שלוש שנים אחרי הופעת ChatGPT, הבינה המלאכותית הפכה לחלק כמעט טבעי מהיומיום הישראלי. 92% מהציבור מדווחים שהכירו או השתמשו בכלי AI, קצב אימוץ מהיר בהרבה מהטכנולוגיות שהקדימו אותו. לשם השוואה, לוואטסאפ נדרש כמעט עשור להגיע לשיעורי שימוש דומים, ולקניות אונליין קרוב לעשרים שנה. כך עולה מדוח האינטרנט השנתי של בזק לשנת 2025, המבוסס על סקר מקיף בקרב 4,750 ישראלים בני 13 ומעלה שנערך בשיתוף KANTAR.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
שימוש יומיומי אינטנסיבי
מחצית מהישראלים שמוגדרים כ״משתמשים קבועים״ ב-AI משתמשים בו לפחות פעם ביום. מתוך הקבוצה הזו, 10% מדווחים על שימוש לאורך כל היום, 29% משתמשים פעם ביום, ו-11% כמה פעמים ביום. זמן השימוש היומי הממוצע עומד על שעה וחצי. 70% מהמשתמשים ב-AI אומרים שזמן המסך שלהם עם AI עלה בהשוואה לשנה שעברה.
גם סל הכלים מתרחב. הישראלים לא מסתפקים בכלי אחד, והדוח מצביע על עלייה במספר כלי ה-AI שבהם משתמש אדם ממוצע לעומת 2024. ChatGPT נשאר הכלי הדומיננטי, עם 75% שימוש בקרב המשתמשים. Gemini של גוגל קופץ מ-22% ב-2024 ל-42% ב-2025, ומשמש 59% מבני הנוער. Canva מגיע ל-21% שימוש כללי ו-45% בקרב נוער. אחריה Copilot של מיקרוסופט עם 18%, Claude עם 12% ו-Perplexity עם 9%.
הנתון של 92% שימוש ב-AI בולט עוד יותר כשמשווים אותו לשנים קודמות: 69% בלבד ב-2024 ו-48% ב-2023. בתוך שנתיים בלבד, השימוש בכלי AI בישראל כמעט הפך לנורמה. מאחר שהשאלה בסקר עוסקת ב״שימוש בכלי AI״ באופן כללי, סביר שהנתון כולל גם שימוש עקיף בכלים משולבי AI, כמו חיפוש בגוגל או יכולות AI מובנות באפליקציות אחרות, ולא רק שימוש ישיר בצ׳אטבוטים.
AI מחליף רופאים, עורכי דין ופסיכולוגים
38% מהציבור הישראלי קיבלו ב-2025 לפחות עצה רפואית אחת מ-AI, לעומת 19% בלבד ב-2024. רבע מבני הנוער בישראל מתייעצים עם AI במקום עם רופא, וגם בקרב בני 60 ומעלה נרשם אימוץ זהיר של כ-6%.
מעבר לרפואה הפיזית, ה-AI נכנס גם למרחב הרגשי. 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער פנו ל-AI לסיוע נפשי או רגשי. כחמישית מהישראלים משתמשים ב-AI לקבלת עצות מקצועיות בתחום הקריירה.
גם בתחום המשפטי נרשמה קפיצה כאשר שיעור הישראלים שקיבלו עצה משפטית מ-AI עלה מכ-9% ב-2024 לכ-19% ב-2025.
השפעה על מערכת החינוך
69% מבני הנוער בישראל אומרים שכלי AI עוזרים להם להיות טובים יותר בלימודים. 28% כבר השתמשו במורה AI במקום מורה פרטי, ועוד 34% שוקלים לעשות זאת בעתיד. בתוך דור תלמידים אחד, מורה אלגוריתמי הופך מחידוש טכנולוגי לחלופה אמיתית לשיעור פרטי.
מנגד, מערכת החינוך עצמה לא מדביקה את הקצב. 35% מהבוגרים ו-41% מבני הנוער סבורים שבתי הספר אינם מעודדים את התלמידים להשתמש ב-AI. בפועל, נוצר פער בין מה שהתלמידים עושים בבית לבין מה שמותר להם לעשות בכיתה.
