בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן (J.P. Morgan) מזהיר כי הסיכון המרכזי בשווקים אינו נובע ממלחמות או מתחים גיאופוליטיים אלא מהאפשרות שחברות הבינה המלאכותית לא יעמדו בציפיות לרווחים. קרי קרייג, האסטרטג הגלובלי של הבנק לניהול נכסים, אמר כי יש כל כך הרבה התמקדות ב-AI, שכל אכזבה עלולה להוביל לצניחה גדולה יותר. האזהרה פורסמה כאשר מדדי המניות האמריקאיים נמצאים ברמות שיא היסטוריות והיא מציפה בעיה יסודית – הפער בין ההשקעות העצומות בתחום לבין השאלה אם ניתן להמיר אותן לרווחים ממשיים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מאז השקת ChatGPT בנובמבר 2022, 41 מניות הקשורות לבינה מלאכותית היו אחראיות ל-75 אחוז מהעליות במדד S&P 500. הן תרמו 80 אחוז מצמיחת הרווחים הארגוניים ו-90 אחוז מצמיחת ההוצאות ההוניות, נתונים שמדגישים עד כמה ההתאוששות בשווקים נשענת על מגזר אחד בלבד.
במקביל, ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להזרים סכומי עתק – מיקרוסופט, מטא, אמזון ואלפבית צפויות להוציא יחד 364 מיליארד דולר במהלך 2025, כאשר מטא לבדה מתכננת להקצות עד 72 מיליארד דולר לבניית מרכזי נתונים ופיתוח יכולות AI.
ב-22 בספטמבר 2025 הודיעו אנבידיה (Nvidia) ו־OpenAI על הסכם אסטרטגי מהגדולים שנראו בתעשייה. אנבידיה התחייבה להשקיע עד 100 מיליארד דולר בהקמת תשתיות מחשוב ייעודיות ל-OpenAI, מהלך שממחיש את עוצמת ההימור על עתיד הבינה המלאכותית. בעקבות ההשקעה, הערכת השווי של OpenAI עלתה ל־500 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לסטארט-אפ היקר ביותר בהיסטוריה.
השוואות לבועת הדוט.קום הולכות ומתרבות. באוגוסט 2025 הודה סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, כי “המשקיעים בכללותם נרגשים יותר מדי מה-AI”. מארק צוקרברג הצטרף והזהיר כי “בהחלט קיימת אפשרות, לפחות אמפירית, שמשהו כזה יקרה כאן”. גם ברט טיילור, יו”ר OpenAI ומנכ”ל Sierra, אמר כי “סצנת ה-AI מזכירה מאוד את בועת הדוט.קום” – אמירה שמגיעה מאדם הנמצא בלב התעשייה ושיודע עד כמה מהלכים של ענקיות טכנולוגיה יכולים לעצב את השוק.
ההקבלה אינה מקרית, בבועת הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000 נמחקו יותר מ-5 טריליון דולר משווי חברות הטכנולוגיה. כיום שווי השוק של תחום ה-AI נאמד בכ-244.2 מיליארד דולר, לאחר שהחברות הגדולות השקיעו בו למעלה מ-155 מיליארד דולר רק בשנת 2025. במקביל, הדיון אינו כלכלי בלבד, הוא גם נרטיבי ואסטרטגי. טיילור עצמו ציין כי ההגדרה של AGI “זזה קדימה כל הזמן”, כך שהתקדמות שנחשבה מהפכנית לפני שנים ספורות כבר נתפסת כיום כסטנדרט בסיסי.
השילוב בין שתי הזוויות – הכלכלית והאסטרטגית – מדגיש את גודל הסיכון. בעוד הגופים הפיננסיים מתריעים מפני השקעות מופרזות ומימון מעגלי, קולות מהתעשייה משקפים אווירה של הייפ, תחרות עזה ומרוץ חימוש טכנולוגי.
מחקר של MIT שפורסם באוגוסט 2025 מצא כי 95 אחוז מפרויקטי הפיילוט בתחום הבינה המלאכותית לא הצליחו להניב החזר על השקעה, אף על פי שיותר מ-40 מיליארד דולר כבר הושקעו בהם. רק 19 אחוז מהמנהלים דיווחו על עלייה של יותר מ-5 אחוז בהכנסות בעקבות יישום AI, ו-36 אחוז לא הבחינו בשינוי כלל.
