וולמארט (Walmart), ענקית הקמעונאות העולמית ששווי השוק שלה מגיע ל-905 מיליארד דולר, אינה נחשבת עוד לרשת מסורתית. בשנים האחרונות, ובמיוחד עם המעבר לנאסד”ק בדצמבר האחרון, החברה מציבה את עצמה מחדש כארגון מונע טכנולוגיה, המשתמש בבינה מלאכותית (AI) כדי לשנות באופן יסודי את פעילותה הקמעונאית.
המהלך הזה מעורר עניין רב בעולם הטכנולוגיה והקמעונאות כאחד, ומספק הצצה נדירה לאופן שבו תאגידים בסדר גודל כזה מאמצים חידושים טכנולוגיים בקנה מידה עצום. השאלה המרכזית העומדת לדיון היא עד כמה השינויים הללו מהותיים, והאם הם אכן מצליחים לגשר על הפער בין השאיפות הגבוהות לבין היישום בפועל.
אחד ההיבטים המרכזיים באסטרטגיית הבינה המלאכותית של וולמארט היא הגישה השונה שלה מפני מתחרותיה, אשר רודפות אחר מודלי שפה גדולים (LLMs) גנריים. על פי דבריו של ה-CTO של החברה, הארי וסודב (Hari Vasudev), וולמארט פורסת מודל ייחודי שהיא מכנה “בינה מלאכותית סוכנתית ייעודית” (purpose-built agentic AI). כלים מיוחדים אלו מאומנים על נתונים קמעונאיים קנייניים של וולמארט, במקום להשתמש בפתרונות “מדף” שמתאימים לכולם. גישה זו מדגישה את חשיבות ההתאמה האישית והעמוקה לצרכים הייחודיים של רשת קמעונאית בסדר גודל כזה, ומספקת פתרונות ממוקדים ויעילים יותר.
בפוסט שפרסם במאי 2025, וסודב הסביר כי “הגישה שלנו לבינה מלאכותית אייג׳נטלית בוולמארט היא כירורגית”. הוא ציין כי “בדיקות מקיפות בשלבים מוקדמים הוכיחו שעבורנו, סוכנים פועלים בצורה הטובה ביותר כאשר הם פרוסים למשימות ספציפיות ביותר, כדי לייצר תוצרים שניתן לאחר מכן לחבר יחד כדי לפתור תהליכי עבודה מורכבים”. גישה זו מתורגמת, לטענת החברה, ליישומים מוחשיים ומשמעותיים. לדוגמה, מערכת “Trend-to-Product” של וולמארט מקצרת את לוחות הזמנים לייצור אופנה ב-18 שבועות שלמים. בנוסף, “עוזר תמיכת הלקוחות מבוסס GenAI” של החברה מנתב ופותר בעיות באופן אוטונומי, ללא כל התערבות אנושית. פיתוחים אלו ממחישים את היכולת של AI לשפר תהליכים פנימיים וחיצוניים כאחד, ולהניב יתרונות תפעוליים משמעותיים.
וולמארט לא עוצרת כאן. כלי פרודוקטיביות למפתחים מטפלים ביצירת בדיקות ופתרון שגיאות בצינורות CI/CD (Continuous Integration/Continuous Deployment). במקביל, מודל השפה הגדול (LLM) הספציפי לקמעונאות של החברה, המכונה “וואלאבי” (Wallaby), אשר אומן על נתוני עסקאות של וולמארט במשך עשורים רבים, מניע מגוון רחב של פעילויות. החל מהשוואת פריטים ועד להשלמת מסע קניות מותאם אישית עבור הלקוח. תשתית זו מתבססת על “אלמנט” (Element), פלטפורמת MLOps קניינית של וולמארט, שתוכננה למנוע תלות בספקים חיצוניים ולמטב את השימוש במעבדי גרפיקה (GPUs) בספקי ענן מרובים. זוהי “מפעל” פנימי שמעניק לוולמארט מהירות וגמישות שמתחרים המתמודדים עם פלטפורמות צד שלישי אינם יכולים להשתוות אליה.
