בינה מלאכותית ועורכי דין: AI משנה את עולם המשפט ועריכת הדין

בינה מלאכותית (AI) משנה את פני העולם המקצועי כולו, וגם תחום עריכת הדין אינו נותר מאחור. כניסת כלים מתקדמים כמו ChatGPT של OpenAI וטכנולוגיות מבוססות AI אחרות יצרו דיון סוער על השפעתן על עולם המשפט. השאלות המרכזיות העומדות על הפרק הן האם עורכי דין יכולים וצריכים לשלב בינה מלאכותית בעבודתם? ואם כן, כיצד לעשות זאת באופן אחראי? התשובות לשאלות אלו משלבות יתרונות מובהקים לצד אתגרים וסיכונים משמעותיים.

יתרונות השימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפט

שימוש בבינה מלאכותית מציע יתרונות משמעותיים לעורכי הדין, החל משיפור היעילות ועד להרחבת השירותים המוצעים ללקוחות. להלן כמה מהתחומים המרכזיים שבהם AI יכול להשפיע בצורה חיובית:

שיפור היעילות והדיוק

בינה מלאכותית מסוגלת לייעל את התהליכים המשפטיים, לחסוך זמן ולמזער טעויות.

• ניסוח מסמכים משפטיים: טכנולוגיות AI כמו ChatGPT מסוגלות ליצור טיוטות ראשוניות למסמכים משפטיים, לצמצם טעויות ולזרז את תהליך העבודה.
• סקירת חוזים: מערכות AI יכולות לזהות סעיפים בעייתיים או חריגים בחוזים בזמן קצר משמעותית בהשוואה לקריאה ידנית.
• איתור פסיקות רלוונטיות: AI מאפשרת סריקה מהירה של מאגרי מידע משפטיים, ומסייעת לעורכי הדין למצוא תקדימים משפטיים ותובנות רלוונטיות בקלות.

כלים אלו מפנים את עורכי הדין לעסוק במשימות הדורשות שיקול דעת משפטי מעמיק, במקום להקדיש זמן רב לעבודות טכניות שגרתיות.

קורס AI לעו”ד ומשפטנים – למימוש ההטבה הזינו את קוד הקופון באתר הקורס.

התאמה אישית לצרכים מקצועיים

שימוש בבינה מלאכותית אינו מוגבל לפתרונות כלליים בלבד; ניתן להתאים את הכלים לצרכים הייחודיים של משרד מסוים.

• כלים ייעודיים למשרדים: משרדי עורכי דין יכולים לפתח תוכנות מותאמות המיועדות לטיפול בתיקים בתחומים מסוימים, ניהול מסמכים משפטיים וניהול פרויקטים.
• מערכות סגורות פנים-משרדיות: פתרונות סגורים המיועדים לשימוש פנים-משרדי, המספקים שכבת אבטחה נוספת למידע רגיש.

יצירת ערך מוסף מקצועי

מעבר לייעול העבודה, בינה מלאכותית מספקת יתרון תחרותי למשרדים משפטיים.

• ייעוץ אסטרטגי מבוסס נתונים: ניתוח כמויות גדולות של נתונים מאפשר זיהוי מגמות ותובנות שיכולות להשפיע על אסטרטגיות ייצוג.
• הרחבת שירותים ללקוחות: משרדי עורכי דין יכולים להציע שירותים חדשניים, כמו ניתוח סיכונים משפטיים והמלצות לניהול הליכים מורכבים, המבוססים על נתוני AI.

גמישות ויכולת התאמה עתידית

בינה מלאכותית היא טכנולוגיה דינמית הממשיכה להתפתח. כלים מבוססי LLM, כמו ChatGPT, משתפרים באופן מתמיד, ומספקים פתרונות חדשניים לעורכי דין. עם הזמן, טכנולוגיות אלו יהפכו למרכיב מהותי עוד יותר בעבודת עורכי הדין.

סיכונים ואתגרים

השימוש בבינה מלאכותית בעולמות המשפט מציג מגוון יתרונות, אך לצד אלה ישנם סיכונים ואתגרים משמעותיים שדורשים התייחסות זהירה. הבנת סיכונים אלו חיונית לצורך יישום מוצלח של הטכנולוגיה במשרדי עורכי דין.