חששות גדלים
לצד ההתלהבות מה-AI, מתגלה גם אי אמון. 58% מהישראלים נמנעים מלחשוף ל-AI מידע אישי מחשש שידלוף או שיעשה בו שימוש לרעה. 44% לא סומכים על המידע שהם מקבלים מהמערכות האלה. 67% מודים שהם מתקשים לזהות אם טקסט או תמונה נוצרו על ידי אדם או על ידי AI, ו-71% רוצים שתוכן שנוצר ב-AI יסומן באופן ברור. החוויה האישית מחזקת את החשדנות – כ-30% מהציבור ו-37% מבני הנוער מספרים שכבר נכוו מעצה אישית שקיבלו מ-AI והתבררה כשגויה.
תופעת ההתמכרות והשפעה על יחסי הורים-ילדים
29% מבני הנוער בישראל אומרים שהם כבר מרגישים מכורים ל-AI. גם בקרב המבוגרים, 16% מדווחים על תחושה דומה. לשם השוואה, כ-40% מבני הנוער מגדירים את עצמם מכורים לרשתות חברתיות בכלל.
ה-AI נכנס גם למרחב היחסים בתוך הבית. 45% מבני הנוער מרגישים שה-AI מחליף את הצורך להתייעץ עם ההורים. 38% אומרים שה-AI מבין אותם טוב יותר מאנשים בחיים שלהם, ו-21% מהנוער מדווחים שהם אפילו מפתחים רגשות כלפי המערכת.
מחקרי בריאות נפשית בעידן הדיגיטלי מצביעים לא פעם על תבנית דומה – שימוש אינטנסיבי בטכנולוגיה מספק הקלה רגשית מיידית, אבל אצל חלק מהמשתמשים הוא עלול להיות קשור גם לעלייה בתחושת בדידות או הסתגרות חברתית. הנתונים מדוח בזק מרמזים שה-AI עלול להצטרף לאותו דפוס – כלי שמרגיש זמין ואמפתי, אבל עלול גם להחליף שיחה אנושית במקום לעודד אותה.
השפעה על היכולות האנושיות
הנתונים מציירים תמונה כפולה. מצד אחד, מבין המשתמשים ב-AI, כ-72% מרגישים שהכלים מחזקים את הידע שלהם על העולם, 68% אומרים שנהיו יותר סקרנים ולומדים דברים חדשים, 65% מרגישים יותר יעילים, ו-44% מדווחים שהביטחון העצמי שלהם התחזק.
מצד שני, אותם משתמשים מדווחים גם על מחיר. 66% מרגישים שנהיו יותר עצלנים, 52% חשים שהם פחות יצירתיים, 42% מרגישים שפחתה אצלם החשיבה העצמאית, ו-39% אומרים שנהיו פחות סבלניים. 32% כבר חוששים משחיקה כללית בכישורים האנושיים.
המשמעות היא לא רק ויכוח עקרוני על טכנולוגיה, אלא חוויה יומיומית פנימית כפולה. עבור רבים, ה-AI הוא גם מאיץ של ידע ויעילות וגם זרז לתחושת נוחות יתר ופחות מאמץ מנטלי.
ההורים נכנסים לתמונה
35% מההורים מתייעצים עם AI בענייני חינוך הילדים. 45% משתמשים בו כדי לקבל רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות. כ-24% מההורים מדווחים שה-AI הופך אותם, לדעתם, להורים טובים יותר. 25% כבר רשמו או שוקלים לרשום את ילדיהם לחוג או פעילות לימודית הקשורה ל-AI.
שוק העבודה והעסקים הקטנים
46% מהעסקים הקטנים בישראל משתמשים בכלי AI, ו-18% מהעסקים הקטנים כבר משלמים על כלי AI בתשלום. מבין העסקים שמשתמשים ב-AI, כ-58% מדווחים על חיסכון בזמן, 36% על חיסכון בהוצאות ועלויות, 37% על שיפור בשירות הלקוחות, ו-35% על חדשנות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים.
מעבר לעסקים, הישראלים רואים ב-AI גם הזדמנות וגם איום בשוק העבודה. 76% סבורים שה-AI יכול לעזור לאנשים למצוא עבודה, למשל בכתיבת קורות חיים או חיפוש משרות. במקביל, 57% חוששים שה-AI גורם לאנשים לאבד את מקום העבודה שלהם.
האם הישראלים רוצים רגולציה?
84% מהישראלים רוצים רגולציה ופיקוח גלובלי על תחום ה-AI. כ-79% מודאגים מהאפשרות שממשלות או גורמים עוינים ינצלו את הטכנולוגיה לרעה, ו-61% חוששים שההתפתחות המהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך.
