אטלס של בוסטון דיינמיקס רץ, קופץ ומשנה את עתיד העבודה

האם אי פעם דמיינתם רובוט שרץ, קופץ ומתהפך באוויר כמו אתלט אולימפי? מה שנראה כמו מדע בדיוני לפני עשור הפך למציאות מרשימה בדמותו של אטלס, הרובוט ההומנואידי המתקדם של בוסטון דיינמיקס. אטלס מייצג קפיצת מדרגה משמעותית – מכונה דו-רגלית המסוגלת לנוע בעולם האנושי, להתמודד עם מכשולים לא צפויים, ולבצע משימות מורכבות שדורשות זריזות וגמישות. עם ההכרזה האחרונה על יכולות למידת החיזוק החדשות שלו, אטלס לא רק מדגים את הפוטנציאל העצום של רובוטיקה הומנואידית, אלא גם מעלה שאלות מרתקות על העתיד שבו בני אדם ומכונות חולקים את אותו מרחב עבודה. בואו נצלול לעומק ההיסטוריה, היכולות והחידושים האחרונים של יצירת המופת הטכנולוגית הזו, שמשנה את פני התעשייה ומגדירה מחדש את גבולות האפשרי ברובוטיקה המודרנית.

ההיסטוריה של אטלס

בוסטון דיינמיקס נוסדה ב-1992 כחברת ספין-אוף ממכון הטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT) על ידי מארק רייברט. החברה, שמפתחת רובוטים דינמיים ביותר כמו BigDog, Spot, Atlas ו-Handle, עברה מספר בעלויות לאורך השנים. היא נרכשה תחילה על ידי גוגל ב-2013, נמכרה לסופטבנק ב-2017, ולבסוף נרכשה על ידי קבוצת יונדאי מוטור בדצמבר 2020. יונדאי שילמה כ-880 מיליון דולר עבור 80% מהחברה, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, כאשר סופטבנק שומרת על 20% הנותרים באמצעות חברת בת. העסקה הושלמה רשמית ביוני 2021, כחלק מאסטרטגיית יונדאי להפוך את הרובוטיקה ל-20% מעסקיה העתידיים.

כשבוסטון דיינמיקס החלה את מסעה לפיתוח אטלס ב-2009, איש לא יכול היה לדמיין את ההשפעה המהפכנית שתהיה לרובוט הזה על עולם הרובוטיקה. הכל התחיל בניסוי נועז – החוקרים פשוט “חתכו” רובוט רבע-רגלי לחצי, ויצרו אב-טיפוס דו-רגלי ראשוני שהיווה את הבסיס למה שיהפוך לאטלס. הרגע המכונן הגיע ב-2013, כאשר הגרסה הראשונה של אטלס הוצגה לעולם במסגרת תחרות יוקרתית של משרד ההגנה האמריקאי. הרובוט הראשוני היה מפלצת טכנולוגית – כמעט שני מטרים של מתכת ומנועים במשקל 150 ק”ג, שהופעל באמצעות מערכת הידראולית מסורבלת שדרשה חיבור קבוע לחשמל ולמערכת קירור.

השינוי הדרמטי הראשון התרחש לאחר שגוגל רכשה את החברה. צוות המהנדסים חזר ללוח השרטוטים ותכנן את אטלס מחדש מהיסוד. התוצאה? רובוט קומפקטי יותר בגובה 1.5 מטר ובמשקל 80 ק”ג בלבד, עם יחס כוח-משקל שהתקרב להפליא ליכולות אנושיות. אך הקפיצה הטכנולוגית המשמעותית ביותר התרחשה באפריל 2024, כאשר בוסטון דיינמיקס הציגה את הדור החדש של אטלס – רובוט חשמלי לחלוטין. המעבר ממערכת הידראולית למערכת חשמלית לא היה רק שינוי טכני, הוא סימל מעבר מרובוט מחקרי לפלטפורמה מסחרית שנועדה לעבוד בסביבות אמיתיות. פתאום, אטלס לא היה רק הדגמה מרשימה של יכולות טכנולוגיות, אלא כלי עבודה פוטנציאלי שיכול להשתלב בתעשייה, בלוגיסטיקה ובמגוון תחומים נוספים.