סיכוני פרטיות וזליגת מידע

מערכות AI עובדות על בסיס עיבוד כמויות גדולות של נתונים, ולעיתים קרובות מדובר במידע רגיש או חסוי. בעולם המשפט, מדובר בנתונים קריטיים כמו פרטי תיקים, מידע אישי של לקוחות, מסמכים משפטיים ותכתובות. הסכנה המרכזית היא האפשרות לזליגת מידע בשל שימוש במערכות חיצוניות או באבטחה לא מספקת.

דוגמאות למקרי זליגה:

• העלאת מסמכים משפטיים רגישים לכלי AI פתוח עשויה לחשוף אותם לגורמים לא מורשים ו/או להפוך לחלק ממאגרי המידע שעל בסיסם מאומנים הדורות הבאים של מודלי ה-AI. שני המצבים הללו מסוכנים, אך אפשר להתמודד איתם (בקורס ה-AI שלנו לעו”ד ומשפטנים אנחנו מציעים שלל פתרונות, חלקם מפורטים מטה).
• שימוש במערכות שאינן מאובטחות עלול לגרום למידע רגיש להגיע לידי מתחרים או צדדים שלישיים.

פתרונות אפשריים:

• מערכות סגורות פנים-משרדיות: שימוש בפלטפורמות AI ייעודיות שמופעלות בתוך הרשת הפנימית של המשרד, ללא חיבור לרשתות חיצוניות.
• הלבנת נתונים: הסרה או שינוי של מידע מזהה לפני הזנתו למערכות AI.
• כיבוי אפשרויות אימון המודלים: נטרול היכולת של מודלי AI לשמור מידע, לאמן על מידע או על היסטוריית השיחות שלנו עם הבוט.
• אבטחה משופרת: הטמעת תקני אבטחת מידע מתקדמים כגון הצפנה והגבלת גישה למידע.

הטיות והזיות במידע

מערכות בינה מלאכותית מתבססות על נתוני עבר לצורך הפקת תובנות. לעיתים קרובות, נתונים אלה מכילים הטיות חברתיות, תרבותיות או מגדריות, שעלולות להשתקף בתוצאות שמספקת המערכת. בנוסף, מערכות AI עשויות להמציא נתונים או להציג תשובות שאינן מדויקות – תופעה המכונה “הזיות AI” (AI hallucinations).

סיכונים משפטיים:

הטיות עלולות להוביל לניתוח שגוי של פסיקות, במיוחד במקרים רגישים הקשורים לנושאים כמו אפליה או הטרדה. כמו כן, הן עלולות לגרום ליצירת מסמכים משפטיים שגויים או לא מדויקים, העלולים לפגוע בתוצאות התיק.

צעדים למניעת בעיות:

• הדרכת צוותים משפטיים: עידוד עורכי דין לזהות טעויות פוטנציאליות ולבקר את המידע המתקבל מהמערכות.
• תהליך אימות כפול: בדיקה ואימות של כל התוצאות המתקבלות מכלי ה-AI על ידי מומחים משפטיים.

צמצום אחריות אנושית

שימוש יתר בבינה מלאכותית עלול להוביל להסתמכות מופרזת על הטכנולוגיה, תוך הפחתת מעורבותם של עורכי הדין בתהליך המשפטי. מצב זה עלול לגרום לאובדן מיומנויות קריטיות כמו ניתוח נתונים עצמאי, יצירתיות משפטית וגמישות מחשבתית.

השלכות אפשריות:

חוסר הבנה עמוקה של המקרה עלול לפגוע ביכולת לייצג את הלקוח בצורה אופטימלית. משום שהטכנולוגיה אינה מבינה את הדקויות המשפטיות והמוסריות שמצריכות שיקול דעת אנושי, יש להיות מודעים למצב זה, לתת עליו את הדעת ולהקפיד שתמיד יש גורם אנושי שמעורב בתהליך.

פתרונות:

• שילוב מאוזן: שימוש ב-AI ככלי עזר ולא כתחליף, תוך שמירה על המעורבות האנושית בכל שלב.
• הדרכה שוטפת: טיפוח מיומנויות משפטיות בסיסיות בקרב עורכי דין, כדי להבטיח שהשימוש ב-AI לא יבוא על חשבון היכולות האישיות.