כשמגיעים לשאלת האחריות האישית, המספרים צונחים. רק 23% מבני הנוער ורק 12% מהבוגרים סבורים שכל אדם צריך לקחת אחריות אישית על האופן שבו הוא משתמש ב-AI. רוב הישראלים מצפים בראש ובראשונה שרגולטורים ומוסדות יגבשו את הגבולות, ורק אחר כך שהמשתמשים יתנהלו באחריות.
ישראל בהקשר העולמי
לצד נתוני בזק, השוואות בינלאומיות ממחקרים חיצוניים מצביעות על תמונה מורכבת. ישראל נמצאת בחלק העליון של טווח האימוץ העולמי בכל הנוגע לשימוש אישי ב-AI, אך השוואה בין מדינות מחייבת זהירות: מחקרים שונים מודדים דברים שונים לחלוטין – שימוש של אנשים, אימוץ של ארגונים או השקעות ממשלתיות – ולכן הנתונים מהווים אינדיקציה, לא מדד אחיד.
כך למשל, בסין דווח באמצע 2025 על כ-515 מיליון משתמשי GenAI, שהם כ-36.5% מהאוכלוסייה. בהודו, סקר אחד מצא ש-59% מהארגונים אימצו AI באופן פעיל, בעוד שסקר אחר מצא שכ-73% מהציבור מדווחים על שימוש ב-AI ב-2024. באיחוד האירופי, רק כ-13.5% מהעסקים עם 10 עובדים ומעלה השתמשו ב-AI ב-2024.
במדדי עומק רחבים יותר ישראל מצטיירת כמעצמת AI, גם אם לא מובילה בכל ממד. לפי מדד ה-AI הגלובלי של Tortoise לשנת 2024, ישראל מדורגת במקום התשיעי מתוך 83 מדינות, ובמקום השני בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. מחקר נוסף מציב את ישראל במקום הרביעי בעולם בהיקף ההשקעות ב-AI, עם כ-12.83 מיליארד דולר, ומדגיש את שיעור כישרון ה-AI הגבוה ביותר ביחס לכוח העבודה – כ-1.13%.
הנתון שלפיו 28% מהעסקים בישראל משתמשים ב-AI מבוסס על סקר נפרד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והלמ”ס. הוא מציב את ישראל מעל הממוצע האירופי (כ-13% אימוץ ב-2024), אך עדיין רחוק ממצב שבו AI הופך לסטנדרט עסקי רחב.
תקווה למרות החששות
למרות כל החששות, 41% מהישראלים מאמינים שבעתיד היתרונות של ה-AI יעלו על החסרונות. 36% סבורים שה-AI יוביל את האנושות לעתיד חיובי. במקביל, 40% אומרים שהם כיום יותר מודאגים מאשר מתרגשים מההתפתחויות בתחום, לעומת 26% בלבד בשנה שעברה.
הישראלים לא רק מפחדים מה-AI, הם גם רוצים לראות אותו יותר מעורב בחיים שלהם. 55% היו רוצים שהמערכות ינהלו עבורם משימות יומיומיות באופן אוטומטי, 49% מעוניינים בייעוץ בתכנון פיננסי והשקעות, 47% רוצים התרעות על סיכוני אבטחה בדיגיטל, 38% רוצים לחסוך זמן בקניות, ו-31% היו שמחים שה-AI יתנהל במקומם מול גופים בירוקרטיים.
ישראל כמעבדה חיה לאימוץ מהיר של AI
הסיפור שמצטייר מהדוח הוא של טכנולוגיה שמשתלבת במהירות חסרת תקדים כמעט בכל תחום בחיים בישראל – מבריאות וחינוך, דרך פנאי ועד עבודה. האתגר כבר איננו האם להשתמש ב-AI, אלא איך להשתמש בו בצורה שמחזקת את היכולות האנושיות במקום לשחוק אותן. הנתונים מישראל מצביעים על כך שאנחנו כבר עמוק בתוך הניסוי החברתי הזה, והתגובות של הציבור – בין פחד, סקרנות ואופטימיות זהירה – עדיין נמצאות בתהליך התגבשות.
את הדוח המלא של בזק תוכלו להוריד מכאן.





