מפרט טכני ויכולות

אטלס החדש אינו רק פלא הנדסי – הוא מהווה קפיצת דרך אמיתית בתחום הרובוטיקה ההומנואידית. בגובה של 1.5 מטר בלבד, הרובוט המתקדם הזה דומה בממדיו לאדם ממוצע, אך יכולותיו מתעלות על מגבלות אנושיות רבות. הלב הטכנולוגי של אטלס הוא מערכת ההנעה החשמלית המתקדמת שלו, המחליפה את המערכות ההידראוליות המסורבלות של הדורות הקודמים. סוללה משוכללת מספקת לו אנרגיה, מאפשרת ניידות מלאה ומהירות מרשימה של עד 2.5 מטר לשנייה – קצב הליכה מהיר של אדם בוגר.

השוואה בין דורות אטלס

מה שהופך את אטלס למיוחד כל כך הם 28 המפרקים הפעילים שלו, המאפשרים לו טווח תנועה מדהים. חשבו על זה – כל מפרק כזה דורש מנוע, חיישנים ובקרה מדויקת, המשתלבים יחד במערכת אחת הרמונית. זו הסיבה שאטלס יכול לבצע לא רק תנועות בסיסיות, אלא גם פעולות אקרובטיות מורכבות כמו סלטות לאחור שרוב בני האדם לא יכולים לבצע. מערכת החישה של אטלס מתבססת על טכנולוגיית לידאר מתקדמת וראייה סטריאוסקופית, המאפשרות לו לראות ולהבין את סביבתו בתלת-ממד. כל המידע הזה מעובד במהירות על ידי מערכת מחשוב מותאמת אישית, המאפשרת לרובוט לקבל החלטות בזמן אמת ולהגיב לשינויים בסביבתו. כשאתם רואים את אטלס מזהה מכשול, מחשב מסלול חדש ומתאים את תנועותיו בשבריר שנייה, אתם עדים לשילוב המרהיב של חומרה ותוכנה שמגדיר מחדש את גבולות הרובוטיקה המודרנית.

המירוץ לכיבוש השוק ההומנואידי

בעוד שאטלס של בוסטון דיינמיקס מושך הרבה תשומת לב, שוק הרובוטים ההומנואידיים הפך לזירת תחרות לוהטת, עם שחקנים חדשים וותיקים המתחרים על עתיד האוטומציה. האם אנחנו עומדים בפתחו של עידן שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו למוצר צריכה נפוץ?

Unitree, חברה סינית שהתפרסמה תחילה ברובוטים ארבע-רגליים, זינקה לקדמת הבמה עם ה-G1 שלה שהושק ב-2024. במחיר משוער של 90,000 דולר – יקר, אך עדיין נמוך משמעותית מהעלות המשוערת של אטלס – ה-G1 מציע יכולות מרשימות של הליכה, ריצה ואפילו ריקוד. מה שמייחד את Unitree הוא האסטרטגיה השיווקית שלהם: בעוד בוסטון דיינמיקס מתמקדת ביישומים תעשייתיים, Unitree מדברת בגלוי על עתיד שבו רובוטים הומנואידיים יהיו חלק מחיי היומיום שלנו.

במקביל, אילון מאסק והצוות שלו בטסלה ממשיכים לפתח את ה-Optimus, עם הבטחה שאפתנית במיוחד: רובוט הומנואידי במחיר יעד של 20,000 דולר בלבד. אם טסלה תצליח לעמוד ביעד הזה, היא עשויה לחולל מהפכה של ממש בנגישות לטכנולוגיה כזו. “רובוט במחיר מכונית קומפקטית”ֿֿ, כפי שמאסק מתאר זאת, “יכול לשנות את פני הכלכלה העולמית”.

Agility Robotics כבר מיישמת את הרובוט Digit שלה בסביבות עבודה אמיתיות. אמזון, שמובילה את המהפכה הלוגיסטית, כבר משלבת את Digit במרכזי ההפצה שלה, שם הרובוט מבצע משימות פשוטות אך חיוניות כמו העברת חבילות והעמסת משטחים. הגישה המעשית של Agility – התמקדות במשימות ספציפיות במקום ביכולות אקרובטיות מרשימות – מוכיחה את עצמה כאסטרטגיה מנצחת לחדירה מהירה לשוק.