וולמארט מפגינה שקיפות יוצאת דופן לגבי מדדי החזר ההשקעה (ROI) שלה, ומציעה הצצה נדירה לכלכלת ה-AI הארגונית. בתחום פעולות הנתונים, GenAI שיפר למעלה מ-850 מיליון נקודות נתונים בקטלוג המוצרים – משימה שהייתה דורשת פי 100 יותר כוח אדם בתהליכים ידניים, כך עולה מדברי המנכ”ל דאג מקמילון (Doug McMillon) בשיחת רווחים באוגוסט 2024. נתון זה ממחיש את היעילות והחיסכון העצומים שמספקת הבינה המלאכותית בתחום זה.
בתחום יעילות שרשרת האספקה, אופטימיזציית נתיבים מונעת AI ביטלה 30 מיליון מיילים מיותרים של משלוחים ומנעה פליטה של 94 מיליון פאונד (כ-42,000 טון) של דו-תחמוצת הפחמן. על טכנולוגיה זו, החברה אף זכתה בפרס פרנץ אדלמן (Franz Edelman Award) היוקרתי בשנת 2023, ומאז אף הפכה אותה למוצר תוכנה כשירות (SaaS) עבור עסקים אחרים, מה שמדגים את הפוטנציאל המסחרי של פתרונות AI פנימיים.
בפעילות החנויות, טכנולוגיית “תאום דיגיטלי” (digital twin) מנבאת כשלים במערכות קירור עד שבועיים מראש, ומייצרת באופן אוטומטי הזמנות עבודה שלמות עם מודלים ויזואליים, דיאגרמות חיווט וחלקים נדרשים. בנוסף, טכנולוגיית היציאה מונעת ה-AI של “סאם’ס קלאב” (Sam’s Club), רשת המועדונים של וולמארט, הפחיתה את זמני התשלום של חברים ב-21%, כאשר למעלה מ-64% מהחברים משתמשים כיום במערכת נטולת החיכוך בכל הסניפים. פתרונות אלו משפרים הן את התפעול הפנימי והן את חווית הלקוח בצורה ניכרת.
ואף יותר מכך, בתחום חווית הלקוח, אלגוריתמי משלוחים דינמיים מנתחים דפוסי תנועה, תנאי מזג אוויר ומורכבות הזמנות כדי לחזות זמני אספקה בדיוק מירבי, עד לדקה. יכולת זו מאפשרת משלוחי אקספרס בני 17 דקות בשווקים בהם החברה ביצעה ניסויים. נתונים אלו לא רק מדגימים את היעילות התפעולית, אלא גם את היכולת של וולמארט לשפר באופן דרמטי את שביעות רצון הלקוחות באמצעות הטכנולוגיה.
מקמילון לא היסס להתייחס להשלכות של הבינה המלאכותית על כוח העבודה. בכנס HR בבנטונוויל (Bentonville) בספטמבר 2025, הוא הצהיר: “ברור מאוד שבינה מלאכותית תשנה פשוט כל עבודה. אולי יש עבודה בעולם ש-AI לא תשנה, אבל לא חשבתי עליה”. למרות זאת, וולמארט מציגה זאת כטרנספורמציה ולא כחיסול משרות. מקמילון צופה שמספר העובדים הכולל יישאר יציב, גם כאשר ההכנסות יצמחו – כלומר, משרות ישתנו, אך לא ייעלמו. תפקידי צווארון לבן צפויים לחוות את השיבוש המוקדם ביותר באמצעות צ’אטבוטים (chatbots) המטפלים בשירות לקוחות ובמעקב אחר שרשרת האספקה, בעוד שעובדי חנויות ומחסנים יראו בסופו של דבר משימות נבלעות על ידי מערכות אוטונומיות. הדגש הוא על שינוי אופי העבודה והכישורים הנדרשים, ולא על צמצום דרסטי של כוח אדם.
החברה משקיעה רבות בתוכניות הכשרה מחדש. “אנחנו חייבים ליצור את ההזדמנות לכולם להגיע לצד השני”, אמר מקמילון בכנס בנטונוויל. צ’אנס (Chance), מפעיל ציוד אוטומציה במרכז ההפצה של וולמארט בטקסס, תיאר את השינוי: “פעם זה היה 85% פיזי. עכשיו זה 85% מנטלי. אני פותר בעיות עם המוח שלי, לא רק עם הגוף שלי”. תיאור זה ממחיש את המעבר מדרישות פיזיות לדרישות קוגניטיביות גבוהות יותר, ומדגיש את הצורך בהכשרה ובפיתוח מיומנויות חדשות כדי להתאים את כוח העבודה לעידן ה-AI.
