי שתדעו שהוא שווה ערך לכמחצית מצריכת החשמל השנתית של הודו כולה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הצ’ט שלכם
כיום, צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים ברחבי העולם היא אחוז אחד מצריכת החשמל העולמית. המספר הזה צפוי להכפיל את עצמו לפני תום העשור. מה שאנשים לא מבינים, זה שכדי שהצ’ט שלכם יעבוד מהר, יבצע חישובים מדויקים, וייצור לכם תמונות וסרטונים, הוא צריך תשתית פיזית. חוות שרתים. כמות דמיונית של שבבים מתקדמים. כל זה צורך חשמל, מים לקירור, שטחי אדמה נרחבים. טביעת אצבע אנרגטית אדירה.
מצד שני, לטכנולוגיה הזו, בדגש על החידושים הטכנולוגיים הפוטנציאליים שהיא יכולה להביא, המחקרים ופריצות הדרך המדעיות שיבואו עם כניסתם של סוכני AI לשדה המחקרי והמדעי – כל אלו יכולים להביא לפתרון של בעיות גלובליות כמו סרטן, התחממות גלובלית, עמוסי תחבורה בערים ועוד.
השפעת הבינה המלאכותית על משאבים עולמיים
בחזרה לצ’טבוטים שלנו…לאחרונה פרסמה גוגל נתונים על פליטות, חשמל ומים של מודלי ה-AI שלה. לפי החברה, פקודת טקסט אחת ב-Gemini צורכת 0.24 ואט-שעה, פולטת 0.03 גרם פחמן דו-חמצני ומשתמשת ב-0.26 מיליליטר מים. נשמע מעט לא? עכשיו תכפילו את זה במיליארדי שאילתות ברחבי העולם. בואו נכניס את המספר הזה לקונטקסט – בגוגל אומרים שזה שווה ערך ל-9 שניות של צפייה בטלוויזיה. כדאי לדעת שפרומפט בודד ב-ChatGPT או Gemini עולה פי 7 עד פי 14 משאילתה של חיפוש פשוט במנוע החיפוש של גוגל.
התגובת לשינויים בשוק
בגוגל נרגשים ומרוצים. לדבריהם, במהלך שנה אחת בלבד ירדה צריכת האנרגיה של פקודה ממוצעת פי 33 וטביעת הרגל הפחמנית ירדה פי 44. הירידה בצריכת האנרגיה הגיעה בהלימה לאיכות התשובות במודלי ה-AI של החברה. ומה לגבי המתחרה? לפי הנתונים של גוגל, פרומפט בודד ב-ChatGPT צורך כמעט פי 2 יותר אנרגיה.
רגולציה ואחריות
ומי לגבי הרגולטור? לצערנו, נכון להיום אין שום רגולציה שמחייבת חברות לדווח על צריכת האנרגיה והמים של תשתיות AI. האם סיפור הבינה המלאכותית יהיה סיפור של הרס סביבתי או של פריצות דרך טכנולוגיות שיובילו לפתרון משברי אקלים וקיימות? נראה שאיך שלא נסתכל על מהפכת ה-AI, פוטנציאל ההרס שלה גדול כמעט כמו פוטנציאל התרומה שלה. נראה שהמרחק בין אוטופיה לדיסטופיה דק כעובי שערה.