גוגל לא נשארת מאחור במירוץ לכיבוש שוק הרובוטים ההומנואידיים. באחרונה הכריזה גוגל דיפמיינד על Gemini Robotics, מודל בינה מלאכותית מתקדם המשלב ראייה, שפה ופעולה פיזית, המיועד להפוך רובוטים הומנואידיים לחכמים ומסתגלים יותר. גם גוגל משתפת פעולה עם חברות רובוטיקה מובילות, ביניהן Apptronik (יצרנית הרובוט ההומנואידי Apollo), Agility Robotics, ואפילו בוסטון דיינמיקס עצמה.

יש גם גאווה ישראלית במירוץ הרובוטיקה ההומנואידית עם מנטיבוט V3.0 של חברת מנטי רובוטיקס, רובוט כחול-לבן שמצטיין במערכת ראייה מתקדמת עם זוויות צפייה של 360 מעלות, יכולת הרמת משקל של עד 25 ק”ג, ומערכת סוללות חלופית המאפשרת פעילות רציפה. עם תחילת ייצור המוני המתוכנן לרבעון הראשון של 2025, מנטיבוט מציב את ישראל כשחקנית משמעותית בשוק הרובוטיקה העולמי המתפתח.

וכמובן שאי אפשר להתעלם מ-Figure, שהפתיעה את התעשייה עם הכרזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרכב BMW. הרובוט הראשון שלהם, Figure 01, שנראה כמו דמות מסרט מדע בדיוני, כבר משתלב בקווי הייצור של BMW, מדגים כיצד רובוטים הומנואידיים יכולים להשתלב בתעשיות מסורתיות ולבצע משימות שבעבר דרשו התערבות אנושית. החברה לא נחה על זרי הדפנה ומאז הציגה את Figure 02 המשופר, השיקה את פרויקט Helix המתקדם, והקימה את BotQ – מפעל ייצור המוני חדשני לרובוטים דמויי-אדם שנועד לייצר רובוטים באמצעות רובוטים. המהלך הזה גם מקרב אותנו להשקת Figure 3 (כנראה בהמשך 2025) וכמובן מסמל את המעבר מייצור בודד של אבות-טיפוס לייצור המוני שעשוי להוריד משמעותית את עלויות הטכנולוגיה ולהאיץ את אימוץ הרובוטיקה ההומנואידית בתעשייה.

המירוץ הזה לא רק מאיץ את קצב החדשנות, אלא גם מוריד בהדרגה את מחירי הטכנולוגיה, מקרב אותנו לעתיד שבו רובוטים הומנואידיים יהיו חלק בלתי נפרד מהנוף התעשייתי והאולי אף הביתי שלנו.

כשענקי הרובוטיקה והבינה המלאכותית מאחדים כוחות

מה קורה כשאחד המוחות המבריקים ביותר בתחום הרובוטיקה חוזר לשתף פעולה עם החברה שהקים? בפברואר 2025, בוסטון דיינמיקס הכריזה על שותפות אסטרטגית שהדהימה את עולם הטכנולוגיה – שיתוף פעולה עם מכון הרובוטיקה והבינה המלאכותית (RAI Institute). המכון, שהוקם על ידי מארק רייברט, המייסד והמנכ”ל לשעבר של בוסטון דיינמיקס עצמה, מביא עימו מומחיות עמוקה בתחום למידת החיזוק (Reinforcement Learning) – טכניקת בינה מלאכותית שמאפשרת לרובוטים ללמוד באמצעות ניסוי וטעייה.

שיתוף הפעולה הזה אינו רק מפגש נוסטלגי בין רייברט לחברה שייסד – זהו מהלך אסטרטגי שמטרתו לפרוץ את מחסום היכולות של אטלס. במקום לתכנת כל תנועה מראש, הצוותים המשותפים עובדים על מערכות שמאפשרות לאטלס ללמוד ולהסתגל בעצמו – בדיוק כפי שאנחנו, בני האדם, לומדים.