מעבר וולמארט לנאסד”ק מוסגר במפורש סביב טרנספורמציית ה-AI שלה. סמנכ”ל הכספים (CFO) ג’ון דייוויד רייני (John David Rainey) הצהיר כי המעבר משקף את החברה “קובעת סטנדרט חדש לקמעונאות אומניצ’אנל על ידי שילוב אוטומציה ובינה מלאכותית“. הרעיון הסמוי הוא שוולמארט רוצה את מכפילי ההערכה שחברות טכנולוגיה משיגות. עם יחס מחיר לרווח (P/E) של 40.3x – גבוה יותר מאמזון (Amazon) ומיקרוסופט (Microsoft) – השוק קונה חלקית את סיפור הטרנספורמציה. הכללה אפשרית באינדקס נאסד”ק 100, העמוס בחברות טכנולוגיה, תוביל להשקעות של קרנות פסיביות, ללא קשר ליישום בפועל של ה-AI.
אנליסטים חלוקים בשאלה האם הפרמיה מוצדקת. קורי טרלווי (Corey Tarlowe) מחברת ג’פריס (Jefferies) טען כי המהלך מסמן שוולמארט היא “פחות תאגיד קמעונאי מסורתי ויותר חברת טכנולוגיה”. אולם ספקנים מציינים כי החברה עדיין מפיקה הכנסות משולי רווח קמעונאיים דקים, ולא משירותי תוכנה או ענן בעלי שולי רווח גבוהים – למרות מסחור כלים כמו אופטימיזציית נתיבים. הדיון הזה משקף את האתגר של הערכת שווי חברות מסורתיות שעוברות טרנספורמציה טכנולוגית, והאם שוק ההון אכן יתגמל אותן באופן שווה לחברות טכנולוגיה טהורות.
אסטרטגיית ה-AI של וולמארט אינה הייפ טהור, אך גם זו לא הצלחה מובטחת. החברה מבצעת השקעות מבניות בתשתית קניינית, פורסת AI בקנה מידה אמיתי עם יתרונות תפעוליים שפורסמו, ומכירה בהשלכות על כוח העבודה שרוב הארגונים מתחמקים מהן. הגישה הזו מדגימה מחויבות עמוקה וארוכת טווח למהלך, בניגוד לרעש וצלצולים בלבד. יחד עם זאת, סיכוני ביצוע משמעותיים נותרו, וכוללים ניהול מערכות אג’נט (agent) מפוצלות, מניעת הטיה אלגוריתמית בקנה מידה, תחרות מול סוכני קניות חיצוניים, וקביעת גבולות אוטומציה מתאימים תוך שמירה על דיוק.
גילוי הלב של החברה לגבי אתגרים – “לעתים קרובות, מודל של טייס משנה, בו בני אדם ובינה מלאכותית עובדים כצוות, הוא הגישה היעילה ביותר” – מעיד על כך שההנהגה מבינה שבינה מלאכותית אינה פתרון קסם. עבור ארגונים המסתכלים על דרך הפעולה של וולמארט, הלקח הוא לבנות ספציפיות, לא כלליות. עליהם להשקיע ב”חפירות נתונים” (data moats) קנייניות, לתכנן טרנספורמציה של כוח העבודה, לא רק הפחתת עלויות, ולהכיר בכך שגם עם משאבים עצומים וכישרונות טכניים, בינה מלאכותית סוכנתית נותרה טכנולוגיה בשלב מוקדם עם מגבלות אמיתיות.
השאלה אינה אם וולמארט משתמשת ב-AI – היא מוכיחה שהיא עושה זאת. השאלה היא האם גישה כירורגית זו, עתירת התשתית, מספקת יתרון תחרותי בר קיימא, או שמא החברה ממכנת את עצמה למלכודת של שולי רווח נמוכים עם כלים מבריקים יותר. התשובה לא תהיה ברורה במשך מספר שנים – אך נכונותה של וולמארט להמר על שווי שוק של 905 מיליארד דולר על הטרנספורמציה מצביעה על כך שההנהגה מאמינה בתרחיש הראשון.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