שליפת מידע מקונטקסט

מערכות AI מצטיינות בעיבוד כמויות אדירות של נתונים, אך לעיתים קרובות הן מתקשות להבין את ההקשר הרחב של המידע. בעולם המשפט, הבנה מעמיקה של הקונטקסט היא קריטית, שכן ניתוח שגוי עשוי להוביל להסקת מסקנות מוטעות.

דוגמאות לבעיות בהבנת קונטקסט:

• ציטוט שגוי של פסיקה משפטית בשל פרשנות לא נכונה של ההקשר שבו התקבלה.
• ניתוח מוטעה של מסמך משפטי בשל חוסר הבנה של תנאים משפטיים מסוימים.
• חוסר יכולת לגשת למידע רלוונטי במצבים בהם הקונטקסט גדול (קבצים גדולים מדי עלולים לגרום לכך שהמודל “מתעלם” או “מפספס” מידע חשוב ולא מצליח לשלוף אותו).

פתרונות מעשיים:

• בקרה אנושית על הפלטים: עורכי דין צריכים לבדוק ולהתאים את התוצאות המתקבלות מה-AI למקרה הספציפי.
• פיתוח מערכות מבוססות קונטקסט: עבודה עם מערכות AI מתקדמות שמותאמות לסוגיות המשפטיות שבהן עוסק המשרד.
• חלוקה למקטעים: ניתן לחלק קבצים גדולים לתתי-קבצים או תתי-פרקים.
• עבודה עם כלים חזקים יותר: בשוק יש מגוון מודלים עם חלון הקשר (Context Window) גדול מאוד, המאפשר ניתוח ועיבוד מידע בהיקפים גדולים (ברמה של מיליוני טוקנים).

מורכבות משפטית בעידן הטכנולוגי

אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא שילוב נכון של טכנולוגיה חדשנית בעולם משפטי שמרני מטבעו. חוסר היכרות עם הטכנולוגיה עלול להוביל לפחד משימוש בה או לניצול לא נכון שלה. עורכי הדין צריכים להבין את המגבלות והיכולות של מערכות AI, תוך קידום חדשנות במשרדם.

פתרונות אפשריים:

• שקיפות: פרסום נהלים ברורים לשימוש בבינה מלאכותית. כמו למשל גילוי הדעת הראשון איי פעם של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד, המסדיר שימוש ב-AI.
• קהילה מקצועית: יצירת פורומים לשיתוף ידע והתייעצות בין משרדי עורכי דין שמשתמשים בטכנולוגיה.

שילוב מושכל של AI בעבודת עורכי דין

כדי להפיק את המרב מהבינה המלאכותית ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בה, על עורכי הדין לאמץ גישה מאוזנת הכוללת:

• הדרכה ושיפור ידע טכנולוגי: משרדי עורכי דין צריכים להשקיע בהכשרת צוותים לשימוש מושכל בכלי AI.
• אימות ובדיקה אנושית: כל תוצאה שמספקת מערכת AI חייבת להיבדק ולאמתה על ידי עורך דין אנושי.
• הטמעת פתרונות מותאמים אישית: שימוש במערכות AI ייעודיות המותאמות לצרכים הספציפיים של המשרד.
• הבטחת פרטיות ואבטחת מידע: שימוש במערכות סגורות פנים-משרדיות ובפרוטוקולים קפדניים למניעת זליגת נתונים.

השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי דין הוא הזדמנות ייחודית לשפר תהליכים ולספק ערך מוסף ללקוחות. עם זאת, יש לזכור כי הטכנולוגיה היא כלי עזר, ולא תחליף למומחיות המשפטית האנושית. על ידי שימוש זהיר, מושכל ומאוזן, עורכי הדין יוכלו ליהנות מהיתרונות הרבים שמציעה הטכנולוגיה, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ועל אמון הלקוחות

אף שהשימוש בבינה מלאכותית פותח דלתות רבות לעולם המשפט, יש להתמודד עם הסיכונים והאתגרים באופן מושכל. אימוץ גישה מאוזנת ומשולבת, לצד תהליכים קפדניים של בקרה וביקורת, יכולים להבטיח שימוש אפקטיבי ובטוח בטכנולוגיה מתקדמת זו. באמצעות השקעה באבטחה, הדרכה והתאמת מערכות לצרכים ייחודיים, יכולים משרדי עורכי דין למנף את היתרונות הטמונים בבינה מלאכותית, תוך הפחתת הסיכונים למינימום האפשרי.