אחד האתגרים המרכזיים שהשותפות מתמודדת איתו הוא “הפער בין סימולציה למציאות”. דמיינו לעצמכם רובוט שמתאמן אלפי שעות בעולם וירטואלי, אך כשהוא מגיע לעולם האמיתי, הוא נתקל בהפתעות – משטחים חלקלקים, חפצים שמשקלם שונה ממה שציפה, או תאורה שמשבשת את מערכות הראייה שלו. הצוותים מפתחים שיטות מתקדמות להעברת הלמידה מהסימולציה לעולם האמיתי, כך שאטלס יוכל להתמודד עם הפתעות ומצבים לא צפויים.

תחום נוסף שמקבל תשומת לב מיוחדת הוא “לוקו-מניפולציה של כל הגוף” – היכולת לנוע ולתמרן חפצים בו-זמנית. חשבו על אדם שמרים ארגז כבד תוך כדי הליכה, מתאים את שיווי המשקל שלו ואת אחיזתו בחפץ בהתאם לתנועה. זוהי מיומנות מורכבת שאנו מבצעים באופן אינטואיטיבי, אך עבור רובוט, היא מצריכה תיאום מדויק בין עשרות מנועים וחיישנים.

האתגר השלישי והשאפתני ביותר הוא פיתוח “אסטרטגיות מגע גוף מלא” – היכולת של אטלס להשתמש בכל חלקי גופו לאינטראקציה עם הסביבה. בעוד שרובוטים מסורתיים נוגעים בעולם רק באמצעות “ידיים” או “רגליים”, אטלס לומד להשתמש בכתפיים, במרפקים, ואפילו בגב שלו כדי לדחוף, למשוך ולהרים חפצים כבדים – בדיוק כפי שאנחנו עושים כשאנחנו מתמודדים עם משימות פיזיות מאתגרות.

התוצאות הראשונות של שיתוף הפעולה כבר נראות בשטח, עם אטלס שמציג תנועות זורמות וטבעיות יותר מאי פעם. ואם זה מה שהם השיגו בחודשים ספורים, רק דמיינו מה צפוי לנו בשנים הקרובות.

כשאטלס רוקד, רץ וזוחל כמו בן אנוש

באמצע חודש מרץ 2025, קיבלנו הצצה מרתקת לעתיד הרובוטיקה כאשר בוסטון דיינמיקס שחררה סרטון הדגמה חדש של אטלס שהפך מיד לוויראלי. בסרטון בן הדקה, הרובוט ההומנואידי לא רק הלך או רץ – הוא נע בחופשיות כמעט כמו רקדן מקצועי, עם תנועות זורמות וטבעיות שגרמו לצופים רבים לשפשף את עיניהם בתדהמה.

מאחורי הקלעים של ההדגמה המרשימה הזו עומדת פריצת דרך טכנולוגית אמיתית: שילוב של טכניקות לכידת תנועה (motion capture) עם אלגוריתמים מתקדמים של למידת חיזוק. במקום לתכנת כל תנועה בנפרד, צוות המהנדסים הלביש רקדנים ואתלטים בחליפות לכידת תנועה מיוחדות, והזין את הנתונים למערכת הלמידה של אטלס. הרובוט לא רק העתיק את התנועות, אלא למד להתאים אותן למבנה הגוף שלו ולמגבלות הפיזיקליות שלו.

התוצאה היא מהפכנית – אטלס מסוגל כעת להתמודד עם אתגרים שהיו בלתי אפשריים עבורו בעבר. כשהוא נתקל במשטח לא אחיד, הוא מתאים את צעדיו בזמן אמת – בדיוק כפי שאנחנו עושים כשאנחנו הולכים על חוף ים או שביל הררי. כשהוא מועד, הוא מצליח להתאושש ולייצב את עצמו במהירות, לפעמים אפילו בלי לגעת ברצפה עם הידיים. ומה שמרשים במיוחד – הוא מסוגל לשנות את סגנון התנועה שלו בהתאם למשימה: מהליכה מדודה, דרך ריצה מהירה, ועד לזחילה על ארבע כשהמצב דורש זאת.

“מה שאתם רואים כאן הוא לא רק רובוט שמבצע תרגילים מתוכנתים מראש”, הסביר ד”ר אהרון סמית’, מנהל הפיתוח בבוסטון דיינמיקס. “אטלס באמת מבין את גופו ואת הסביבה שלו, ומסוגל לאלתר ולהסתגל כמעט כמו אדם. זהו צעד ענק לקראת רובוטים שיוכלו לעבוד לצד בני אדם בכל סביבה אפשרית”.