הכישלון אינו נובע מהטכנולוגיה עצמה. ברוב המקרים הבעיה היא ארגונית ותהליכית – דאטה מפוזר או לא איכותי, ניסיון “להדביק” AI על תהליכים קיימים במקום לעצב מחדש את הזרימה העסקית, היעדר בעלות עסקית ויעדים ברורים למדידת ROI, תרבות ארגונית שלא מתמרצת אימוץ, וגם תופעת Shadow AI – שימוש לא רשמי של עובדים בכלי AI חיצוניים מחוץ למדיניות הארגון. התוצאה היא פיצול, סיכוני אבטחת מידע וחוסר קוהרנטיות, שמכרסמים ביכולת להפיק ערך אמיתי מההשקעות. המשמעות למשקיעים ברורה: כל עוד הפער הזה בין ציפיות למציאות נמשך, קשה להצדיק את ההערכות הגבוהות שמקבלות כיום חברות ה-AI בשווקים.
אורקל הנפיקה בספטמבר איגרות חוב בהיקף 18 מיליארד דולר כדי לממן השקעות ב-AI – מהלך חריג, שכן עד כה ענקיות הטכנולוגיה מימנו את ההוצאות בעיקר מתזרים חופשי. במקביל, ג’יי.פי מורגן ומיצובישי מובילים הלוואה של 22 מיליארד דולר להקמת קמפוס נתונים ענק. בסך הכול צברו חברות הטכנולוגיה 157 מיליארד דולר חוב ארגוני מתחילת השנה – עלייה של 70 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מעבר לכך, כלכלנים מזהירים מפני מימון מעגלי – מצב שבו חברות גדולות משקיעות בסטארט-אפים של AI, אשר בתורם רוכשים שירותי ענן או חומרה מאותן חברות. כך נוצרות הכנסות מלאכותיות שמנפחות את המאזנים של שני הצדדים בלי לייצר ערך אמיתי. דוגמה בולטת לכך היא ההשקעה של אנבידיה ב-OpenAI, כאשר חלק מההון מושקע בחברה וחוזר אל אנבידיה דרך רכישת שבבים ותשתיות מחשוב.
היקף התופעה הולך וגדל. אנבידיה לבדה השקיעה ב-2025 ב-51 חברות, לעומת 41 בלבד בשנה שעברה, בעוד שמעל 40 אחוז מהכנסותיה מגיעות ממיקרוסופט, מטא, אמזון, אלפבית וטסלה – החברות שהן גם לקוחותיה המרכזיים וגם שותפותיה להשקעות. עבור המשקיעים, המשמעות היא שהביצועים הפיננסיים שנראים מרשימים על הנייר, עלולים (לפחות בחלקם) להיות תוצר של מבנה מימון סגור שאינו בר-קיימא לאורך זמן.
הדינמיקה הזו ניכרת גם בהסדרי הענן ארוכי הטווח של OpenAI עם Oracle ובתוכניות התשתית המסיביות שנלוות אליהם, שמחדדות את הסיכון של מימון עצום ותלות בספקי ענן בודדים.
האזהרות הולכות ומתרבות. ג’יימי דיימון, מנכ”ל ג’יי.פי מורגן, התריע לפני מספר חודשים מפני “סדק” בשוק האג”ח ואמר כי “אתם תיכנסו לפאניקה”. יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאוול, ציין כי ארה”ב חווה “כמויות חריגות של פעילות כלכלית הקשורה ל-AI”. דויטשה בנק הגדיר את החודשים האחרונים כ-“הקיץ שבו ה-AI הפך למכוער”.
לצד זאת, קרי קרייג סבור שלמניות האמריקאיות יש מרחב מוגבל להמשך עליות – “המתח הגיאופוליטי הוא רעש – אכזבת הרווחים היא האיום האמיתי”. המשמעות למשקיעים ברורה – השוק הפך תלוי באופן חריג בביצועי ענקיות הטכנולוגיה, וכל אכזבה יכולה להצית גל מכירות נוסף, כפי שנראה בצניחה של אפריל האחרון.
המבחן האמיתי יגיע עם פרסום דוחות הרבעון הרביעי. אם ההשקעות האדירות ב-AI לא יניבו תשואות מוחשיות, ייתכן שהשוק יבחן מחדש את כל הנרטיב של מהפכת ה-AI. ובכל זאת, בשונה מבועת הדוט.קום, החברות המובילות כיום מניבות רווחים ממשיים. השאלה היא האם זה יספיק כדי להצדיק את רמות הציפיות שהשוק כבר מתמחר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