המומחים בתעשייה כבר מכנים את ההדגמה הזו “רגע האייפון של הרובוטיקה ההומנואידית” – נקודת מפנה שמסמנת את המעבר מטכנולוגיה ניסיונית למוצר שעשוי לשנות את חיינו בשנים הקרובות.

מהמעבדה לעולם האמיתי: העתיד המעשי של אטלס

האם תוכלו לדמיין רובוט כמו אטלס עובד לצדכם במפעל, מסייע בפינוי הריסות לאחר רעידת אדמה, או מרכיב את הרכב הבא שלכם? מה שנשמע כמו תסריט של סרט מדע בדיוני הופך במהירות למציאות מעשית. בניגוד לדגמים הקודמים של אטלס, שהיו בעיקר פלטפורמות מחקר מרשימות אך לא מעשיות, הגרסה החשמלית החדשה נולדה עם מטרה ברורה: לצאת מהמעבדה ולהיכנס לעולם האמיתי.

יונדאי רואה באטלס הרבה יותר מאשר צעצוע טכנולוגי יקר. הענקית הקוריאנית כבר מתכננת לשלב את הרובוט המתקדם בקווי הייצור שלה, כחלק ממה שהיא מכנה “הדור הבא של יכולות ייצור רכב”. דמיינו קו ייצור שבו אטלס עובד לצד בני אדם, מרים חלקים כבדים, מגיע למקומות קשים לגישה, ומבצע משימות מדויקות שדורשות גמישות וניידות.

אך תעשיית הרכב היא רק ההתחלה. אנליסטים בתעשייה צופים שוק רובוטיקה הומנואידית בשווי של 35 מיליארד דולר עד 2030, עם קצב צמיחה שנתי מסחרר של 42.5%. המספרים האלה משקפים מהפכה של ממש, עם תחזית של כ-250,000 רובוטים הומנואידיים שיהיו בשימוש ברחבי העולם עד סוף העשור.

אחד התחומים המבטיחים ביותר עבור אטלס הוא תגובה לאסונות ומצבי חירום. בסביבות מסוכנות מדי לבני אדם – בניינים קורסים, מתקנים גרעיניים, או אזורי שריפות – אטלס יכול להיכנס ראשון, לאתר ניצולים, לפנות הריסות, או לבצע משימות קריטיות כמו סגירת שסתומים או ניתוק מערכות חשמל. יכולת הניידות המרשימה שלו – הליכה, זחילה, טיפוס – מעניקה לו יתרון משמעותי על פני רובוטים מסורתיים בסביבות כאלה.

בתעשייה, אטלס מציע פתרון לאחת הבעיות הגדולות של אוטומציה: הגמישות. בעוד שרובוטים תעשייתיים מסורתיים מצוינים במשימות חוזרות ונשנות, הם מוגבלים למיקום ספציפי ולמשימה ספציפית. אטלס, לעומת זאת, יכול לנוע בחופשיות בין תחנות עבודה, להתאים את עצמו למשימות שונות, ולעבוד בסביבות שתוכננו במקור לבני אדם – ללא צורך בשינוי תשתיות יקר.

מעבר לתעשייה ולמצבי חירום, אטלס פותח אפשרויות חדשות בתחום הלוגיסטיקה והשילוח. חברות כמו אמזון ו-UPS כבר בוחנות כיצד רובוטים הומנואידיים יכולים לשפר את יעילות מרכזי ההפצה שלהן, במיוחד בתקופות עומס כמו חגים, כשהביקוש לעובדים זמניים מזנק.

אטלס מייצג לא רק התקדמות טכנולוגית, אלא גם שינוי תפיסתי בדרך שבה אנחנו חושבים על אוטומציה. במקום להחליף עובדים אנושיים, הרובוטים ההומנואידיים החדשים מתוכננים לעבוד לצדם, לקחת על עצמם משימות מסוכנות, מונוטוניות או פיזית תובעניות, ולאפשר לבני האדם להתמקד במשימות שדורשות יצירתיות, שיפוט וכישורים בינאישיים – בדיוק הדברים שבהם בני אדם עדיין מצטיינים הרבה יותר מכל מכונה.